לימודם מאלו המותרות?

[נחום בקר]

רבנו כותב הן לגבי דואג והן לגבי המנהיגים שאינם ראוים 'שלימודם מאלו המותרות'.
זה שיש בחינה של 'מותרות' זה מובן. זה שיש 'לימוד' שאינו כראוי גם מובן.
אבל מה הכוונה ש'הלימוד מאלו המותרות'.
ולחדד יותר לא נראה שיש כזה דבר 'תורת המותרות'. או 'תורת העשנים הסרוחים' וכדומה. או שאולי באמת יש כאלו תורות.

[אולי אזכה]

@נחום-בקר כתב בלימודם מאלו המותרות?:

רבנו כותב הן לגבי דואג והן לגבי המנהיגים שאינם ראוים 'שלימודם מאלו המותרות'.
זה שיש בחינה של 'מותרות' זה מובן. זה שיש 'לימוד' שאינו כראוי גם מובן.
אבל מה הכוונה ש'הלימוד מאלו המותרות'.
ולחדד יותר לא נראה שיש כזה דבר 'תורת המותרות'. או 'תורת העשנים הסרוחים' וכדומה. או שאולי באמת יש כאלו תורות.

באות א' אומר רבינו שמשפט זה דרך הממוצע שלא נוטים לימין ושמאל משמע שיש כביכול ימין ושמאל בתוך התורה לנטות אליהם.

[נחום בקר]

@אולי-אזכה
אמת ויציב. וכדחז"ל למימינם סם חיים למשמאלים סם המות. וכן צדיקים ילכו ופושעים יכשלו. אך את הנקודה הזאת אפשר לבאר גם בלי העונש של 'נדון במותרות'. אלא שמי שפגם במשפט אינו זוכה להוציא לאור משפט דעמודא דאמציעתא מחמת שנטה לימין או לשמאל. ועל כן 'יצא משפט מעוקל'.
אך רבנו הוסיף שמחמת פגם המשפט 'נדון במותרות' והלימוד הוא 'מאלו' המותרות. משמע שבא ללמדנו קומה נוספת בפגם הלימוד.

[ברוך מאן]

@נחום-בקר
מצו"ב ביאור נפלא לענין הזה מהגה"צ ר"מ מאזוז זצ"ל
בהמשך אביא תמלול, כרגע זה רק תמונה

[ברוך מאן]

שיעורו של מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז זצוק"ל
לימוד תורה באהבה
לומדים תורה ומלמדים תורה באהבה ובשמחה
היום פגשתי בחור מהישיבה שסבל שנים רבות ממחלת מעיים שקוראים לה 'קרוהן'.
אתם יודעים מה זה 'קרוהן'?
אתם לא יודעים.
כל הזמן אדם סובל משלשולים לא אליכם, כל הזמן!
אני זוכר את המחלה הזאת.
יש גמרא בבא מציעא (דף ח' ע"ב) "היושב בקרון סופג את הארבעים", אל תקרי יושב בקרון אלא יושב בקרוהן...
אבל הוא בישר אותי שעבר ניתוח, וברוך ה' תודה לא-ל יתברך [הבריא].
כי מה שאני יודע, שהמחלה הזאת יכולה למשוך שנים קשה מאד לרפא אותה.
למחלה הזאת קוראים "מחלה יהודית", כי על פי סטטיסטיקה יותר יהודים חולים בה מאשר הגוים.
מה הסיבה?
אמרו שזה בא מדאגות, אדם דואג ודואג ודואג.
לומדים בכפיה, כי חייבים לבוא לסדר. ואוי ואבוי אחד שלא הכין את השיעור, יקבל מהרב פנים זועפות, אוי ואבוי אתה נבל, אתה בליעל, אתה בטלן.
הוא יוצא בחוץ, אומרים לו: אתה לא שוה כלום, אתה לא מתגייס, אתה לא יודע כלום.
ובישיבה אם הוא לא מכין - פנים זועפות.
לא ככה! תורה לא נותנים אותה ככה ולא מקבלים אותה ככה.
אחד מהתנאים של ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם וקוראים אותם בשבוע הזה - פרק קנין תורה, הוא "באהבה, בשמחה, ביראה, בענוה".
באהבה - תאהב ללמוד, אין דבר בתורה שאינו יכול למצוא בלבך מהלכים.

[כפטיש יפוצץ]

@נחום-בקר
בגלל שערב שבת אני לא אכתוב באריכות, אבל אם תזכירו לי עוד פעם בראשון אני יוסיף.
מעבר לכך שהתורה של רבינו נלמדת רק מניה וביה, כפי הכלל הראשון והמסילה, יש לימוד פנימי ועמוק שהתורה של רבינו היא משל ונמשל, אבל לא כמו משל ונמשל שהם נפרדים זה מזה, אלא זה כמו שני רבדים שמחבורים זה בזה.
ברובד הפשוט, רבינו אומר שהמוח מושפע מהמותרות על ידי עשנים סרוחים, המותרות שייכים למעים והם משפיעים על המוח.
אבל ברובד היותר פנימי, רבינו מקביל את המוח למעיים והוא אומר שיש למוח מעיים משל עצמו, המזוןשל המוח הוא מזוןדק ורוחני, המוח אוכל שכלים, שכל ודעת דקדושה.
כאשר המוח אוכל מותרות אז הלימוד והמשפט של המוח הוא ממותרות.
אפשר לדון מהם המותרות, האם הכוונה לכתב ידם, או שמא הכוונה שהוא מייתר את דברי חכמים והם המותרות בעצמם שנמצאים אצלו במוח למרות שהוא מייתר אותם ולכן הם מבלבלים אותו
אבל זה כבר אריכות בפני עצמה

[מאמין בעצמי]

@כפטיש-יפוצץ יפה מאוד,
יום ראשון היום ואני מזכיר

[נחום בקר]

@כפטיש-יפוצץ
אם אני מבין נכון את דבריך. כשם שבמאכל בתחילה הכל 'אוכל' ולבסוף חלק מהאוכל מתאחד בגוף האדם. וחלק יוצא כ'צואה'. והוא הנקרא 'מותרות'.
כמו"כ התורה יש בה את 'עצם' התורה כעין לשון רבנו באות ג' 'עצם סוד החכמה'. ויש בחינת אוכל בתורה שהוא משמש רק לשאת את 'עצם סוד החכמה' ולאחר השגת 'עצם התורה' נחשב בערכין ל'מותרות'.
והלועג על דברי חכמים נדון בצואה רותחת. במשל הכוונה שחלק הפסולת משפיע עליו. ומערבב את דעתו. ובנמשל הכוונה שהוא לומד תורה אך במקום לעכל את החלק שהוא בחינת 'אוכל' הוא מעכל בכלי עיכול של המוחין את חלק ה'מותרות' שבתורה. וכפי זה גם פסקותיו ועצותיו יהיו מבחינת המותרות.
ולפי"ז בכל לימוד יש בחינת לימודי אמת, ולעומת זה יש לימוד המותרות. וצריך לבדוק עצמו בכל פעם האם לימוד מכוון לתכלית או שלמד מותרות.