כשרבינו אומר שצריך ראיית פני הצדיק הוא מביא את העניין שהצדיק מניק לישראל באור תורתו.
ומשמע שם שיש בחינה שראיית החכם היא בראיית תורתו.
וא"כ, כיוון ששלושת השלבים הולכים יחד - יוצא שאחר שראה פני הצדיק בתורתו הוא יכול להתוודות שם.
וכך שמעתי שנהגו כמה מאנ"ש דפעם רק שאיני זוכר לשמם לפרטם.
אולי @בדרך או @נחלי-דבש שהוכיחו בקיאותם בדברים כגון דא יאירו עיניינו מי היו אלו שנהגו כך.

@ברוך-מאן כתב:

אולי באמת כדאי לעשות אתגרי תמונות על התורה הזמנית

מזכיר לי מדור יוצרי AI של פרוג..

וְאֶת הַיָּרֵחַ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּלַּיְלָה, הוּא תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל (הַנִּמְשָׁל לַלְּבָנָה עַל אֲשֶׁר זִכֵּךְ וְצֵרַף אֶת גּוּפוֹ עַד שֶׁקִּבֵּל בְּעַצְמוֹ אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לְהַזְרִיחוֹ גַּם בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ שֶׁבְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, וּלְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב בָּזֶה גַּם אֶת כָּל חֲלוּשֵׁי הָרְאוּת שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל כִּהְיוֹן עֵינֵיהֶם אֵין יְכוֹלִים לְהַבִּיט בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּעַצְמוֹ

מה יכול להיות בעיה? אתה סוחר בזה?

@מדלג-על-ההרים
ראב"ן לא כתב שאין בליקו"מ דרש (- לימוד מתורה לתורה), רק שדי לאנשים שפלים כמונו מלדרוש ואנחנו צריכים לעיין רק בדרך פשט (עיון בתוך התורה עצמה).
הדברים כתובים בח"י כללים במפורש.

וְזֶה: מוּל בֵּית פְּעוֹר, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש אגדה מובא בתוספות סוטה יד): לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּעוֹר, עַל־שֵׁם שֶׁפּוֹעֵר פִּיו. כִּי כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּמַלְכוּת, אֲזַי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹר פִּיו בְּצֵרוּפִים רָעִים. אֲבָל מֹשֶׁה, שֶׁתִּקֵּן מִדַּת הַמַּלְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא הָיָה יְכֹלֶת בְּיַד פְּעוֹר לִפְעֹר פִּיו.

מהם הצירופים של פעור? מה הוא אומר?
אם מישהו יכול להרחיב בזה מתוך התורה.

מעניין למה כוונתו בהמשך דבריו (שכחתי לציין מקור - הקדמת כוכ"א)
וְהַכּוֹכָבִים שֶׁנִּתְּנוּ לְהַלְּבָנָה לְהָפִיס דַּעְתָּהּ, יֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁזֶּה מְרַמֵּז עַל שְׁאָר אֲנָשָׁיו שֶׁהָיוּ מְקֹרָבִים אֵלָיו וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְהַצְדִּיק אֶת הָרַבִּים (זֶה בְּגוּפוֹ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ) כָּל אֶחָד עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ הִגִּיעָה (עַל שֵׁם הַכָּתוּב: וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים וְכוּ'):

@הפצה-ראשית-ברסלב כתב:

עכשיו טרי טרי שיש''ק המקוצר כל הד' כרכים בכרך אחד

מה זה? מישהו יודע? באיזה צורה זה מקוצר?

@נחום-בקר
אני חושב שהדרך שהצדיק מפריש לו היא שלא יחלוק בין חסד לדין וכו' - שזה כבר לא משנה באיזה דרך הוא מהלך.

@נחמד לגמרי!
לא התכוונתי אליך אלא לדברי @חרב-החכמה

מקווה שהבנתי נכון את השאלה.
א"כ אז:
"שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה’ ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה.
אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה (אבות ד): העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא.
והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו" - מסילת ישרים א'

נ"ל שמשמע שהגם שעיקר מקום העידון הוא לעת"ל, עדיין גם היום זהו עיקר גדול.

את השאלה דלהלן כבר כתבתי באשכול שאלות,
אבל כעת עלה בדעתי שזה שאלה שצריכה לצעוק בכותרת ראשית! וש'נתברר' עליה!!
אז הנה השאלה שלא נותנת לי מנוח...

"ונחקק הצרוף הזה על עצמותיו ונוקם בו" - אין ביטוי יותר מזה שנשמע ממנו 'לא אהבה'..

למה רבינו בוחר בלשון זו מיד אחרי שאומר שהכול מחמת אהבה?

@חרב-החכמה כתב:

דרך אגב יש לי איזה כיוון להגיד איך אפשר להסביר את השיחה הזאת, בצורה אחרת, למרות שנראה מהפשט ומהלשון הברור של השיחה שכאן נראה שרבינו מתערב בנוסח ורוצה שכל אחד מאנ"ש ישנה את נוסח התפילה. אבל זה עוד לא העניין, אנחנו עדיין לא שם

אדרבה, נשמע מעניין. למה לא תפתח על זה אשכול?

@מדלג-על-ההרים
תיקון - דור חמישי...
זה לא כמו ר' יעקב מאיר שהוא כרלוי"צ עצמו

עדיין צ"ע למה פה רבינו בחר בביטוי הזה ופה בביטוי אחר.
זה שיש לנו הסברים לחבר זה בהחלט נכון, אבל לא מוציא מהצורך להבין למה שינה

ואולי צריך רק כלי. משהו. ובזה יהיה הברכה?

@שי-רב
צודק טעיתי. התבלבלתי מסנהדריה...

תראו את כל הסיפורים מהזמן של רבינו,
זה נראה שזה היה כך בפשיטות גמור.
אתם לוקחים את זה למקום של העיון ורוצים לשנות את עצם הנאמר...

אז למה אנחנו עסוקים כבר מר"ח אלול רק בנוחות שלנו הגשמית והרוחנית???
האם לא הגיע הזמן שנתחיל להסתובב באומן ורק לחשוב איך אני מועיל להההה"יום" של הרבה?

י'ה'ו'ד'ה',בחינת מלכות, נתתקן על ידי וודוי. אשר י'ה'ו'ד'ה' האדם בווידוי ותודה על עוונותיו, וזוכה בזה לדעת שלעתיד, אשר י'ה'ו'ד'ה' בהודאה ותודה, ברכת הטוב והמטיב על כל דבר. ביאוהל"ק
פה רואים אפילו עניין של הודאה...