@וועלן-וועלן כתב:

ר' לוי יצחק היה נמנע בבחירות האחרונות בחייו עקב:

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ (כאן כל אחד יכול להשלים את הסיבה)

@ליקוטי-תפילות כתב:

פעל בירושלים כבר בתש"ב (כנראה לפני כבר)

לפי מה שהבאתי לעיל כבר בתרפ"ו

@חיים-שלמה כתב:

באוצר החכמה יש חלק קטן

גליונות 2, 3, 7, 8, 11, וכל הגליונות מ-13 עד 71

@תלמיד_אמיתי כתב:

רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...

גם אם רבינו לא כיוון לזה,

"יְכוֹלִין לִרְאוֹת בְּהַסֵּפֶר מַה שֶּׁבַּעַל הַמְחַבֵּר לֹא כִּוֵּן לָזֶה כְּלָל" (ליקו"מ רפא)

@חבר-אני כתב:

המקום היחיד שרבינו מסכים, ואף מביא ראיה לדבריו מדברי הרופאים, הוא בעניין השמחה

• הדאקטר, כשמניח ידו על הדפק, יודע כל ענין החולה. (תורה נו)

• ואפלו הרופאים אומרים גם כן כך, שקדחת בא מן מאכל יותר. (שיחות הר"ן קמג)

• יש כמה כחות באדם לענין אכילה. כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף, וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף, להמח המובחר וכן ללב וכן לכל שאר האיברים לכל אחד כראוי לו, וכח הדוחה הפסלת לחוץ, כמבאר כל זה לחכמי הרופאים (שיחות הר"ן קצג)

• וסיפר בשם דוקטורים גדולים שטוב יותר לבריאות הגוף כשהוא נעצר קצת. אף על פי שהדוקטורים הראשונים היו אומרים תמיד שצריכין להיות משלשל וכן לכל החולאות היו אומרים לפתח הנקבים, אבל עכשו חקרו בחכמתם להפך ממש שאדרבא טוב יותר לבריאות הגוף להיות נעצר קצת. (חי"מ תצח)

• קודם לא היה חולי קשה, רק שהיו הפאקין מחמת הדמים שהתינוק יונק במעי אמו, כידוע לחכמי הרופאים (שיחות שאחר ספו"מ)

@ליקוטי-תפילות כתב:

מי היו מנהליו?

יתכן שר' יהודה לייב רוזנפלד-פראמפאלער, מכיון שבפולין היה לו 'דפוס ברסלב', ואח"כ כשעלה לארץ המשיך להדפיס ספרי רבינו.

@חיים-שלמה כתב:

מי הכותב?

@וועלן-וועלן כתב:

מה החילוק בין הספר הזה של הרב עטייה להספר של הרב עטייה הליקוטי מוהר"ן 4 כרכים המשובח שכבר הוציא?
האם זה אותו בעל מחבר?

עוטה אור - הרב אליהו עטיה (ירושלים)
שימה בפיהם - הרב יצחק עטיה (ביתר)

@חבר-אני כתב:

כשתמימי דרך למדו תורה א' תנינא יצא קונטרס "עיינות ותהומות" ובא' מהמאמרים הביאו מכתב מהרב כרמל זצ"ל בנושא זה, הכיוון שם היה יותר בעד. נשמח אם מישהו יוכל להעלות את זה לכאן

רופאים ורפואות - רא''י כרמל.pdf

@ליקוטי-תפילות כתב:

שכחתי כרגע את שמו

'אשרי האיש', הזכרתי למעלה

@הפשוט-שבאנשי כתב:

"שיחות מהרלוי"צ"
יש חידוש מהמהדורה הקודמת?

נחלי-דבש כתב:

כן,
הניקוד של ה-225 שיחות מהמהדורה הקודמת, ועוד 175 שיחות חדשות
[חלק א (שיחות א-רכה) + חלק ב (שיחות רכו-ת)]

@בדרך כתב:

הספר החדש מנוקד, בשונה מהמהדורה הישנה

חוץ מזה, נוספו 175 שיחות חדשות שלא היו בהוצאה הישנה.

[כמו כן סודרו בתוך הספר כל ה'טייטשן' מרלוי"צ על הסיפו"מ, שהם מכתיבת רח"ש רוטנברג, ע"ס הסיפו"מ.

וכן נוסף מפתח מורחב].

@ע.י.ר.נ.י כתב:

ראיתי (אם אינני טועה, באחד מגליונות 'אבקשה' קדומים) שאחיו של ר' וועלוועל חשין אמר אני יכול להראות לך בכל תורה שרבינו מזכיר נושא מסוים הוא מביא את כל דעות הראשונים בעניין (נא לא לתפוס על דיוק בהנ"ל)

למרות הסוגריים (נא לא לתפוס וכו') כמדומני שהיה זה ר' וועלוול צ'צ'יק, אחיו של ר' שמואל צ'צ'יק

אברהם אוהבי - ר' אברהם שטערנהארץ.pdf

(מתוך שיש"ק החדש ח"ב)

@בדרך כתב:

באחת מחוברות ה'טעם זקנים' מזכירים את הצעטיל קטן לפני רלוי"צ והוא אומר שפרט זה אינו עולה בקנה אחד עם דעת רבינו

גליון ז (תשרי תשל"ה), עמ' יח

נחלי-דבש כתב:

( 8

[בכוונה עשיתי רווח בין המספר 8 לסוגר השמאלי, כי זה מה שקורה בלי רווח: ודו"'ק]

@בדרך כתב:

בכתבי ר' שמואל הורוויץ מסופר:

סִפְּרוּ לִפְנֵי הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ"ל עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קִדּוּשׁ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ בַּבֹּקֶר עַל יֵין שָׂרָף. וְלֹא יִּשַׁר בְּעֵינָיו, וְאָמַר שֶׁהוּא אֵינוֹ אוֹחֵז בָּזֶה, מִמַּה נַּפְשָׁךְ: אוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ, אוֹ מְשַׁכֵּר אֶת עַצְמוֹ; אִם הוּא שׁוֹתֶה כּוֹס קָטָן, אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ כָּרָאוּי, וְאִם הוּא שׁוֹתֶה כּוֹס גָּדוֹל, הֲלֹא הוּא מְשַׁכֵּר אֶת עַצְמוֹ, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר, "בְּרָאנְפִין - אַבִּיסֶעל".

ובשיש"ק (הישן, ח"ג, שח):
הִקְפִּיד וְהִתְלוֹצֵץ עַל אֵלּוּ הַנּוֹהֲגִים לְקַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר עַל יַיִן-שָׂרָף, וְאָמַר: "מִמַּה נַּפְשָׁךְ הֲרֵי שֶׁזֶּה הַמְקַדֵּשׁ אוֹ שִׁכּוֹר הוּא, אוֹ עַם הָאָרֶץ, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית, הֲרֵי נוֹהֵג כְּשִׁכּוֹר, וּכְשֶׁשּׁוֹתֶה פָּחוֹת מִזֶּה, הֲרֵיהוּ עַם הָאָרֶץ, כְּדִין הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁצָּרִיךְ הַמְּקַדֵּשׁ לִשְׁתּוֹת כְּשִׁעוּר רְבִיעִית", וְעַל כֵּן הַנָּכוֹן הוּא שֶׁיְּקַדֵּשׁ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ עַל יַיִן וְיִשְׁתֶּה כְּשִׁעוּר.

@7272 כתב:

הגמרא במסכת חולין (ס"ז ב) מסבירה שדגים אלו נפגעים "כי ניים" – כלומר, כאשר הדג ישן או נח, השרץ הקטן מנצל את חוסר המודעות שלו וחודר פנימה

אבל שם מדובר על 'קוקיאני' וכאן על 'אכלה טינא'

@אוצרבלום כתב:

וראה גם בליקוטי תפילות סי' ע'

וראה גם שם סי' ס"ג: "ונזכה שיגינו עלינו הצדיקים אמיתיים שסבלו ייסורים רבים בשביל ישראל, ובזכותם תמשיך עלינו כל טוב וחסד וישועה ורחמים גדולים, בני חיי ומזוני, ורב טוב לבית ישראל, ובפרט על בניהם וזרעם של הצדיקים שסבלו ייסורים רבים בשביל כלל ישראל".

ומובא ב'תבואות אליעזר' להרה"ח ר' אליעזר וייספיש זצ"ל הי"ד (על תורה ס"ג):
"בליקוטי תפלות על תורה זו מתפלל מהרנ״ת זי״ע על בניהם של הצדיקים, וי״ל ע"פ המבואר בחיי"מ כ״ז, שרבינו ז"ל אמר התורה בשבת שלפני הברית של בנו הקדוש שלמה אפרים זצ״ל, שרבינו ז"ל דיבר הרבה עליו ועל הייסורין שעובר עליו, עיין חיי"מ כ״ח ועוד, ועל זה סובב התפלה הנ״ל".

@ישי-משה כתב:

ספר "עלים לתרופה" עם הסבר היסטורי קצת לפני כל מכתב, והערות של מראי מקומות וקצת פירוט על תורות ומעשיות ומושגים שר' נתן מביא.

כמדומני שיש כזה של ר' נחמיה (ב"ר שמשון) שווארץ
אולי זה רק בעלונים ולא בספר

@ישי-משה כתב:

חיי מוהר"ן עם השלמות משיחות הר"ן, ליקוטי מוהר"ן ועוד (וכן מראי מקומות מפורטים כנ"ל)

יש של ר' ? רביבו (בעל פרי הארץ)

@7272 כתב:

האם יש עוד דברים שהם קשורים לחמלת השם?

אני לא יודע אם אני עונה על שאלתך, אבל הלשון הזאת מקורה בלוט, וזה היה "וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה", ויתכן שזה קשור ל'כיון שעלה עמוד השחר', ואולי גם קשור ל"וארץ מתקוממה לו" שרש"י כותב על זה ש'כל הפרשה כולה באנשי סדום'.

(יתכן שלא הועלתי, כי רק ציטטתי כל מיני דברים שאולי קשורים בלי לבאר איך, כי אני בעצמי לא יודע איך, אבל אולי זה יעזור למישהו להרחיב ולבאר את הענין)

@בדרך כתב:

מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?

אשר בנחל, חלק יב, מכתב א'תסו: