@בדרך כתב:

@ש.-פ. כתב:

הרב ארוש

מה ציפית? שהוא יעזוב לקוליקה?

אומן לא מתחיל ולא מסתיים בקיליקה.
יש לו בניין ענק עם אלפי מתפללים בראש השנה עצמו בכל הנוסחאות!
הוא תלמיד של ר' לוי יצחק ולכן דעתו כך. אף שלא דורש זאת מכלל תלמידיו, כי הוא מבין שלא כולם מתחברים ולא לכולם יש מקום

@ש.-פ. כתב:

הרב ארוש

מה ציפית? שהוא יעזוב לקוליקה?

@אור-צדיקים כתב:

פעם לכולם היה ברור שמתפללים רק בקלויז כי אם רבינו היה חי איפוה היה מתפלל? [להבדיל אם יפתחו ביהכ''נס קטן ליד גור של גור איפוה יתפלל הרבי]

זה נכון שהיה ברור כך. אבל לא בגלל שאם רבינו היה חי וכו'
רק בגלל שכך ייסד מוהרנ''ת שכולם מתקבצים ביחד ומתפללים ביחד בראש השנה, ומתוך אהבה וקיבוץ של כולם כפי שמבואר בשני התורות שרבינו השאיר כצוואה לדורות בנושא זה תורה ס''א ותורה ח' תניינא. וכך מובן לאורך כל הדורות בכתב ובע''פ, וכל ההיסטוריה מלמדת על כך, ואכהמ''ל [מלבד מעריב בלילה השני עקב הצורך וכדו']
יתירה מזאת, ברגע שהיה מצב שלא התאפשר לנסוע לאומן קיימו בפולין קיבוץ אחד גדול בדווקא, ולא עשו מניין בכל עיר ועיר שאיפה שאנ''ש נמצאים אז רבינו נמצא, כי הכוונה הפשוטה והמובנת היה שמתפללים ביחד.
עם זאת ניתן לדייק וללמוד בכמה מקומות שזה לא הכרחי שכולם יהיה בדווקא במניין אחד. בפרט במצב של היום שזה בגדר כמעט ולא שייך.
מה שנשאר הוא, לפחות להדר להתפלל ברוב עם, באופן של 'קיבוץ' כמו שמוהרנ''ת מלמד שקיבוץ זה נקרא שגם 'רחוקים' מגיעים לשם, ולא רק אסיפה של היימיש, שזה דבר טוב לאמצע השנה, אך בראש השנה זה 'קיבוץ' [מוהרנ''ת מבדיל בין 'האספו' ו'הקבצו' שנאמר אצל השבטים] וכן להדר עד כמה שניתן ללכת להתפלל במניין גדול ולא מניין בדירה או במלון, אך כמובן בלי חומרות יתירות, רק מתוך אהבה וחיות וראיית הטוב והתשובה על פני המתקבצים שזהו הסתכלות פני הצדיק.

@ayid כתב:

שכחתי את הרב ברנר שלא יודע מה דעתו בנושא

הרי"מ ברנר שליט"א
דעתו נחרצת כבר שנים להתפלל יחד במנין הגדול בקלויז

@ayid כתב:

איזה עוד משפיעים נשארו בקלויז?

הרב ארוש, הרח"מ קרמר ועוד ועוד...

@אור-צדיקים כתב:

אם רבינו היה חי איפוה היה מתפלל?

בדרך הלצה :
למה הרבי העיף את האשכנזים מעבר לכביש והעדיף את התימנים והמרוקאים ????

@אור-צדיקים כתב:

אם רבינו היה חי איפוה היה מתפלל

גם פה וגם שם.
רבנו הוא גדול והוא יכול להיות בכל מקום
כמו שכתוב בתפילת רבי שמעון שהנשמה בכל העולם

@בדרך כתב:

@ayid כתב:

ורק הצפתים נותרו בקלוייז (ולא כי חושבים שהעיקר מניין הכי גדול)

אה, בקלויז יש רק צפתים?

שכחתי את הרב ברנר שלא יודע מה דעתו בנושא
ויש עוד כמה מירונער'ס
איזה עוד משפיעים נשארו בקלויז?

@ayid כתב:

ורק הצפתים נותרו בקלוייז (ולא כי חושבים שהעיקר מניין הכי גדול)

אה, בקלויז יש רק צפתים?

@מדלג-על-ההרים כתב:

זה שיטת מירון!
שיטת ירושלים היה בזה שמתקבצים ביחד להתפלל.

ר' נתן ליברמנטש התפלל במניין נפרד
וכיום הרבה מתפללים בקיבוץ קוליקה
ורק הצפתים נותרו בקלוייז (ולא כי חושבים שהעיקר מניין הכי גדול)

אז מי הם שאוחזים בשיטת ירושלים שאוחזים בצריך להתפלל דווקא במניין הכי גדול
או שהעניין הוא להתפלל במניין גדול ולאו דווקא הכי גדול?

@מדלג-על-ההרים כתב:

@סופר
כמדומני, שבסוגריים בחיי מוהר''ן כתוב במפורש שהכוונה 'לא להתפלל' הכוונה שגם אם תפילתו לא תהיה ביישוב הדעת מהנסיעה וחוסר הנוחות אשר ליד הבית

בוודאי.
האם אמרתי משהו אחר?

@חבר-אני כתב:

ואחר כך מתפללין כל הקיבוץ הקדוש הזה ביחד בראש השנה (בבית הכנסת הגדול והקדוש שנקרא על שמו ז"ל) בכלליות גדול ובאחדות רב ואהבה רבה ועצומה מאוד כל החברים זה לזה ממש, כולם בלב אחד כאיש אחד ובהתקשרות גדול לכל הצדיקי אמת ובפרט לכח וזכות הגדול והנורא של רבינו ז"ל" (פל"ח ס"א).

אני לא נכנס להביע דעה בשאלה קשה זו שרבו בזה הדעות, אבל לפחות אני לוקח את הדבר הזה: כלליות, אחדות, אהבה רבה! ועצומה! מאוד! בלב אחד! כאיש אחד!

את זה כל אחד יכול לעשות, מכל מקום שהוא מתפלל.

ייש"כ על הציטוט!

סופר כתב:

@חיים-שלמה כתב:

@מאיר-לב כתב:

במוהרנ"ת עם האמבר שרצה לא לפרוש מן הציבור

וְלִפְנוֹת עֶרֶב כְּשֶׁנִּתְאַסְּפוּ לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה נִתְעוֹרֵר לְאֵין עֵרֶךְ תַּבְעֵרַת לֵב מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּצַעַר וְיִסּוּרִים עַל עָבְרָם עַל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִהְיוֹת מְעֹרָב עִם שְׁאָר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל). עַד שֶׁחָזַר וְנִתְלַבֵּשׁ בַּמַּלְבּוּשׁ הָעֶלְיוֹן, לֵילֵךְ אֶל הַחוּץ וְלָבֹא לְהַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל וְלִבְלִי לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל עִם תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְרַבִּי נַפְתָּלִי בִּרְאוֹת כֵּן מִמּוֹרַנַ"ת זַ"ל, נִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל, וְעַד שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ גַּם שְׁאָר הַתַּלְמִידִים לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל. וְאַנְשֵׁי הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל קִבְּלוּ אוֹתָם בְּרֹב כָּבוֹד, וְהִתְפַּלְּלוּ עִמָּהֶם יַחַד עַד עֲשָׂרָה שָׁנִים.

אכן מכאן ראיה הכי גדולה.

כי אם תיקוני הקיבוץ תלויים רק בהתקבצות כל חסידי ברסלב להתפלל יחד, אטו מפני דיבור של "להיות מעורב וכו'" - יפסיד מוהרנ"ת זיע"א את כל תיקוני ראש השנה העולים על הכל?
מי נדחה מפני מי?

זהו דבר שאי אפשר להעלות על הדעת.

אלא על כרחך כדשנינן מעיקרא, שהקיבוץ הוא בזה שכולם באים יחד לרבינו הק' השוכן כבוד באומן. ורבינו הק' וציונו הק' (עצמות יוסף) הם שעושים את הקיבוץ. ולכן אין זה משנה היכן מתפללים.

ובאמת לא היה כלל באומן "בית המדרש הנקרא על שמו" עד כעשרים שנה אחרי הסתלקות רבינו הק', וכמבואר כל זה בשערי צדיק, עיי"ש

אמנם אין ספק, שבשביל ההתעוררות וכו' - אין כמו להתפלל במניינים הגדולים, אשר אלפים מעידים שהם זוכים שם להתעוררות נפלא כזה שאי אפשר לתאר. אשר ממש התפילות של כל השנה מקבלים כולם חיותם מאלו התפילות וכו' וכו', וכמבואר בדברי שר התורה הרב מטשערין וכו'.

אך זאת רציתי להדגיש - כי אין זה תנאי לתיקוני הקיבוץ של רבינו. כי תיקוני הקיבוץ של רבינו היא גם בבחינת "כן יתפלל לא יתפלל", כי העיקר הוא לבוא להיות עם רבינו בראש השנה.

אך בוודאי, שמי שיש שכל בקדקדו, אזי דייקא כשהוא נמצא אצל רבינו הק', הוא מנצל זאת לזכות לפחות פעם אחת בשנה לתפילה בכוח כמו שצריך... ולא לצאת ידי חובה באיזה מניין קטן שאין בו התעוררות.

@ש.-פ. כתב:

@בעל-מוח כתב:

יש לנו מספיק מחלוקות עכשוויות

שמעתי בדרך הלצה
שגם על הניגון הידוע מבית הנתיבות המולדובני
יש כבר גירסאות בנוחסחאות ירושלים/מירון

ר' שרגא לוי אמר שהניגון הזה שייך מעט לנוסח של 'ומביא גואל לבני בניהם'...

@מדלג-על-ההרים כתב:

קח לדוגמא ספר הקדוש ירח האיתנים מהרא"ש זיע"א שאתמול היה היאר צייט

ירח האיתנים הוא מזקינו הרב מטשעהרין.

כנראה כונתך ל'אמרות טהורות' של רא"ש.

@חיים-שלמה כתב:

מדברי הרמ"ק שליט"א:
עצם זה שכולם מגיעים יחדיו לאותו צדיק, זה הקיבוץ,

@מדלג-על-ההרים כתב:

זה שיטת מירון!
שיטת ירושלים היה בזה שמתקבצים ביחד להתפלל.

@חיים-שלמה כתב:

@מאיר-לב כתב:

במוהרנ"ת עם האמבר שרצה לא לפרוש מן הציבור

וְלִפְנוֹת עֶרֶב כְּשֶׁנִּתְאַסְּפוּ לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה נִתְעוֹרֵר לְאֵין עֵרֶךְ תַּבְעֵרַת לֵב מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּצַעַר וְיִסּוּרִים עַל עָבְרָם עַל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִהְיוֹת מְעֹרָב עִם שְׁאָר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל). עַד שֶׁחָזַר וְנִתְלַבֵּשׁ בַּמַּלְבּוּשׁ הָעֶלְיוֹן, לֵילֵךְ אֶל הַחוּץ וְלָבֹא לְהַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל וְלִבְלִי לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל עִם תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְרַבִּי נַפְתָּלִי בִּרְאוֹת כֵּן מִמּוֹרַנַ"ת זַ"ל, נִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל, וְעַד שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ גַּם שְׁאָר הַתַּלְמִידִים לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל. וְאַנְשֵׁי הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל קִבְּלוּ אוֹתָם בְּרֹב כָּבוֹד, וְהִתְפַּלְּלוּ עִמָּהֶם יַחַד עַד עֲשָׂרָה שָׁנִים.

אכן מכאן ראיה הכי גדולה.

כי אם תיקוני הקיבוץ תלויים רק בהתקבצות כל חסידי ברסלב להתפלל יחד, אטו מפני דיבור של "להיות מעורב וכו'" - יפסיד מוהרנ"ת זיע"א את כל תיקוני ראש השנה העולים על הכל?
מי נדחה מפני מי?

זהו דבר שאי אפשר להעלות על הדעת.

אלא על כרחך כדשנינן מעיקרא, שהקיבוץ הוא בזה שכולם באים יחד לרבינו הק' השוכן כבוד באומן. ורבינו הק' וציונו הק' (עצמות יוסף) הם שעושים את הקיבוץ. ולכן אין זה משנה היכן מתפללים.

ובאמת לא היה כלל באומן "בית המדרש הנקרא על שמו" עד כעשרים שנה אחרי הסתלקות רבינו הק', וכמבואר כל זה בשערי צדיק, עיי"ש

@מאיר-לב כתב:

במוהרנ"ת עם האמבר שרצה לא לפרוש מן הציבור

וְלִפְנוֹת עֶרֶב כְּשֶׁנִּתְאַסְּפוּ לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה נִתְעוֹרֵר לְאֵין עֵרֶךְ תַּבְעֵרַת לֵב מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּצַעַר וְיִסּוּרִים עַל עָבְרָם עַל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִהְיוֹת מְעֹרָב עִם שְׁאָר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל). עַד שֶׁחָזַר וְנִתְלַבֵּשׁ בַּמַּלְבּוּשׁ הָעֶלְיוֹן, לֵילֵךְ אֶל הַחוּץ וְלָבֹא לְהַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל וְלִבְלִי לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל עִם תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְרַבִּי נַפְתָּלִי בִּרְאוֹת כֵּן מִמּוֹרַנַ"ת זַ"ל, נִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל, וְעַד שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ גַּם שְׁאָר הַתַּלְמִידִים לֵילֵךְ אֶל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל. וְאַנְשֵׁי הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל קִבְּלוּ אוֹתָם בְּרֹב כָּבוֹד, וְהִתְפַּלְּלוּ עִמָּהֶם יַחַד עַד עֲשָׂרָה שָׁנִים.

@בעל-מוח כתב:

אין חובה לשחזר מחלוקות ישנות

אבל מה שכן חובה זה לדעת על מה ולמה אנחנו נוסעים לרבינו,
ומה לעשות שכ"א קיבל בזה מרבותיו אחרת,
(אגב, לא חשבתי לרגע שאני נכנס כאן לפלונטר של מירון י-ם ...)

@בעל-מוח כתב:

יש לנו מספיק מחלוקות עכשוויות

שמעתי בדרך הלצה
שגם על הניגון הידוע מבית הנתיבות המולדובני
יש כבר גירסאות בנוחסחאות ירושלים/מירון

@בעל-מוח כתב:

רבוויסי
אני יוצא כאן בהודעה דרמטית!!!
אין חובה לשחזר מחלוקות ישנות
אפשר, אבל זה לא חובה ואפשר ורצוי להימנע מזה!
לידעתכם!
היו בעבר עוד המון מחלוקות בברסלב
בכל התקופות
בזמן ר' נתן
בזמן ר' נחמן טולטשינער
וכן הלאה
יש לנו מספיק מחלוקות עכשוויות
לא חייבים לחזור ולשחזר את שיטת מירון ושיטת ירושלים
מותר להתקדם ולהתעדכן

לחזור למחלוקת בוודאי שלא.
אבל לשנן שיטות באופן שנוגע למעשה מותר ורצוי
היה כאן דעות של גדולי אנ''ש מה זה הקיבוץ ואיך נעשה ריבוי הבתים.
קח לדוגמא ספר הקדוש ירח האיתנים מהרא"ש זיע"א שאתמול היה היאר צייט
ולעומת זאת קח לדוגמא את הכרוזים של ר' שלמה וועקסלער זיע''א הקבור לידו
זה הכל תורת אמת. ומחלוקת שלשם שמים, וכך נמסר והולך התורה הק' בכל דור ודור