להתפלל עמו יחד ברננה - איפה להתפלל באומן

[מאיר לב]

היות והפוסט משום מה מחוק, והאשכול יתום אציג את השאלה:

ידוע שעיקר הקיבוץ הוא התפילה של אנ"ש יחד אצל רבינו הקדוש.

ידוע המעשה במוהרנ"ת עם האמבר שרצה לא לפרוש מן הציבור, ויחד עם זאת להתפלל כל אנ"ש.

השאלה היא האם כל הקיבוץ באומן כולל כל המניינים נחשבים לקיבוץ.

או שיש עניין להתפלל במניין הגדול ביותר דייקא.

[סופר]

@מאיר-לב כתב:
:

ידוע שעיקר הקיבוץ הוא התפילה של אנ"ש יחד אצל רבינו הקדוש.
.

עיקר הקיבוץ הוא - לבוא יחד עם כלל הנפשות לרבינו הק' על ראש השנה.

ממילא הנושא אפוא להתפלל - אין לו שום קשר לתיקוני הקיבוץ.

וכמו שאמר הגרא"מ קעניג - הלא התיקון הוא גם למי שר"ל לא מתפלל כלל...

(כל העניין מבואר באריכות ב"שערי צדיק", עיין שם).

[ש. פ.]

כלומר ??
להתפלל! עמו! יחד! ברננה! - איפה להתפלל ??? באומן!!!

בהתכללות עם כל מנין ומנין ועם כל יחיד ויחיד וכו' וכו'

[חבר אני]

בוודאי שמלכתחילה היה כדאי שכולם יתפללו יחדיו

רק לדוגמא מפל"ח מ' תנינא
"כבר מבואר במקום אחר שענין זה המאמר נוהג גם עכשיו כי על ידי שמסתכלין על כלל הקיבוץ שמתקבצין אליו ז"ל על ראש השנה, ובערב ראש השנה משתטחין על קברו הקדוש ואומרים העשרה קפיטיל תהלים כפקודתו ז"ל, ומתפללין שם הרבה על התשובה, ולזכות לעבוד את ה' כראוי כל אחד כפי בחינתו ואחר כך בראש השנה מתפללין ביחד בבית המדרש הנקרא על שמו ז"ל"
(ויש עוד הרבה מקורות בל"נ אביא בהמשך)

השאלה היא אם זה מציאותי אם אנו רוצים שהקיבוץ גם יגיע למליון איש....

[7272]

@חבר-אני כתב:

השאלה היא אם זה מציאותי אם אנו רוצים שהקיבוץ גם יגיע למליון איש....

אולי בכלל השאלה אם יש עוד פשט לציטוט הקדוש
או שאתה לא רוצה לצאת מידי פשוטו במחיר שיתהפך העולם

[חבר אני]

"וזה מובן ממילא שגם ענין הנסיעה על ראש השנה לצדיקים היה דעתו ז"ל גם כן על ענין הנסיעה שנוסעין כל אנ"ש בכל שנה לאומין להשתטח על קברו הקדוש, ולהרבות שם בתחנונים בכל ערב ראש השנה, ואחר כך מתפללין כל הקיבוץ הקדוש הזה ביחד בראש השנה (בבית הכנסת הגדול והקדוש שנקרא על שמו ז"ל) בכלליות גדול ובאחדות רב ואהבה רבה ועצומה מאוד כל החברים זה לזה ממש, כולם בלב אחד כאיש אחד ובהתקשרות גדול לכל הצדיקי אמת ובפרט לכח וזכות הגדול והנורא של רבינו ז"ל" (פל"ח ס"א)

[חבר אני]

@7272
מה שבוודאי לא יוצא מידי פשוטו, שצריך שיהיה התכללות - להתכלל עם כולם באהבה רבה.
וכ"א עושה את השיקולים הטכניים שלו איפה להתפלל.
אבל לא בגלל שנאה ח"ו.

[7272]

אולי אפשר לומר שזה מתקיים באמירת התיקון הכללי העולמי
שכל עם ישראל כאיש אחד בלב אחד עומדים בהכנעה ואומרים את הכללי כאיש אחד בלב אחד

[חיים שלמה]

מדברי הרמ"ק שליט"א:
עצם זה שכולם מגיעים יחדיו לאותו צדיק, זה הקיבוץ,
מדברי הרנ"ל זצ"ל:
צריך להזהר לא להיפרד, אבל ללכת למנין נוח יותר - אין בזה בעיה

[מדלג על ההרים]

@חיים-שלמה כתב:

עצם זה שכולם מגיעים יחדיו לאותו צדיק, זה הקיבוץ

זה שיטת מירון!
שיטת ירושלים היה בזה שמתקבצים ביחד להתפלל.
ולשיטה זו היתה שאלתי [שמחקתי כי הסתפקתי איך לשאול..] האם לפחות נשאר לנו לדבוק להתפלל בריבוי עם של נפשות עם קדוש שמתקבצים ביחד להתפלל עמו יחד ברננה, או גם לתפוס איזה פינה במניין נץ נוח ומרווח והעיקר שאני באומן..

[בעל מוח]

רבוויסי
אני יוצא כאן בהודעה דרמטית!!!
אין חובה לשחזר מחלוקות ישנות
אפשר, אבל זה לא חובה ואפשר ורצוי להימנע מזה!
לידעתכם!
היו בעבר עוד המון מחלוקות בברסלב
בכל התקופות
בזמן ר' נתן
בזמן ר' נחמן טולטשינער
וכן הלאה
יש לנו מספיק מחלוקות עכשוויות
לא חייבים לחזור ולשחזר את שיטת מירון ושיטת ירושלים
מותר להתקדם ולהתעדכן

[מדלג על ההרים]

@בעל-מוח כתב:

רבוויסי
אני יוצא כאן בהודעה דרמטית!!!
אין חובה לשחזר מחלוקות ישנות
אפשר, אבל זה לא חובה ואפשר ורצוי להימנע מזה!
לידעתכם!
היו בעבר עוד המון מחלוקות בברסלב
בכל התקופות
בזמן ר' נתן
בזמן ר' נחמן טולטשינער
וכן הלאה
יש לנו מספיק מחלוקות עכשוויות
לא חייבים לחזור ולשחזר את שיטת מירון ושיטת ירושלים
מותר להתקדם ולהתעדכן

לחזור למחלוקת בוודאי שלא.
אבל לשנן שיטות באופן שנוגע למעשה מותר ורצוי
היה כאן דעות של גדולי אנ''ש מה זה הקיבוץ ואיך נעשה ריבוי הבתים.
קח לדוגמא ספר הקדוש ירח האיתנים מהרא"ש זיע"א שאתמול היה היאר צייט
ולעומת זאת קח לדוגמא את הכרוזים של ר' שלמה וועקסלער זיע''א הקבור לידו
זה הכל תורת אמת. ומחלוקת שלשם שמים, וכך נמסר והולך התורה הק' בכל דור ודור

[ש. פ.]

@בעל-מוח כתב:

יש לנו מספיק מחלוקות עכשוויות

שמעתי בדרך הלצה
שגם על הניגון הידוע מבית הנתיבות המולדובני
יש כבר גירסאות בנוחסחאות ירושלים/מירון

[חיים שלמה]

@בעל-מוח כתב:

אין חובה לשחזר מחלוקות ישנות

אבל מה שכן חובה זה לדעת על מה ולמה אנחנו נוסעים לרבינו,
ומה לעשות שכ"א קיבל בזה מרבותיו אחרת,
(אגב, לא חשבתי לרגע שאני נכנס כאן לפלונטר של מירון י-ם ...)

[חיים שלמה]

@מאיר-לב כתב:

במוהרנ"ת עם האמבר שרצה לא לפרוש מן הציבור

וְלִפְנוֹת עֶרֶב כְּשֶׁנִּתְאַסְּפוּ לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה נִתְעוֹרֵר לְאֵין עֵרֶךְ תַּבְעֵרַת לֵב מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּצַעַר וְיִסּוּרִים עַל עָבְרָם עַל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִהְיוֹת מְעֹרָב עִם שְׁאָר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל). עַד שֶׁחָזַר וְנִתְלַבֵּשׁ בַּמַּלְבּוּשׁ הָעֶלְיוֹן, לֵילֵךְ אֶל הַחוּץ וְלָבֹא לְהַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל וְלִבְלִי לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל עִם תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְרַבִּי נַפְתָּלִי בִּרְאוֹת כֵּן מִמּוֹרַנַ"ת זַ"ל, נִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל, וְעַד שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ גַּם שְׁאָר הַתַּלְמִידִים לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל. וְאַנְשֵׁי הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל קִבְּלוּ אוֹתָם בְּרֹב כָּבוֹד, וְהִתְפַּלְּלוּ עִמָּהֶם יַחַד עַד עֲשָׂרָה שָׁנִים.

[סופר]

@חיים-שלמה כתב:

@מאיר-לב כתב:

במוהרנ"ת עם האמבר שרצה לא לפרוש מן הציבור

וְלִפְנוֹת עֶרֶב כְּשֶׁנִּתְאַסְּפוּ לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה נִתְעוֹרֵר לְאֵין עֵרֶךְ תַּבְעֵרַת לֵב מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּצַעַר וְיִסּוּרִים עַל עָבְרָם עַל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִהְיוֹת מְעֹרָב עִם שְׁאָר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל). עַד שֶׁחָזַר וְנִתְלַבֵּשׁ בַּמַּלְבּוּשׁ הָעֶלְיוֹן, לֵילֵךְ אֶל הַחוּץ וְלָבֹא לְהַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל וְלִבְלִי לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל עִם תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְרַבִּי נַפְתָּלִי בִּרְאוֹת כֵּן מִמּוֹרַנַ"ת זַ"ל, נִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל, וְעַד שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ גַּם שְׁאָר הַתַּלְמִידִים לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל. וְאַנְשֵׁי הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל קִבְּלוּ אוֹתָם בְּרֹב כָּבוֹד, וְהִתְפַּלְּלוּ עִמָּהֶם יַחַד עַד עֲשָׂרָה שָׁנִים.

אכן מכאן ראיה הכי גדולה.

כי אם תיקוני הקיבוץ תלויים רק בהתקבצות כל חסידי ברסלב להתפלל יחד, אטו מפני דיבור של "להיות מעורב וכו'" - יפסיד מוהרנ"ת זיע"א את כל תיקוני ראש השנה העולים על הכל?
מי נדחה מפני מי?

זהו דבר שאי אפשר להעלות על הדעת.

אלא על כרחך כדשנינן מעיקרא, שהקיבוץ הוא בזה שכולם באים יחד לרבינו הק' השוכן כבוד באומן. ורבינו הק' וציונו הק' (עצמות יוסף) הם שעושים את הקיבוץ. ולכן אין זה משנה היכן מתפללים.

ובאמת לא היה כלל באומן "בית המדרש הנקרא על שמו" עד כעשרים שנה אחרי הסתלקות רבינו הק', וכמבואר כל זה בשערי צדיק, עיי"ש

[ישי משה]

@חיים-שלמה כתב:

מדברי הרמ"ק שליט"א:
עצם זה שכולם מגיעים יחדיו לאותו צדיק, זה הקיבוץ,

@מדלג-על-ההרים כתב:

זה שיטת מירון!
שיטת ירושלים היה בזה שמתקבצים ביחד להתפלל.

[בדרך]

@מדלג-על-ההרים כתב:

קח לדוגמא ספר הקדוש ירח האיתנים מהרא"ש זיע"א שאתמול היה היאר צייט

ירח האיתנים הוא מזקינו הרב מטשעהרין.

כנראה כונתך ל'אמרות טהורות' של רא"ש.

[בדרך]

@ש.-פ. כתב:

@בעל-מוח כתב:

יש לנו מספיק מחלוקות עכשוויות

שמעתי בדרך הלצה
שגם על הניגון הידוע מבית הנתיבות המולדובני
יש כבר גירסאות בנוחסחאות ירושלים/מירון

ר' שרגא לוי אמר שהניגון הזה שייך מעט לנוסח של 'ומביא גואל לבני בניהם'...

[סופר]

סופר כתב:

@חיים-שלמה כתב:

@מאיר-לב כתב:

במוהרנ"ת עם האמבר שרצה לא לפרוש מן הציבור

וְלִפְנוֹת עֶרֶב כְּשֶׁנִּתְאַסְּפוּ לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה נִתְעוֹרֵר לְאֵין עֵרֶךְ תַּבְעֵרַת לֵב מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּצַעַר וְיִסּוּרִים עַל עָבְרָם עַל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִהְיוֹת מְעֹרָב עִם שְׁאָר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל). עַד שֶׁחָזַר וְנִתְלַבֵּשׁ בַּמַּלְבּוּשׁ הָעֶלְיוֹן, לֵילֵךְ אֶל הַחוּץ וְלָבֹא לְהַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל וְלִבְלִי לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל עִם תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְרַבִּי נַפְתָּלִי בִּרְאוֹת כֵּן מִמּוֹרַנַ"ת זַ"ל, נִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל, וְעַד שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ גַּם שְׁאָר הַתַּלְמִידִים לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל. וְאַנְשֵׁי הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל קִבְּלוּ אוֹתָם בְּרֹב כָּבוֹד, וְהִתְפַּלְּלוּ עִמָּהֶם יַחַד עַד עֲשָׂרָה שָׁנִים.

אכן מכאן ראיה הכי גדולה.

כי אם תיקוני הקיבוץ תלויים רק בהתקבצות כל חסידי ברסלב להתפלל יחד, אטו מפני דיבור של "להיות מעורב וכו'" - יפסיד מוהרנ"ת זיע"א את כל תיקוני ראש השנה העולים על הכל?
מי נדחה מפני מי?

זהו דבר שאי אפשר להעלות על הדעת.

אלא על כרחך כדשנינן מעיקרא, שהקיבוץ הוא בזה שכולם באים יחד לרבינו הק' השוכן כבוד באומן. ורבינו הק' וציונו הק' (עצמות יוסף) הם שעושים את הקיבוץ. ולכן אין זה משנה היכן מתפללים.

ובאמת לא היה כלל באומן "בית המדרש הנקרא על שמו" עד כעשרים שנה אחרי הסתלקות רבינו הק', וכמבואר כל זה בשערי צדיק, עיי"ש

אמנם אין ספק, שבשביל ההתעוררות וכו' - אין כמו להתפלל במניינים הגדולים, אשר אלפים מעידים שהם זוכים שם להתעוררות נפלא כזה שאי אפשר לתאר. אשר ממש התפילות של כל השנה מקבלים כולם חיותם מאלו התפילות וכו' וכו', וכמבואר בדברי שר התורה הרב מטשערין וכו'.

אך זאת רציתי להדגיש - כי אין זה תנאי לתיקוני הקיבוץ של רבינו. כי תיקוני הקיבוץ של רבינו היא גם בבחינת "כן יתפלל לא יתפלל", כי העיקר הוא לבוא להיות עם רבינו בראש השנה.

אך בוודאי, שמי שיש שכל בקדקדו, אזי דייקא כשהוא נמצא אצל רבינו הק', הוא מנצל זאת לזכות לפחות פעם אחת בשנה לתפילה בכוח כמו שצריך... ולא לצאת ידי חובה באיזה מניין קטן שאין בו התעוררות.