מה נקרא בשם 'תיקון הכללי'
-
@בדרך כתב בתיקון הכללי כל יום - מקור?:
אכן. אני מתכוין.
רבינו קרא לשהייה על קברו בשם 'תיקון הכללי'.
[יתכן שבעיקר בצירוף עם אמירת העשרה קפיטל שם. תלוי בגירסאות במעשה משריון (ר' אלטר טעפליקער ור' שמערל מבא"ד)].
אבל הנושא זה, מה נקרא בשם 'תיקון הכללי' - הוא ענין לאשכול נפרד.
מחכה לשמוע.
-
ל לב העולם אתה התייחס לנושא זה
-
במילים קצרות ותמציתיות.
שיחה קמ"א בשיחות הר"ן נדפסה בדור שאחרי מוהרנ"ת. לא ב'שיחות שאחר המעשיות' (אפשר היום לראות את ה'ליקוטי מוהר"ן' הנדפס בסוף סיפורי מעשיות תקע"ה/ו שהוא בעצם שיחות א-קטז בשיחות הר"ן. ואין כאן מקומו להאריך בענין הביבליוגרפי), וכמדומני שגם לא בספר 'מגיד שיחות' שנדפס ע"י רבי נחמן טולטשינער (חש"ד, כנראה שנת תר"י).
היא היתה חלק מכרך החיי מוהר"ן הכללי שבכתיבת יד מוהרנ"ת, ונדפסה לאחר פטירתו.
ובכן, שיחה קמ"א כוללת בתוכה, בנוסח המקורי את ההשמטה הידועה הנקראת בשם המעשה מהשריון, שרבינו ציוה לא לגלותה לזרים. ואילו בנוסח הדפוס המעשה מהשריון הושמט, אלא שההשמטה לא היתה מהוקצעת, ונגרם שיבוש בהבנת השיחה.
כך נדפס בשיחות הר"ן שם:
"גם יחד אותם לעדות, ואמר שגם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו מי שיבוא על קברו, ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהלים הנ"ל ויתן פרוטה לצדקה, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו וכו'. ואני חזק מאד בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר, שאלו העשרה קפיטל מועילים מאד מאד. ואלו הן העשרה קפיטל תהלים: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ, כאשר כבר נדפסו כמה פעמים. (רק בספר ספורי מעשיות [בסופו] נדפסו בפעם הראשון בטעות הקפיטל של קל"ז על ידי עוות המדפיסים, ומשם נתפשט הטעות בכמה ספרים וסדורים שהעתיקו משם). ויאמרם כסדר שהם כתובים בתהלים.
ואמר שהוא 'תיקון הכללי', כי כל עברה יש לה תיקון מיוחד, אבל תיקון הנ"ל הוא 'תיקון הכללי'. גם אמר אז, שענין הנ"ל של אלו עשרה קפיטל תהלים יאמרו ויגלו בפני הכל".והנה בנוסח הנדפס, נראה ללומד, שכונת רבינו היא שאמירת העשרה מזמורי תהלים בכל אופן שהוא: הן על מקרה שקרה לו באותה הלילה [שע"ז מדבר רבינו בפיסקאות דלעיל מינה], והן על ציון רבינו - האמירה של אלו המזמורים היא גופה הנקראת בשם תיקון הכללי.
אלא שלא כן פני הדברים. ובהיות שעיניי כמעט נעצמות, חזרתי בי מכוונתי להאריך כעת, ואצלם לך את מכתבו הבהיר של הגה"ח רבי משה קרמר שליט"א הנדפס בסוף ספר 'בנתיבות הנחל' (לר' יהושע דרוק, עמ' תקז) שיעשה סדר בהכל.
-
מצו"ב



-
מתנצל על האיכות הגרועה, זה מה יש בידי כעת
-
כמו כן אצרף בירור נפלא בענין זה מאת רבי שלום מייקוף שליט"א
תיקון-הכללי-•-הגרש-מייקוף-ביאורים-והתעוררות-על-אמירת-העשרה-מזמורים-•-ברסלב-נייעס.pdf -
עוד אחד [שנוגע ישירות בנושא האשכול] מהרב אברהם פלג, עלה בפורום לתורה בעבר. אינני זוכר כעת את כל הדברים, אבל נראה לי שכתב כאן בטוב טעם [תמיד אפשר להתווכח על פרטים בתוך הבירור]
ביאור מקיף בענין התיקון הכללי.pdf -
ראה גם כאן


-
שים לב היטב לשינוי בין נוסח ר' אלטר שלמעלה, לבין התוספת של ר' שמערל מבארדיטשוב ['ש"ב'] המצוטטת בהערה מס' 15, ודוק בנפ"מ בזה למעשה [שלנוסח ר' אלטר בפשטות עיקר התיקון הכללי הוא עצם השהות על ציון רבינו (אפילו זולת אמירת הי' מזמורים).
ואף שיש לדחות ולפרש שגם נוסחת ר' אלטר מודה לעצם המבואר בנוסחת ר' שמערל ש'תיקון הכללי' נקרא להיות על קברו בצירוף אמירת הי' קפיטל, אולם מאידך מלשון ר' אלטר עצמו במכתב המצטט אימרת מוהרנ"ת שאילו היה יודע שיהיה בציון רבינו פעם אחת בגלגול נוסף היה מתרצה להתגלגל שוב, וגם שם לא הזכיר ש'אילו יידע שיהיה על ציון רבינו ויאמר הי' קפיטל' (וכך הוא הנוסח גם בלשון רבי שמואל הורוויץ שמצטט שיחה זו - בלא איזכור ר' אלטר - בהקדמתו לספר 'ציון המצוינת', בלי להזכיר שיתגלגל אם יאמר על ציון רבינו את הי' קפיטל) נראה ראיה גם כן לחזק ענין זה, שעיקר ה'תיקון הכללי' הוא עצם השהייה שם בלחוד.
אשרינו ואשרי חלקנו על שזכינו לידע מקודש הקדשים כזה, שאנשים מגושמים כמונו יכולים לבוא שם, לגודל צמצומיו עבורינו, ושתלוי בו תיקון הכללי כזה. אשרינו!
-
וראה גם באריכות שבביאור 'עוטה אור' לשיחות הר"ן קמא, שהיתה לי הזכות להשתתף בכתיבתו
-

-
ומש"כ הר"א עטיה בהערה 62 לענ"ד אינו נכון, ויותר נכון כפי שביאר ר"א חשין, שר' שכנא הדפיס את הי' מזמורים וקרא אותם בשם 'תיקון הכללי', ומוהרנ"ת מזכיר את הי' מזמורים שם בימי מוהרנ"ת בשם 'תיקון הכללי' לא בגלל שהוא סבור שבכל מקרה נקראים הי' מזמורים בלשון 'תיקון הכללי', אלא שזהו שם ה'כותר' שנתן לזה ר' שכנא, והוא מזכיר את ה'כותר', ולא מחווה דעה עקרונית [ובאמת, הא גופא ראיה שלא אישתמיטיה למוהרנ"ת בשום! מקום אחר לכנות בסתם את אמירת הי' מזמורים באופן כללי בשם 'תיקון הכללי'].
[ומה שקרא כן ר' שכנא, איני יודע מידת סמכותו של ר' שכנא להכריע בענין זה, אבל עכ"פ לפי המבואר בגירסת ר' שמערל בארדיטשובער אכן 'תיקון הכללי' הוא 'להיות על קברו ויאמר שם העשרה קאפיטל תהלים', וממילא קראו ר' שכנא בשם זה כדי שישמש (בעיקר) לאמירתו על הציון הקדוש, ושמו נאה לו והוא נאה לשמו]
-
ומש"כ הר"א עטיה בהערה 62 לענ"ד אינו נכון, ויותר נכון כפי שביאר ר"א חשין, שר' שכנא הדפיס את הי' מזמורים וקרא אותם בשם 'תיקון הכללי', ומוהרנ"ת מזכיר את הי' מזמורים שם בימי מוהרנ"ת בשם 'תיקון הכללי' לא בגלל שהוא סבור שבכל מקרה נקראים הי' מזמורים בלשון 'תיקון הכללי', אלא שזהו שם ה'כותר' שנתן לזה ר' שכנא, והוא מזכיר את ה'כותר', ולא מחווה דעה עקרונית [ובאמת, הא גופא ראיה שלא אישתמיטיה למוהרנ"ת בשום! מקום אחר לכנות בסתם את אמירת הי' מזמורים באופן כללי בשם 'תיקון הכללי'].
[ומה שקרא כן ר' שכנא, איני יודע מידת סמכותו של ר' שכנא להכריע בענין זה, אבל עכ"פ לפי המבואר בגירסת ר' שמערל בארדיטשובער אכן 'תיקון הכללי' הוא 'להיות על קברו ויאמר שם העשרה קאפיטל תהלים', וממילא קראו ר' שכנא בשם זה כדי שישמש (בעיקר) לאמירתו על הציון הקדוש, ושמו נאה לו והוא נאה לשמו]
@בדרך
מעניין מאוד כל הנ"ל,
קצת מנסה להבין עוד, הרי לפי תורה כ"ט, לכאורה כל ענין שעוסק בתיקון הברית זה זורק תיקוונים לכל מקום גם למקומות הצרים, וממילא זה תיקון הכללי.
וא"כ, העשרה מזמורים הרי איך שהוא עוסקים בתיקון הברית, וממילא מדוע שלא נאמר שזה תיקון הכללי?
הן אמת, ששם בתורה מובא שלכל דבר צריך את התיקון הכללי הפרטי שלו. אבל בכלליות, מדוע שלא נאמר שזה תיקון הכללי גם לכל העבירות, גם ללא להיות על ציון רבינו?
אני לא שואל שזה יהיה תיקון 'גמור' לכל העבירות, אלא לכל הפחות 'איזה' תיקון לכל העבירות -
מדוע כ"כ מרשרשים בסגולת הדבר כ"כ שזה תיקון כללי?
היכן שמעת / רושרשת כן?
-
מדוע כ"כ מרשרשים בסגולת הדבר כ"כ שזה תיקון כללי?
היכן שמעת / רושרשת כן?
היכן שמעת / רושרשת כן?
לא יודע היכן אתה מסתובב בברסלב, אבל באזור שלי ענין התיקון הכללי זה אחד מהתרבויות של ברסלב. אומרים את זה בכל מקום ובכל אזור ומתי שרק מזדמן
רבים אומרים זאת בכל יום, ובכוח מנסים לתפוס את השקיעה על בסיס יומי. ובהודעות הנ"ל היה אחד שהביא שהיו גם יחידים שאמרוהו אפילו פעמים בכל יום
כל הסיפור הזה תמוה
גם הלימודי זכות למנהג שהובא בחוברת של הרב פלג לא הניח את דעתי, למשל שאמרוהו כדי להינצל גם להבא, האם בגלל זה צריכים לאמרו כל הזמן, מדוע שלא נאמר שזה נערווין וחומרות? וגם היו יכולים להסתפק ב ד' מזמורי תהלים הראשונים שזה גם סגולה להינצל להבא
-
מה הראיה שתורה כ''ט מדברת על עשרה מזמורים, וכי היכן רבינו או ר' אמרו שהם 'תיקון הכללי' או קשרו את זה לתורה כ''ט?
בתורה כט אות ד משתמע שכל ענין של תיקון הברית זורק תיקונים לכל מקום כי זה כלליות הגידין, והיינו תיקון הכללי
העשרה מזמורים לכו"ע עוסק באחד הפרטים של תיקון הברית, אם כן הוא זורק תיקונים לכל מקום - תיקון הכללילפי תורה כט לא דוקא י מזמורים האלו, אלא גם שאר סגלות עצות תקיונים לפגה"ב
-
@בדרך זה ממש לא קריא...
אם חזר לך הכוח אשמח אם תשלים את דבריך הראשונים פה בקצרה. -
מה הראיה שתורה כ''ט מדברת על עשרה מזמורים, וכי היכן רבינו או ר' אמרו שהם 'תיקון הכללי' או קשרו את זה לתורה כ''ט?
בתורה כט אות ד משתמע שכל ענין של תיקון הברית זורק תיקונים לכל מקום כי זה כלליות הגידין, והיינו תיקון הכללי
העשרה מזמורים לכו"ע עוסק באחד הפרטים של תיקון הברית, אם כן הוא זורק תיקונים לכל מקום - תיקון הכללילפי תורה כט לא דוקא י מזמורים האלו, אלא גם שאר סגלות עצות תקיונים לפגה"ב
@וועלן-וועלן זה וודאי שעל מה שזה מועיל זה מתקן בכלליות, כי תיקון זה הוא התיקו הכללי במוב"פ כ"ט,
הנידון כאן הוא האם זה מועיל לכל דבר.אבל אני בכלל לא הבנתי, @בדרך מי אמר שהשם תיקון הכללי אומר שזה עוזר לכל פגם,
אולי הכוונה היא שבמסגרת המקרה שהוא מתקן - הוא זורק תיקונים ומתקן הכול, וכמו הנשמע מתורה כ"ט שם? -
מה הראיה שתורה כ''ט מדברת על עשרה מזמורים, וכי היכן רבינו או ר' אמרו שהם 'תיקון הכללי' או קשרו את זה לתורה כ''ט?
בתורה כט אות ד משתמע שכל ענין של תיקון הברית זורק תיקונים לכל מקום כי זה כלליות הגידין, והיינו תיקון הכללי
העשרה מזמורים לכו"ע עוסק באחד הפרטים של תיקון הברית, אם כן הוא זורק תיקונים לכל מקום - תיקון הכללילפי תורה כט לא דוקא י מזמורים האלו, אלא גם שאר סגלות עצות תקיונים לפגה"ב
בתורה כט אות ד משתמע שכל ענין של תיקון הברית זורק תיקונים לכל מקום כי זה כלליות הגידין, והיינו תיקון הכללי
העשרה מזמורים לכו"ע עוסק באחד הפרטים של תיקון הברית, אם כן הוא זורק תיקונים לכל מקום - תיקון הכללילפי תורה כט לא דוקא י מזמורים האלו, אלא גם שאר סגלות עצות תקיונים לפגה"ב
חכמים הזהרו בדבריכם, כי מה שרבינו מדבר מתיקון הכללי - תיקון הברית המופיע בתורה כ''ט, הוא לא על ידי שאר עצות וסגולות לתיקון הברית (כולל אמירת י' מזמורים כמו שאתה מנסה לומר), אלא על ידי הבחי' המובאת בתורה הנ''ל שהוא הצדיק שמדבר דיבורים המתקבלים (כפי מה שזכור לי).
ולמה לחשוב שתיקון הברית שם הוא אותו תיקון הברית שמתקן תיקון הכללי? אולי הוא בחי' אחרת בתיקון הברית?
ברית הוא דבר כללי מאד, השבת נקראת ברית, וכן הצדיק, ומקום הברית מילה, אז למה לערב בין התיקונים כי נדמה לנו שמדובר באותו דבר?
אבל גם לפי דבריך שבתורה כ''ט שייכים כל העצות של תיקון הברית, למה להוציא מהכלל את אמירת הי' מזמורים?
תראה איך טעו בדברך@וועלן-וועלן זה וודאי שעל מה שזה מועיל זה מתקן בכלליות, כי תיקון זה הוא התיקו הכללי במוב"פ כ"ט,
הנידון כאן הוא האם זה מועיל לכל דבר.אבל אני בכלל לא הבנתי, @בדרך מי אמר שהשם תיקון הכללי אומר שזה עוזר לכל פגם,
אולי הכוונה היא שבמסגרת המקרה שהוא מתקן - הוא זורק תיקונים ומתקן הכול, וכמו הנשמע מתורה כ"ט שם? -
@בדרך זה ממש לא קריא...
אם חזר לך הכוח אשמח אם תשלים את דבריך הראשונים פה בקצרה.@בדרך זה ממש לא קריא...
ר' משה קרמר?
ר' אלטר ור"ש ברדיטשובער? -
אני ממליץ ממש בחום לקרוא את המאמר לעיל של הרב מייקוף.
פשוט להדפיס ולקרוא בתשומת לב.
הוא נוגע בהכל,
ומסדר את הדברים בצורה בריאה ועיונית באופן נפלא.
זו אחת החוברות הכי חשובות שיצאו בברסלב בשנים האחרונות, ללא גוזמא כלל ועיקר.
הוא נוגע גם בתורה כ"ט,
וכל מי שמתבונן בעין האמת - יסכים ויהנה מרוב ככל מסקנותיו המופלאות.
הקונטרס הזה לימד אותי להכיר בערכו, שליט"א
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות