דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. מדברים תורה א'
  4. שיח לומדים בתורה א'
  5. אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ
ללימוד תורה א'

אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ

מתוזמן נעוץ נעול הועבר שיח לומדים בתורה א'
12 פוסטים 7 כותבים 154 צפיות 1 עוקבים
  • מהישן לחדש
  • מהחדש לישן
  • הכי הרבה הצבעות
תגובה
  • תגובה כנושא
התחברו כדי לפרסם תגובה
נושא זה נמחק. רק משתמשים עם הרשאות מתאימות יוכלו לצפות בו.
  • א אבגד

    "אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ"
    הוקשה לי
    שהרי ה"ברזל נימוח" וה"אבן מתפוצץ" ולא להפך?
    יש למאן דהו להסביר איך פה בתורה הנלמדת זה מתבאר?

    מ מנותק
    מעיין
    משתמש חדש
    מ מנותק
    מעיין
    משתמש חדש
    #2

    @אבגד הוא זה כל הסוד של תורה א', שדווקא האבן נימוחה והברזל מתפוצץ.

    ו תגובה 1 תגובה אחרונה
    0
    • מ מעיין

      @אבגד הוא זה כל הסוד של תורה א', שדווקא האבן נימוחה והברזל מתפוצץ.

      ו מנותק
      ואני בתוך הגולה
      משתמש רגיל
      ו מנותק
      ואני בתוך הגולה
      משתמש רגיל
      #3

      @מעיין ?

      תגובה 1 תגובה אחרונה
      לב העולם אתה
      1
      • ל מנותק
        לב העולם אתה
        משתמש ותיק
        ל מנותק
        לב העולם אתה
        משתמש ותיק
        נערך לאחרונה על ידי לב העולם אתה
        #4

        יש על זה בטח דיון במפרשי הפשט. אז חיפשתי והנה:

        רש"י: "מתפוצץ. שהתורה כאש נמשלה המפעפע את הברזל:"

        תוספות: "אם ברזל הוא מתפוצץ. תימה דהא קרא משמע שהפטיש מפוצץ סלע ומשברו וכן קשה בפרק דיני ממונות (סנהדרין דף לד.) דקאמר מה פטיש מתחלק לכמה ניצוצות אף דברי תורה מתחלק לכמה טעמים ושם גריס רשב''ם מחלק ול''ג מתחלק ויש שגורס כאן אם ברזל הוא מפעפע ואם סלע הוא מתפוצץ שנאמר הלא כה דברי כאש וכפטיש יפוצץ סלע שהאש מפעפע הברזל והפטיש מפוצץ את הסלע
        ור''ת מפרש שהסלע משבר את הברזל וה''ק וכפטיש יפוצץ מכח סלע כדאמר במדרש מעשה באחד שלקח סנפירינון לבודקו נתנו על הסדן והכה בקורנס נשבר הקורנס ונחלק הסדן והסנפירינון לא זז ממקומו."

        נ תגובה 1 תגובה אחרונה
        7272
        1
        • א מנותק
          אבגד
          משתמש חדש
          א מנותק
          אבגד
          משתמש חדש
          #5

          אז לרש"י פיצוץ זה התנמסות ולתוס' לא. נראה לי דבר ראשון צריך להבין מה זה בכלל אבן וברזל ואיך זהקשור לפגיעה של המנוול

          תגובה 1 תגובה אחרונה
          0
          • ל מנותק
            לב העולם אתה
            משתמש ותיק
            ל מנותק
            לב העולם אתה
            משתמש ותיק
            #6

            כשהתמקדתי היום בלימוד התורה במבואה הזו, עלו לי כמה כיוונים מעניינים, והרי הם לפניכם ככתבם:

            • א. 'פגע' זה בפשט הפך ה'שלימות' - חסרון.
              אז :
              האם המלכות דסט"א גם היא חוקקת בנו?
              ואם כן, אז מהו החן 1) שלה 2) ושל דבריה שעל ידו היא חוקקת לה מקום בליבינו?
              ואולי זה "החשיבות והחן שהוא אצלם", שעל ידו נחקק בליבינו מקום לחיסרון ופגיעת ה'מנוול'?
              והאם זה קשור למוב"פ שהיא "מִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּורְתָּא בְּרֵישֵׁיהּ"?
              ואולי זה גם קשור ל"וחפרה הלבנה", שהחפירה היא כחקיקה?
              והאם זה קשור ל"ויבז עשיו את הבכורה" - שהוא בז וחיסר לכאורה מעצמו (-הבכור)?

            • ב: "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח... שנאמר: 'הוי כל צמא לכו למים', ונאמר: 'אבנים שחקו מים' " ע"כ מהמבואה.
              הניצחון על האבן הינו בשחיקה איטית (-מים).
              האם זהו ההפך מהתגלות הלב - שרוצה הצלחה בשטח?
              והרי גם עשיו בחר להסתכל על הנזיד שמול עניו ולא השכיל להיישיר מבט למרחקים לבכורתו!?

            • ג. התיקון של ה 'תורה' הינו גם למי שכבר 'נפגע' מהמנוול.
              הנקודה הזו חוזרת על עצמה בהמשך התורה: "כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל". וראה נקודה הבאה.

            • ד. "כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל".
              לכאורה משמע, שגם בתוך אפילת הסט"א יש שכל שיכול להאיר לנו איך להתקרב ע"י הסט"א עצמה להשי"ת!
              (ואולי זה קשור ל 'נימוח'? - פעולה איטית וקשורה ולא משהו אגרסיבי?)

            • ה. האם ה 'חי"ת' שמאחורי ה'נו"ן' דסט"א הוא הבוז? - שמאחורי כל דבר יש בוז?

            א 2 תגובות תגובה אחרונה
            7272
            1
            • ל לב העולם אתה

              כשהתמקדתי היום בלימוד התורה במבואה הזו, עלו לי כמה כיוונים מעניינים, והרי הם לפניכם ככתבם:

              • א. 'פגע' זה בפשט הפך ה'שלימות' - חסרון.
                אז :
                האם המלכות דסט"א גם היא חוקקת בנו?
                ואם כן, אז מהו החן 1) שלה 2) ושל דבריה שעל ידו היא חוקקת לה מקום בליבינו?
                ואולי זה "החשיבות והחן שהוא אצלם", שעל ידו נחקק בליבינו מקום לחיסרון ופגיעת ה'מנוול'?
                והאם זה קשור למוב"פ שהיא "מִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּורְתָּא בְּרֵישֵׁיהּ"?
                ואולי זה גם קשור ל"וחפרה הלבנה", שהחפירה היא כחקיקה?
                והאם זה קשור ל"ויבז עשיו את הבכורה" - שהוא בז וחיסר לכאורה מעצמו (-הבכור)?

              • ב: "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח... שנאמר: 'הוי כל צמא לכו למים', ונאמר: 'אבנים שחקו מים' " ע"כ מהמבואה.
                הניצחון על האבן הינו בשחיקה איטית (-מים).
                האם זהו ההפך מהתגלות הלב - שרוצה הצלחה בשטח?
                והרי גם עשיו בחר להסתכל על הנזיד שמול עניו ולא השכיל להיישיר מבט למרחקים לבכורתו!?

              • ג. התיקון של ה 'תורה' הינו גם למי שכבר 'נפגע' מהמנוול.
                הנקודה הזו חוזרת על עצמה בהמשך התורה: "כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל". וראה נקודה הבאה.

              • ד. "כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל".
                לכאורה משמע, שגם בתוך אפילת הסט"א יש שכל שיכול להאיר לנו איך להתקרב ע"י הסט"א עצמה להשי"ת!
                (ואולי זה קשור ל 'נימוח'? - פעולה איטית וקשורה ולא משהו אגרסיבי?)

              • ה. האם ה 'חי"ת' שמאחורי ה'נו"ן' דסט"א הוא הבוז? - שמאחורי כל דבר יש בוז?

              א מנותק
              אבגד
              משתמש חדש
              א מנותק
              אבגד
              משתמש חדש
              #7

              @לב-העולם-אתה כתב:

              האם ה 'חי"ת' שמאחורי ה'נו"ן' דסט"א הוא הבוז? - שמאחורי כל דבר יש בוז?

              היצר רוצה להטביע החן "והחשיבות"
              הפך החשיבות היא בזיון.
              אז הוא רוצה שאנחנו בעצמינו נהיה מבוזים!

              ח 7 2 תגובות תגובה אחרונה
              7272
              1
              • א אבגד

                @לב-העולם-אתה כתב:

                האם ה 'חי"ת' שמאחורי ה'נו"ן' דסט"א הוא הבוז? - שמאחורי כל דבר יש בוז?

                היצר רוצה להטביע החן "והחשיבות"
                הפך החשיבות היא בזיון.
                אז הוא רוצה שאנחנו בעצמינו נהיה מבוזים!

                ח מנותק
                חבר אני
                משתמש ותיק
                ח מנותק
                חבר אני
                משתמש ותיק
                נערך לאחרונה על ידי חבר אני
                #8

                @אבגד כתב:

                אז הוא רוצה שאנחנו בעצמינו נהיה מבוזים!

                "ויבז עשיו את הבכורה"

                תגובה 1 תגובה אחרונה
                0
                • ל לב העולם אתה

                  כשהתמקדתי היום בלימוד התורה במבואה הזו, עלו לי כמה כיוונים מעניינים, והרי הם לפניכם ככתבם:

                  • א. 'פגע' זה בפשט הפך ה'שלימות' - חסרון.
                    אז :
                    האם המלכות דסט"א גם היא חוקקת בנו?
                    ואם כן, אז מהו החן 1) שלה 2) ושל דבריה שעל ידו היא חוקקת לה מקום בליבינו?
                    ואולי זה "החשיבות והחן שהוא אצלם", שעל ידו נחקק בליבינו מקום לחיסרון ופגיעת ה'מנוול'?
                    והאם זה קשור למוב"פ שהיא "מִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּורְתָּא בְּרֵישֵׁיהּ"?
                    ואולי זה גם קשור ל"וחפרה הלבנה", שהחפירה היא כחקיקה?
                    והאם זה קשור ל"ויבז עשיו את הבכורה" - שהוא בז וחיסר לכאורה מעצמו (-הבכור)?

                  • ב: "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח... שנאמר: 'הוי כל צמא לכו למים', ונאמר: 'אבנים שחקו מים' " ע"כ מהמבואה.
                    הניצחון על האבן הינו בשחיקה איטית (-מים).
                    האם זהו ההפך מהתגלות הלב - שרוצה הצלחה בשטח?
                    והרי גם עשיו בחר להסתכל על הנזיד שמול עניו ולא השכיל להיישיר מבט למרחקים לבכורתו!?

                  • ג. התיקון של ה 'תורה' הינו גם למי שכבר 'נפגע' מהמנוול.
                    הנקודה הזו חוזרת על עצמה בהמשך התורה: "כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל". וראה נקודה הבאה.

                  • ד. "כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל".
                    לכאורה משמע, שגם בתוך אפילת הסט"א יש שכל שיכול להאיר לנו איך להתקרב ע"י הסט"א עצמה להשי"ת!
                    (ואולי זה קשור ל 'נימוח'? - פעולה איטית וקשורה ולא משהו אגרסיבי?)

                  • ה. האם ה 'חי"ת' שמאחורי ה'נו"ן' דסט"א הוא הבוז? - שמאחורי כל דבר יש בוז?

                  א מנותק
                  אבגד
                  משתמש חדש
                  א מנותק
                  אבגד
                  משתמש חדש
                  #9

                  @לב-העולם-אתה כתב:

                  ד. "כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל".
                  לכאורה משמע, שגם בתוך אפילת הסט"א יש שכל שיכול להאיר לנו איך להתקרב ע"י הסט"א עצמה להשי"ת!
                  (ואולי זה קשור ל 'נימוח'? - פעולה איטית וקשורה ולא משהו אגרסיבי?)

                  אמש חשבתי למה כתוב משכהו לבית המדרש ולא ברח/לך לבית המדרש? מה העניין לסחוב איתך את היצר הרע?
                  וחשבתי שזה כי העניין פה בתורה א הוא לעשות באמת טוב גם עם היצר הרע כמו שכתבת.

                  תגובה 1 תגובה אחרונה
                  לב העולם אתה, 7272
                  2
                  • א אבגד

                    @לב-העולם-אתה כתב:

                    האם ה 'חי"ת' שמאחורי ה'נו"ן' דסט"א הוא הבוז? - שמאחורי כל דבר יש בוז?

                    היצר רוצה להטביע החן "והחשיבות"
                    הפך החשיבות היא בזיון.
                    אז הוא רוצה שאנחנו בעצמינו נהיה מבוזים!

                    7 מחובר
                    7272
                    משתמש ותיק
                    7 מחובר
                    7272
                    משתמש ותיק
                    #10

                    @אבגד כתב:

                    היצר רוצה להטביע החן "והחשיבות"
                    הפך החשיבות היא בזיון.
                    אז הוא רוצה שאנחנו בעצמינו נהיה מבוזים!

                    בנחת השולחן כתוב
                    "ולא יתבייש מפני המלעיגים שהם מסיטרא דעשו שביזה את הבכורה והלעיג על יעקב בשעה שלקח את הבכורה כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה "צפה הצפית ערוך השולחן"
                    וזה ואף על פי כן לא יתקוטט עמהם רק כמו שנהג יעקב עם עשו"

                    ובהמשך כתוב שנקרא מנוול הפוך מחן וחשיבות

                    תגובה 1 תגובה אחרונה
                    0
                    • 7 מחובר
                      7272
                      משתמש ותיק
                      7 מחובר
                      7272
                      משתמש ותיק
                      #11

                      מי שרוצה צילצול לטלפון
                      מהשיר של יצחק פוקס משכהו לבית המדרש

                      AudioCutter_Yitzchak_Fuchs_Em_Paga_Becha|_יצחק_פוקס_אם_פגע_בך_7c44ZksD9Vs.m4a

                      favicon

                      Google Docs (drive.google.com)

                      תגובה 1 תגובה אחרונה
                      0
                      • ל לב העולם אתה

                        יש על זה בטח דיון במפרשי הפשט. אז חיפשתי והנה:

                        רש"י: "מתפוצץ. שהתורה כאש נמשלה המפעפע את הברזל:"

                        תוספות: "אם ברזל הוא מתפוצץ. תימה דהא קרא משמע שהפטיש מפוצץ סלע ומשברו וכן קשה בפרק דיני ממונות (סנהדרין דף לד.) דקאמר מה פטיש מתחלק לכמה ניצוצות אף דברי תורה מתחלק לכמה טעמים ושם גריס רשב''ם מחלק ול''ג מתחלק ויש שגורס כאן אם ברזל הוא מפעפע ואם סלע הוא מתפוצץ שנאמר הלא כה דברי כאש וכפטיש יפוצץ סלע שהאש מפעפע הברזל והפטיש מפוצץ את הסלע
                        ור''ת מפרש שהסלע משבר את הברזל וה''ק וכפטיש יפוצץ מכח סלע כדאמר במדרש מעשה באחד שלקח סנפירינון לבודקו נתנו על הסדן והכה בקורנס נשבר הקורנס ונחלק הסדן והסנפירינון לא זז ממקומו."

                        נ מנותק
                        נחלי דבש
                        משתמש ותיק
                        נ מנותק
                        נחלי דבש
                        משתמש ותיק
                        #12

                        @לב-העולם-אתה כתב:

                        רש"י: "מתפוצץ. שהתורה כאש נמשלה המפעפע את הברזל:"

                        זה רש"י בקידושין, אבל רש"י בסוכה כתב: "דברי כאש. והאש מפעפע את הברזל, והיינו מתפוצץ שהניצוצות ניתזין ממנו".

                        תגובה 1 תגובה אחרונה
                        לב העולם אתה
                        1

                        שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.

                        נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.

                        בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗

                        הרשמה התחברות
                        תגובה
                        • תגובה כנושא
                        התחברו כדי לפרסם תגובה
                        • מהישן לחדש
                        • מהחדש לישן
                        • הכי הרבה הצבעות


                        • התחברות

                        • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

                        • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
                        • פוסט ראשון
                          פוסט אחרון
                        0
                        • דף הבית
                        • קטגוריות
                        • פוסטים אחרונים
                        • משתמשים