האם שואלים שאלה כזאת?
-
בעיקבות הדיונים באשכולות '40 פירושים לתורה בכח' וב'שאלות מכללות המאמר' התעוררה לי שאלה ואשמח לקבל את דעתכם.
מובן מהכלל הראשון שבעצם רבינו אינו מבאר את דבריו כל צורכו במקומו, אלא הביאור יהיה דייקא מכלליות המאמר [ולכן ה'סיפא מבארת הרישא וכו', דהיינו ביאור הרישא חסר עד שתדע את הסיפא]
דוגמא פשוטה:
בתחילת התורה כתוב ש'ע"י התורה נתקבלים כל התפילות' וכו' - תורה סתם.
בהמשך התורה מובן שהכוונה לתורה בכח דווקא.השאלה שלי, האם אפשר לשאול:
א"כ מדוע זה לא נאמר במפורש כבר בהתחלה?מצד אחד זה מה שהכלל הנ"ל אומר - שלא, מכיון שרבינו סומך עליך שתלמד טוב את כל המאמר ותדע את הביאורים הנכונים לכל פרט.
מצד שני מהא גופא - אולי יש הבנה מיוחדת מדוע ענין זה לא התבאר מלכתחילה, (או כדי לומר שכל לימוד תורה פועל זאת, כי כל תורה יש בה מימד של 'עסק בכוח'. או מחמת סיבה אחרת שתתבאר מקשרי המאמר)
שאלה זו יש בה נפק"מ רצינית לעצם קיום העצות !
כי הרי בסוף כשלומדים בעיון מתגלים עומקים בעצם העצות הכתובות במפורש (וזה חוץ ממה שנוסף 'עצות חדשות'), מה שמברר למפרע שכביכול לא קיימנו את העצות נכון בהתחלה.
וזה מאוד קשה לומר זאת כי א"כ יוצא שרק הלמדן הכי גדול הוא זה שמקיים נכון את העצות.וכאן אני מגיע להבנה עמוקה יותר בכלל הי"א [שהדרש אינו סותר את הפשט] שמוכרח להיות שהעצה הפשוטה היא גם איך שהיא כתובה, כי הדרש והסוד הפנימי לא יסתור את הפשט הפשוט!
(וא"כ עלינו למצוא גם ביאור איך ההבנה החדשה לא סותרת את ההבנה הפשוטה)[ויש עוד להאריך בדבר וזה כבר קשור קצת לכלל הרביעי, - בחלק קיום העצות.
שאכן ע"י קיום העצות יחד עם לימוד התורה, יזכה להשיג יותר ויותר הבנות חדשות בעצם העצות שמקיים וכך מדרגה לדרגה, ואכן אין ברירה כ"א להתחיל לקיים איך שהוא.]א"כ מדוע זה לא נאמר במפורש כבר בהתחלה?
שאלה יפה
אפשר להבין גם מליקוטי תפילות
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ תָּמִיד, וְלַהֲגוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלָיְלָה וּבִזְכוּת וְכֹחַ לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִתֶּן לָנוּ כֹּחַ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְגָרֵשׁ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע מִקִּרְבֵּנוּ, וְנִזְכֶּה לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל אֶת הָרוּחַ שְׁטוּת וְכָל מִינֵי שִׁגָּעוֹן שֶׁנִּתְדַבֵּק בָּנוּ עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים הַכֹּל נִזְכֶּה לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל עַל יְדֵי לִמּוּד וְעֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם כֹּחַ לְהָרוּחַ שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן לְבַלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ כְּלָל, רַק נִזְכֶּה לְגָרְשׁוֹ וּלְסַלְּקוֹ מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּשבזכות התורה לכשלעצמה.. גם תורה שבעל פה תורה היא למשל שעכשיו אנו עוסקים בדיברי תורה ומתעסקים עם דברי התורה זה זה ממש הכוונה
-
(או כדי לומר שכל לימוד תורה פועל זאת, כי כל תורה יש בה מימד של 'עסק בכוח
דווקא מדברי רבינו מובן להפך: כִּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם, וכמו ששאל ר' @יהושע-קליין במ''א שרואים מזה שהלימוד תורה בעמ''י אינו מועיל לחיזוק המלכות (וכנראה בחוש).
וזה מאוד קשה לומר זאת כי א"כ יוצא שרק הלמדן הכי גדול הוא זה שמקיים נכון את העצות.
כבר אמר רביז''ל במ''א (איני זוכר היכן) **שמי שלומד ביותר מסוגל ביותר להתקרבות.
וכן מובא בהקדמה ללקו''מ:
אַךְ עִיקַּר כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הוּא פֵּירוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁבְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה • כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִיקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה כַּמְבוֹאָר כְּבָר כ"פ • שֶׁכָּל עִיקַּר כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁגִּילָּה • וּבְכָל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו הַק' הַכֹּל הָיָה רַק בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לַהֲבִיאָם לִידֵי מַעֲשֶׂה יְשָׁרָה • לִרְמֹז לָהֶם מְרָחוֹק וּמִקָּרוֹב לְהוֹרוֹת לָהֶם עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת • עֲמוּקּוֹת וְנִפְלָאוֹת • לְהִתְקָרֵב להש"י מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא • כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הָרוֹאֶה בְּעֵינָיו אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ • כִּי כָּל כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיָה רַק שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לְהָבִין הָעֲבוֹדָה וְהָעֵצוֹת הַיּוֹצְאִים מִכָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה •
וכבר ביאר קודם:
• וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעוֹם צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נוֹעַם הָאֵלּוּ צָרִיךְ לְהַעֲמִיק בְּעֵין הָאֱמֶת בְּעִיּוּן גָּדוֹל הָדֵק הֵיטֵב לְהָבִין הַדָּבָר עַל מַתְכּוּנְתּוֹ עַד מָקוֹם שֶׁיַּד שִׂכְלוֹ מַגַּעַת • אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה להָבִין הֵיטֵב פַּשְׁטִיּוּת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַנֶּאֱמָרִין בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה •
ורואים מכאן שבכדי לקיים את העצות צריך להבינן, ובשביל להבינן צריך לעיין היטב על דרך הפשט, ולכן הוא הוּא מִלְּתָא דְּשָׁוְיָא לְכוּלְּהִי • כי אינו צריך ללמוד ע''פ דרש (ולהיות בקי בכל התורה) או ללמוד ע''פ סוד (ולהיות מקובל) אלא רק להיות @פשטן-מושבע ו@לית-ליה-מגרמא כלל
@חבר-אני כתב:
וכאן אני מגיע להבנה עמוקה יותר בכלל הי"א [שהדרש אינו סותר את הפשט] שמוכרח להיות שהעצה הפשוטה היא גם איך שהיא כתובה, כי הדרש והסוד הפנימי לא יסתור את הפשט הפשוט!כלל י''א אומר שהדרש של רבינו מדברי ההסמכתאות צריך לעלות בקנה א' עם פשט ההסמכתא, כגון שראשית חכמה יראת ה', רבינו דורשו, שהחכמה היא הראשית, ופשט הפסוק שהיראה היא הראשית, וכאן בא כלל י''א לומר שגם פשט ההסמכתא עולה בקנה א' עם דברי רבינו (שבחי' היראה - מלכות קודמת להשגת החכמה).
ואיני מבין כיצד הבנת את כלל י''א באופן אחר, או שלמדת אותו לא כפשוטו אלא מהבנתך ח''ו.ולכן הוא הוּא מִלְּתָא דְּשָׁוְיָא לְכוּלְּהִי • כי אינו צריך ללמוד ע''פ דרש (ולהיות בקי בכל התורה) או ללמוד ע''פ סוד (ולהיות מקובל)
מסכים איתך לחלוטין!
אבל גם על דרך הפשט (מיניה וביה) תסכים איתי שיש הבדל בין הלמדנים, וגם הלומד עצמו רואה הבדל בין תחילת לימודו לסופו. האם נכון לומר שמה שקיים עד עכשיו את העצות (לימוד תורה בכח בתורה דנן) לא היה נכון !?ואיני מבין כיצד הבנת את כלל י''א באופן אחר, או שלמדת אותו לא כפשוטו אלא מהבנתך ח''ו.
גם הכללים יש בהם עומק לפנים מעומק.
לענ"ד שורש הסיבה לכל הזה הוא בבחי' 'מיניה וביה'. שמכיוון שרבינו השיג את התורה שלו ממקום הכי גבוה ששם 'כולו אחד', לכן באמת אין חילוק בין הדרש לפשט. והדרש נמצא 'בתוך' [=מיניה וביה] הפשט.וכמו שהעולמות אצילות בריאה וכו' נמצאים אחד בתוך השני, דהיינו בריאה היא כלי לאצילות, ויצירה היא כלי לבריאה וכן הלאה. כלומר העלמות אינם נפרדים זה מזה. וידוע שהפרד"ס הם כנגד ד' עולמות (פירוש זה ראיתי בהקדמת הספר 'שערי דעה' להרב מייקוף)
נמצא שהדרש נמצא בפשט בכל דבר שרבינו מגלה בתורתו, ולאו דווקא בפסוקים.אמנם אני מסתייג שאין הדבר ברור לי וצריך לחפש ראיות לדבר, וגם אולי קצת הקצנתי כביכול העצות משתנות לאורך הלימוד ויותר נכון לומר שהם נעשים מדויקות יותר.
אדרבא האם יש למישהו דוגמא לעצה שהשתנתה לו לחלוטין (חוץ מעצות חדשות שלא כתובות כלל בתורה) בעקבות לימוד העיון?
(למשל בתורה ד' יצא לי הבנה עמוקה יותר בעשיית הווידוי, כתבתי אותו כאן בפורום בזמנו. אבל ההבנה הייתה על מה להתמקד יותר בווידוי, אבל עצם ה'ווידוי לפני ת"ח' לא השתנה!)
ראה כאן מ"ש בזה
וכן ראה כאן
וכאן לגבי הלכאו' סתירה בין כלל א' לי"ח -
אשריכם שיש לכם כוח לכתוב בכזה אריכות.
הנושא המדובר מעסיק אותי רבות, זה נוגע ליסודי היסודות בדרך הלימוד של ספרי רבינו וקיומם למעשה, זה נוגע לכל העניין של תמימות ופשיטות, שיש כאלו הטוענים שלימוד בעיון ליקוטי מוהר"ן הוא היפך התמימות והפשיטות, ולכן הבירור בעניין חשוב.
עכשיו ערב שבת אז באמת אין הרבה זמן לכתוב, אבל בגדול אני חושב שההבנה הפשוטה של העצה, וכן ההבנה הפשוטה בדברי רבינו אינה סותרת את העומק כלל וכלל! ואף על פי כן יתכנו לפעמים כל מיני טעויות בהבנת הפשט, שמתגלים רק אחרי העיון.
וכן, יש הרבה ראיות מדברי ראבר"נ שהוא לקח את כלל י"א למעשה לא רק על פסוקים או מקורות חזליי"ם, אלא גם על משפטים שלמים שמוזכרים בדברי רבינו ואפשר לפרשם באופן אחד פשוט ובאופן אחד עמוק, והוא טורח ליישבם במסילה אחת ולהראות כיצד הפירוש הפשוט והפירוש הדרשני מתיישבים יחד. -
(או כדי לומר שכל לימוד תורה פועל זאת, כי כל תורה יש בה מימד של 'עסק בכוח
דווקא מדברי רבינו מובן להפך: כִּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם, וכמו ששאל ר' @יהושע-קליין במ''א שרואים מזה שהלימוד תורה בעמ''י אינו מועיל לחיזוק המלכות (וכנראה בחוש).
וזה מאוד קשה לומר זאת כי א"כ יוצא שרק הלמדן הכי גדול הוא זה שמקיים נכון את העצות.
כבר אמר רביז''ל במ''א (איני זוכר היכן) **שמי שלומד ביותר מסוגל ביותר להתקרבות.
וכן מובא בהקדמה ללקו''מ:
אַךְ עִיקַּר כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הוּא פֵּירוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁבְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה • כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִיקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה כַּמְבוֹאָר כְּבָר כ"פ • שֶׁכָּל עִיקַּר כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁגִּילָּה • וּבְכָל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו הַק' הַכֹּל הָיָה רַק בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לַהֲבִיאָם לִידֵי מַעֲשֶׂה יְשָׁרָה • לִרְמֹז לָהֶם מְרָחוֹק וּמִקָּרוֹב לְהוֹרוֹת לָהֶם עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת • עֲמוּקּוֹת וְנִפְלָאוֹת • לְהִתְקָרֵב להש"י מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא • כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הָרוֹאֶה בְּעֵינָיו אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ • כִּי כָּל כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיָה רַק שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לְהָבִין הָעֲבוֹדָה וְהָעֵצוֹת הַיּוֹצְאִים מִכָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה •
וכבר ביאר קודם:
• וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעוֹם צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נוֹעַם הָאֵלּוּ צָרִיךְ לְהַעֲמִיק בְּעֵין הָאֱמֶת בְּעִיּוּן גָּדוֹל הָדֵק הֵיטֵב לְהָבִין הַדָּבָר עַל מַתְכּוּנְתּוֹ עַד מָקוֹם שֶׁיַּד שִׂכְלוֹ מַגַּעַת • אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה להָבִין הֵיטֵב פַּשְׁטִיּוּת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַנֶּאֱמָרִין בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה •
ורואים מכאן שבכדי לקיים את העצות צריך להבינן, ובשביל להבינן צריך לעיין היטב על דרך הפשט, ולכן הוא הוּא מִלְּתָא דְּשָׁוְיָא לְכוּלְּהִי • כי אינו צריך ללמוד ע''פ דרש (ולהיות בקי בכל התורה) או ללמוד ע''פ סוד (ולהיות מקובל) אלא רק להיות @פשטן-מושבע ו@לית-ליה-מגרמא כלל@חבר-אני כתב:
וכאן אני מגיע להבנה עמוקה יותר בכלל הי"א [שהדרש אינו סותר את הפשט] שמוכרח להיות שהעצה הפשוטה היא גם איך שהיא כתובה, כי הדרש והסוד הפנימי לא יסתור את הפשט הפשוט!כלל י''א אומר שהדרש של רבינו מדברי ההסמכתאות צריך לעלות בקנה א' עם פשט ההסמכתא, כגון שראשית חכמה יראת ה', רבינו דורשו, שהחכמה היא הראשית, ופשט הפסוק שהיראה היא הראשית, וכאן בא כלל י''א לומר שגם פשט ההסמכתא עולה בקנה א' עם דברי רבינו (שבחי' היראה - מלכות קודמת להשגת החכמה).
ואיני מבין כיצד הבנת את כלל י''א באופן אחר, או שלמדת אותו לא כפשוטו אלא מהבנתך ח''ו.כלל י''א אומר שהדרש של רבינו מדברי ההסמכתאות צריך לעלות בקנה א' עם פשט ההסמכתא, כגון שראשית חכמה יראת ה', רבינו דורשו, שהחכמה היא הראשית, ופשט הפסוק שהיראה היא הראשית, וכאן בא כלל י''א לומר שגם פשט ההסמכתא עולה בקנה א' עם דברי רבינו (שבחי' היראה - מלכות קודמת להשגת החכמה).
ואיני מבין כיצד הבנת את כלל י''א באופן אחר, או שלמדת אותו לא כפשוטו אלא מהבנתך ח''ו.יש הרבה מקומות שרואים שכלל י"א הוא הרבה יותר רחב!!!
אפילו ניתן דוגמא קטנה בתורה א' שאני מתבונן בה בימים אלו:
ההבנה הפשוטה של 'נתקבלים התפילות' היא מאוד מובנת במושכל ראשון, כמו שאנו אומרים בלשון המון העם 'שיתקבלו התפילות', והכוונה היא שהם ישמעו למעלה ואנו נקבל מענה בדמות מה שבקשנו והתפללנו עליו.אבל כשממשיכים את התורה, לא רואים שום מקום שבה יש להבנה פשוטה זו סמך. לא כתוב שאנחנו מקבלים אחר כך את מה שהתפללנו, לא רואים את המושג של 'תפילה שנענית'. אדרבה כל המשך התורה מדברת על חקיקה עליונה, שיהיה מקום לתפילה להתקבל, ובלשון מגושמת רק כדי לספר את האוזן, אנחנו רוצים לבנות איזה תיבת דואר שהמכתבים יוכלו להיכנס לתוכה.
האם יש קשר בין הדברים? האם שני הפירושים שכל אחד מהם קשה ולוקה בחסר גדול מצד הבנתו ובהירותו, יכולים להשלים זה את זה?
כן, מתוך קשרי התורה! וזה מה שראבר"נ כותב בכלל י"א, שבמסילת התורה רבינו עצמו חותר לחבר את הפירושים יחד, ומשם יוצא הפירוש השלם!
התפילה היא החיסרון שלנו, והחקיקה זה העלאת החיסרון שהוא כביכול יהיה איתנו באותו חיסרון, ועצם מציאות החיסרון אצלו כביכול, זה בעומק קבלת התפילות, שנחקק אצלו מקום לאותם דברי ח"ן וחיסרון שמבקשים לקבל את החכמה ובעיקר להתקרב אליו, ואז כבר נוצרת הקירבה. ובגשמיות, ממילא בהכרח שלא יהיה יותר שום חיסרון.
-
@יהושע-קליין תודה רבה רבה!
לזה בדיוק ציפיתי שהרב @יהושע-קליין יכנס ויבאר את העניינים.
אשמח כמובן שבהמשך תרחיב עוד במ"מ מביאוה"ל.
-
אשריכם שיש לכם כוח לכתוב בכזה אריכות.
הנושא המדובר מעסיק אותי רבות, זה נוגע ליסודי היסודות בדרך הלימוד של ספרי רבינו וקיומם למעשה, זה נוגע לכל העניין של תמימות ופשיטות, שיש כאלו הטוענים שלימוד בעיון ליקוטי מוהר"ן הוא היפך התמימות והפשיטות, ולכן הבירור בעניין חשוב.
עכשיו ערב שבת אז באמת אין הרבה זמן לכתוב, אבל בגדול אני חושב שההבנה הפשוטה של העצה, וכן ההבנה הפשוטה בדברי רבינו אינה סותרת את העומק כלל וכלל! ואף על פי כן יתכנו לפעמים כל מיני טעויות בהבנת הפשט, שמתגלים רק אחרי העיון.
וכן, יש הרבה ראיות מדברי ראבר"נ שהוא לקח את כלל י"א למעשה לא רק על פסוקים או מקורות חזליי"ם, אלא גם על משפטים שלמים שמוזכרים בדברי רבינו ואפשר לפרשם באופן אחד פשוט ובאופן אחד עמוק, והוא טורח ליישבם במסילה אחת ולהראות כיצד הפירוש הפשוט והפירוש הדרשני מתיישבים יחד.וכן, יש הרבה ראיות מדברי ראבר"נ שהוא לקח את כלל י"א למעשה לא רק על פסוקים או מקורות חזליי"ם, אלא גם על משפטים שלמים שמוזכרים בדברי רבינו ואפשר לפרשם באופן אחד פשוט ובאופן אחד עמוק, והוא טורח ליישבם במסילה אחת ולהראות כיצד הפירוש הפשוט והפירוש הדרשני מתיישבים יחד.
אני בוודאי מסכים שהביאור העמוק של המילה או המושג שמביא רבינו צריך לעלות בקנה א' עם הביאור הפשוט שלו, (ויש לזה ראיות מפורשות מרבינו ור''נ בעצמם) כמו מה שהביאור הפשוט למילה 'חן' צריך הוא כפשוטו מלבד הפירוש העמוק שלו שהוא מה דלית ליה מגרמא, ולהסתכל בשכל שזוכה עי''ז.
וכן מה שמלכות דק' הינה מלכות כפשוטו מלבד העומק שהוא היצה''ט וכו'.
אבל בדבר שאין לו ביאור פשוט כמו 'תורה בכח' שהביאור ה'פשוט' שלו יכול להתלבש באין סוף דרשנות והתגלות לבו, ואין לו באמת ביאור פשוט אחד מוסכם, לכן צריך להודות בזה שיש מושג שאין אנו יודעים פשרו ואין לנו אלא ללומדו מדברי רבינו בעצמו ע''פ הקשרים שיש בתורתו, ולהתחזק באמונת חכמים שאם הרופא הגדול אמר לנו לקחת תרופה למכתינו בוודאי שהסביר גם איזה תרופה זו. -
וכן, יש הרבה ראיות מדברי ראבר"נ שהוא לקח את כלל י"א למעשה לא רק על פסוקים או מקורות חזליי"ם, אלא גם על משפטים שלמים שמוזכרים בדברי רבינו ואפשר לפרשם באופן אחד פשוט ובאופן אחד עמוק, והוא טורח ליישבם במסילה אחת ולהראות כיצד הפירוש הפשוט והפירוש הדרשני מתיישבים יחד.
אני בוודאי מסכים שהביאור העמוק של המילה או המושג שמביא רבינו צריך לעלות בקנה א' עם הביאור הפשוט שלו, (ויש לזה ראיות מפורשות מרבינו ור''נ בעצמם) כמו מה שהביאור הפשוט למילה 'חן' צריך הוא כפשוטו מלבד הפירוש העמוק שלו שהוא מה דלית ליה מגרמא, ולהסתכל בשכל שזוכה עי''ז.
וכן מה שמלכות דק' הינה מלכות כפשוטו מלבד העומק שהוא היצה''ט וכו'.
אבל בדבר שאין לו ביאור פשוט כמו 'תורה בכח' שהביאור ה'פשוט' שלו יכול להתלבש באין סוף דרשנות והתגלות לבו, ואין לו באמת ביאור פשוט אחד מוסכם, לכן צריך להודות בזה שיש מושג שאין אנו יודעים פשרו ואין לנו אלא ללומדו מדברי רבינו בעצמו ע''פ הקשרים שיש בתורתו, ולהתחזק באמונת חכמים שאם הרופא הגדול אמר לנו לקחת תרופה למכתינו בוודאי שהסביר גם איזה תרופה זו.@לית-ליה-מגרמא ולמה שלא נלך לתלמיד המוסכם על כולם ונראה איך הוא למד מה זה תורה בכח?
-
וכן, יש הרבה ראיות מדברי ראבר"נ שהוא לקח את כלל י"א למעשה לא רק על פסוקים או מקורות חזליי"ם, אלא גם על משפטים שלמים שמוזכרים בדברי רבינו ואפשר לפרשם באופן אחד פשוט ובאופן אחד עמוק, והוא טורח ליישבם במסילה אחת ולהראות כיצד הפירוש הפשוט והפירוש הדרשני מתיישבים יחד.
אני בוודאי מסכים שהביאור העמוק של המילה או המושג שמביא רבינו צריך לעלות בקנה א' עם הביאור הפשוט שלו, (ויש לזה ראיות מפורשות מרבינו ור''נ בעצמם) כמו מה שהביאור הפשוט למילה 'חן' צריך הוא כפשוטו מלבד הפירוש העמוק שלו שהוא מה דלית ליה מגרמא, ולהסתכל בשכל שזוכה עי''ז.
וכן מה שמלכות דק' הינה מלכות כפשוטו מלבד העומק שהוא היצה''ט וכו'.
אבל בדבר שאין לו ביאור פשוט כמו 'תורה בכח' שהביאור ה'פשוט' שלו יכול להתלבש באין סוף דרשנות והתגלות לבו, ואין לו באמת ביאור פשוט אחד מוסכם, לכן צריך להודות בזה שיש מושג שאין אנו יודעים פשרו ואין לנו אלא ללומדו מדברי רבינו בעצמו ע''פ הקשרים שיש בתורתו, ולהתחזק באמונת חכמים שאם הרופא הגדול אמר לנו לקחת תרופה למכתינו בוודאי שהסביר גם איזה תרופה זו.@לית-ליה-מגרמא למה לא נלך לתמיד המוסכם על כולם גאון עוזנו מוהרנ"ת ונראה איך הוא מסביר מה זה 'תורה בכח'?
-
@לית-ליה-מגרמא למה לא נלך לתמיד המוסכם על כולם גאון עוזנו מוהרנ"ת ונראה איך הוא מסביר מה זה 'תורה בכח'?
-
עוד הסבר, ראה במהדורת תקס"ח, ודוק היטב:
"ההולכים בתורת ה'" - צריך לילך בתורת ה׳
|-על פי פשוט ובכח,-|
ועל ידי זה החן והחשיבות נתעלה ונתרומם, והתפלות והבקשות נתקבלות. -
@ברוך-מאן בלקוטי תפילות ר' נתן לא מזכיר תורה בכח, וכל ההתיחסות שלו ללימוד תורה הנקראת 'תורה בכח' הוא תורה לשמה. וכן בביאור הליקוטים אות טז 'ובעסק התורה לשמה'.
ובפרפראות (אות יא)שכנראה יש כאלו שחושבים שהוא לא ידע ללמוד ליקוטי מוהר"ן מביא בשם אביו (שיודעי קורות הימים יאמרו לנו אם ראה את רבנו בתור בנו של ר' אהרן) שהוא על דרך שפירש רש"י אם בחקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה, ומבואר יותר בט"ז או"ח סימן מ"ז סק"א על פסוק ולא הלכו בה שהוא ההילוך והטורח בהתורה. -
@ברוך-מאן בלקוטי תפילות ר' נתן לא מזכיר תורה בכח, וכל ההתיחסות שלו ללימוד תורה הנקראת 'תורה בכח' הוא תורה לשמה. וכן בביאור הליקוטים אות טז 'ובעסק התורה לשמה'.
ובפרפראות (אות יא)שכנראה יש כאלו שחושבים שהוא לא ידע ללמוד ליקוטי מוהר"ן מביא בשם אביו (שיודעי קורות הימים יאמרו לנו אם ראה את רבנו בתור בנו של ר' אהרן) שהוא על דרך שפירש רש"י אם בחקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה, ומבואר יותר בט"ז או"ח סימן מ"ז סק"א על פסוק ולא הלכו בה שהוא ההילוך והטורח בהתורה. -
וכן, יש הרבה ראיות מדברי ראבר"נ שהוא לקח את כלל י"א למעשה לא רק על פסוקים או מקורות חזליי"ם, אלא גם על משפטים שלמים שמוזכרים בדברי רבינו ואפשר לפרשם באופן אחד פשוט ובאופן אחד עמוק, והוא טורח ליישבם במסילה אחת ולהראות כיצד הפירוש הפשוט והפירוש הדרשני מתיישבים יחד.
אני בוודאי מסכים שהביאור העמוק של המילה או המושג שמביא רבינו צריך לעלות בקנה א' עם הביאור הפשוט שלו, (ויש לזה ראיות מפורשות מרבינו ור''נ בעצמם) כמו מה שהביאור הפשוט למילה 'חן' צריך הוא כפשוטו מלבד הפירוש העמוק שלו שהוא מה דלית ליה מגרמא, ולהסתכל בשכל שזוכה עי''ז.
וכן מה שמלכות דק' הינה מלכות כפשוטו מלבד העומק שהוא היצה''ט וכו'.
אבל בדבר שאין לו ביאור פשוט כמו 'תורה בכח' שהביאור ה'פשוט' שלו יכול להתלבש באין סוף דרשנות והתגלות לבו, ואין לו באמת ביאור פשוט אחד מוסכם, לכן צריך להודות בזה שיש מושג שאין אנו יודעים פשרו ואין לנו אלא ללומדו מדברי רבינו בעצמו ע''פ הקשרים שיש בתורתו, ולהתחזק באמונת חכמים שאם הרופא הגדול אמר לנו לקחת תרופה למכתינו בוודאי שהסביר גם איזה תרופה זו.אבל בדבר שאין לו ביאור פשוט כמו 'תורה בכח' שהביאור ה'פשוט' שלו יכול להתלבש באין סוף דרשנות והתגלות לבו, ואין לו באמת ביאור פשוט אחד מוסכם
השאלה שלי הייתה שבהתחלה רבינו אומר ע"י התורה נתקבלין וכו' דהיינו תורה סתם ולאו דוקא בכוח.
האם זה נכון לומר כך?כמו מה שהביאור הפשוט למילה 'חן' צריך הוא כפשוטו.
גם על זה אפשר לומר הרבה הסברים ("40 פירושים") - מה זה חן?
השאלה האם לכל הפירושים הללו יש קשר והם יכללו לבסוף בפירוש הפנימי והמדויק יותר, (כלל י"א וכנ"ל) או שלבסוף יימצא פירוש אחד בלבד ונשלול את כל השאר !
-
@ברוך-מאן בלקוטי תפילות ר' נתן לא מזכיר תורה בכח, וכל ההתיחסות שלו ללימוד תורה הנקראת 'תורה בכח' הוא תורה לשמה. וכן בביאור הליקוטים אות טז 'ובעסק התורה לשמה'.
ובפרפראות (אות יא)שכנראה יש כאלו שחושבים שהוא לא ידע ללמוד ליקוטי מוהר"ן מביא בשם אביו (שיודעי קורות הימים יאמרו לנו אם ראה את רבנו בתור בנו של ר' אהרן) שהוא על דרך שפירש רש"י אם בחקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה, ומבואר יותר בט"ז או"ח סימן מ"ז סק"א על פסוק ולא הלכו בה שהוא ההילוך והטורח בהתורה.@נחום-בקר
מענין מאוד
אבל אני לא מצליח להבין איך "תורה לשמה", קשור ל"תורה בכח"?!
[אני מפחד להציע כיוון קבלי, שהביאור הוא כ"ח של הכ"חמ"ה, מה אתה אומר?] -
@לית-ליה-מגרמא ולמה שלא נלך לתלמיד המוסכם על כולם ונראה איך הוא למד מה זה תורה בכח?
@לית-ליה-מגרמא ולמה שלא נלך לתלמיד המוסכם על כולם ונראה איך הוא למד מה זה תורה בכח?
תגיד אתה למה כן?
כיון שלקו''ה כתוב בדרך דרש (מבורר ונקי) ורבינו צווה עלינו לעיין בדרך פשט.
עכשיו מסתמא תענה: לא, אבל זה רק מלובש בדרש אבל באמת וכו'
או: אבל הוא אור הלבנה שרק דרכו אנו יכולים לקבל את וכו'ואלו הקדמות שיש לאדם מעצמו ולא קיבל מא''א, שלימוד הפשט יעשה מתוך הלקו''ה.
-
@לית-ליה-מגרמא ולמה שלא נלך לתלמיד המוסכם על כולם ונראה איך הוא למד מה זה תורה בכח?
תגיד אתה למה כן?
כיון שלקו''ה כתוב בדרך דרש (מבורר ונקי) ורבינו צווה עלינו לעיין בדרך פשט.
עכשיו מסתמא תענה: לא, אבל זה רק מלובש בדרש אבל באמת וכו'
או: אבל הוא אור הלבנה שרק דרכו אנו יכולים לקבל את וכו'ואלו הקדמות שיש לאדם מעצמו ולא קיבל מא''א, שלימוד הפשט יעשה מתוך הלקו''ה.
@לית-ליה-מגרמא חבל עליך שאתה לא מתפלל לקוטי תפלות על תורה א ששם זה ע"פ פשוטו לגמרי ולא בדרך דרש. וכתבתי דבריו למעלה.
-
@נחום-בקר
מענין מאוד
אבל אני לא מצליח להבין איך "תורה לשמה", קשור ל"תורה בכח"?!
[אני מפחד להציע כיוון קבלי, שהביאור הוא כ"ח של הכ"חמ"ה, מה אתה אומר?]@ברוך-מאן אל תפחד!
עיין בביאור הליקוטים ותראה נפלאות איך הלך ע"פ דרכי הקבלה. והסביר ענין אב ואם בן ובת. שלאלו שקצת למדו בילדותם (למעט את אלו שמחקו את כל התורה וכו') ידוע שזה כלל הקומה. ועל כן לך בכחך זה וחדש ובאר את דברי רבנו הקדוש. -
@לית-ליה-מגרמא ולמה שלא נלך לתלמיד המוסכם על כולם ונראה איך הוא למד מה זה תורה בכח?
תגיד אתה למה כן?
כיון שלקו''ה כתוב בדרך דרש (מבורר ונקי) ורבינו צווה עלינו לעיין בדרך פשט.
עכשיו מסתמא תענה: לא, אבל זה רק מלובש בדרש אבל באמת וכו'
או: אבל הוא אור הלבנה שרק דרכו אנו יכולים לקבל את וכו'ואלו הקדמות שיש לאדם מעצמו ולא קיבל מא''א, שלימוד הפשט יעשה מתוך הלקו''ה.
@לית-ליה-מגרמא ולמה שלא נלך לתלמיד המוסכם על כולם ונראה איך הוא למד מה זה תורה בכח?
תגיד אתה למה כן?
כיון שלקו''ה כתוב בדרך דרש (מבורר ונקי) ורבינו צווה עלינו לעיין בדרך פשט.טעות חמורה מאוד...
ליקוטי הלכות זה פשט גמור.
וכל הח"י כללים, נלמדו משם, כדי להבין איך מוהרנ"ת הבין. -
@ברוך-מאן אל תפחד!
עיין בביאור הליקוטים ותראה נפלאות איך הלך ע"פ דרכי הקבלה. והסביר ענין אב ואם בן ובת. שלאלו שקצת למדו בילדותם (למעט את אלו שמחקו את כל התורה וכו') ידוע שזה כלל הקומה. ועל כן לך בכחך זה וחדש ובאר את דברי רבנו הקדוש. -
@לית-ליה-מגרמא חבל עליך שאתה לא מתפלל לקוטי תפלות על תורה א ששם זה ע"פ פשוטו לגמרי ולא בדרך דרש. וכתבתי דבריו למעלה.
@לית-ליה-מגרמא חבל עליך שאתה לא מתפלל לקוטי תפלות על תורה א ששם זה ע"פ פשוטו לגמרי ולא בדרך דרש. וכתבתי דבריו למעלה.
@נחום-בקר חבל עליך שאתה לא קורא את ההקדמה לליקו''ת ששם מבואר שאין למדים פירושים מתפילות.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות