דילוג לתוכן

דיונים חידושים והערות - בתורה ס"א

4 נושאים 35 פוסטים
  • עצת נשים?

    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    128 צפיות
    נ
    @יוסף-מאיר-מאומן ייש"כ. זה לא אולי קשור זה ודאי קשור. וה' יאיר עיני לעיין בזאת הסוגיה.
  • רשע מכתיר את הצדיק

    פסוקים
    9
    1 הצבעות
    9 פוסטים
    189 צפיות
    י
    @נתן-חיים עיין ביאה"ל לו תורף דבריו שיש בהבאת פסוק זה כוונה כפולה כי ככל שהצדיק מכניע את הרשע (שבמחשבתו) לעשות בהם משפט כתוב, כך הוא זוכה להכתיר ולהמליך את המשפט והעצה דקדושה וז"ל: מבאר יותר בביאור הכתוב רשע מכתיר את הצדיק וכו'. כי מהכלל זה לעומת זה הנ"ל בההקדמה, ממילא מבואר, שכמו שעצם נשמת הצדיק, הוא השכל והמחשבה הטהורה המוב"פ, כן להיפך, גם עצם נפש הרשע, הוא המחשבה שבעשן הריח רע וכו', וגם לפי זה מבאר כוונתו בכפלים, כי במה שזוכה האדם לדחות מעצמו טומאת הריח רע, ולהעלות ולהגביר זכות השכל שבו [שהוא המשפט האמיתי המוב"פ], יעלה ויגיע על ידי זה בעצמו, לחכמת אלקים, לעשות משפט אמיתי גם בכלליות, להכתיר ולהעלות את הצדיק, ולדחות ולהפיל את הרשע:
  • אהבה או יראה, או משהו שלישי...

    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    246 צפיות
    נ
    בזוה"ק (רע"מ ואתחנן רסג, ב) פִּקּוּדָא לְיִרְאָה בְּאֹרַח כְּלָל, וּבְאֹרַח פְּרָט. וְהָא יִרְאָה אוֹקִימְנָא, בְּגִין דְּאִית עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ לְדַחֲלָא מִקַּמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּדִיר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (דברים כח) לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. וּבְגִין יִרְאָה דָּא, יִסְתָּמָר בְּאָרְחוֹי. וְיִרְאָה, אֲתָר הוּא דְּאִקְרֵי יִרְאָה, בְּגִין דְּתַמָּן שַׁרְיָא דַּחֲלָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִיהוּ יִרְאַת יְיָ' לְדַחֲלָא מִנֵּיהּ, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִּיב, וּמִמִּקְדָּשִׁי תִּירָאוּ בְּהַאי יִרְאָה שַׁרְיָא פּוּלְסָא דְּנוּרָא, לְאַלְקָאָה לוֹן לְחַיָּיבַיָּא, דְּלָא נַטְרִין פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא וְעַל דָּא בְּאֹרַח כְּלַל, אִית לְדַחֲלָא: [וזה יראת העונש] וּבָתַר בְּאֹרַח פְּרָט, כַּד יָדַע בַּר נָשׁ מַאן אִיהִי יִרְאַת יְיָ', וְדָא אִיהוּ דַּחֲלָא דַּחֲבִיבוּתָא, דְּאִיהִי עִיקָר וִיסוֹדָא לְמִרְחַם לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (בתר) הַאי יִרְאָה עָבִיד לְנַטְרָא כָּל פִּקּוּדוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, לְמֶהֱוִי בַּר נָשׁ עֶבֶד נֶאֱמָן לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּדְּקָא יָאוּת. [יראת הרוממות]. כאשר נמצאים רק ביראת העונש אזי כל אחד נמצא עם עצמו וחושש על עצמו. אך יש יראה שהיא שורש לאהבה והיא יראת הרוממות. וזה בחינת היראה שהיה כלפי שלמה המלך לא יראה של פחד אלא יראה של כבוד בראותם גודל חכמתו. שהרי באותו משפט בין ב' הנשים הוא לא העניש אף אחד שיראו מאיזה עונש אלא התגלה חכמתו להוציא לאור משפט והיא גרמה לכלל ישראל לירא יראת הרוממות מגילוי חכמת שלמה. וכן הפסוק השני 'אז נדברו יראי ה' וגו'' זו יראה של חיבור שגרמה להדברות בין יראי ה'. יראה המביאה לחיבור היינו לאהבה והתכללות.
  • לימודם מאלו המותרות?

    8
    1 הצבעות
    8 פוסטים
    158 צפיות
    נ
    @כפטיש-יפוצץ אם אני מבין נכון את דבריך. כשם שבמאכל בתחילה הכל 'אוכל' ולבסוף חלק מהאוכל מתאחד בגוף האדם. וחלק יוצא כ'צואה'. והוא הנקרא 'מותרות'. כמו"כ התורה יש בה את 'עצם' התורה כעין לשון רבנו באות ג' 'עצם סוד החכמה'. ויש בחינת אוכל בתורה שהוא משמש רק לשאת את 'עצם סוד החכמה' ולאחר השגת 'עצם התורה' נחשב בערכין ל'מותרות'. והלועג על דברי חכמים נדון בצואה רותחת. במשל הכוונה שחלק הפסולת משפיע עליו. ומערבב את דעתו. ובנמשל הכוונה שהוא לומד תורה אך במקום לעכל את החלק שהוא בחינת 'אוכל' הוא מעכל בכלי עיכול של המוחין את חלק ה'מותרות' שבתורה. וכפי זה גם פסקותיו ועצותיו יהיו מבחינת המותרות. ולפי"ז בכל לימוד יש בחינת לימודי אמת, ולעומת זה יש לימוד המותרות. וצריך לבדוק עצמו בכל פעם האם לימוד מכוון לתכלית או שלמד מותרות.