האם יש הבדל בין פשט מוכרח מקשרי המאמר, לסברה שאינה מוכרחת?

[פשטן מושבע]

ואם אני דורש לא מסביבות הפסוקים שבאסמכתא, אלא את פשט האסמכתא עצמו, כגון מה שרבינו מביא במשל התינוק 'גם אנו רואים בחוש, שכשהתינוק עוסק בדברי שטות שלו וכו'. ולדרוש 'מיניה וביה' שדברי השטות הם של הטפשאי שמפרידים בין הצדיק לתורה, וכמו שמובא בהשגה 'שעיקר התורה הם הת''ח', ומסמיך לדבריו את מאמר חז''ל - 'כמה טפשאי אנשי דקיימא מקמי ס''ת ולא קיימי מקמי צורבא מדרבנן.
וזה דוגמא ללימוד מפשט האסמכתא וללמוד ממנו להשגה עצמה, שרבינו לא דיבר שם על הטפשאי, אלא 'רק' הביא ראיה לעניין זה שעיקר התורה הם הת''ח.

[פשטן מושבע]

ויש מקומות בהם נראה שרבינו בכלל לא למד את הראיה כפשוטה, אלא דרש וסרס אותה, כגון בתורה א' מביא ראיה שהחכמה היא ראשית כמו שכתוב 'ראשית חכמה וכו' ופשט הפסוק 'ראשית חכמה יראת ה' הפוך לכאורה שהחכמה היא אינה ראשית אלא היראה.
וכמו בתורה נ''ב שפשט מאמר חז''ל הנעור בלילה הוא שלילי, ורבינו דורשו לטובה.
אז השאלה האם גם במקרה כזה צריך ללמוד את האסמכתא כפשוטה, 'ולעקם' את ההשגה, או שההשגה היא הגבוהה יותר וממילא מי שתעקם זו האסמכתא [שהרי זו תפקידה להיות עזר וסמך להשגה ולא להפך לפי המובא לעיל מחיי מוהר''ן]

[חבר אני]

@פשטן-מושבע
הקשרים בלשונות בתורה כמו טיפשאי ושטות בוודאי שהם קשרים חזקים אם אנו מאמינים שכל מילה של רבינו מדוייקים בתכלית (כלל ב')

על השאלה שלך בהניעור בלילה, בא' האשכולות @ברוך-מאן כתב על זה לא זוכר איפה.

[שפחה על הים]

@פשטן-מושבע כתב:

ויש מקומות בהם נראה שרבינו בכלל לא למד את הראיה כפשוטה, אלא דרש וסרס אותה, כגון בתורה א' מביא ראיה שהחכמה היא ראשית כמו שכתוב 'ראשית חכמה וכו' ופשט הפסוק 'ראשית חכמה יראת ה' הפוך לכאורה שהחכמה היא אינה ראשית אלא היראה.

ברור שההשגה דוחה את הפשט, רק אחרי הבנת עומק ההשגה, עפ"ר פשט האסמכתא יוכל להסתדר עם ההשגה.
ולגבי מה שכתבת על תורה א', ביאר זאת בביאה"ל.

[פשטן מושבע]

@חבר-אני כתב:

הקשרים בלשונות בתורה כמו טיפשאי ושטות בוודאי שהם קשרים חזקים אם אנו מאמינים שכל מילה של רבינו מדוייקים בתכלית (כלל ב')

זה בדיוק ברור שבו אנו עוסקים, האם הלימוד צריך להיות מוכרח בפשט, או שאפשר לסבור ולדרוש מתוך התורה עצמה, בבחי' גזירה שווה שלא קיבלה מרבו שזה מדמה פגום (עיין בסוף תורה נ''ד). ותומר לי אתה איפה יש מהלך כל שהוא במאמר [הכוונה בהשגה עצמה ולא באסמכתאות], שבו רבינו עוסק בעניין זה שיש אנשים שיונקים מהתורה של הצדיק, ובצדיק עצמו אינם מאמינים, ןזה אותה בחי' של תאוות רעות שנמשכים מיסוד הצומח [ואז נאמר שזה גזירה שווה שקיבלה מרבו שהוא תיקון המדמה כמבואר שם].
ועוד מניין לך לדמות שהדיוק בדברי רבינו 'דברי שטות' הוא מקושר ל'טפשאי' אולי הוא מדויק מתוך הפשט בדרך שונה.
ויפה ענה לך 'שפחה על הים' שההשגה [שדברי שטות הם בחי' תאוות רעות], דוחה את פשט ההסמכתא, שהוא בחי' הטפשאי דקיימי וכו'

[פשטן מושבע]

ועוד קשה על דבריו, שאם כל פגמו הוא, שיונק מתורת הצדיק אבל אינו מאמין בו, כיצד תעשה התקנה לזה על ידי שרואה את הצדיק שהוא בחי' התקשרות והתקרבות אליו, שהרי אינו מאמין בו, ונפל פיתא בבירא לפי דעתך.

[פשטן מושבע]

ואם הדימוי של 'דברי שטות' ל'טפשאי' הוא קשר חזק, תתן דוגמה מהו למשל קשר חלש שממנו אתה פחות אוחז

[חבר אני]

טיפשאי ושטות הם הפך הדעת שהוא היסוד בתורה.
כל המטרה היא לקבל דעת מהצדיק עד שידע שכל מאורעותיו וכו' וכמובא בהמשך שדורו הדבוקים למשה רבינו ראוי להם לדעת וכו'

• כאן רבינו מוסיף את עניין הדביקות לצדיק שהוא ממש עניין ההתקרבות והתקשרות לצדיק המגביל לראיית פניו. נמצא שע"י ראיית פני הצדיק זוכים לדעת הפך הדברי שטות.
  אמנם עדיין לא לדעת השלימה אלא עכ"פ לזריקת הדברי שטות.

[בהקשר להנ"ל, עיין בהלכות שלוחין א': "וְעַל כֵּן אֵין קָטָן עוֹשֶֹה שָׁלִיחַ וְלֹא נַעֲשֶֹה שָׁלִיחַ, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, שֶׁבְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, הוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַדַּעַת. וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב כַּמּוּבָא בִּתְחִלַּת מַאֲמָר אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ (סִימָן ד'), עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן הַקָּטָן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שָׁלֵם עֲדַיִן, עַל כֵּן אֵין לוֹ דִּין שְׁלִיחוּת, כִּי עִקַּר דִּין שְׁלִיחוּת עַל יְדֵי בְּחִינַת הָאַחְדוּת שֶׁהוּא תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל.]

[לית ליה מגרמא]

@חבר-אני אם תוכל בבקשה לתרץ את שאלות שהקשתי, או לומר על מה זה בדיוק מתרץ אשמח מאד.
נ.ב לא לתרץ דברים שאני מסכים עליהם כי מפורשים הם [כגון ששטות היא הפך הדעת], כאילו איני מסכים עליהם או שאיני יודע אותם, אלא תביא ראיה שהטפשאי שמובאים בראיה לכך שעיקר התורה הם ת''ח, הם הם התינוקות העוסקים בדברי שטות [בחי' תאוות רעות], וכל תקנתם היא על ידי ראיית פני הצדיק שהיא בחי' התקשרות והתקרבות אליו [כפי שכתבת אתה בתשובה ל'לית ליה מגרמה' באשכול 'פשט בלבד']

[יוסף]

@חבר-אני כתב:

[בהקשר להנ"ל, עיין בהלכות שלוחין א': "וְעַל כֵּן אֵין קָטָן עוֹשֶֹה שָׁלִיחַ וְלֹא נַעֲשֶֹה שָׁלִיחַ, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, שֶׁבְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, הוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַדַּעַת. וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב כַּמּוּבָא בִּתְחִלַּת מַאֲמָר אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ (סִימָן ד'), עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן הַקָּטָן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שָׁלֵם עֲדַיִן, עַל כֵּן אֵין לוֹ דִּין שְׁלִיחוּת, כִּי עִקַּר דִּין שְׁלִיחוּת עַל יְדֵי בְּחִינַת הָאַחְדוּת שֶׁהוּא תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל.]

הר"מ בישיבה היה מסביר גדרי קטן ע"פ המבואר כאן.
(אינו "ברסלבר" רק למד את הספרים)

[נחום בקר]

@לית-ליה-מגרמא כדאי לפתוח את הגמ' על כמה טפשאי וכו' ללמוד בתמימות, ולראות אם זה קשור.

[ברוך מאן]

@נחום-בקר כתב:

כדאי לפתוח את הגמ' על כמה טפשאי

נכון מאוד!
טיפשאי הוא אחד שהלך אחר תאוותיו ועבר עבירה והוא מקבל ל"ט מלקות במקום 40
והוא לא יודע לומר תודה לת"ח שהפחית לו מכה אחת