אני מחכה בכליון עיניים,
לחיבור שילקט את כל הפרטים ההלכתיים [והמנהגים]
המוזכרים בכל ספרי רבינו, בליקו"ה, ובספרי הרב מטשעהרין [בעיקר בנחת השולחן]מה העניין? הרי רבינו לא התערב בענייני הלכה ונוסח
רבינו לא התערב בעניני נוסח.
אולם מה שמוזכר בדברי רבינו ומוהרנ"ת, ועוד מוסבר ע"פ פנימיות הענינים יקר מעלתו, מי פתי לא יחפוץ לאמץ זאת אל לבו?
ומי שכבר בלאו הכי עושה ונוהג איך שנוהג, למה שלא יזכה לראות איך רבינו ומוהרנ"ת נותנים בתוך זה כל כך הרבה טעם וחיות?
@ישי-משה
לגבי עלים לתרופה, ידוע לי שהן ב'קרן' והן ב'בחינות' עובדים בשלבים מתקדמים על הספר עם הרבה יותר רקע והארות אך עדיין לא הוברר לי באיזה נקודה כל אחד התמקד והרחיב.
ידיד היקר,
כמדומני שלכל מכון הוצאה לאור יש מטרה בחסיון כוונותיו העתידיות. בודאי אלה שבטווח הקרוב. אתה בטוח שהללו מעוניינים באינפורמציה שאתה מוציא החוצה?
@בדרך אולי תזכה אותנו בקובץ כתב יד הסידור
נמצא בתיקיית הדרייב 'אריכיוננח' שקושרה באשכול אחר ע"י @וועלן-וועלן
ועכשיו בוא ננסה לשוב לשפיות, ולדון על זה ברסלבית
קודם כל יש רמב"ם ידוע שכשיש צרה צריך לברר מה הסיבה בחטאינו
מצד שני הגישה החסידית היא ש"למה" יאמרו הגויים [זה לא ביטוי שחוק, אלא דברי תורה חסידיים מפורשים!]
אז מה מצאנו בענין זה בברסלב?
מישהו יודע?
[בלי השיחה הידועה שלא להניח לה' לגזור גזירות, כי אין שם התייחסות לנושא הזה]
לא הבנתי את השאלה כלל.
'למה' יאמרו הגויים באופן של התרסה מול ה', הטלת ספק וחוסר הכנעה.
אבל מחובתו של כל אחד היא לשאול ולברר מה הם נגעי לבבו ולהתחזק בהם.
מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?
וזה לשונך (https://tora-forum.co.il/threads/אלול-׀-מנהג-אמירת-תיקוני־זוהר-בימים-אלו.70982/#post-1741872
"שמעתי השבוע מפי הרב שמעון צבי שפירא שיחי', שכבחור צעיר היה לו ויכוח עם דודו, המתמיד הגדול ר' נחמן שלמה יצחק שפירא ע"ה, האם אמירת התיקו"ז מתחילה דוקא בחודש אלול, או שאפשר להקדים מט"ו באב. והרנש"י שהיה מתמיד נשגב ומנצל הזמן מיוחד, היה מספיק הכל בתוך ימי אלול וטען שמתחילים באלול דייקא, והלכו לשאול את הסבא, הרה"צ ר' שמואל שפירא ע"ה, ואמר בפשיטות שבודאי שמתחילים כבר בט"ו באב".
יישר כח על הבקיאות בדבריי...
לא שכחתי, אני פשוט שואף להביא עוד מקורות וציטוטים, אני קודם מנסה שאחרים יוציאו את מרכולתם, ולא יסתפקו במה שאני מעלה...
הנה, מתי טבלו היום? במוצאי יו"כ - עבור היום שחלף [וכ"כ גם בימי שמואל ח"ג בסופו, על מוצאי יו"כ].
הרי לנו שמחשבים מקימה עד שינה.
@שפחה-על-הים נכתב על ידי?
ר' אברהם פלג, לא?
לתועלת הציבור נכתוב בקצרה את העמדה של כלל הצדדים המעורבים בפרשה, אני אכתוב את הצד שלנו, ומישהו מהמחנה השני יתנדב לכתוב את הצד שלו.
א' זה שגדולי וזקני אנ''ש לא דברו מעניין מסויים, אין זו הוראה לרבים שאין לדבר על זה, ואפשר לדבר על זה אם יש לזה מקור בדברי רבינו.
ב' יש בעיה לשמוע דברי תורה [היינו בעבודת ה' וכו' לא פסקי הלכה] ממי שפרסומו שיקרי [להלן מפורסם של שקר].
(תורה כח ח''א, עב ח''ב, לקו''ה מתנה ד')ג' מי שהוא מפורסם של שקר לא בהכרח אומר עליו שהוא רשע, או שאינו כשר או שאינו צדיק (שבת ה' ט').
ד' יש לברר מי הוא מפורש''ש גם בין אלו הנקראים בפי העולם 'גדולי הדור' (יין נסך ד' מסעיף י' עד י''ט, שבת ה' ט').
[הברור יעשה כל אחד לעצמו על פי כל התורות שרבינו מדבר מזה]ה' עיקר הצדיקים שבדור הינם תלמידי רבינו שנתקרבו ונקראו על שמו (ברכת השחר ה' ג').
זה מה שיצא לי מכל הדיון הנ''ל.
בבקשה שמישהו מהצד השני יגיב באותה צורה של טיעון מול טיעון.
לא עקבתי אחרי כל השרשור ההוא, אבל איני רואה בדבריך דבר שאפשר לחלוק עליו.
אם הודעתי מפירה את כוונתו וייעודו של האשכול - אפשר למחוק אותה.
כולל בספר ההזוי ההוא
אתה מדבר על החיי מוהרן עם השמטות ב"כ?
כרך אחד. נדפס בבית שמש בשנות הס'
דרך אגב פגשתי שלשום את בנו של ר' שמואל שפירא ודיברתי איתו מעניין הבחירות והוא אמר נחרצות שאבא שלו היה נגד זה לא חדש ולא חידשתי כלום אבל לשמוע מכלי ראשון בלי תוספות כלל אלא לדעת באמת מה ר' שמואל חשב על עניין הבחירות כי יש כאלו מוסיפים ושומעים מכלים שונים ומוסיפים ומוסיפים ומעכבר יצא פיל.
תכלס, מה התחדש לך מהשיחה הזו?
