@בדרך
ראה ימי מוהרנ"ת ח"ב סי' כ"ו שטעמי המצוות לא נודעו לשום אנושי, עיי"ש, וכך פעמים אין ספור בליקוה"ל, וראה גם ליקוטי קמא סי' ה' אות ב' ושיהר"ן סימנים רי"ט ורס"א, וכבר ציינת היטב לחיי"מ סי' תי"א. והנה ברור שלא יתכן לומר כך בפשיטות, שהרי חז"ל בגמ' ומדרשים וזוה"ק בלולים מטעמי מצוות, והאריז"ל מלא טעמי מצוות ומהרח"ו אף חיבר מהם ספר וקראו טעמי המצוות, אך עיין במקורות הנ"ל ותמצא מרגוע לנפשך, כי הכוונה כפי המבואר בדברי מוהרנ"ת בכמה וכמה מקומות שטעמי המצוות בתכלית השלימות, שהיא השגת התיקון הנעשה ע"י המצווה, את זה לא ניתן להבין כלל, כי המצוות כלולות בו ית' שהוא א"ס, ראה למשל בהל' בהמה וחיה טהורה ד', ובשילוח הקן ד', ואולי מחר או אח"כ אציין עוד, אך אין זמן כעת. וממילא אין סתירה לספרי טעמי המצוות הקדושים, מלבד ההולכים בדרך הפילוסופיה והחקירות ומסבירים המצוות עפ"י נימוסים וכו', כפי שמאריך מוהרנ"ת גם ע"ז. והדברים ברורים, כי רבינו הק' הוא קנקן חדש מלא ישן ואין בדבריו נפתל ועיקש, ומוליך אותנו בדרך אשר דרכו בה אבותינו מעולם, ואם ירשה הזמן אוסיף כאמור לבאר בל"נ.

בעניין הפסוק הזה דווקא פחות קשה, כי כך הוא מובא כבר בגמרא ברכות ס' ע"ב שאותה מצטט רבינו.
אמנם ברור שאין להגיה ו'לתקן' ח"ו את הלשון, לא בפסוקים ולא בעניינים אחרים, [פרט לכמה מקומות בודדים של ט"ס דמוכח, וגם שם לכאורה עדיף להעיר בשולי הגליון, ואין כאן המקום], דהנה פרט לכך שידוע שהצדיקים נהגו באמירתם תורה לשנות בכוונה מלשון הפסוקים משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה, כלפי רביה"ק עוד יותר יש לנו לדעת בבירור שכל דבריו אמת וצדק ויצאו מפיו בכיוון ובפלס ובמשקל גדול, ראה ליקוטי קמא ס"ס נ"ז, ובפל"ח סי' ב' תנינא אות ט', ובחיי"מ סי' שמ"ח וסי' שס"ב, ובהקדמת ביאהל"ק ד"ה 'כלל השני', ושם בהקדמה שניה וב'חכמה ותבונה' סי' ב', ובכוכ"א חכמה ובינה אות כ"ו, ועוד.
ויש אשר ברוב העיון אנו יכולים להבין או לשער מדוע שינה ומה היתה כוונתו הקדושה, אך גם אם לא עולה בידינו - אין לנו ח"ו להרהיב עוז בנפשנו ולשנות מכפי אשר יצא מפי קדשו, וזה ברור לענ"ד.

כוכבי אור חלק חכמה ובינה אות כ"א:

וְהַמְעַיֵּן יָבִין מֵאֵלָיו שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא יַזְכִּירֶנּוּ שָׁם (וְכֵן בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים) כִּי אִם בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּשֵׁם 'צַדִּיק', הוּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם וּכְבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר, וְגַם כִּי אָמְנָם שֶׁגַּם זֶה אֱמֶת, כִּי כָּל צַדִּיק הַדּוֹר יֶשׁ בּוֹ בְּחִינַת 'מֹשֶׁה מָשִׁיחַ' כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל, אֲבָל בְּוַדַּאי הָעִקָּר הוּא הֶ"עָלִית עַל כֻּלָּנָה" שֶׁהוּא 'מֹשֶׁה מָשִׁיחַ' בְּעַצְמוֹ, כַּנִּשְׁמַע כַּמָּה פְּעָמִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ.

@בדרך כתב:

להיוולד על ההר לא,

אבל יש הבדלים בנתוני הפתיחה.

לדוגמה: רבינו מדבר בשיחות הר"ן לב על כך שיש כאלו שנולדו שלא בקדושה ולכן טבעם נוטה יותר לחקירות ולכפירות, ויש כאלו שנולדו בקדושה ולדבר עימם בחקירות לא מזיק להם, כמו שלא מזיז לסריס כשמדברים על ידו מתאווה הידועה.

או להבדיל מה שראב"ן כותב על מוהרנ"ת שהיה בעל מחשבה שהוא אחד מכ"ד דברים המעכבים את התשובה, ומוהרנ"ת עצמו כותב בהל' תפילין הלכה ו' שזו מידה רעה מאוד; ומה נענה אנן, שהרי נמצא שמבחינה זו מוהרנ"ת נולד בגיא בארץ מואב ולא על ראש ההר, ואעפ"כ זכה למה שזכה ביותר מכל תלמידי רבינו.

אך ראו ביאהל"ק על תו' י' אות ה' מש"כ "ובחינם טרח ושגה המדפיס" (הוא רב"א הנ"ל) "... אבל למה לנו לשנות את הלשון שנדפס בבית מורנ"ת ז"ל ובהגהתו".

@חיפוש-הצדיק
"אדמך אכנך ולא ידעתיך"; ראה שיש"ק (החדש) ח"א סי' תרנ"ו - ועוד שם הרבה מעניין הפטירה וההלוויה הק'.

@נחלי-דבש @בדרך
בחלק ד' השיחה הזו לא נמצאת.
בחלק ה' - נחיה ונראה.

@נחלי-דבש
הדרי בי.
אשמח שתביא את כל הטבלה הזו אם קיימת, או עכ"פ כמה שיותר. יהיה לתועלת מרובה בעז"ה.
תודה!

@ע.י.ר.נ.י @בדרך
שניכם צודקים. ראה בכת"י הרב מטשעהרין המובא בשיש"ק (אתה יודע איזה) ח"א סי' רמ"ו, שהוא (הרב מטשעהרין) שמע זאת מפי ר' ישעיה שלום ששמע מאביו ר' יודל, ואילו מלשון מוהרנ"ת משמע ששמע ג"כ מכלי ראשון, והיינו ר' יודל עצמו.

עוד בעניין הנ"ל, ראו בביאהל"ק סי' ס' אות פ"ב: "כי כל אלה השינויים [הנראים לשכל האנושי כשגגה ושכחה חס ושלום], הן הן תעלומות תהפוכות השכחה וההכחשה הנ"ל לעמקי עמקי ההתבוננות והחכמה הנ"ל, ומלבד מה שגם בזה בעצמו נמשך התיקון לרחק למי שצריכין לרחק כמוב"פ וכו' ... וכל הסתירות שנמצאים מדברי יחזקאל לתורת משה, וכן כל הסתירות והמחלוקת שנמצאים בדברי חז"ל מחמת השכחה שבשברי לוחות הנ"ל, יהיו באמת האמיתי דברי אלהים חיים, שאין לבוא על זה בביאור השכל הפשוט [כי 'רעם גבורותיו מי יתבונן'], וכמבואר מדבריו הקדושים בכמה מקומות וכו'", עיי"ש.

@בדרך כתב:

אנ"ש אמרו -

'עשה למען נצחך' - זהו רבינו הקדוש האחוז במידת נצח.

'עשה למען סודך' - זה מוהרנ"ת, שעד עצם היום הזה הוא סוד מכל העולם. העולם [וגם אנחנו] לא מבינים באמת מיהו מוהרנ"ת, וכמה גדול כוחו.

היה אומר זאת ר' מיכלי נכד מוהרנ"ת, ראה שיש"ק ח"ב סי' תשל"ב

@בדרך תחילה ייש"כ על הנושא המעניין.
רק אוסיף ששיחה זו נמצאת בשיש"ק 'החדש' בח"ג סי' תצ"ז, ובמקרה של השיחה הזו אין כמעט הבדל, אבל יש לדעת כי המהדורה החדשה מדוייקת ומבוררת הרבה יותר מקודמתה (ואין כאן המקום), וגם מצויינים בה מ"מ והשוואות לשיחות ולנוסחאות אחרות, והכל נעשה בעמל רב, כך שתמיד כדאי להביא ממנה, ובוודאי לא להסתמך על 'הישן' במקום שהוא נסתר מן 'החדש'.

@וועלן-וועלן
מהדורת תרל"ו נדפסה בלעמבערג ע"י ר' ברוך אפרים עפ"י הוראותיו והדרכתו של הרב מטשעהרין.

@בדרך כתב:

@אוצרבלום כתב:

@וועלן-וועלן כתב:

@ע.י.ר.נ.י
סיפור נפלא, וממחיש את הזכות להלוך בדרכו של רביה"ק
תודה רבה

אשמח להבין כיצד סיפור זה ממחיש את הזכות להלוך בדרכו של רביה"ק.
תודה!

יש לי הרגשה חזקה ששורש הודעתך זו, נעוץ בתפיסת העולם שבהודעתך זו.

לא ידידי, טעות בידך. גם אם היה מדובר על דמויות אחרות מאנ"ש, יהיה מי שיהיה, הייתי שואל את אותה שאלה על אמירתו של ידידנו @ע.י.ר.נ.י, שהיא נפלאת מבינתי.

@בדרך
נהניתי מכל דבריך, רק אעיר על זה:

@בדרך כתב:

ו מהדורה שלוקחת בחשבון את כל השיח סביב המהדורא קמא של הספר, מכל הכיוונים, מכל הפלגים, לטוב ולמוטב, ובהחלט יש לדון שבמקרים כאלו ואחרים היא שואפת להתקרב גם לאבניה ברזל ולגירסאות נוספות

מידיעה זה ממש לא נכון. כל השאיפה היא לברר את הנוסחאות האמיתיות של השיחות כפי שנמסרו ע"י רלוי"צ, בעיקר ע"י האזנה לאלפי שעות של הקלטות הדק היטב בבירור אחר בירור שהרב אנ"ש ז"ל לא הספיק לעשות.

@האש-שלי-תוקד
לא, הוא כותב שהרבה מאנ"ש היו באים בער"ח ניסן - עוד מימי מוהרנ"ת.
אבל מה שכתבת:

@האש-שלי-תוקד כתב:

זה הוראה לדורות כמו ראש השנה?

זה ודאי בשום אופן לא, וידוע וברור ופשוט, וגם שבת חנוכה ושבועות שרבים נוסעים אין זה מצד הוראה לדורות, אלא בעיקר הרגשת הלב, ואפילו בחיי מוהרנ"ת שהיו נוסעים אליו בג' הזמנים, כי לנסוע למוהרנ"ת זה כמו לנסוע לרבינו, אבל לא מפני שבזה מקיימים את ציווי רבינו לבוא אליו בר"ה ח"ו, ולו יצוייר שמוהרנ"ת היה נשאר בברסלב בר"ה ודאי שהיו צריכים לנסוע דווקא לאומאן לרבינו, ופשוט כנ"ל.

והצצה לח"ד:
"כשרבינו אומר שלא להריח טבק ושלא לעשן סיגריות, הדבר הזה לבדו אינו כל כך גדול, אבל מי שאינו מציית פוגם באמונת חכמים! אין נפקא מינה באם איני מציית את רבינו בעניין ההתבודדות - או שאיני מציית בעניין הטבק, מכל מקום הרי הוא איננו מציית, וזהו סימן שאין לו אמונת חכמים! כשהצדיק נותן לי דבר קשה, ובאמת אינני יכול לקיים את הדבר, אבל היות שיש לי אמונה אני מבקש מהשם יתברך: 'ריבונו של עולם, זהו הצדיק האמיתי, והוא אמר לי שאעשה כך, וזה קשה לי!' - זאת אומרת שאכן יש לו אמונה, אלא שקשה לו להוציאה מן הכוח אל הפועל. אבל כאן זה הרי דבר קל, לא לעשן סיגריות זה דבר כל כך קשה?! לא להריח טבק, לא לאכול בצל, אלו הרי דברים קלים; אבל כשאין מצייתים בזה - זהו גם כן פגם באמונת חכמים!". (רל"י)

@בדרך ראה בלשון ראב"ן אודות מ"ש רבינו שכל תינוק שיהיה אצלו קודם שבע שנים יהיה שמור מן החטא: "וגם נראה לעניות דעתי שהיתה כוונתו גם אחר הסתלקותו", והנה אם כדבריך מדוע הוזקק לשער את כוונת רבינו? הלא כל מה שהוא מצווה ומבטיח תקף בוודאי כאז כן עתה! ומדוע אמר כן דווקא על שיחה זו ולא על שיחת עולם התוהו?
אלא שהפשטות היא כמו שכתבתי, שההבטחה המפורשת בשתי השיחות היא למי שיבוא בחיים חיותו, וכלפי לבוא קודם שבע שנים הוא חידוש של ראב"ן מפני הרגש או השגה בעניין זה דייקא, וכפי שמובן שם מדבריו, עיי"ש ודו"ק.

@חבר-אני כתב:

(כוכ"א סוף שו"ס)

כפי שכבר הערתי, 'שיחות וסיפורים' הוא ספר בפני עצמו ואינו חלק מ'כוכבי אור', הגם שיש שהדפיסו אותם יחד.
עכ"פ שיחה זו היא העתקה מכת"י הרב מטשעהרין, ולא מדברי המחבר שו"ס ה"ה ראבר"נ.

@חבר-אני כתב:

אם איני טועה 'המוציא לאור' זה ר' שמואל הורביץ

כן, המו"ל שיחות וסיפורים הוא רש"ה.

@חבר-אני כתב:

בתחילת השיחה משמע שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא יַעֲבֹר עָלָיו אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים הַקְּבוּעִים לִהְיוֹת אֶצְלוֹ. הַיְנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַל שָׁבוּעוֹת וְעַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה, ואילו מהערת המוציא לאור משמע קצת אפי' פעם אחת שיהיה הג' הזמנים

חשבתי שתעיר על סתירה יותר מובהקת, שבתחילת השיחה (שמקורה כאמור מכת"י הרב מטשעהרין) כתוב שהעצה היא "שישבע בנקיטת חפץ כשר שכל ימי חייו לא יעבור עליו אחד משלושה זמנים הקבועים וכו'", ובהערת המו"ל מספיק שיהיה אצלו ז"ל הג"פ בשנה, וא"צ להשבע ע"כ.

וכדברי רש"ה היא קבלתנו מרלוי"צ (בלשון מעט אחרת), כ"ז מבואר היטב בשיש"ק ח"א סי' רמ"ו.

ואת השאלה לגבי לדברי הסובר וכו' - אשאיר זאת לסובר.

@האש-שלי-תוקד כתב:

היום ראיתי בשיש''ק החדש שמותר לאכול בצל ירוק כי יש בזה פחות רעל

אין כזה דבר בשיש"ק החדש.