לא יודע אם יש קשר בין הסיבות.
אבל בדומה לזה מצאנו אצל מוהרנ"ת שבשנה האחרונה לחייו לא דיבר תורה בראש השנה כנהוג תמיד אחר תשליך, שזה היה הזמן שרבינו גילה תורה בר"ה.
ואמרו על זה אנ"ש שמוהרנ"ת רצה שיבינו שבאים לראש השנה על פי הוראתו של רבינו גם אם לא ישמעו תורה ממנו. [למרות שזה היה ועדיין חלק בלתי נפרד מהקיבוץ, שזה לשמוע תורה מרבינו, וזה גם שייך עד היום, וכפי שמבואר בתורה ד' בתיקון השלישי שהצדיק מפריד לו דרך בעבודת ה']

רבינו היה לו סוד כמוס מאד מאד בכל עניין ההסכמות ששלח את ר' זלמן הקטן למשך שנה! בשביל זה. ואין לנו שום השגה מזה כלל.
לכאו' לא נשמע מעולם שצדיק ישלח למשך שנה שלימה תלמידיו בשביל אסיפת הסכמות, שכשהגיע למעשה כלל לא הדפיסו אותם ורק מאוחר יותר הדפיסו 3 ובמהדורה מאוחרת עוד 2 שהצליחו למצוא.. וזה מתוך רבים מאד שאין לנו שום ידיעה עליהם..
ר' נתן לא לקח הסכמה מאחר והכל בשליחותו של רבינו, ותלמיד כמו רבי נתן איך יקח הסכמה על דברי רבינו ?..
לטעון על סיבה של התנגדות זה מגוחך ולא מבוסס על שום מקור.

אנ"ש נזהרו שלא להגיד על יהודי 'הוא לא ברסלבער'. [ההסבר פשוט מאד לפי תורה ס''ה ועוד, כמו קוטף פרי מעץ חיותו].
ובכלל היה שפלות גדולה מאידך שמישהו יעיד על עצמו שהוא ברסלבער. כמובן שמצד שני צריך עזות דקדושה לדעת ש'עברי אנוכי' כלשון מכתבו המפורסם של ר' שמשון ברסקי

@צייטלין כתב:

|=|=|=> @מדלג-על-ההרים כתב:

@מאיר-לב כתב:

@רוצה-לרצות כתב:

@מאיר-לב כתב:

מה לדעתכם החידוש המרכזי בתורה שלנו שאלמלא רבינו היה מגלה - העולם היה חסר?
או במילים אחרות מה רבינו חידש בתורה הזו שאף צדיק בעולם לא חידש?

אתה קצת נסחפת, נכון שחשוב מאוד לעיין בתורות, אבל יש לזה כללים ברורים!
אבל מאיפה לקחת את המשפט היומרני הזה?
האמת שזו תופעה של הקצנה ששמתי לב אליה מעוד משתמשים בפורום הזה, ובעיקר ממך.

טוב, אז אני מבין שעוררתי סערה...
אז למען הסר ספק אני עומד מאחורי כל מילה!
פשוט לי, ובוודאי שמי שקצת מעיין בספרי ראבר"נ ובביאור הליקוטים, יסכים איתי.
הדבר המרכזי בכל תורה הוא החידוש של רבינו הקדוש שאף אחד בעולם לא חידש...
בלי זה אין שום עניין ללמוד ליקוטי מוהר"ן, אפשר ללמוד ספרים קדושים אחרים
שבלי שאף אחד ישמע - מחזקים יותר.
לכן, אולי זה קצת לא "המסורה"...
אבל בלי זה שכל אחד ישאל את עצמו באמת מה הוא מחפש בליקוטי מוהר"ן!

חושבני, שהנוסח [גם הנוסח הפנימי והלבבי של החיפוש בתורתו] צריכה להיות יותר, מה החידוש שרבינו נותן לי כאן שבלי תורה ד' אין לי את זה.
ומה חסר בעולם [כשעיקר העולם זה כמובן החלקים שנוגע לי - תורה ה'] שהרבי רוצה לתת לי כאן

מתחבר מאד לדברים. אני לא נכנס לדיון על עצם ההנחה שבכל תורה יש איזה יסוד מחודש אחד שנקרא "הגילוי של התורה"... (אולי יש יותר מיסוד אחד? אולי עצם הבנין וחיבור הענינים זה החידוש?! אבל אני לא נכנס לזה. ושוב אם זה רק הרגשות, אז כל אחד כפום מה דמשער בליביה. יש כאלו שבכל תורה יכולים להגדיר לך מה כל הצדיקים ידעו על הנקודה הזאת, ומה חידש רבינו וכו' וכו').

אבל אני יודע אצלי שמה שאני מחפש בליקוטי מוהר''ן זה לאו דווקא החידוש בעצמו, אלא את החידוש שזה יפעל אצלי.
רנ''ט אמר "א' מופת בין איך" - החידוש הכי גדול שזה שאני יקלוט עוד קצת השגות אלוקות, שייכנס בי עוד קצת מהחכמה הזאת ותגרום לי לשבור עוד חתיכה מה'לב האבן' שלי, שאצליח להתקרב לה' עוד מעט וכו' וכו' כל מה שמוהרנ''ת מבקש בתפילותיו. זה החידוש הכי גדול, ורק זה מה שאני מחפש בלימוד ליקו''מ וכל ההתקרבות וההתקשרות לרביה''ק.

(מענין לענין (בדרך צחות): אם יש כאלה שב'אשת חיל' הם חוזרים חמש פעמים על 'ואת עלית' ומתכוונים לגדולי הצדיקים וד''ל. אני חוזר על 'ואת עלית' ומכווין, 'ואת עלית', על תאווה זו. ואת עלית על נפילה זו. 'ואת עלית' על כל הבלי עולם הזה..)

אני לא שולל את השפה הזאת, אבל אני מרגיש שזה לא קולע למכווין האמיתי של התקרבות לצדיק. אנו לא צריכים להיות פרופסרים לליקוטי מוהר''ן, ולא כותבי דוקטורט ב"פקולטה למדעי רבי נחמן והגותו".
מאד אוהב את ההגדרות של צייטלין על החוזה הצעיר מפולדבה... ואת המאמרים העמוקים האלה ב'מעלה העליונה', אבל אחרי הכל זה הרגשות פרטיות, ולא משהו כללי שקיבלנו מרביה''ק ותלמידיו.
(מקווה שהגבבת הזאת מביעה קצת את מה שאני רוצה להביע כאן, ואכמ''ל)

כל מילה בסלע!
אגב על מה שהזכרת על 'ואת עלית' כותב את זה כבר רבי גדליה קעניג בסיפור נורא ששמע מרבו ר' אברהם שטרנהארץ זיע"א בספר טובות זכרונות [בסוף המהדורה הישנה]

@חיפוש-הצדיק כתב:

ציטוט ממדור אשרי העיניים: @מדלג-על-ההרים כתב:
ר' לוי יצחק בנדר עוד זכה לראות עיניים שראו את מוהרנ"ת.
כך שכל תלמידיו גדולי אנ"ש שליט"א שמאירים את האור של רבינו בכל העולם גם הם עינים רביעיות שראו את רבינו
וגם ראה את רבי אבא לישניסקי שעוד הכיר זקנה אחת מופלגת בשנים שזכה עוד את מעמד הלוויתו של רביה"ק
מעניין אם יש עדות על מה שנעשה שם

אצל משפחת בערנשטין הירושלמית קיימת מסורת מראש משפחתם ר' פישל דיין שעלה יותר מאוחר לארץ. שהוא היה בחברה קדישה בשעת קבורת רבינו הק' והנורא. - הסיפור ידוע, אשמח אם מישהו יביאו לכאן מן הכתובים..

כידוע ר' נתן אמר לחברה קדישא שאף אחד בעולם לא ראוי להתעסק עמו, ולכן אלו שמתעסקים תמיד במצוה זו יתעסקו אתו. [בדרך כלל היה מקובל אצל צדיקים שגדולי תלמידיהם היו מתעסקים בקבורתם בדחילו ורחימו

@נחלי-דבש כתב:

כמובן, כל זה הוא כתב כשדרכי ציון היו נעולות.
וכידוע כך גם מתלמידיו.

שמעתי פעם מהרב ר' מאיר קרלבך, שבמהדורות המנוקדות ועוד כבר עיוותו רבות בתחכומים של 'בא לתקן ויצא מקלקל', שהוסיפו או החסירו אותיות בספר שכל אות ותיבה מדוד 'כמו במקרא'.
ואכן יש מעיינים שלומדים במהדורות הישנות הבלתי מנוקדים

מישהו התבטא למעלה 'סתם תורות', זה ביטוי דוחה.
אם אינני טועה, רבינו הק' היה עובר על מה שמוהרנ"ת כתב.

שמעתי מאנ''ש, שרואים שיתרו הגיע כי שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. וקשה אם כן מדוע כתוב 'וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל־ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה ה֙' לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל־ הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם הֽ'׃' הרי את זה הוא שמע ובשביל זה הוא הגיע, מה משה רבינו צריך לספר לו ?...
אך בעצם זה העניין של ראיית פני הצדיק, כולם שמעו.. אבל לשמוע באמת צריך לבוא לצדיק, ראיית פני הצדיק, ואז הצדיק מפריש לו דרך שזה נקרא 'ויספר משה לחותנו' שמשה רבינו מספר לשון ספיר ויהלום שמאיר ליתרו כל מה שקורה איתו ועם כל כלל ישראל וכך הוא מקרב אותו לה'.
וכל זה הוא ההכנה לקבלת התורה שהרי נסמכה פרשת יתרו לקבלת התורה, ובקבלת התורה נאמר 'אנכי ה' אלקיך' שמתגלה הדעת של בד' אהלל דבר ובאלוקים אהלל דבר'

@נחום-בקר כתב:

@מדלג-על-ההרים ומה נעשה לאחותנו שהעולה על כולנה 'למעשה' הוא הלקוטי תפלות ושם מוזכר וידוי כפשוטו.

כבוד מעלתו בוודאי צודק.
אני שם לב שההתבטאות שלי לא היתה נכונה.
רציתי לבטאות את הנקודה של הוידוי שזה לספר לפניו כל ליבו, וכמו ששמעתי רבות מאנ''ש שהוידוי לפני רבינו זה כמו בחיים חיותו שקראו לאנשי רבינו 'וידויניקעס' כי היו נכנסים לרבינו ומספרים לו איפה אוחזים ברוחניות וכל מה שעובר וכו'.
אך לצערי, עברתי על מה שכתבתי ויכול להשתמע שלא לעשות וידוי כפשוטו, אך ח''ו לא לזאת היתה כוונתי.
ובאמת אדרבה.. יורה לנו המורה האם להרבות בנוסחאות של ווידויים בציון רביז''ל.
ואם בוידוי על הציון עסקינן, א''א שלא להזכיר את נוסח הוידוי על פי תורה ד' שחיבר האי חסיד וצדיק ר' עמרם הלוי הורביץ זצ''ל. וזה מודפס בכל בו לישועות

@אוצרבלום כתב:

רק להזכיר ש'שיחות וסיפורים' אינו חלק מהספר כוכבי אור, הגם שיש שהדפיסו אותם יחד.

כך גם 'אבניה ברזל' שזה אוסף שיחות שליקט וכתב ר' שמואל הורביץ מתלמידיו של ר' אברהם.
אך מעליותא של 'שיחות וסיפורים ' שנכתבו ונדפסו בירושלים על ידי ר' אברהם בעצמו

@המאור-הקטן כתב:

זה שיש רופאים רשעים זה לא קשור בכלל לדברי רבינו, רבינו דיבר מצד הידע של הרופאים ולא מצד הצדקות או הרשעות שלהם.
אם יש לך בעיה עם רופא רשע אז תלך לרופא אחר שהוא צדיק. זה לא קשור בכלל לדברי רבינו.

זה גם קשור. כי רבינו כבר סיפר על הרופאים.. ורבינו אמר שמלאך המו' חיפש שותפים..
ה' ישמרנו של שלא נצטרך ולא נבוש ולא נכלם

@נחלי-דבש כתב:

אבל בליקוטי עצות - שגם הוא ה'למעשה' - הוא כן כתב וידוי: "ע"י וידוי דברים לפני הת"ח האמת, עי"ז מעלה בחי' מלכות דקדושה לשורשה", עי"ש.

אין ספק שהעצה כאן זה וידוי דברים לפני הצדיק. זה רבינו אומר בתורה, זה לא שאלה.
רק ראינו 'כיוון' שרבי נתן בקיצור בא להסביר למעשה מה זה וידוי דברים, ואז הוא מסביר לספר לפניו כל ליבו

@7272 כתב:

למה רבי נתן לא הזכיר בקיצור ליקוטי מוהרן על תורה זו וידוי בפירוש אלא לספר כל ליבו
בעוד שבתפילה מרבה בוידויים

השאלה שלך מביא אותי לתובנה נפלאה, ותודה שנתת לי מקום לחשוב על כך!
שבקיצור שזה בעצם ה'למעשה' מסביר רנ"ת באיזה אופן יהיה הוידוי. דהיינו לספר ולשפוך ליבו לפני הצדיק על כל מה שעובר עליו. וכמו שר' נתן כותב בהל' מתנה ה' סעיף כ''א איך לבכות בציון של רבינו.
ואם היה כתוב בקיצור שזה ה'למעשה' היה מקום לחשוב לומר נוסחאות של וידוי כמו 'אשמנו' ו'על חטא' וכדו' שאמנם יש כאלו שנוהגים כך היום בציון בער''ה, ובוודאי שגם זה נפלא, אך כפי שידוע אצל אנ''ש העיקר הוא השפיכת לב שלנו על כל מה שעוברים לפני רבינו 'כבחיים חיותו' וזה מסתדר יותר עם הלשון של מוהרנ"ת ב'קיצור'

יש שיחה מרבינו שאם אחד מאנשיו עובר חס ושלום על עבירה, הרי זה כבר בלי ידיים ובלי רגליים..
שמעתי מאנ"ש, וכי איזה עבירה מדובר שיכול להיות לחסיד ברסלב ?...
ה'עבירה' של ללכת לרופאים.. שאם הוא כבר הולך זה כבר ללא טיפת חשק, בלי ידיים ובלי רגליים...

נפלא מה שכל אחד כתב.
ואכתוב קצת את חלקי בקצרה, בנקודות שאולי פחות נגעו בהם.

• בעלים לתרופה רואים דברים ברורים שאינם נשמעים לשני פנים כלל!
• על פי שיחה נ' נראים דבריו הידועים שהזכירו כאן מר' נתן ליברמנש זצ''ל, איך שרבינו לועג שאינם יודעים כלל וכל אחד אומר הפוך מהשני. וממילא היה ר' נתן מחלק בין תרופות מוכרות לשאינם.
• אך גם בזה, ייתכן לטעון שעדיין לא הותר הדבר אחרי המכתבים הרבים של רבי נתן, והדרך הברורה לבטוח בד'.
• אך כאן מגיע נקודה של מסירות נפש שאי אפשר להגיד לשני כלל בעניין זה. ואכן רבים וטובים וגדולים מאד מאד הלכו. וגם רבים וגדולים אחרים מנעו עצמם אף במסירות נפש, וזה היה בכל הדורות כאלו וכאלו.
• אך מצד שני צריכים לדעת שגם כל אלו רבים וגדולים עצמם שכן הלכו. מנעו את עצמם עד כמה שיכלו בכל מקרה לגופו כמה שפחות ללכת.
• ולכן נראה אצלי בעיקר ללכת עם השיחה של רבינו לעניין זה: שכל מה שכולם אומרים לעשות בסוף.. שאני מצווה כבר בהתחלה...
  היינו שפשוט שקודם כל לשמוע לרבינו, ושכואב ח''ו או הילד לא מרגיש טוב, הולכים למקוה, נותנים צדקה, אומרים תהילים, ובעיקר מתפללים. - זה הדבר הראשון וזה העיקר של העיקר, ביחד עם בטחון בהקב"ה שהוא רופא חולי עמו ישראל. וגם אם כן הולכים אח''כ לרופא וגם אם לא, אך מהרופא כל בשר ומפליא לעשות לא לשכוח לרגע אחת ח''ו.

@האש-שלי-תוקד כתב:

ודרך אגב ר' ישראל בער אודיסער נפטר בגיל 108 ועבר הרבה בחיים שלו

נושא מעניין בפני עצמו האם ברור הגיל הזה שהזכרת על אותו צדיק וחסיד ?
שמעתי כבר כמה גרסאות

כתוב שיוסף הצדיק שהיה במצרים התגבר על יצרו כי דמות דיוקנו של אביו נדמה לו. ובכח זה התגבר תמיד.
שמעתי פעם מהרב ברנר באומן, שאדם שיש לו נסיון באמצע השנה יחשוב איך שהוא נמצא בציון רבינו, וכך יתפלל להשי"ת.
וזה דמות דיוקנו של אביו נדמה לו.

ואני חושב דמות דיוקנו של אביו זה בחי' של ראיית פני הצדיק שמבטל ממידות רעות

מלאכי הוא הנביא האחרון שהיה לישראל.
רגע לפני שמסתיים הנבואה.. יש פחד נורא מה יהיה עם השכחה, שכחת התורה מישראל. אחרי החורבן הנורא שמתחיל בחודש תמוז שבו נשתברו הלוחות
קורא לנו הנביא לכלל ישראל וזועק: זכרו תורת משה עבדי
להמשיך זכרון.

חשבתי להסביר על פי תורה ח' תניינא. איך להמשיך הרוח נבואה והתיקון המדמה וההוכחה הראויה וכו' וכו'
ועוד חזון למועד..