יכול להיות שרבינו ז"ל הלביש את תורה ו' בתורה א'??
-
מובא בליקוטי הלכות, הלכות קריאת שמע הלכה ד' אות ג':
אַךְ בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים גְּנוּזִים הַרְבֵּה, וְכַאֲשֶׁר הֵבַנְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לְהַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים מַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישׁ זֹאת הַתּוֹרָה בְּתוֹרָה אַחֶרֶת וְכוּ', הַכֹּל בְּאֹפֶן כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ גַּם הַפְּגוּמִים לְקַבֵּל בְּדֶרֶךְ נִפְלָא הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁם:
וזה עניין שצריכים בודאי להעמיק בו, להבין מה כוונת מוהרנ"ת במה שאומר שרבינו מלביש תורה אחת בתורה אחרת, כי בשלמא מה שמלביש תורה במעשה או בשיחת חולין, זה אפשר קצת להבין, אבל שתורה אחת בליקו"מ תהיה מולבשת בתוך תורה אחרת, זה מעניין מאד... בפרט שזה כביכול סותר את הכלל הראשון והעיקרי, וצ"ע (אולי כדאי לפתוח על זה אשכול כללי אחר).
ואם נסתכל בשכל של תורה א' שאנו עוסקים בה כעת, אולי אפשר לומר שרבינו ז"ל הלביש בתוכה את תורה ו' קמא, כי:
תורה א': הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת וָי”ו, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן וָי”ו וְרָחְבָּן וָי”ו (בבא בתרא יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְּוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת, דְּחָקִיק עֲלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ’
תורה ו': היינו תורה ו' היא היא בחי' התורה שהיא ו', ובאמת התורה שם סובבת סביב שם אהיה, אנא זמין למהוי, כידוע. והיינו שחקוק בה שם אהיה וכו' כי בחינת התורה שהיא ו'..וגם:
בתורה א' רבינו מדבר מעניין השמש והלבנה, שעתידים להיות בבחי': "וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה", ומובן שזה בחי' הרב והתלמיד, היינו כמו יעקב ויוסף, וכן הוא בתורה ו': "וְאָז נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לַלְּבָנָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ"
וגם, תורה א', היא בעצם.. תורה אל"ף, וכן תורה ו' מדברת מעניין מה שיהיה נעשה אל"ף על ידי הדמימה והשתיקה וכו'...
בקיצור, מקווה שאני לא מדמיין, אבל אם מישהו כבר נתקל בזה או שיודע משהו בעניין של להלביש תורה בתורה אחרת, אני אשמח מאד לשמוע על זה.
-
אולי כל תורה אפשר ללמוד כך.
כאן חשבתי שיש גדר רק מיניה וביה.
(וללמוד תורה אחרת כמו כלל ה ) -
כשרבינו אמר את התורות הן עוד לא היו "תורה א'" ו"תורה ו'"
-
@נחלי-דבש
צודק לא חשבתי על זה
אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו... -
@נחלי-דבש
צודק לא חשבתי על זה
אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...
גם אם רבינו לא כיוון לזה,
"יְכוֹלִין לִרְאוֹת בְּהַסֵּפֶר מַה שֶּׁבַּעַל הַמְחַבֵּר לֹא כִּוֵּן לָזֶה כְּלָל" (ליקו"מ רפא)
-
מובא בליקוטי הלכות, הלכות קריאת שמע הלכה ד' אות ג':
אַךְ בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים גְּנוּזִים הַרְבֵּה, וְכַאֲשֶׁר הֵבַנְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לְהַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים מַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישׁ זֹאת הַתּוֹרָה בְּתוֹרָה אַחֶרֶת וְכוּ', הַכֹּל בְּאֹפֶן כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ גַּם הַפְּגוּמִים לְקַבֵּל בְּדֶרֶךְ נִפְלָא הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁם:
וזה עניין שצריכים בודאי להעמיק בו, להבין מה כוונת מוהרנ"ת במה שאומר שרבינו מלביש תורה אחת בתורה אחרת, כי בשלמא מה שמלביש תורה במעשה או בשיחת חולין, זה אפשר קצת להבין, אבל שתורה אחת בליקו"מ תהיה מולבשת בתוך תורה אחרת, זה מעניין מאד... בפרט שזה כביכול סותר את הכלל הראשון והעיקרי, וצ"ע (אולי כדאי לפתוח על זה אשכול כללי אחר).
ואם נסתכל בשכל של תורה א' שאנו עוסקים בה כעת, אולי אפשר לומר שרבינו ז"ל הלביש בתוכה את תורה ו' קמא, כי:
תורה א': הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת וָי”ו, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן וָי”ו וְרָחְבָּן וָי”ו (בבא בתרא יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְּוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת, דְּחָקִיק עֲלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ’
תורה ו': היינו תורה ו' היא היא בחי' התורה שהיא ו', ובאמת התורה שם סובבת סביב שם אהיה, אנא זמין למהוי, כידוע. והיינו שחקוק בה שם אהיה וכו' כי בחינת התורה שהיא ו'..וגם:
בתורה א' רבינו מדבר מעניין השמש והלבנה, שעתידים להיות בבחי': "וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה", ומובן שזה בחי' הרב והתלמיד, היינו כמו יעקב ויוסף, וכן הוא בתורה ו': "וְאָז נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לַלְּבָנָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ"
וגם, תורה א', היא בעצם.. תורה אל"ף, וכן תורה ו' מדברת מעניין מה שיהיה נעשה אל"ף על ידי הדמימה והשתיקה וכו'...
בקיצור, מקווה שאני לא מדמיין, אבל אם מישהו כבר נתקל בזה או שיודע משהו בעניין של להלביש תורה בתורה אחרת, אני אשמח מאד לשמוע על זה.
@תלמיד_אמיתי ועיי"ש בתורה ו כי יעקב הוא בחינת וא"ו.
-
@נחלי-דבש
צודק לא חשבתי על זה
אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...@נחלי-דבש
צודק לא חשבתי על זה
אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...לא אולי אלא ודאי.
שיחות הר"ן סי' קפ"ו:
"אך כבר אמרנו שאין זה רצוננו לספר מופתים מרבינו ז"ל, כי לא באלה תהילתו, גם כי היה אסור במופתים, כאשר היה מובן מדבריו שלא הותר לו לגלות מופתים, ועל כן לא נראו ממנו כי אם קצת מופתים ועתידות, אף על פי שבאמת היה יודע בבירור כל העתידות, אפילו מה שיהיה לזמן רחוק וכו', כאשר היה נראה לעין כל מי שהסתכל היטב על דבריו, אף על פי כן הכל היה בהצנע ובהעלם גדול, ואין אנו עוסקין לספר מזה כנ"ל".
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות