דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. מדברים תורה א'
  4. רעיונות
  5. יכול להיות שרבינו ז"ל הלביש את תורה ו' בתורה א'??
ללימוד תורה א'

יכול להיות שרבינו ז"ל הלביש את תורה ו' בתורה א'??

מתוזמן נעוץ נעול הועבר רעיונות
15 פוסטים 7 כותבים 114 צפיות 1 עוקבים
  • מהישן לחדש
  • מהחדש לישן
  • הכי הרבה הצבעות
תגובה
  • תגובה כנושא
התחברו כדי לפרסם תגובה
נושא זה נמחק. רק משתמשים עם הרשאות מתאימות יוכלו לצפות בו.
  • ת מנותק
    תלמיד_אמיתי
    משתמש רגיל
    ת מנותק
    תלמיד_אמיתי
    משתמש רגיל
    #1

    מובא בליקוטי הלכות, הלכות קריאת שמע הלכה ד' אות ג':

    אַךְ בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים גְּנוּזִים הַרְבֵּה, וְכַאֲשֶׁר הֵבַנְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לְהַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים מַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישׁ זֹאת הַתּוֹרָה בְּתוֹרָה אַחֶרֶת וְכוּ', הַכֹּל בְּאֹפֶן כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ גַּם הַפְּגוּמִים לְקַבֵּל בְּדֶרֶךְ נִפְלָא הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁם:

    וזה עניין שצריכים בודאי להעמיק בו, להבין מה כוונת מוהרנ"ת במה שאומר שרבינו מלביש תורה אחת בתורה אחרת, כי בשלמא מה שמלביש תורה במעשה או בשיחת חולין, זה אפשר קצת להבין, אבל שתורה אחת בליקו"מ תהיה מולבשת בתוך תורה אחרת, זה מעניין מאד... בפרט שזה כביכול סותר את הכלל הראשון והעיקרי, וצ"ע (אולי כדאי לפתוח על זה אשכול כללי אחר).

    ואם נסתכל בשכל של תורה א' שאנו עוסקים בה כעת, אולי אפשר לומר שרבינו ז"ל הלביש בתוכה את תורה ו' קמא, כי:

    תורה א': הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת וָי”ו, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן וָי”ו וְרָחְבָּן וָי”ו (בבא בתרא יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְּוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת, דְּחָקִיק עֲלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ’
    תורה ו': היינו תורה ו' היא היא בחי' התורה שהיא ו', ובאמת התורה שם סובבת סביב שם אהיה, אנא זמין למהוי, כידוע. והיינו שחקוק בה שם אהיה וכו' כי בחינת התורה שהיא ו'..

    וגם:

    בתורה א' רבינו מדבר מעניין השמש והלבנה, שעתידים להיות בבחי': "וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה", ומובן שזה בחי' הרב והתלמיד, היינו כמו יעקב ויוסף, וכן הוא בתורה ו': "וְאָז נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לַלְּבָנָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ"

    וגם, תורה א', היא בעצם.. תורה אל"ף, וכן תורה ו' מדברת מעניין מה שיהיה נעשה אל"ף על ידי הדמימה והשתיקה וכו'...

    בקיצור, מקווה שאני לא מדמיין, אבל אם מישהו כבר נתקל בזה או שיודע משהו בעניין של להלביש תורה בתורה אחרת, אני אשמח מאד לשמוע על זה.

    נ ח 2 תגובות תגובה אחרונה
    אוצרבלום
    1
    • י מנותק
      יוסף
      משתמש רגיל
      י מנותק
      יוסף
      משתמש רגיל
      #2

      אולי כל תורה אפשר ללמוד כך.
      כאן חשבתי שיש גדר רק מיניה וביה.
      (וללמוד תורה אחרת כמו כלל ה )

      תגובה 1 תגובה אחרונה
      0
      • נ מנותק
        נחלי דבש
        משתמש ותיק
        נ מנותק
        נחלי דבש
        משתמש ותיק
        #3

        כשרבינו אמר את התורות הן עוד לא היו "תורה א'" ו"תורה ו'"

        ת תגובה 1 תגובה אחרונה
        0
        • נ נחלי דבש

          כשרבינו אמר את התורות הן עוד לא היו "תורה א'" ו"תורה ו'"

          ת מנותק
          תלמיד_אמיתי
          משתמש רגיל
          ת מנותק
          תלמיד_אמיתי
          משתמש רגיל
          #4

          @נחלי-דבש
          צודק לא חשבתי על זה
          אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...

          נ אוצרבלוםא 2 תגובות תגובה אחרונה
          נחלי דבש
          1
          • ת תלמיד_אמיתי

            @נחלי-דבש
            צודק לא חשבתי על זה
            אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...

            נ מנותק
            נחלי דבש
            משתמש ותיק
            נ מנותק
            נחלי דבש
            משתמש ותיק
            #5

            @תלמיד_אמיתי כתב:

            רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...

            גם אם רבינו לא כיוון לזה,

            "יְכוֹלִין לִרְאוֹת בְּהַסֵּפֶר מַה שֶּׁבַּעַל הַמְחַבֵּר לֹא כִּוֵּן לָזֶה כְּלָל" (ליקו"מ רפא)

            תגובה 1 תגובה אחרונה
            ברוך מאן, תלמיד_אמיתי
            2
            • ת תלמיד_אמיתי

              מובא בליקוטי הלכות, הלכות קריאת שמע הלכה ד' אות ג':

              אַךְ בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים גְּנוּזִים הַרְבֵּה, וְכַאֲשֶׁר הֵבַנְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לְהַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים מַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישׁ זֹאת הַתּוֹרָה בְּתוֹרָה אַחֶרֶת וְכוּ', הַכֹּל בְּאֹפֶן כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ גַּם הַפְּגוּמִים לְקַבֵּל בְּדֶרֶךְ נִפְלָא הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁם:

              וזה עניין שצריכים בודאי להעמיק בו, להבין מה כוונת מוהרנ"ת במה שאומר שרבינו מלביש תורה אחת בתורה אחרת, כי בשלמא מה שמלביש תורה במעשה או בשיחת חולין, זה אפשר קצת להבין, אבל שתורה אחת בליקו"מ תהיה מולבשת בתוך תורה אחרת, זה מעניין מאד... בפרט שזה כביכול סותר את הכלל הראשון והעיקרי, וצ"ע (אולי כדאי לפתוח על זה אשכול כללי אחר).

              ואם נסתכל בשכל של תורה א' שאנו עוסקים בה כעת, אולי אפשר לומר שרבינו ז"ל הלביש בתוכה את תורה ו' קמא, כי:

              תורה א': הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת וָי”ו, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן וָי”ו וְרָחְבָּן וָי”ו (בבא בתרא יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְּוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת, דְּחָקִיק עֲלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ’
              תורה ו': היינו תורה ו' היא היא בחי' התורה שהיא ו', ובאמת התורה שם סובבת סביב שם אהיה, אנא זמין למהוי, כידוע. והיינו שחקוק בה שם אהיה וכו' כי בחינת התורה שהיא ו'..

              וגם:

              בתורה א' רבינו מדבר מעניין השמש והלבנה, שעתידים להיות בבחי': "וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה", ומובן שזה בחי' הרב והתלמיד, היינו כמו יעקב ויוסף, וכן הוא בתורה ו': "וְאָז נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לַלְּבָנָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ"

              וגם, תורה א', היא בעצם.. תורה אל"ף, וכן תורה ו' מדברת מעניין מה שיהיה נעשה אל"ף על ידי הדמימה והשתיקה וכו'...

              בקיצור, מקווה שאני לא מדמיין, אבל אם מישהו כבר נתקל בזה או שיודע משהו בעניין של להלביש תורה בתורה אחרת, אני אשמח מאד לשמוע על זה.

              נ מנותק
              נחום בקר
              משתמש ותיק
              נ מנותק
              נחום בקר
              משתמש ותיק
              #6

              @תלמיד_אמיתי ועיי"ש בתורה ו כי יעקב הוא בחינת וא"ו.

              תגובה 1 תגובה אחרונה
              תלמיד_אמיתי
              1
              • ת תלמיד_אמיתי

                @נחלי-דבש
                צודק לא חשבתי על זה
                אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...

                אוצרבלוםא מנותק
                אוצרבלום
                משתמש ותיק
                אוצרבלוםא מנותק
                אוצרבלום
                משתמש ותיק
                #7

                @תלמיד_אמיתי כתב:

                @נחלי-דבש
                צודק לא חשבתי על זה
                אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...

                לא אולי אלא ודאי.
                שיחות הר"ן סי' קפ"ו:
                "אך כבר אמרנו שאין זה רצוננו לספר מופתים מרבינו ז"ל, כי לא באלה תהילתו, גם כי היה אסור במופתים, כאשר היה מובן מדבריו שלא הותר לו לגלות מופתים, ועל כן לא נראו ממנו כי אם קצת מופתים ועתידות, אף על פי שבאמת היה יודע בבירור כל העתידות, אפילו מה שיהיה לזמן רחוק וכו', כאשר היה נראה לעין כל מי שהסתכל היטב על דבריו, אף על פי כן הכל היה בהצנע ובהעלם גדול, ואין אנו עוסקין לספר מזה כנ"ל".

                תגובה 1 תגובה אחרונה
                לב העולם אתה, תלמיד_אמיתי
                2
                • ת תלמיד_אמיתי

                  מובא בליקוטי הלכות, הלכות קריאת שמע הלכה ד' אות ג':

                  אַךְ בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים גְּנוּזִים הַרְבֵּה, וְכַאֲשֶׁר הֵבַנְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לְהַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים מַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישׁ זֹאת הַתּוֹרָה בְּתוֹרָה אַחֶרֶת וְכוּ', הַכֹּל בְּאֹפֶן כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ גַּם הַפְּגוּמִים לְקַבֵּל בְּדֶרֶךְ נִפְלָא הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁם:

                  וזה עניין שצריכים בודאי להעמיק בו, להבין מה כוונת מוהרנ"ת במה שאומר שרבינו מלביש תורה אחת בתורה אחרת, כי בשלמא מה שמלביש תורה במעשה או בשיחת חולין, זה אפשר קצת להבין, אבל שתורה אחת בליקו"מ תהיה מולבשת בתוך תורה אחרת, זה מעניין מאד... בפרט שזה כביכול סותר את הכלל הראשון והעיקרי, וצ"ע (אולי כדאי לפתוח על זה אשכול כללי אחר).

                  ואם נסתכל בשכל של תורה א' שאנו עוסקים בה כעת, אולי אפשר לומר שרבינו ז"ל הלביש בתוכה את תורה ו' קמא, כי:

                  תורה א': הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת וָי”ו, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן וָי”ו וְרָחְבָּן וָי”ו (בבא בתרא יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְּוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת, דְּחָקִיק עֲלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ’
                  תורה ו': היינו תורה ו' היא היא בחי' התורה שהיא ו', ובאמת התורה שם סובבת סביב שם אהיה, אנא זמין למהוי, כידוע. והיינו שחקוק בה שם אהיה וכו' כי בחינת התורה שהיא ו'..

                  וגם:

                  בתורה א' רבינו מדבר מעניין השמש והלבנה, שעתידים להיות בבחי': "וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה", ומובן שזה בחי' הרב והתלמיד, היינו כמו יעקב ויוסף, וכן הוא בתורה ו': "וְאָז נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לַלְּבָנָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ"

                  וגם, תורה א', היא בעצם.. תורה אל"ף, וכן תורה ו' מדברת מעניין מה שיהיה נעשה אל"ף על ידי הדמימה והשתיקה וכו'...

                  בקיצור, מקווה שאני לא מדמיין, אבל אם מישהו כבר נתקל בזה או שיודע משהו בעניין של להלביש תורה בתורה אחרת, אני אשמח מאד לשמוע על זה.

                  ח מנותק
                  חרב החכמה
                  משתמש רגיל
                  ח מנותק
                  חרב החכמה
                  משתמש רגיל
                  #8

                  @תלמיד_אמיתי מחילה מכבוד תורתו אך נראה לי שאין זו הכוונה כלל. כאשר רבנו אומר שלעיתים הוא מלביש תורה במעשה, בשיחת חולין או בתורה אחרת, הפשט הוא שהוא לוקח את ההשגה הגבוהה ומלביש אותה בתוך מעשה, תורה וכו' – ולא שתורה מסוימת בליקוטי מוהר"ן מולבשת בתורה אחרת.

                  ת תגובה 1 תגובה אחרונה
                  תלמיד_אמיתי
                  1
                  • ח חרב החכמה

                    @תלמיד_אמיתי מחילה מכבוד תורתו אך נראה לי שאין זו הכוונה כלל. כאשר רבנו אומר שלעיתים הוא מלביש תורה במעשה, בשיחת חולין או בתורה אחרת, הפשט הוא שהוא לוקח את ההשגה הגבוהה ומלביש אותה בתוך מעשה, תורה וכו' – ולא שתורה מסוימת בליקוטי מוהר"ן מולבשת בתורה אחרת.

                    ת מנותק
                    תלמיד_אמיתי
                    משתמש רגיל
                    ת מנותק
                    תלמיד_אמיתי
                    משתמש רגיל
                    #9

                    @חרב-החכמה
                    אני גם חשבתי כך בהתחלה,
                    אבל מלשון ר' נתן נראה שהכוונה ממש לתורה שיש לנו בה השגה כלשהיא, שאומר: "שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לְהַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים מַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישׁ זֹאת הַתּוֹרָה בְּתוֹרָה אַחֶרֶת וְכוּ'". היינו שתחילה מדבר מ"תּוֹרָתוֹ" של הצדיק ואז פשוט לי שמדובר באיזה השגה גבוהה ככל הנראה שרק לו יש בה תפיסה שלכן נקראת תורתו, אבל אח"כ משתמש בביטוי "זֹאת הַתּוֹרָה" כלומר תורה שיש לנו בה איזה השגה [כמו "זה הדבר"], שנראה שמדבר מאיזה תורה מסויימת שאנו כן יכולים לדעת ממנה, ואותה הוא מלביש בתורה אחרת. [ובכל אופן זה לא פוסל את דבריך כי גם יכול להיות שכוונתו ב"זֹאת הַתּוֹרָה" ל"תּוֹרָתוֹ" שהזכיר קודם, אבל ממה שמוהרנ"ת קורא לזה תורה ולא השגה, לכן נטיתי יותר לפירוש הראשון]

                    ח תגובה 1 תגובה אחרונה
                    חרב החכמה
                    1
                    • ת תלמיד_אמיתי

                      @חרב-החכמה
                      אני גם חשבתי כך בהתחלה,
                      אבל מלשון ר' נתן נראה שהכוונה ממש לתורה שיש לנו בה השגה כלשהיא, שאומר: "שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לְהַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים מַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישׁ זֹאת הַתּוֹרָה בְּתוֹרָה אַחֶרֶת וְכוּ'". היינו שתחילה מדבר מ"תּוֹרָתוֹ" של הצדיק ואז פשוט לי שמדובר באיזה השגה גבוהה ככל הנראה שרק לו יש בה תפיסה שלכן נקראת תורתו, אבל אח"כ משתמש בביטוי "זֹאת הַתּוֹרָה" כלומר תורה שיש לנו בה איזה השגה [כמו "זה הדבר"], שנראה שמדבר מאיזה תורה מסויימת שאנו כן יכולים לדעת ממנה, ואותה הוא מלביש בתורה אחרת. [ובכל אופן זה לא פוסל את דבריך כי גם יכול להיות שכוונתו ב"זֹאת הַתּוֹרָה" ל"תּוֹרָתוֹ" שהזכיר קודם, אבל ממה שמוהרנ"ת קורא לזה תורה ולא השגה, לכן נטיתי יותר לפירוש הראשון]

                      ח מנותק
                      חרב החכמה
                      משתמש רגיל
                      ח מנותק
                      חרב החכמה
                      משתמש רגיל
                      #10

                      @תלמיד_אמיתי אשריך וטוב לך! אך בכל זאת, דעתי נוטה לפירוש השני; ולדעתי, אין זו קושיה שלא כתוב כאן "השגה" בדוקא, ושרבינו משתמש באותה לשון לשני דברים שונים — כי זה נפוץ מאוד בשיחות ותורות רבינו. וגם לא מצאנו עוד שום מקום שרבי נתן (או אחד מאנ"ש) יתייחס לזה שיכול להיות שתורה מסוימת בליקוטי מוהר"ן מולבשת בתורה אחרת.

                      נ.ב בנוסף, קיים העניין שיש דמיון וקשר בין התורות של רבינו, שלכאורה זה סותר את המניה וביה. אבל זה כבר עניין אחר...

                      ת תגובה 1 תגובה אחרונה
                      תלמיד_אמיתי
                      1
                      • ח חרב החכמה

                        @תלמיד_אמיתי אשריך וטוב לך! אך בכל זאת, דעתי נוטה לפירוש השני; ולדעתי, אין זו קושיה שלא כתוב כאן "השגה" בדוקא, ושרבינו משתמש באותה לשון לשני דברים שונים — כי זה נפוץ מאוד בשיחות ותורות רבינו. וגם לא מצאנו עוד שום מקום שרבי נתן (או אחד מאנ"ש) יתייחס לזה שיכול להיות שתורה מסוימת בליקוטי מוהר"ן מולבשת בתורה אחרת.

                        נ.ב בנוסף, קיים העניין שיש דמיון וקשר בין התורות של רבינו, שלכאורה זה סותר את המניה וביה. אבל זה כבר עניין אחר...

                        ת מנותק
                        תלמיד_אמיתי
                        משתמש רגיל
                        ת מנותק
                        תלמיד_אמיתי
                        משתמש רגיל
                        #11

                        @חרב-החכמה כתב:

                        נ.ב בנוסף, קיים העניין שיש דמיון וקשר בין התורות של רבינו, שלכאורה זה סותר את המניה וביה. אבל זה כבר עניין אחר...

                        תודה רבה,
                        באמת גם בזה יש לי שאלה, אני מבין שהעיון מיניה וביה הוא דיקא בשביל להבין עומק העצה למעשה, שלכן "אסור" לערבב בין תורות. אבל יכול להיות שבשביל להוציא עצות חדשות כן יהיה מותר ללמוד מכמה תורות יחד? [ואפשר לראות את זה הרבה בשערי צדיק, שלכאורה זה מספיק, אם רק הייתי יודע בבירור שר' גדליה למד בהכרח ע"פ הכללים ואע"פ כן עשה כך]

                        א תגובה 1 תגובה אחרונה
                        0
                        • י מנותק
                          יוסף
                          משתמש רגיל
                          י מנותק
                          יוסף
                          משתמש רגיל
                          #12

                          הרבה תורות אפשר לקשר.
                          (ובפרט לפי כלל ה' אפשר לקשר הכל)

                          תגובה 1 תגובה אחרונה
                          0
                          • ת תלמיד_אמיתי

                            @חרב-החכמה כתב:

                            נ.ב בנוסף, קיים העניין שיש דמיון וקשר בין התורות של רבינו, שלכאורה זה סותר את המניה וביה. אבל זה כבר עניין אחר...

                            תודה רבה,
                            באמת גם בזה יש לי שאלה, אני מבין שהעיון מיניה וביה הוא דיקא בשביל להבין עומק העצה למעשה, שלכן "אסור" לערבב בין תורות. אבל יכול להיות שבשביל להוציא עצות חדשות כן יהיה מותר ללמוד מכמה תורות יחד? [ואפשר לראות את זה הרבה בשערי צדיק, שלכאורה זה מספיק, אם רק הייתי יודע בבירור שר' גדליה למד בהכרח ע"פ הכללים ואע"פ כן עשה כך]

                            א מנותק
                            איש היער
                            משתמש רגיל
                            א מנותק
                            איש היער
                            משתמש רגיל
                            #13

                            @תלמיד_אמיתי כתב:

                            שהעיון מיניה וביה הוא דיקא בשביל להבין עומק העצה למעשה, שלכן "אסור" לערבב בין תורות.

                            ראבן כותב בגלל איסור חדש עי"ש

                            ת תגובה 1 תגובה אחרונה
                            0
                            • א איש היער

                              @תלמיד_אמיתי כתב:

                              שהעיון מיניה וביה הוא דיקא בשביל להבין עומק העצה למעשה, שלכן "אסור" לערבב בין תורות.

                              ראבן כותב בגלל איסור חדש עי"ש

                              ת מנותק
                              תלמיד_אמיתי
                              משתמש רגיל
                              ת מנותק
                              תלמיד_אמיתי
                              משתמש רגיל
                              #14

                              @איש-היער
                              צודק
                              אז עכשיו עוד קשה לכאורה על רבי גדליה כי הרבה משערי צדיק בנוי ככה

                              א תגובה 1 תגובה אחרונה
                              0
                              • ת תלמיד_אמיתי

                                @איש-היער
                                צודק
                                אז עכשיו עוד קשה לכאורה על רבי גדליה כי הרבה משערי צדיק בנוי ככה

                                א מנותק
                                איש היער
                                משתמש רגיל
                                א מנותק
                                איש היער
                                משתמש רגיל
                                #15

                                @תלמיד_אמיתי יכול להיות שיש הבדל בין לבאר תורה אחת לפי השנייה,
                                לבין ללמוד לימוד משני תורות (אבל כל אחת מוסברת מתוך עצמה)?

                                תגובה 1 תגובה אחרונה
                                0

                                שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.

                                נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.

                                בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗

                                הרשמה התחברות
                                תגובה
                                • תגובה כנושא
                                התחברו כדי לפרסם תגובה
                                • מהישן לחדש
                                • מהחדש לישן
                                • הכי הרבה הצבעות


                                • התחברות

                                • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

                                • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
                                • פוסט ראשון
                                  פוסט אחרון
                                0
                                • דף הבית
                                • קטגוריות
                                • פוסטים אחרונים
                                • משתמשים