"ועיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות"

@גרודניק כתב:

גרודניק כתב:

חיפוש-הצדיק "כמו שאמר רבינו ז"ל, מה אכפת לי שאחד יברך ברכת המזון בכוונה ואינו יודע שההתעוררות בא ממנו".

למה ישן אם אפשר חדש?

@בעל-מוח כתב:

@ברוך-מאן כתב:

נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

לצטט פל"ח זה קל!
עכשיו נראה מאיפה הפרפראות הוציא את החידוש הנפלא שלו...
באות ט' רבינו כותב
וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים • שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה • וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּיבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו • שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף • וְהֵאִיר לוֹ • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • תֵּיכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵיקוּת גָּדוֹל...
רבינו מתאר כאן מצב של אחד שרואה אדם אחר שמלהב בתוך התפילה וזוכה להידבק באין סוף = בצדיק
דהיינו שהוא מדובק בצדיק
= הוא רואה את אנשי הצדיק

נפלא ביותר.
אמנם בפשטות מדובר על אותו אדם המתפלל שרואה את ההתנוצצות של אור אין סוף שמאיר לו בשעת תפילתו.

יותר נכון:
לשפוך את הלב לפני ה'.

@הפשוט-שבאנשי כתב:

רואים גם בכתבי ר אברהם וגם אצלי

חזק!

כוכבי אור חלק חכמה ובינה אות כ"א:

וְהַמְעַיֵּן יָבִין מֵאֵלָיו שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא יַזְכִּירֶנּוּ שָׁם (וְכֵן בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים) כִּי אִם בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּשֵׁם 'צַדִּיק', הוּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם וּכְבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר, וְגַם כִּי אָמְנָם שֶׁגַּם זֶה אֱמֶת, כִּי כָּל צַדִּיק הַדּוֹר יֶשׁ בּוֹ בְּחִינַת 'מֹשֶׁה מָשִׁיחַ' כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל, אֲבָל בְּוַדַּאי הָעִקָּר הוּא הֶ"עָלִית עַל כֻּלָּנָה" שֶׁהוּא 'מֹשֶׁה מָשִׁיחַ' בְּעַצְמוֹ, כַּנִּשְׁמַע כַּמָּה פְּעָמִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ.

@ברוך-מאן כתב:

שיח שרפי קודש - חלק ג שנא‏
נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

ראה פל"ח סי' ה' תנינא אות כ"ו, שחוש הראיה נתתקן גם עכשיו ע"י שמסתכלין על ציונו הק' ועל כלל הקיבוץ הק' המתאספין ומתקבצין אליו וכו', ובכל אחד מהקיבוץ בוודאי יש איזה בחי' הארה ונקודה קדושה שקיבל ע"י ההתקרבות לרבינו וע"י שנכלל בקיבוץ הק', ועיי"ש עוד, וכן שם בסי' מ' תנינא.

@לב-העולם-אתה כתב:

ושדיוהו לגודא - שהקריב עצמו להצדיק.
א. לראשונה מוזכר עניין הצדיק ולא רק בלשון ת"ח

לא, לפני כן כבר כתוב "ויש ג' בחינות בהתקרבות לצדיקים ... כשרואה את הצדיק ... כי צדיק הדור נקרא אם ... הסתכלות פני הצדיק".

אבל בזה גופא יש לעיין ולהבין, שכן רק בבחינה הראשונה מג' הבחינות משתמש רבינו בלשון 'צדיק', ואילו בשתי הבחינות האחרות: "הצדקה שנותן לת"ח ... וידוי דברים לפני ת"ח"

@האש-שלי-תוקד כתב:

@אוצרבלום כתב:

@האש-שלי-תוקד כתב:

היום ראיתי בשיש''ק החדש שמותר לאכול בצל ירוק כי יש בזה פחות רעל

אין כזה דבר בשיש"ק החדש.

יש אני ראיתי בהוצאה החדשה של ה3 כרכים

ידידי אתה כנראה מתבלבל עם ספר אחר. לא נורא, קורה

@האש-שלי-תוקד כתב:

היום ראיתי בשיש''ק החדש שמותר לאכול בצל ירוק כי יש בזה פחות רעל

אין כזה דבר בשיש"ק החדש.

@וועלן-וועלן כתב:

[זאת אבהיר, שבאם לפעמים אחד מתפלל בבית כנסת כללי, ויש אדם שמחלק טבק לתומו, ברור לכל שאין איסור אלא גם ראוי לקחת קצת כאילו ולחייך ולהודות לו, כי כאמור אין בזה איסור כלל, וכאן שמדובר בין אדם לחבירו צריכים להתהנג כתורה]

מספיק לחייך ולהודות, לא צריך לקחת.

@חבר-אני כתב:

(שו"ס נ"ח סעי' מ"ג).

ייש"כ

@בדרך כתב:

א. שההבטחה להינצל מעולם התוהו למי שיהיה אצל הג' זמנים נוהגת גם אחר הסתלקותו של רבינו.

אכן משמע שהוא הבין כך. אמנם אנו לא קיבלנו לעשות מעשינו עפ"י השגותיו והרגשיו של אותו חסידא ופרישא זצ"ל, כי אם לצאת בעקבי הצאן עפ"י התורה שנמסרה בע"פ בתכלית הדיוק דרך ראב"ן ורלוי"צ, ותו לא מידי.
[ואגב, אין לי נגיעה בדבר זה, כי ב"ה זכיתי להיות ולהשתטח בג' זמנים הנ"ל, גם בשנה אחת, יותר מפעם אחת].

@בדרך כתב:

[וזו רבותא גדולה יותר מההבטחה שבחיי רבינו, שהבטיח למי שיהיה תמיד אצלו באלו הזמנים]

כאמור לעיל, הלשון "שכל ימי חייו לא יעבור עליו אחד מג' זמנים הקבועים וכו'" - היא גירסת הרב מטשעהרין בכת"י, אך לפי רש"ה עצמו שם בשו"ס, וכן לפי רלוי"צ כמובא שם בשיש"ק, לשון רבינו היתה שדי בפעם אחת (והיינו בחיי רבינו, ככל המבואר).

@חבר-אני כתב:

(כוכ"א סוף שו"ס)

כפי שכבר הערתי, 'שיחות וסיפורים' הוא ספר בפני עצמו ואינו חלק מ'כוכבי אור', הגם שיש שהדפיסו אותם יחד.
עכ"פ שיחה זו היא העתקה מכת"י הרב מטשעהרין, ולא מדברי המחבר שו"ס ה"ה ראבר"נ.

@חבר-אני כתב:

אם איני טועה 'המוציא לאור' זה ר' שמואל הורביץ

כן, המו"ל שיחות וסיפורים הוא רש"ה.

@חבר-אני כתב:

בתחילת השיחה משמע שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא יַעֲבֹר עָלָיו אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים הַקְּבוּעִים לִהְיוֹת אֶצְלוֹ. הַיְנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַל שָׁבוּעוֹת וְעַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה, ואילו מהערת המוציא לאור משמע קצת אפי' פעם אחת שיהיה הג' הזמנים

חשבתי שתעיר על סתירה יותר מובהקת, שבתחילת השיחה (שמקורה כאמור מכת"י הרב מטשעהרין) כתוב שהעצה היא "שישבע בנקיטת חפץ כשר שכל ימי חייו לא יעבור עליו אחד משלושה זמנים הקבועים וכו'", ובהערת המו"ל מספיק שיהיה אצלו ז"ל הג"פ בשנה, וא"צ להשבע ע"כ.

וכדברי רש"ה היא קבלתנו מרלוי"צ (בלשון מעט אחרת), כ"ז מבואר היטב בשיש"ק ח"א סי' רמ"ו.

ואת השאלה לגבי לדברי הסובר וכו' - אשאיר זאת לסובר.

הגע עצמך, אם השיחה הנ"ל היא כפשוטה גם אחרי פטירת רבינו, מדוע לא קיים זאת מוהרנ"ת, ואדרבא, רבים באו אליו לברסלב.

@לב-העולם-אתה
אין פה שום השערה, ואף אחד לא דיבר על משהו פחות טהור.
בהצלחה

@בדרך ראה בלשון ראב"ן אודות מ"ש רבינו שכל תינוק שיהיה אצלו קודם שבע שנים יהיה שמור מן החטא: "וגם נראה לעניות דעתי שהיתה כוונתו גם אחר הסתלקותו", והנה אם כדבריך מדוע הוזקק לשער את כוונת רבינו? הלא כל מה שהוא מצווה ומבטיח תקף בוודאי כאז כן עתה! ומדוע אמר כן דווקא על שיחה זו ולא על שיחת עולם התוהו?
אלא שהפשטות היא כמו שכתבתי, שההבטחה המפורשת בשתי השיחות היא למי שיבוא בחיים חיותו, וכלפי לבוא קודם שבע שנים הוא חידוש של ראב"ן מפני הרגש או השגה בעניין זה דייקא, וכפי שמובן שם מדבריו, עיי"ש ודו"ק.

@בדרך
הבטיח שמי שיבוא ויתראה עימו פא"פ בחייו חיותו באותם ג' זמנים ינצל מעולם התוהו.
לא הבטיח שמי שיבוא בג' זמנים אלה אחרי פטירתו יזכה לאותה מעלה ממש רק ע"י ההשתטחות על קברו.

@בדרך ייש"כ
אני נגרר להשיב על אף שאין עתותי בידי, אז רק אחדד, גם אני אודך שמה שרבינו הבטיח יש לו כיסוי לנצח, רק אני אומר שאת זה הוא לא הבטיח (כלומר הבטיח למי שיבוא אליו בזמנים שציוה, שזה היה בחייו כנ"ל). ואכתוב עוד בעז"ה בהמשך היום

@בדרך כתב:

לענ"ד כל מה שרבינו אמר - זה נצחי, כל שלא אמר להפסיק לנהוג כן

בירור הלכה בהנהגה לעובדא ולמעשה ’לדורות’, הוא רק על ראש השנה שצריכים להתקבץ אצלו אף אחר הסתלקותו. כן אמר מוהרנ’’ת בפירוש שיש ג’ הלכות מבוררות אחר הסתלקותו, ובתוכם נכלל רק הראש השנה שלו ולא שאר ג’ זמנים.
ממילא ללמוד 'ראש בקיר' מדבר שרבינו אמר בזמן שהיה זה חיוב - לזמן שהוא לכל היותר מהיות טוב, אין זה כשאר דיבורים ושיחות שודאי שהם נצחיים (כלשונך, אבל לדידי גם שיחה זו היא נצחית על אף שלא ניתן לקיימה בפועל, ואכמ"ל).
כתבתי בקיצור מפאת חוסר הזמן.