זאת ועוד:

בהתבודדות משתמשים בכלים שאינם כלולים בתפילה הרגילה.

בהתבודדות מרצים את השי"ת. מפייסים אותו. משכנעים אותו כביכול בכל מיני אמצעי שכנוע, כמה ממש כדאי לו להתחיל לקרב אותנו אליו ולעבודתו.

בהתבודדות משתמשים בטענות ואמתלאות, שהן בעצם דרך עדינה ומופלאה 'להראות' להשי"ת שגם הוא מסכים עם הבקשה שלנו ליכנס בעבודת השם.

בהתבודדות נהוג לקבול, ולהתאונן, פשוט לספר כמה כואב לנו הריחוק ממנו יתברך, כמה ימים ושנים אנחנו מנסים וזה פשוט לא הולך.

התבודדות היא הזמן לשבת ולרצות. לשבת ומה? כן, לשבת ולרצות. פשוט לשבת ולהתחיל להפעיל את כח התשוקה, הכיסופים והגעגוע, ו'להפעיל' געגועים להשי"ת. להפעיל געגועים אל קדושת יהדותינו. להפעיל תשוקה למצב מתוקן של גילוי שכינה ומלכות שמים. להפעיל כיסופים לקרבת ה', לדבקות, לאהבה, להתכללות בו יתברך...

בהתבודדות מודיעים לעצמנו ולהשי"ת, שאנחנו מאמינים, מספרים לו שאנו מאמינים בו, מאמינים בתורה הקדושה, מאמינים בחכמים ובצדיקים, מאמינים בקדושת נשמתינו ובכך שאני רצוי וחשוב אצלך יתברך, ושלכל פעולה שלי יש חשיבות אינסופית.

בהתבודדות יש את האפשרות, וזה גם ממש מומלץ - להתרפק על השי"ת. להתנהג ממש כאילו היית תינוק מעורסל בידיה של אימא רחמנייה. להתמסר לתחושה שאתה עטוף, חבוק ומוגן, ולנצל זאת עד תום.

בהתבודדות כדאי וטוב מאוד להתפנק על השי"ת. לספר לו שאתה ילד ממש מפונק, ואולי לא היה נעים לך לבקש את זה ממנו, אבל מאבא שלך אתה מצפה, ואתה לא יכול להימנע מלהגיד לו את זה.

זה רק קצה הקרחון של העולם האינסופי הזה, שהתבודדות שמו.

ההתבודדות אמנם מכילה דברי תפילה. ההכוונה של רבינו היא לעסוק בזמן ההתבודדות בדברי תחינה ובקשה, בתפילה חמה ואישית להשי"ת.

ועם כל זה, ההתבודדות איננה 'תפילה'.

אל ההתבודדות לא באים דוקא בשביל לבקש, להתחנן ולהתפלל.

ההתבודדות - היא הרגע המזוקק של הקשר החי שלי עם הקב"ה. היא רגע של צוותא. של יחד. של השם ואני. ההתבודדות היא המקום בו רק אני וה' נמצאים, ואולי אפילו לא צריך לבקש בו דבר.

התבודדות היא בעיקר שיתוף, זו המילה המדוייקת.

שיתוף, כשאני מרגיש בנוח לספר לו את כל מה שקרה היום, ואת איך שזה הרגיש לי. שיתוף, כשאני חולק איתו אנקדוטות מרגשות, משעשעות, משמחות, או מבלבלות, מתסכלות, וכאלה שהעמידו אותי חסר אונים. שיתוף, כשאני מספר לו את כל מאוויי הכי כמוסים. רגע בו אני מתקלף מכל הפוזות, גם אלו שאני מוכר בכלל לעצמי. רגע בו מותר לי להרגיש חלש. רגע בו מותר לי לשים את עצמי בגודל טבעי. שיתוף - הוא שיתוף - הוא שיתוף. שיתוף, זה אומר שאני יכול להתבודד את השעה, בלי שבכלל ביקשתי משהו. שיתוף, זה אומר - שבעצם השיתוף כבר הוקל לי. שהתמונה נעשתה אצלי יותר בהירה, שיתוף זה אומר - שסיפרתי את לבי לאישיות הכי קרובה אליי, ושאני באמת מרגיש שהיא רוצה בטובתי, שמחה או מצטערת ביחד איתי במה שקורה אצלי, ובעיקר: הכי רוצה להקשיב לי...

התבודדות היא קשר. התבודדות היא החיים בעצמם. התבודדות היא הרבה הרבה מעבר למסגרת של השלש תפילות של חז"ל. התבודדות היא הביטוי הכי פשטני והכי אותנטי של פשוט -

קרבת השם.

@מאיר-לב כתב:

לא לאכול שום

??

אולי כונתך למובא בכוכבי אור, ששון ושמחה:

וּכְבָר הוֹדִיעָנוּ אַדְמוֹ"ר זַ"ל (תנינא כ"ד) שֶׁלְּשַׁבֵּר אֶת לְבָבוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צְרִיכִין רַק לְיַחֵד שָׁעָה אַחַת בְּיוֹם, אֲבָל כָּל הַיּוֹם צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה.

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבְּרוּחָנִיּוּת צְרִיכִים לִהְיוֹת לָהוּט אַחַר עֲשִׁירוּת מֻפְלָג - כַּאֲשֶׁר נָאֶה וְיָפֶה לְחֵלֶק אֱלֹקִי מִמַּעַל, לִבְנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם" וְכַמּוּבָא מִזֶּה בְּסִפְרֵי אֱמֶת שֶׁנִּשְׁמַת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱלֹקִי מִמַּעַל, כַּיָּדוּעַ), הַמְרוֹמָם עַד אֵין סוֹף וְאֵין גְּבוּל וְאֵין תַּכְלִית, לִזְכּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם לְתַכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין מַעֲלָה אַחֲרָיו -

אֲבָל מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נַעֲשֶׂה עִם כָּל אֶחָד מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, עַל־כָּל־פָּנִים אֵין לְהַחְזִיר וְלֶאֱכֹל שׁוּם שֶׁיִּהְיֶה הָרֵיחַ רַע נוֹדֵף בְּיוֹתֵר,

כִּי עַל־כָּל־פָּנִים צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה אַדְמוֹ"ר זַ"ל, שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱחֹז הַחוּטְרָא בִּתְרֵי רָאשִׁין, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכּוֹסְפִים וּמִתְגַּעְגְּעִין לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַמַּעֲלָה,

אֲבָל לְעֻמַּת זֶה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם צְרִיכִים לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה וּלְקַיֵּם (תהלים פט, יז) "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם", וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה וּבְכָל שַׂעֲרָה דְּשַׂעֲרָה אֵיךְ שֶׁהוּא.

כִּי הֲלֹא הַשִּׂמְחָה מִזֶּה בְּעַצְמָהּ לְחוֹלִים כָּמוֹנוּ, הִיא מִצְוָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה! וְכַאֲשֶׁר הוֹדִיעָנוּ אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַתָּם הַקָּדוֹשׁ מַה שֶּׁזָּכָה עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת (עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בִּתְפִלָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּרָאוּי, וְכֵן בְּכָל נְקֻדָּה טוֹבָה כַּמּוּבָן שָׁם), לְתַכְלִית תַּכְלִית הַמַּעֲלָה וְהַשְׁלֵמוּת לִנְבוּאַת פָּנִים בְּפָנִים, וּלְהַבִּיט בִּתְמוּנַת ה' כִּבְיָכוֹל, וְלִהְיוֹת מַנְהִיג עַל כָּל הַמַּנְהִיגִים, כַּמּוּבָן כָּל זֶה בְּהַשִּׂיחוֹת שֶׁאַחַר הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת.

@מאיר-לב כתב:

וכל הדברים שהוא אמר גם הזוטות כביכול שייכים לתיקון נשמותינו.

יתכן שיש להבחין בין מעמד של דיבור מסוג אחד, לדיבור מסוג אחר.

כשרבינו מצווה אותנו לא לאכול בצל, הרי שיש כאן אזהרה על שמירת הבריאות מחד, ומאידך - בהימנעות מכך, מכח האמונה שחדורה בלבנו בדברי הצדיק, הרי שיש בזה גם מימד של תיקון נצחי.

אבל כשרבינו מצווה עלינו ללמוד פוסקים בכל יום, או למחוא כפיים בתפילה, או לרקוד כל יום וכדומה - זו הנהגה שהיא היא תיקון וסגולה ומועיל, על העבר ועל העתיד, בעולם הזה, ובקבר, ובתחיית המתים ובעולם הבא.

כשרבינו אמר שעם שיחה אחת שלו יכולים להיות איש כשר, בפשטות הוא אינו מתכוין שמי שילך כל ימיו עם הדיבור שסכין אין נותנין במתנה או עם ההנחייה להזדרז בלימוד הלכות אבילות - יהיה איש כשר לגמרי כרצונו.

אך כשאנחנו מדברים על מקווה, על צדקה, על התבודדות, על נסיעה לצדיק - זה כן.

יתכן בהחלט שהנושא הזה מצדיק פיצול לאשכול נפרד.

@נאר-ד-רבה כתב:

בכל אופן מישהו אולי יודע לפחות איך קוראים לספר?
נראה לי שהוא על החמש עשרה תורות הראשונות...

אין לו ממש שם.

אולי 'ביאור משולב' או 'באר היטב'

באשכול זה יהיה ניתן לאחל ברכת הדרך למצטרפים החדשים.

אפתח בברכה לידידיי ומכובדיי היקרים:

@מ.-ד. הבקי הנפלא בליקוטי מוהר"ן,
@הייליג - שאותו אין צורך כלל להציג,
@ברוך-חשין העמקן והחכם,
ו @בצילו הצנוע שהיה מן הסתם מעדיף שלא אכביר אודותיו במילים.

לרגל הצטרפותם לפורום.

תהי השתתפותכם לברכה בפורום זה!

@נחמן כתב:

תיקון למה שכתבתי לעיל , זה נמצא ממש בכניסה לבית הכנסת משיבת נפש בצד ימין של המדרגות של הכניסה לבית המדרש יש ארונות הפצה , בהצלחה !

זה חדש מהתקופה האחרונה?
האם יש שם מעבר לספרי יסוד?

@כאיל-תערוג כתב:

איפה אפשר להשיג בבני ברק את השיעורים של הרב קיוואק על ספר סיפורי מעשיות.
תודה

ספריית ברסלב לב הנחל, רבי עקיבא 40

@נחמן כתב:

זה נמצא מאחורי בית הכנסת משיבת נפש , זה המקום שמוכרים ספרי ברסלב במחירים הכי מוזלים בארץ

תוכל לכוין אותי יותר, היכן בדיוק?

@מנהל-הפורום כתב:

עריכת פרופיל המשתמש

עדכון אחרון: כ"ג אב תשפ"ו הפרופיל שלכם הוא הפינה האישית שלכם בפורום. אתם יכולים לעדכן ולשנות בו פרטים מתי שרק תרצו, כדי לעצב אותו ולשמור על החשבון שלכם מעודכ...

פורום 'ליקוטי מוהר"ן' בעיון (likutei.com)

אכן. כונתי היתה שהוא יכול לפנות אל ההנהלה בנושא זה. לבד אי אפשר לשנות.

אגב,
יש שהדביקו לדברי רבינו בענין הרופאים את דברי הרמב"ן של 'מה לרופאים בבית יראי ה''.
לענ"ד נראה פשוט, לכל מי שיקרא את השיחה נ' בעיון ובעין האמת,
שרבינו אינו דורש מאיתנו את הבטחון שעליו מדבר הרמב"ן בנוגע לרפואות.
הוא פשוט סבור שאין לרופאים כלל מה להציע,
וממילא מה נשאר? לסמוך על ה', ומה עושים כשנמצאים בשדה ואין רופא? צועקים לה'.
וכן שמעתי מר' נתן ליברמנש ע"ה, שרבינו דיבר מהפן המקצועי, שאין להם מה להציע.
[הוא הוסיף ואמר לי, שהרבה מאלה שנמנעו מרופאים בזמננו, נפטרו בגיל יחסית צעיר (למשל חתנו, רבי חיים בנימין זצ"ל)].

@נועם-מועלם כתב:

וכן בבני ברק ברחוב חזון איש בהתחלה מול האדמור מגור

איזה בית כנסת?
משיבת נפש? לא ראיתי שמוכרים ספרים.
כולל ברסלב? החנות כבר מזמן לא שם אלא ברבי עקיבא 40, ואינו במחיר עלות אלא במחיר של חנות.

@נועם-מועלם כתב:

של בית הכנסת ברסלב הגדול בנשיאות הרב יעקב מאיר שכטעאר שליט"א

אם כוונתך לשול, הרי שאיננו בנשיאות הרימ"ש נ"י

@מדלג-על-ההרים כתב:

@לב-העולם-אתה כתב:

מה הרעיון של הספר? יותר תורני או יותר רעיוני?

טעיתי. הספר נקרא 'א מחיה'.. [ולא כיסופים]
רעיוני כל שבוע על פי תורה של רבינו בליקוטי מוהר"ן

אינו ספר חדש. הוא יצא לאור לפי 4-5 שנים לפחות.

@מדלג-על-ההרים כתב:

אם אחד רוצה לכתוב בספר וכדו' אוכל להדריך אותו באישי בשביל ללקט את הסיפורים

האשכול נועד בעיקר לציבור הרחב. אין לי קשר מיוחד למו"ל השש"צ.
אולם אין ספק שהאשכול הזה יוכל להוות סיוע נרחב לספר זה ולדוגמתו, ולשמש בסיס להוספות למהדורה נוספת [שמעתי מרי"צ רוטנברג שאכן עובדים על כך].

@נאר-ד-רבה כתב:

אני מחפש הרבה את הספר שר' משה קרמר הוציא על פשט בליקו"מ בשנה האחרונה
היכן ניתן להשיג זאת בביתר עילית?
(התקשרתי לכמה מפיצים והם אמרו לי שאין להם)

ברוך בואך לפורום
רק כהערה, היה כדאי שתתקן את שמך ותכתוב באופן מדוייק - נאר דער רבה/רבי

@מדלג-על-ההרים כתב:

בדומה לזה ובהקשר אחר גם המבוא של הרב פרנק על ביאור הליקוטים זה יצירה של ממש.

באיזו הוצאה?

@מדלג-על-ההרים כתב:

@יודע-נגן
על ר' אריה פינקל יש הרבה יותר סיפורים מזה בקשר שלו לברסלב.
אצל אנ"ש הת''ח שלמדו במיר ידעו שיש להם חבר טוב בעבודת ה' ובדברי רבינו בכל דבר ועניין במשך עשרות שנים.

אדרבה, נשמח שתפרט

@מדלג-על-ההרים כתב:

כיסופים
ספר נפלא לפי סדר הפרשיות.
מספר מאמרים מרתקים בעבודת ה' בדעת רבינו הקדוש. הספר שיכניס אותכם לאווירה אמיתית של הכנה לשבת קודש. עם ראיונות נפלאים לשולחן שבת
הספר נכתב בידי אמן - הרב דוד גבירצמן.
להשיג בחנות ספרים ברסלב. וכן אצל ר' נחמן לוי בבני ברק. ועוד

מתי יצא לאור?
ומה המחיר?

@נחלי-דבש כתב:

@בדרך כתב:

כמדומני שאינו זמין ברשת

לא הבנתי דבריך

הרי לעיל הבאתי את המכתב הזה!

דו"ק היטב

כתבתי זאת לפני שראיתי שהעלית. ויישר כוחך.

בכל מקרה ראוי לבקש מהמו"ל של 'עיינות ותהומות' שיעלה את כלל הקבצים שלו לרשת כדי שיהיו זמינים באופן מקוון לעיון הציבור. [עלו לרשת רק חלק מהקבצים].