יש שם את הרב אלנתן ויסטריך מלטייל בתורתו (לא מכיר).
בנו של הכנר המפורסם מאנ"ש, דניאל ויסטרייך [או בשם המקצועי שלו (המשמש אותו רק בהקשרי העבודה): 'אהביאל'].
יש שם את הרב אלנתן ויסטריך מלטייל בתורתו (לא מכיר).
בנו של הכנר המפורסם מאנ"ש, דניאל ויסטרייך [או בשם המקצועי שלו (המשמש אותו רק בהקשרי העבודה): 'אהביאל'].
הייתי באומן בחודש האחרון ובאמת יש ריח שקשה לסבול בכוהנים. ריח של אוכל ושאריות, יחד עם ריח קפה, ריח של טיפוסים שקובעים שם מקום נוח לשינה [יש שם ספסלים מרופדים, וללא ידיות], מגבות, ודי הזנחה. אישית - לא יכולתי לעמוד שם באותו יום. ריחמתי מאוד על הכהנים.
הלוואי שבאמת יטופלו ענינים משמעותיים מאוד שזקוקים לתיקון גדול ב'דירת הצדיק'.
@נוה-צדיקים לא מריח שרבי נתן היה אוהב לשמוע את זה..
אני לא חושב שר' @נוה-צדיקים חושב כך. הוא בסך הכל ציטט זאת מפי אומרו, וחזקה עליו שציטט זאת כשבת שחוק על פניו.
@נחלי-דבש אל תשכח שרבינו הוא זה שכפל אותו כמו שיש תורות הנכפלות בשיחות הרן (שלא כמו השיחות שנכפלו בחיי"מ שנוצר באופן טכני)
בהקדמה לספר המידות מבואר שבכל הנוגע להא"ב השני - הוא סודר על ידי רבי נתן והוא זה שהכניס כל דבר במקומו ולפעמים כפל את הדברים.
כמובן שעבורינו מעשיו של רבי נתן כמוהם כמעשיו של רבינו. אבל למען הדיוק, בחלק ב' רבינו לא סידר אותו לפי ערכים.
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
אחת הדוגמאות למנהג שמובא בנחת השולחן ואינו מנהג אנ"ש, הוא ההקפדה לא לקדש בליל שבת בין שעה פלונית לאלמונית [מנהג חסידי מוכר, כרגע אינני זוכר השעות].
מקובל לומר שזה הרב מאפטה אך בעל האוהב ישראל אינו יכול להיות מפני חשבון השנים נשמח אם מישהו יכתוב במי מדובר
כך כותב ר' גדליה פליער בספר 'אומן, כך נפרצה הדרך' ש'מקובל אצלנו', ושאמר זאת לאחד האדמו"רים מצאצאיו, אצלם ביקר.
כך גם ראיתי במחברת של שיחות מהרב שיק שעוד לא נדפסו, שמסר לידי הרב @הייליג, אבל היא סוג של טיוטה, ושם זה מוזכר עם סימן שאלה, באופן שהוא כותב שזה לא ברור.
ובאמת שכל זה עורבא פרח, שכן לרב מאפטא היו לפחות ששה ילדים...
איך אומרים?
אני כבר אוציא שם רע על אחותך, אתה תלך תנסה להסביר שאין לך בכלל אחות...

לפי הידוע עד שלהי שנות כ' התפלל במירון כאשר רא"ש כ"ל לקח עליו חסות בעניני משפחתו
אכן. שמעתי מר' שמעון בורשטיין שיחי' שרבי ישראל בער היה מגיע לביתם - שם גר רבי אברומלה בשלש השנים האחרונות לחייו - בכל שבוע לדבר עמו.
ועכשיו בוא ננסה לשוב לשפיות, ולדון על זה ברסלבית
קודם כל יש רמב"ם ידוע שכשיש צרה צריך לברר מה הסיבה בחטאינו
מצד שני הגישה החסידית היא ש"למה" יאמרו הגויים [זה לא ביטוי שחוק, אלא דברי תורה חסידיים מפורשים!]
אז מה מצאנו בענין זה בברסלב?
מישהו יודע?
[בלי השיחה הידועה שלא להניח לה' לגזור גזירות, כי אין שם התייחסות לנושא הזה]
לא הבנתי את השאלה כלל.
'למה' יאמרו הגויים באופן של התרסה מול ה', הטלת ספק וחוסר הכנעה.
אבל מחובתו של כל אחד היא לשאול ולברר מה הם נגעי לבבו ולהתחזק בהם.
טוֹב מְאֹד לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִסְמֹךְ עָלָיו. וְדַרְכִּי, כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם אֲנִי מוֹסֵר כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל בָּנַי וְהַתְּלוּיִים בִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה טוֹב מְאֹד. גַּם אֲזַי אֵין צָרִיךְ לִדְאֹג וְלַחְשֹׁב כְּלָל אִם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי אִם לָאו, מֵאַחַר שֶׁסּוֹמֵךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ. וְאִם הוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בְּעִנְיָן אַחֵר, הוּא מְרֻצֶּה לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן אַחֵר, כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ שַׁבָּת אוֹ יוֹם־טוֹב אֲזַי אֲנִי מוֹסֵר כָּל הַהִתְנַהֲגוּת וְכָל הָעִנְיָנִים וְהַתְּנוּעוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת אוֹ הַיּוֹם־טוֹב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וַאֲזַי אֵיךְ שֶׁמִּתְנַהֵג בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת וְיוֹם־טוֹב שׁוּב אֵינוֹ חוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁשׁ כְּלָל שֶׁמָּא לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָה בְּהַנְהָגַת קְדֻשַּׁת אוֹתוֹ הַיּוֹם, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר מָסַר הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְסָמַךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד:
מה הכוונה בזה? למה לא אכפת לי מה קורה? אין בחירה?
התשובה במילה אחת:
יש בחירה על מותר ואסור.
הנושא כאן בשיחה הוא בעיקר על דברים של רשות, ועל סדרי עדיפויות בעבודת ה', וכן בנושאים בהם האדם זקוק לתיקון העצה.
אשכול לנושא היקר והמיוחד הזה.
יה"ר שיהיה לתועלת להתחזק בזה מחדש.
אפתח בשאלה לגבי מועד האמירה:
מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?
וכן שיחות וסיפורים ועובדות מאנ"ש שידועים פה לחברים בכל הענין הזה של ה'אמירות' - אשמח שיעלו כאן
@לב-העולם-אתה כך הבנתי את הסיפור, כשקראתי אותו ב'באש ובמים', שזה היה גויים, אבל שנשלחו ע"י מתנגדים. אחרת מה העניין שנתחלף נתן בנתן?
אני כעת בחו"ל ואין לי גישה למקור, יתכן שטעיתי בהבנה
זהו הקטע המדובר, מתוך 'באש ובמים' פרק לה:
התשובה-התגברות המחלוקת...
התשובה למכתב זה היתה בהבערת האש יותר ויותר... והגם שעם ישראל בכללו היה נתון לביזה ולמשיסה, לא עזבו הללו את חרב המחלוקת, ובתוך ים הצרות המשיכו בדברי ריבות ומעשי אלימות נגד מוהרנ"ת ואנשיו.
מוהרנ"ת כותב: "המקום ירחם על בכיות וצעקות ישראל, על הקולות המרים ומרורים ממות הנשמעים בכל הרחובות... אוי ומר להחולקים ומתנגדים כשיש להם עתה פה לדבר עתק על יראי ה' כשרים ואמתיים הדבקים בצדיק האמת שממתיק מרירותא דעלמא, שכל קיום העולם על ידו... הדמעות זולפות מלבי ומעיני... כי זה סמוך שמעתי בתוך חשכת לילה קול זעקה גדולה ומרה אוי אוי ומר, בכל רחובות מספד, ובכל ראש קרחה..."
מוהרנ"ת מציין על זועה שהתרחשה שם באותו ליל שבת קודש:
"בודאי נשמע לכם המעשה זרה ונבהלה, שנעשה פה בליל שבת קודש העבר, שנהרגו כל הנפשות שהיו בבית ר' נתן ב"ר צבי אפטייקר, ובשבת בעת תפילת שחרית נמצאו כולם הרוגים בביתם, דהיינו ר' נתן הנ"ל, ואשתו, ואחיו רבי אהרון משה ומשרתת, רק שני ילדים נשארו בחיים, והגדולה בת ארבע או חמישה שנים מוטלת על ערש דוי מוכה ופצועה ממכת אכזריות הרוצחים... ועדיין לא נמצאו הרוצחים רק איזה ערל נתפס על זה" (עלים לתרופה קסו). 2
ובימי צרות צרורות שכאלה ממשיכים המתנגדים בשילוח חיציהם המרים, כפי תיאורו של מוהרנ"ת: "כי מזה הצד הצרה הנ"ל, הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו... ומצד זה מחלוקת כזה, בבזיונות כאלה, בחריקות שיניים כזה וכו'...
בהערה 2 לפרק לה, נכתב כך:
מן היושר לציין כי בעת הרדיפות והשפיכות דמים עדיין לא קיבל הרב מסאווראן את מכתבו של מוהרנ"ת שנכתב ביום ד' באותו שבוע, ובודאי לא הספיק לשלוח עדיין תשובה גם ברור כי הרב מסאווראן כלל לא היה מעורב עם האנשים הפושעים הללו
אז בזמנו ההתפרסם ההקלטה של בנה ושם שמעו בבירור שלא התייחסה לתמונה אלא לעצם גובהו
איזה בן משוחח איתה בהקלטה?
הארגון הראשון אזל וכברכ לא רלוונטי
תואיל להסביר מה המידע שיש בידך, לטובת הכלל?
מובא איפשהו (לא זוכר איפוא...) ממוהרנ"ת בעל"ת בהבלעה על איזו משפחה שלמה מאנ"ש שנרצחה.
מישהו יודע מקור?
ומה היה שם הסיפור?
גויים או מתנגדים?
@אוצרבלום, תמחל להעתיק על ר' נתן אפטייקער
ואם כבר.. נשמח גם לברר דעת מוהרנ"ת בעניין חומר הפגישות בין חתן כלה בין אירוסין לחתונה
מה הכונה 'נשמח לברר'?
דעת מוהרנ"ת ידועה וברורה.
כל רגע מישהו פותח כאן אשכול: בירור דעת רבינו בענין עישון, בירור דעת רבינו בענין בצל, בירור דעת רבינו בענין התבודדות....
מה הקטע? למישהו כאן זה לא ברור?