גדולי אנ"ש מדורות קודמים שלמדו בדרך העיון
-
@יהודי
ר"ג קניג, שמעתי מרשמ"ק שהיה לומד בעיון, אמנם השיעורים לציבור היו בפשטות, אבל לעצמו למד בעיון
על רש"ש מספר רימ"ש שהיה לומד בעיון עצום תורות -
בכל דור היו הרבה מאנ"ש שלמדו באיזה סוג עיון שהוא (לא דווקא בח"י כללים), אבל פשוט לא כתבו אותם!
הדוגמא הראשונה היא רבי אהרן הרב מברסלב שרבינו אמר לו שיחפש קושיא ושיתרץ וכו'. היכן הם השו"ת שלו? הוא פשוט לא כתב (או שכתב ואין זה בידינו). והנ"ל זה רק דוגמא.
באם תשאל מדוע לא כתבו? בסתמא מחמת ענווה דקדושה וכדומה, וכמו כן אני שמער שהרבה מאנ"ש העדיפו לעסוק בעבודת ה' ממש מאשר לבזבז את הזמן על כתיבה (מה שמוהרנ"ת כתב כי רביה"ק אמר לו בפירוש לחדש, וכן עוד מאנ"ש שכתבו היה כנראה סיבות, אבל היה לאנ"ש לב שבער לה' יתברך וחיפשו יותר עבודה מאשר מדף ספרים...).
וגם היו הרבה שנים שלא היה בשביל מי לכתוב כי כל אנ"ש בכל העולם היו רק כמה משפחות ספורים בלבד.
כמו"כ מיותר לציין, שבדורות הקודמים מצב הלמדנות לא היתה כהיום, והיה בכל דור ובכל קהילה קבוצה של למדנים, וקבוצה של בעלי בתים, ואצל אנ"ש הבעלי בתים עסקו יותר בעבודת ה' בתמימות. -
רלוי"צ אומר בדיבורי אמונה שעיקר העיון בליקוטי מוהר"ן הוא ההרגשה בדברים. שכל מה שהרבי אומר - ככה זה.
והרי זה 'הוא היה אומר'!
@מסוכן-כמוני
יפה.
זה גם אחד [או יותר מאחד] מהעיקריים של הח''י כללים של רבו רבי אברהם ב''ר נחמן זיע''א.אגב, ר' לוי יצחק נשמע בהקלטה, מזכיר אותו בהערצה מופלגת: 'כך שמעתי מהפה הקדוש'
-
בדור האחרון היה יהודי עמקן ענק שבענקים עמוק עמוק מי ימצאנו בליקוטי מוהר"ן. הרב ר' ברוך זילבר מלונדון בנו של ר' בנימין זילבר מגדולי בני ברק
-
@ברוך-חשין
מה המקור לכך?
דווקא אני שמעתי אחרת על ר"א ורג"א.
על רש"ש לא ראו כלום כידוע, היה לו עבודה נוראה של הסתרה.
הבנתי שבקושי ראו אותו לומד משהו מלבד משנ"ב ליקו"מ וליקו"ה כפשוטם [ומסתמא גם גמ'].@יהודי כתב:
.
על רש"ש לא ראו כלום כידוע, היה לו עבודה נוראה של הסתרה.
הבנתי שבקושי ראו אותו לומד משהו מלבד משנ"ב ליקו"מ וליקו"ה כפשוטם [ומסתמא גם גמ'].לאחרונה היה ראיון רבי יעקב מאיר שליט"א בגליון אתהלך של תמימי דרך. שמספר שם איך הם למדו ביחד חברותא 30 תורות בליקוטי מוהר"ן בעיון.
זה תיאור מאד נדיר.אולי מישהו יכול להעלות את זה כאן
כמו כן. אמנם ר' שמואל הסתתר. אך בהחלט היה לו חברותות שלמד איתם טוב ובצניעות. בניו מספרים שלמד איתם לאט בגמ'. ושמעתי מנכדו ר' יהודה צבי בשם אביו שר' שמואל למד איתו לאט עד שהובן הכל טוב וברור. וכך לימד אותם.
-
@יהודי כתב:
.
על רש"ש לא ראו כלום כידוע, היה לו עבודה נוראה של הסתרה.
הבנתי שבקושי ראו אותו לומד משהו מלבד משנ"ב ליקו"מ וליקו"ה כפשוטם [ומסתמא גם גמ'].לאחרונה היה ראיון רבי יעקב מאיר שליט"א בגליון אתהלך של תמימי דרך. שמספר שם איך הם למדו ביחד חברותא 30 תורות בליקוטי מוהר"ן בעיון.
זה תיאור מאד נדיר.אולי מישהו יכול להעלות את זה כאן
כמו כן. אמנם ר' שמואל הסתתר. אך בהחלט היה לו חברותות שלמד איתם טוב ובצניעות. בניו מספרים שלמד איתם לאט בגמ'. ושמעתי מנכדו ר' יהודה צבי בשם אביו שר' שמואל למד איתו לאט עד שהובן הכל טוב וברור. וכך לימד אותם.
@מדלג-על-ההרים הובא פה למעלה ע"י אחד מהחברים !
-
@יהודי כתב:
.
על רש"ש לא ראו כלום כידוע, היה לו עבודה נוראה של הסתרה.
הבנתי שבקושי ראו אותו לומד משהו מלבד משנ"ב ליקו"מ וליקו"ה כפשוטם [ומסתמא גם גמ'].לאחרונה היה ראיון רבי יעקב מאיר שליט"א בגליון אתהלך של תמימי דרך. שמספר שם איך הם למדו ביחד חברותא 30 תורות בליקוטי מוהר"ן בעיון.
זה תיאור מאד נדיר.אולי מישהו יכול להעלות את זה כאן
כמו כן. אמנם ר' שמואל הסתתר. אך בהחלט היה לו חברותות שלמד איתם טוב ובצניעות. בניו מספרים שלמד איתם לאט בגמ'. ושמעתי מנכדו ר' יהודה צבי בשם אביו שר' שמואל למד איתו לאט עד שהובן הכל טוב וברור. וכך לימד אותם.
-
בכל דור היו הרבה מאנ"ש שלמדו באיזה סוג עיון שהוא (לא דווקא בח"י כללים), אבל פשוט לא כתבו אותם!
הדוגמא הראשונה היא רבי אהרן הרב מברסלב שרבינו אמר לו שיחפש קושיא ושיתרץ וכו'. היכן הם השו"ת שלו? הוא פשוט לא כתב (או שכתב ואין זה בידינו). והנ"ל זה רק דוגמא.
באם תשאל מדוע לא כתבו? בסתמא מחמת ענווה דקדושה וכדומה, וכמו כן אני שמער שהרבה מאנ"ש העדיפו לעסוק בעבודת ה' ממש מאשר לבזבז את הזמן על כתיבה (מה שמוהרנ"ת כתב כי רביה"ק אמר לו בפירוש לחדש, וכן עוד מאנ"ש שכתבו היה כנראה סיבות, אבל היה לאנ"ש לב שבער לה' יתברך וחיפשו יותר עבודה מאשר מדף ספרים...).
וגם היו הרבה שנים שלא היה בשביל מי לכתוב כי כל אנ"ש בכל העולם היו רק כמה משפחות ספורים בלבד.
כמו"כ מיותר לציין, שבדורות הקודמים מצב הלמדנות לא היתה כהיום, והיה בכל דור ובכל קהילה קבוצה של למדנים, וקבוצה של בעלי בתים, ואצל אנ"ש הבעלי בתים עסקו יותר בעבודת ה' בתמימות.בכל דור היו הרבה מאנ"ש שלמדו באיזה סוג עיון שהוא (לא דווקא בח"י כללים), אבל פשוט לא כתבו אותם!
באם תשאל מדוע לא כתבו? בסתמא מחמת ענווה דקדושה וכדומה, וכמו כן אני שמער שהרבה מאנ"ש העדיפו לעסוק בעבודת ה' ממש מאשר לבזבז את הזמן על כתיבה (מה שמוהרנ"ת כתב כי רביה"ק אמר לו בפירוש לחדש, וכן עוד מאנ"ש שכתבו היה כנראה סיבות
ראה בהקדמת הפרפראות וזה לשונו:
"והנה אנשי רבינו ז"ל בעצמן שזכו לשמוע דברי אלקים חיים מפיו הקדוש בעצמו, ונתקיים בהם מקרא שכתוב (ישעיה ל) והיו עיניך רואות את מוריך, ועל ידי זה זכו ממילא לקבל חידוש וחידוד המוחין בכל פעם, ועל דרך שאמרו רבותינו ז"ל (עירובין י"ג) האי דמחדדנא טפי מחבראי משום דחזיתיה לר"מ וכו' וכמבואר גם בדבריו ז"ל בכמה מקומות בפרט שגם בעצמן רובם ככולם היו אנשים גדולים ומופלגים מאד בחכמות התורה שבנגלה ושבנסתר וכמפורסם דבר זה בעולם,
על כן לא נמצא אחד מהם שישתדל בזה לבאר קצת דבריו ז"ל, כי ידעו בנפשם אשר לבאר מאמר אחד ממאמריו ז"ל ביאור שלם ומספיק, לא יכילם גם המון יריעות ולא יספיק הזמן לזה כלל, כי מאד עמקו מחשבותיו ז"ל עמוק עמוק מי ימצאנו וביאור כל מאמר בשלימות ועד היכן הדברים מגיעים וכל רמיזותיו וסודותיו הקדושים הכלולים בכל מאמר ומאמר, דבר זה נפלא ונשגב מאד ולא יכילם כל רעיון:ולפי פשוטן של דברים על דרך (שבת ס"ג) אין מקרא יוצא מידי פשוטו דבר זה היה פשוט בעיניהם קצת, עד שלרוחב לבם וגודל השגת דעתם לא עלה על דעתם כלל ההכרח לזה, כי נדמה להם לדבר פשוט ואולי חששו גם כן שלא יטעו המון עם בפרט הקטני דעת ויאמרו, מאחר שתלמידיו ז"ל בעצמן ששמעו המאמרים האלו מפיו הקדוש ביארו דבריו על אופן זה, ממילא בודאי אין שום כוונה אחרת עוד בדבריו ז"ל? לבד מהמבואר וזה בודאי דבר זר ומופלג מאד בתכלית הזרות אשר אין להעלותו על הדעת כלל, כי (תהלים כ"ב) מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו, ומי יפתח פיו וימלא לבו לומר שזכה לעמוד על תוכן כוונתו ז"ל אפילו רק בדיבור אחד מדבריו ז"ל אפילו רק משיחות חולין שלו, ומכל שכן מהתגלות חידושי תורתו הקדושה שהמשיכם בדרך נפלא ונורא מאוד, וכמבואר קצת מזה במקום אחר ועל כן מחמת עניינים כאלו וכיוצא בהם נמנעו אנשיו ז"ל מלעשות איזה ביאור לדבריו ז"ל והגם שהרבה מהם היו עוסקין לחדש חידושי תורה על פי ההקדמות הנוראות שבמאמריו ז"ל, אבל הכל היה בדרך דרוש וחידוש הנוגע לעבודת ה' אשר זה עיקר תכלית כוונת רבינו זצ"ל וכמבואר במקום אחר..."
מבואר מדבריו כמה סיבות:
א. עצם זה ששמעו את התורה מפי רבינו הרגישו התחדשות המוחין ולכך לא עסקו כ"כ בלחדש חידושים.
ב. כיון שא"א לבאר דבריו הק' עד תכליתם, לכך לא כתבו את חידושם עלי ספר.
ג. שלא יטעו לומר שאם תלמידי רבינו פירשו כך, מי יבוא אחריהם ויחדש אחרת.
ד. רוב חידושיהם היה בדרך דרוש לעבודה"ש ולכן לא טרחו להדפיסם.
ה. "מחמת עניינים אלו וכיוצא בהם נמנעו..." משמע שיש עוד סיבות. -
שמעתי מר' נתן ליברמנש זצ''ל שהרב מטשערין באו לשאול אותו שאלה בתורה מ''ט סעיף א' במילים אלו: "כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת. כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ, הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ:"
וענה להם הרב: פעם שלמדו את זה התחיל לזלוג דמעות מהעיניים והיום באים לשאול שאלות..
ואח"כ השיב להם על שאלתם. -
שמעתי מר' נתן ליברמנש זצ''ל שהרב מטשערין באו לשאול אותו שאלה בתורה מ''ט סעיף א' במילים אלו: "כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת. כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ, הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ:"
וענה להם הרב: פעם שלמדו את זה התחיל לזלוג דמעות מהעיניים והיום באים לשאול שאלות..
ואח"כ השיב להם על שאלתם.ואח"כ השיב להם על שאלתם.
בדיבורי אמונה כתוב "במקום לומר להם פשט, נענה ואמר להם וכו'".
-
שמעתי מר' נתן ליברמנש זצ''ל שהרב מטשערין באו לשאול אותו שאלה בתורה מ''ט סעיף א' במילים אלו: "כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת. כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ, הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ:"
וענה להם הרב: פעם שלמדו את זה התחיל לזלוג דמעות מהעיניים והיום באים לשאול שאלות..
ואח"כ השיב להם על שאלתם.שמעתי מר' נתן ליברמנש זצ''ל שהרב מטשערין באו לשאול אותו שאלה בתורה מ''ט סעיף א' במילים אלו: "כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת. כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ, הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ:"
וענה להם הרב: פעם שלמדו את זה התחיל לזלוג דמעות מהעיניים והיום באים לשאול שאלות..
ואח"כ השיב להם על שאלתם."הרב ז"ל מטשערין ששמע מאבי אביו הרב ר' אהרן ז"ל מברסלב שנכנס פ"א לרבינו ז"ל ואמר לו (קצת בלשון תוכחה) למה לא תקח את ספרי ותעיין בו היטב עד שיעלה על דעתך איזה קשיא, ואח"כ תוסיף ותעיין בו עד שתבין ותדע את התירוץ שע"ז, וכשמוע הרב את דבריו חזר לביתו ופתח את הספר ליקוטי מוהר"ן והתחיל לעיין בו עד שעלה על דעתו קשיא ופליאה בדבריו, ואח"כ הוסיף ללמוד ולעיין בו עד שעלה על דעתו התירוץ והתשובה שעל הקשיא הזאת. וחזר אח"כ לרבינו ז"ל ואמר לפניו את הקשיא והתירוץ. והוטבו דבריו בעיני רבינו ז"ל ואמר לו אני יודע מאחד שחיבר פירוש על הזוהר ולא ברוח הקודש, ואעפ"כ כיוון אל האמת, (כ"ז שמעתי מאיש אחד ששמע זאת מפי הרב ז"ל מטשערין ובצירוף כ"ז והנ"ל באות י"ב תבין גם כן ברוב ההכרח וחיוב והסגולה שבלימוד העיון אשר בתורתו וגם בפשיטות ולא בדרך דרש." (שו"ס נ"ח סעי' מ"ג).
וחוץ מזה הרב מטשערין כתב כזה 'פרפראות לחכמה'!!!
ואולי יש ליישב קצת, שצריך לשאול אבל עם דמעות בעיינים!
ראבר"נ הפסיק לכתוב חידושיו בסוף ימיו, מחמת שהיה חולה בעיניו והיה אסור לו לבכות, מי שפותח ביאוה"ל, רואה את העמקות העצומה, ורק לחשוב שהכל היה ספוג בדמעות!
[אבל -וכי בגלל ש(עדיין) אין לנו את הלב הזה לבכות ולהתרגש מדבריו הק', אז אין לעיין בדבריו הק'? אדרבא אחד יביא את השני, ההתרגשות תבוא גם ע"י העיון. (כשיש רצון להתעלות עי"ז, והדברים פשוטים)
וכ"ש ר"א בהקדמת ביאוה"ל שלימוד העיון "הוא הלימוד המסוגל להנצל על ידו מהתאוות והמידות רעות"] -
שמעתי מר' נתן ליברמנש זצ''ל שהרב מטשערין באו לשאול אותו שאלה בתורה מ''ט סעיף א' במילים אלו: "כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת. כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ, הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ:"
וענה להם הרב: פעם שלמדו את זה התחיל לזלוג דמעות מהעיניים והיום באים לשאול שאלות..
ואח"כ השיב להם על שאלתם."הרב ז"ל מטשערין ששמע מאבי אביו הרב ר' אהרן ז"ל מברסלב שנכנס פ"א לרבינו ז"ל ואמר לו (קצת בלשון תוכחה) למה לא תקח את ספרי ותעיין בו היטב עד שיעלה על דעתך איזה קשיא, ואח"כ תוסיף ותעיין בו עד שתבין ותדע את התירוץ שע"ז, וכשמוע הרב את דבריו חזר לביתו ופתח את הספר ליקוטי מוהר"ן והתחיל לעיין בו עד שעלה על דעתו קשיא ופליאה בדבריו, ואח"כ הוסיף ללמוד ולעיין בו עד שעלה על דעתו התירוץ והתשובה שעל הקשיא הזאת. וחזר אח"כ לרבינו ז"ל ואמר לפניו את הקשיא והתירוץ. והוטבו דבריו בעיני רבינו ז"ל ואמר לו אני יודע מאחד שחיבר פירוש על הזוהר ולא ברוח הקודש, ואעפ"כ כיוון אל האמת, (כ"ז שמעתי מאיש אחד ששמע זאת מפי הרב ז"ל מטשערין ובצירוף כ"ז והנ"ל באות י"ב תבין גם כן ברוב ההכרח וחיוב והסגולה שבלימוד העיון אשר בתורתו וגם בפשיטות ולא בדרך דרש." (שו"ס נ"ח סעי' מ"ג).
וחוץ מזה הרב מטשערין כתב כזה 'פרפראות לחכמה'!!!
ואולי יש ליישב קצת, שצריך לשאול אבל עם דמעות בעיינים!
ראבר"נ הפסיק לכתוב חידושיו בסוף ימיו, מחמת שהיה חולה בעיניו והיה אסור לו לבכות, מי שפותח ביאוה"ל, רואה את העמקות העצומה, ורק לחשוב שהכל היה ספוג בדמעות!
[אבל -וכי בגלל ש(עדיין) אין לנו את הלב הזה לבכות ולהתרגש מדבריו הק', אז אין לעיין בדבריו הק'? אדרבא אחד יביא את השני, ההתרגשות תבוא גם ע"י העיון. (כשיש רצון להתעלות עי"ז, והדברים פשוטים)
וכ"ש ר"א בהקדמת ביאוה"ל שלימוד העיון "הוא הלימוד המסוגל להנצל על ידו מהתאוות והמידות רעות"] -
שמעתי מר' נתן ליברמנש זצ''ל שהרב מטשערין באו לשאול אותו שאלה בתורה מ''ט סעיף א' במילים אלו: "כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת. כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ, הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ:"
וענה להם הרב: פעם שלמדו את זה התחיל לזלוג דמעות מהעיניים והיום באים לשאול שאלות..
ואח"כ השיב להם על שאלתם."הרב ז"ל מטשערין ששמע מאבי אביו הרב ר' אהרן ז"ל מברסלב שנכנס פ"א לרבינו ז"ל ואמר לו (קצת בלשון תוכחה) למה לא תקח את ספרי ותעיין בו היטב עד שיעלה על דעתך איזה קשיא, ואח"כ תוסיף ותעיין בו עד שתבין ותדע את התירוץ שע"ז, וכשמוע הרב את דבריו חזר לביתו ופתח את הספר ליקוטי מוהר"ן והתחיל לעיין בו עד שעלה על דעתו קשיא ופליאה בדבריו, ואח"כ הוסיף ללמוד ולעיין בו עד שעלה על דעתו התירוץ והתשובה שעל הקשיא הזאת. וחזר אח"כ לרבינו ז"ל ואמר לפניו את הקשיא והתירוץ. והוטבו דבריו בעיני רבינו ז"ל ואמר לו אני יודע מאחד שחיבר פירוש על הזוהר ולא ברוח הקודש, ואעפ"כ כיוון אל האמת, (כ"ז שמעתי מאיש אחד ששמע זאת מפי הרב ז"ל מטשערין ובצירוף כ"ז והנ"ל באות י"ב תבין גם כן ברוב ההכרח וחיוב והסגולה שבלימוד העיון אשר בתורתו וגם בפשיטות ולא בדרך דרש." (שו"ס נ"ח סעי' מ"ג).
וחוץ מזה הרב מטשערין כתב כזה 'פרפראות לחכמה'!!!
ואולי יש ליישב קצת, שצריך לשאול אבל עם דמעות בעיינים!
ראבר"נ הפסיק לכתוב חידושיו בסוף ימיו, מחמת שהיה חולה בעיניו והיה אסור לו לבכות, מי שפותח ביאוה"ל, רואה את העמקות העצומה, ורק לחשוב שהכל היה ספוג בדמעות!
[אבל -וכי בגלל ש(עדיין) אין לנו את הלב הזה לבכות ולהתרגש מדבריו הק', אז אין לעיין בדבריו הק'? אדרבא אחד יביא את השני, ההתרגשות תבוא גם ע"י העיון. (כשיש רצון להתעלות עי"ז, והדברים פשוטים)
וכ"ש ר"א בהקדמת ביאוה"ל שלימוד העיון "הוא הלימוד המסוגל להנצל על ידו מהתאוות והמידות רעות"]חבר-אני
והכלל הוא, שהכל צריך להיות מתוך מה שר' נתן כותב בהקדמה של ליקוטי מוהר"ן 'להסתכל בעין האמת' ומתוך רצון להתקרב להשי"ת, ומה שהרבי אומר בתורה י"ט 'כמי שבא אל הצדיק לשמוע מפיו תורה ולא כלומד מתוך הספר. וכו' וכו' -
חבר-אני
והכלל הוא, שהכל צריך להיות מתוך מה שר' נתן כותב בהקדמה של ליקוטי מוהר"ן 'להסתכל בעין האמת' ומתוך רצון להתקרב להשי"ת, ומה שהרבי אומר בתורה י"ט 'כמי שבא אל הצדיק לשמוע מפיו תורה ולא כלומד מתוך הספר. וכו' וכו'@מדלג-על-ההרים
"להסתכל בעין האמת" אליבא דראבר"נ, זה לא להגיד "בויך סברות" (סברות מהבטן) אלא לחפש מה רבינו אומר לי בתורה זו!
אז נכון, גם בלימוד הבקיאות אפשר ללמוד ולהקשיב לרבינו, לקבל ולהשתדל לקיים את העצות שכתובות בתורותיו, בתמימות ובפשיטות.אבל בלימוד העיון אתה גם זוכה להדבק בנשמתו של הצדיק - אם אתה "מסתכל בעין האמת" ונותן לו להסביר את עצמו. בלי לבוא עם הקדמות ממקו"א ואף לא מתורות אחרות.
יש הבדל איך שואלים, ורבינו רצה שנשאל וכנ"ל - כדי שנבין ונתחבר אליו יותר. -
@ברוך-חשין
מה המקור לכך?
דווקא אני שמעתי אחרת על ר"א ורג"א.
על רש"ש לא ראו כלום כידוע, היה לו עבודה נוראה של הסתרה.
הבנתי שבקושי ראו אותו לומד משהו מלבד משנ"ב ליקו"מ וליקו"ה כפשוטם [ומסתמא גם גמ'].מה המקור לכך?
דווקא אני שמעתי אחרת על ר"א ורג"א.ר"א היו נכנסים אליו כל יום רה"ל ליפל ורש"ש ועוד, לאחר תפילת שחרית,
והוא כבר ישב עם הליקו"מ לאחר פת שחרית, ואמר להם, (תרגום):
מה אומר לכם, הרבה פעמים כבר למדתי את התורה הזאת,
אבל כל פעם מתחדש דברים חדשים, כי דברי רבינו הם הרי כנחל הנובע...
(שמעתי מר"י דרוק).לגבי ר"ג, לך נא ראה את הספר שם חדש, ותאמר אם אפשר לחבר ספר כזה, שלא ע"י עיון הדק היטב.
ולגבי רש"ש, שמעתי מהרי"מ שכטר שתקופה למד איתו חברותא עד תורה ל',
שהוא היה לומד טוב מאוד, -
בכל דור היו הרבה מאנ"ש שלמדו באיזה סוג עיון שהוא (לא דווקא בח"י כללים), אבל פשוט לא כתבו אותם!
הדוגמא הראשונה היא רבי אהרן הרב מברסלב שרבינו אמר לו שיחפש קושיא ושיתרץ וכו'. היכן הם השו"ת שלו? הוא פשוט לא כתב (או שכתב ואין זה בידינו). והנ"ל זה רק דוגמא.
באם תשאל מדוע לא כתבו? בסתמא מחמת ענווה דקדושה וכדומה, וכמו כן אני שמער שהרבה מאנ"ש העדיפו לעסוק בעבודת ה' ממש מאשר לבזבז את הזמן על כתיבה (מה שמוהרנ"ת כתב כי רביה"ק אמר לו בפירוש לחדש, וכן עוד מאנ"ש שכתבו היה כנראה סיבות, אבל היה לאנ"ש לב שבער לה' יתברך וחיפשו יותר עבודה מאשר מדף ספרים...).
וגם היו הרבה שנים שלא היה בשביל מי לכתוב כי כל אנ"ש בכל העולם היו רק כמה משפחות ספורים בלבד.
כמו"כ מיותר לציין, שבדורות הקודמים מצב הלמדנות לא היתה כהיום, והיה בכל דור ובכל קהילה קבוצה של למדנים, וקבוצה של בעלי בתים, ואצל אנ"ש הבעלי בתים עסקו יותר בעבודת ה' בתמימות.בכל דור היו הרבה מאנ"ש שלמדו באיזה סוג עיון שהוא (לא דווקא בח"י כללים), אבל פשוט לא כתבו אותם!
הדוגמא הראשונה היא רבי אהרן הרב מברסלב שרבינו אמר לו שיחפש קושיא ושיתרץ וכו'. היכן הם השו"ת שלו? הוא פשוט לא כתב (או שכתב ואין זה בידינו). והנ"ל זה רק דוגמא.
באם תשאל מדוע לא כתבו? בסתמא מחמת ענווה דקדושה וכדומה, וכמו כן אני שמער שהרבה מאנ"ש העדיפו לעסוק בעבודת ה' ממש מאשר לבזבז את הזמן על כתיבה (מה שמוהרנ"ת כתב כי רביה"ק אמר לו בפירוש לחדש, וכן עוד מאנ"ש שכתבו היה כנראה סיבות, אבל היה לאנ"ש לב שבער לה' יתברך וחיפשו יותר עבודה מאשר מדף ספרים...).
וגם היו הרבה שנים שלא היה בשביל מי לכתוב כי כל אנ"ש בכל העולם היו רק כמה משפחות ספורים בלבד.
כמו"כ מיותר לציין, שבדורות הקודמים מצב הלמדנות לא היתה כהיום, והיה בכל דור ובכל קהילה קבוצה של למדנים, וקבוצה של בעלי בתים, ואצל אנ"ש הבעלי בתים עסקו יותר בעבודת ה' בתמימות.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות