ברכת ישתבח - יחיד חי העולמים
-
ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)@אוצרבלום, זה הוער בחדש?
-
ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)@אוצרבלום, זה הוער בחדש?
לא.
-
אז כנראה זה מוכיח שזה לא העיקר!
ואם זה לא העיקר מה לנו לעשות מזה עיקר!
הבעל דבר מבלבל את האדם, נותן לו שיחות, נוסחאות, ניגונים, רק שלא יכנס פנימה.
צריך לחפש את הצדיק!!!גם דבר שזה לא עיקר צריכים להתבטל בזה לרבינו, ובנוסף גם לדעת שזה לא עיקר, אלא רק טפל, אבל גם לטפל צריכים לציית, וללא זה אינם מקושרים כלל לרבינו (ליקו"מ קכ"ג).
וצא ולמד מההתבטלות של מוהרנ"ת לרבינו כנראה במוחש בספריו
[וגם מהרה"ג רנ"צ זצוק"ל שצויין כאן, האם הורה ככה לנהוג לכלל, או הוא לעצמו נהג כך מכל סיבה שהיא? ההבדל הוא שמים וארץ. (אולי מחמת היותו מעורב בין ציבור ליטאי כידוע, וחשש מהחששות המצויינים להלן)]
אני כלל לא שאלתי באם צריך לומר יחיד חי העולמים או לא, זה ברור לי שאני לעצמי יאמר כשיחת רבינו בפשטות, ואני לא מחפש הסכמות להבעטליר
(אפילו באם יש כמה מגדולי גדולי אנ"ש שלא נהגו כך אישית מסיבות פרטיות ואישיות, כבודם הגדול במקומם מונח בכבוד הראוי והמכובד מאוד ובהיכלו של רבינו, אבל אני חסיד של רבי נחמן מברסלב! ורוצה להתנהג בפשיטות. וד"ל), ופוק חזי מאי עמא דבר, ומה נהוג בפשיטות בכל רחבי ברסלב.[נ.ב. אני קצת תמה על ההלוך ילך באתר כאן, אני די עוקב על הנושאים שמפרסמים כאן, שכמעט על כל כל שיחה מרבינו, יש כמה מהמשתמשים שדואגים לחפש בכוח אחד או שניים מגדולי אנ"ש מתוך מאות גדולי חסידי ברסלב שהיה מזמן רבינו עד ימינו, ומתוך עשרות אלפי חסידי ברסלב, ולציין שהנה גדול זה וגדול זה נהגו קצת אחרת מהפשיטות, ולקבוע זאת כעיקרון וכמחייב לכלל חסידי ברסלב לנהוג בדווקא כמוהם, ולא כשיחת רבינו בפשיטות, ולא כמקובל מדורות אצל אלפי חסידי ברסלב לדורותיהם. והרי כמה וכמה דיבר רבינו ומוהרנ"ת ללכת בתמימות ובהתבטלות גמורה ולהשליך שכל עצמו וכ"ו.
משכך נדמה לי שלהפוך כל כל כל שיחה מרבינו לנידון באם צריכים לקיימו בפשיטות או לפקפק ולהסתפק בדבר, ואו לחשוש על אמיתות השיחה, כשהדבר מחריף שכבר על כל שיחה אנו מוצאים פקפוקים וספיקות (וכשזה לא נובע חלילה מ OCD וכדומה), נדמה לי שיכול מאוד להיות שכיום הכוח המכריח והמתנגד לרבינו נמצא בתוך תוך החסידות (מחריבייך ומהרסייך וכו') ולא מחוצה לה, אני לא יאריך יותר]כל שאלתי היתה אך ורק כשאני ניגש בבית כנסת ליטאי (לדוגמא), ומצד "לא תתגודדו" או "אל תפרוש מן הציבור" או "מה יאמרו הבריות" או מצד שצריך להתפלל כמנהג הבית כנסת (וכמו ספרדי שמתפלל כחזן בבית כנסת עם ציבור אשכנזי צריך הוא להתפלל כמנהג המקום ולשנות את נוסחתו) וכדומה, לכן שאלתי מה אלו מאנ"ש שנוהגים בפשיטות ובתמימות לומר יחיד חי העולמים, מה הם ורק הם (ולא זולתם) נוהגים בבית כנסת ליטאי
@ וועלן-וועלן אמרת שצריך להקשיב לרבינו, וגם אם יש אנ"ש שלא עשו את הדיבור המסוים הזה אז כנראה שהיה להם איזה עניין אישי (כלשונך מסיבות פרטיות ואישות) או שאר חשבונות. ולכן אנחנו צריכים להקשיב בכל שיחה לרבינו וגם אם היו מעט מאנ"ש שלא עשו איזה דיבור אנחנו צריכים להקשיב לרבינו, ונלמד עליהם זכות שבטח הייתה להם איזה סיבה.
קושי על סברתך: הסברא נראית ישירה ומיישבת, ובהרבה מקומות אני יהיה מוכן לקבל אותה. (ניתן דוגמה אחת מה שרבינו דיבר מלטבול ש"י טבילות והיו אנ"ש שלא עשו את זה. אז בטח היה להם את החשבונות שלהם שהעדיפו ללמוד או לעסוק בעצות אחרות אבל עצם העניין לא בטל). אבל כאן זה נורא קשה להבין את זה, ואם על רנ"צ זצוק"ל תירצת (תירוץ מתקבל) שזה מחמת מעורבתו עם הציבור הליטאי. קשה להגיד את זה על רבי ישראל בער אודסר, וכן עוד אנ"ש שהוזכרו, בפרט שזאת לא עצה קשה שדורשת זמן וכו'. אלא פשוט לשנות כמה מילים בתפילה. ולכן יש מקום לטעון שזה שאנ"ש לא עשו או לא קיימו את הדיבור הזה זה לא מחמת סיבות אישיות וחשבונות אלא מחמת הבנה אחרת של השיחה.
[דרך אגב יש לי איזה כיוון להגיד איך אפשר להסביר את השיחה הזאת, בצורה אחרת, למרות שנראה מהפשט ומהלשון הברור של השיחה שכאן נראה שרבינו מתערב בנוסח ורוצה שכל אחד מאנ"ש ישנה את נוסח התפילה. אבל זה עוד לא העניין, אנחנו עדיין לא שם].
אז בפשיטות הקושיה עליך ידידי אחי ורעי זה למה אנ"ש לא קיימו את הדיבור הזה למרות פשטותו וקלותו?
אם תצליח למצוא סיבות כמו לדוגמה שהדיבור הזה לא היה ידוע להם, וכל מי שידע מהדיבור שינה או כיוצא בזה. אז הדברים יתבררו ויתישבו אבל עכשיו זה עדיין לא ברור.
האם במקרה כזה שרואים שאנ"ש בכוונה לא קיימו דיבור של שיחה של רבינו. האם כאן קיימת ההנחת יסוד שלך שצריך להקשיב לרבינו ולא לאנ"ש, ולא להגיד שזה חוסר הבנה שלנו וכו?
אפשר להגיד שכאן כשיש הרבה מאנ"ש שכן קיימו את זה בפשיטות אז יותר קל ללכת לפי איך שהם הבינו ולפי איך שנראה בפשטות מהשיחה.
{אבל כידוע שיש הרבה שיחות שעוותו בדברי רבינו בגלל שלא הסתכלו על אנ"ש, לא שאני חושב חלילה וחס שכאן זה המקרה. אבל אם אותם מעוותים היו נשענים על אנ"ש גם במקרה שלפי שטות וחוסר עיונם בדברי רבינו נראה להם שרבינו אומר הפוך. הרבה עוותים לא היו צפים ומופצים וכו' ואכמ"ל). -
@ וועלן-וועלן אמרת שצריך להקשיב לרבינו, וגם אם יש אנ"ש שלא עשו את הדיבור המסוים הזה אז כנראה שהיה להם איזה עניין אישי (כלשונך מסיבות פרטיות ואישות) או שאר חשבונות. ולכן אנחנו צריכים להקשיב בכל שיחה לרבינו וגם אם היו מעט מאנ"ש שלא עשו איזה דיבור אנחנו צריכים להקשיב לרבינו, ונלמד עליהם זכות שבטח הייתה להם איזה סיבה.
קושי על סברתך: הסברא נראית ישירה ומיישבת, ובהרבה מקומות אני יהיה מוכן לקבל אותה. (ניתן דוגמה אחת מה שרבינו דיבר מלטבול ש"י טבילות והיו אנ"ש שלא עשו את זה. אז בטח היה להם את החשבונות שלהם שהעדיפו ללמוד או לעסוק בעצות אחרות אבל עצם העניין לא בטל). אבל כאן זה נורא קשה להבין את זה, ואם על רנ"צ זצוק"ל תירצת (תירוץ מתקבל) שזה מחמת מעורבתו עם הציבור הליטאי. קשה להגיד את זה על רבי ישראל בער אודסר, וכן עוד אנ"ש שהוזכרו, בפרט שזאת לא עצה קשה שדורשת זמן וכו'. אלא פשוט לשנות כמה מילים בתפילה. ולכן יש מקום לטעון שזה שאנ"ש לא עשו או לא קיימו את הדיבור הזה זה לא מחמת סיבות אישיות וחשבונות אלא מחמת הבנה אחרת של השיחה.
[דרך אגב יש לי איזה כיוון להגיד איך אפשר להסביר את השיחה הזאת, בצורה אחרת, למרות שנראה מהפשט ומהלשון הברור של השיחה שכאן נראה שרבינו מתערב בנוסח ורוצה שכל אחד מאנ"ש ישנה את נוסח התפילה. אבל זה עוד לא העניין, אנחנו עדיין לא שם].
אז בפשיטות הקושיה עליך ידידי אחי ורעי זה למה אנ"ש לא קיימו את הדיבור הזה למרות פשטותו וקלותו?
אם תצליח למצוא סיבות כמו לדוגמה שהדיבור הזה לא היה ידוע להם, וכל מי שידע מהדיבור שינה או כיוצא בזה. אז הדברים יתבררו ויתישבו אבל עכשיו זה עדיין לא ברור.
האם במקרה כזה שרואים שאנ"ש בכוונה לא קיימו דיבור של שיחה של רבינו. האם כאן קיימת ההנחת יסוד שלך שצריך להקשיב לרבינו ולא לאנ"ש, ולא להגיד שזה חוסר הבנה שלנו וכו?
אפשר להגיד שכאן כשיש הרבה מאנ"ש שכן קיימו את זה בפשיטות אז יותר קל ללכת לפי איך שהם הבינו ולפי איך שנראה בפשטות מהשיחה.
{אבל כידוע שיש הרבה שיחות שעוותו בדברי רבינו בגלל שלא הסתכלו על אנ"ש, לא שאני חושב חלילה וחס שכאן זה המקרה. אבל אם אותם מעוותים היו נשענים על אנ"ש גם במקרה שלפי שטות וחוסר עיונם בדברי רבינו נראה להם שרבינו אומר הפוך. הרבה עוותים לא היו צפים ומופצים וכו' ואכמ"ל).@חרב-החכמה
תודה על ההתייחסות
יתכן שיש צדק בדבריך, אולם לי יותר מסתבר מה שהבאתי לעיל מטעם זקנים שהרב בנדר אמר שכמעט כל העובדים הגדולים באומאן לא ידעו מחצית מהשיחות שהיום ילד ברסלבי יודע, ומכאן התירוץ לכל הקושיות שהיו ושיהיו, כי אפילו באם הם כן שמעו לפעמים את השיחה, זה עדיין לא היתה שיחה רווחת ומפורסמת ומבוססת כיום, אבל כיום שכבר הובררו רוב ככל השיחות (החל מראבר"נ, רש"ה, רא"ש, רג"ק, רל"י, ר"נ בורשטיין, ועוד), וכיום יש לכולם את כל הספרים בהשיג יד (מה שבאומאן בזמן ראבר"נ בקושי היה סט אחד או שתיים של ליקו"ה בכל אומאן, והיו לווים כרכים אחד מהשני, ואפילו ש"ס לא היה מצוי לכל אחד בביתו...) כיום - יש לחסיד ברסלב להתנהג כרבו בתמימות ובפשיטות וכמקובל על ידי רוב אנ"ש[נ.ב. רק אבהיר, שבהודעות הנ"ל שכתבתי אפשר משתמע קצת חריפות (והובן לי שיש כאלו שקצת נפגעו... במחילה מכבודם), אבל לא כן הדבר, אלא רציתי לתפוס את הקצה האחרון של הסכנה שיש בהגישה של ספקנות ופקפוקים, אבל לא חלילה להטיל דופי במשתמשי האתר או בשאר אנ"ש ומכ"ש גדולי גדולי אנ"ש זצוק"ל]
-
@ וועלן-וועלן אמרת שצריך להקשיב לרבינו, וגם אם יש אנ"ש שלא עשו את הדיבור המסוים הזה אז כנראה שהיה להם איזה עניין אישי (כלשונך מסיבות פרטיות ואישות) או שאר חשבונות. ולכן אנחנו צריכים להקשיב בכל שיחה לרבינו וגם אם היו מעט מאנ"ש שלא עשו איזה דיבור אנחנו צריכים להקשיב לרבינו, ונלמד עליהם זכות שבטח הייתה להם איזה סיבה.
קושי על סברתך: הסברא נראית ישירה ומיישבת, ובהרבה מקומות אני יהיה מוכן לקבל אותה. (ניתן דוגמה אחת מה שרבינו דיבר מלטבול ש"י טבילות והיו אנ"ש שלא עשו את זה. אז בטח היה להם את החשבונות שלהם שהעדיפו ללמוד או לעסוק בעצות אחרות אבל עצם העניין לא בטל). אבל כאן זה נורא קשה להבין את זה, ואם על רנ"צ זצוק"ל תירצת (תירוץ מתקבל) שזה מחמת מעורבתו עם הציבור הליטאי. קשה להגיד את זה על רבי ישראל בער אודסר, וכן עוד אנ"ש שהוזכרו, בפרט שזאת לא עצה קשה שדורשת זמן וכו'. אלא פשוט לשנות כמה מילים בתפילה. ולכן יש מקום לטעון שזה שאנ"ש לא עשו או לא קיימו את הדיבור הזה זה לא מחמת סיבות אישיות וחשבונות אלא מחמת הבנה אחרת של השיחה.
[דרך אגב יש לי איזה כיוון להגיד איך אפשר להסביר את השיחה הזאת, בצורה אחרת, למרות שנראה מהפשט ומהלשון הברור של השיחה שכאן נראה שרבינו מתערב בנוסח ורוצה שכל אחד מאנ"ש ישנה את נוסח התפילה. אבל זה עוד לא העניין, אנחנו עדיין לא שם].
אז בפשיטות הקושיה עליך ידידי אחי ורעי זה למה אנ"ש לא קיימו את הדיבור הזה למרות פשטותו וקלותו?
אם תצליח למצוא סיבות כמו לדוגמה שהדיבור הזה לא היה ידוע להם, וכל מי שידע מהדיבור שינה או כיוצא בזה. אז הדברים יתבררו ויתישבו אבל עכשיו זה עדיין לא ברור.
האם במקרה כזה שרואים שאנ"ש בכוונה לא קיימו דיבור של שיחה של רבינו. האם כאן קיימת ההנחת יסוד שלך שצריך להקשיב לרבינו ולא לאנ"ש, ולא להגיד שזה חוסר הבנה שלנו וכו?
אפשר להגיד שכאן כשיש הרבה מאנ"ש שכן קיימו את זה בפשיטות אז יותר קל ללכת לפי איך שהם הבינו ולפי איך שנראה בפשטות מהשיחה.
{אבל כידוע שיש הרבה שיחות שעוותו בדברי רבינו בגלל שלא הסתכלו על אנ"ש, לא שאני חושב חלילה וחס שכאן זה המקרה. אבל אם אותם מעוותים היו נשענים על אנ"ש גם במקרה שלפי שטות וחוסר עיונם בדברי רבינו נראה להם שרבינו אומר הפוך. הרבה עוותים לא היו צפים ומופצים וכו' ואכמ"ל).דרך אגב יש לי איזה כיוון להגיד איך אפשר להסביר את השיחה הזאת, בצורה אחרת, למרות שנראה מהפשט ומהלשון הברור של השיחה שכאן נראה שרבינו מתערב בנוסח ורוצה שכל אחד מאנ"ש ישנה את נוסח התפילה. אבל זה עוד לא העניין, אנחנו עדיין לא שם
אדרבה, נשמע מעניין. למה לא תפתח על זה אשכול?
-
ולנסות להבין למה
אולי בגלל שהם לא שמעו על זה?
הם אולי לא הסתמכו על מקור השיחה?ומה זה יעזור בשבילי הבירור הזה? האם גישה ומהלך כזה מסייע ל'חכם' או מסייע ל'תם'? וד"ל
נ.ב. באם היו גדולי אנ"ש שהורו לכלל אנ"ש ולשומעי לקחם לנהוג אחרת ביחיד חי העולמים, ניחא. כאן אף אחד לא אומר לכלל לא לנהוג כך, אלא שיש כאלו שראו יחידי יחידים שנהגו אחרת, ומתחילים לחקור סיבת הדבר, כדי להטיל ספק ולבוא לתוצאה של הפרכת שיחות, ומכאן ה'חכם' מחכים ולומד שלא כל דיבור של רבינו מחייב, ולא כל התחזקות של מוהרנ"ת אכן נכון... ועל דא קא בכינא
תמימות! תמימות! תמימות!
ולנסות להבין למה
אולי בגלל שהם לא שמעו על זה?
הם אולי לא הסתמכו על מקור השיחה?ומה זה יעזור בשבילי הבירור הזה? האם גישה ומהלך כזה מסייע ל'חכם' או מסייע ל'תם'? וד"ל
נ.ב. באם היו גדולי אנ"ש שהורו לכלל אנ"ש ולשומעי לקחם לנהוג אחרת ביחיד חי העולמים, ניחא. כאן אף אחד לא אומר לכלל לא לנהוג כך, אלא שיש כאלו שראו יחידי יחידים שנהגו אחרת, ומתחילים לחקור סיבת הדבר, כדי להטיל ספק ולבוא לתוצאה של הפרכת שיחות, ומכאן ה'חכם' מחכים ולומד שלא כל דיבור של רבינו מחייב, ולא כל התחזקות של מוהרנ"ת אכן נכון... ועל דא קא בכינא
תמימות! תמימות! תמימות!
אל תשכח את מה שכתבת בתחילת האשכול כך:
רציתי לשאול את אנ"ש איך הנכם נוהגים כשאתם ניגשים לעמוד כחזן ושליח ציבור בבית כנסת שכונתי, שטיבלאך וכדומה, האם גם שם אתם ככה אומרים, או רק כשאתם מתפללים לבדכם (ולא כשליח ציבור) או בבית כנסת של אנ"ש?
היכן התמימות?
הרי גם אתה מבין
שכל דבר צריך לברר כדי שיתקבל על הלב.
תמימות זה דבר שאתה צריך לקיימו לאחר שברור לך שכך צריך לעשות. -
ולנסות להבין למה
אולי בגלל שהם לא שמעו על זה?
הם אולי לא הסתמכו על מקור השיחה?ומה זה יעזור בשבילי הבירור הזה? האם גישה ומהלך כזה מסייע ל'חכם' או מסייע ל'תם'? וד"ל
נ.ב. באם היו גדולי אנ"ש שהורו לכלל אנ"ש ולשומעי לקחם לנהוג אחרת ביחיד חי העולמים, ניחא. כאן אף אחד לא אומר לכלל לא לנהוג כך, אלא שיש כאלו שראו יחידי יחידים שנהגו אחרת, ומתחילים לחקור סיבת הדבר, כדי להטיל ספק ולבוא לתוצאה של הפרכת שיחות, ומכאן ה'חכם' מחכים ולומד שלא כל דיבור של רבינו מחייב, ולא כל התחזקות של מוהרנ"ת אכן נכון... ועל דא קא בכינא
תמימות! תמימות! תמימות!
אל תשכח את מה שכתבת בתחילת האשכול כך:
רציתי לשאול את אנ"ש איך הנכם נוהגים כשאתם ניגשים לעמוד כחזן ושליח ציבור בבית כנסת שכונתי, שטיבלאך וכדומה, האם גם שם אתם ככה אומרים, או רק כשאתם מתפללים לבדכם (ולא כשליח ציבור) או בבית כנסת של אנ"ש?
היכן התמימות?
הרי גם אתה מבין
שכל דבר צריך לברר כדי שיתקבל על הלב.
תמימות זה דבר שאתה צריך לקיימו לאחר שברור לך שכך צריך לעשות.ולנסות להבין למה
אולי בגלל שהם לא שמעו על זה?
הם אולי לא הסתמכו על מקור השיחה?ומה זה יעזור בשבילי הבירור הזה? האם גישה ומהלך כזה מסייע ל'חכם' או מסייע ל'תם'? וד"ל
נ.ב. באם היו גדולי אנ"ש שהורו לכלל אנ"ש ולשומעי לקחם לנהוג אחרת ביחיד חי העולמים, ניחא. כאן אף אחד לא אומר לכלל לא לנהוג כך, אלא שיש כאלו שראו יחידי יחידים שנהגו אחרת, ומתחילים לחקור סיבת הדבר, כדי להטיל ספק ולבוא לתוצאה של הפרכת שיחות, ומכאן ה'חכם' מחכים ולומד שלא כל דיבור של רבינו מחייב, ולא כל התחזקות של מוהרנ"ת אכן נכון... ועל דא קא בכינא
תמימות! תמימות! תמימות!
אל תשכח את מה שכתבת בתחילת האשכול כך:
רציתי לשאול את אנ"ש איך הנכם נוהגים כשאתם ניגשים לעמוד כחזן ושליח ציבור בבית כנסת שכונתי, שטיבלאך וכדומה, האם גם שם אתם ככה אומרים, או רק כשאתם מתפללים לבדכם (ולא כשליח ציבור) או בבית כנסת של אנ"ש?
היכן התמימות?
הרי גם אתה מבין
שכל דבר צריך לברר כדי שיתקבל על הלב.
תמימות זה דבר שאתה צריך לקיימו לאחר שברור לך שכך צריך לעשות.מתנצל מאוד שלא הסברתי כראוי את שאלתי לאנ"ש היקרים מאוד
אולם, לענ"ד ואני משער שאתם מסכימים איתי, זה שאדם ברסלבער לא אומר שהוא צריך להפוך בכוח בית כנסת ליטאי לברסלב, ולכן שאלתי בתמימות איך לנהוג בזה (וכמו שהרחבתי בהמשך מצד לא תתגודדו וכדומה, ושהשליח ציבור צריך להתפלל כמנהג המקום), והיה פשוט לי שהשאלה מובנת, אבל כלל לא עלה על דעתי שעל עצם השיחה בכלל יפקפקו ויטילו ספיקות ודיונים מיותרים (שזה יתכן שנוטה קצת מהתמימות כנלענ"ד).
-
ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)מי אנחנו שנגיד על קודש קדשים 'כן ידע או לא ידע'
אם ראשונים כמלאכים אנו כחמורים
יבוא כל חוקר אונברסיטאי ויחלק ציונים לתלמידי מוהרנ"ת ושאר צדיקי אמת וגדולי ישראל ? ? -
ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)@אחד-מאנש בוודאי שהרב מטהשערין ידע והתייחס לפי מנהג העולם כפי שניתן לראות לפעמים בליקו"ה שמוהרנ"ת כותב על פי מנהג העולם ולאו דוקא לפי מנהג אנ"ש!
-
לדעתי עם רב אליעזר חשין אומר שנראה שהרב מטשעהרין לא ידע מהשיחה הזאת, אז יש לנו על מי לסמוך כי יש לו כתפיים רחבות להגיד את זה, בגלל בקיאותו בדברים אלו כידוע.
בכל זאת ממש מעניין אותי הסיבות בפועל איך זה קרה ששיחה כזאת לא הייתה ידועה. קצת לא מבין איך זה קרה בפועל שהשיחה הזאת לא הייתה ידועה. בפרט שזה שיחה שמספיק פעם אחת לשמוע אותה ואז אתה משנה את הנוסח וזה נכנס לך להרגל. וממילא בקל לזכור ולהעביר את זה הלאה, אבל את זה כבר צריך לשאול את מי שמבין בזה, אם מישהו מכיר שיעורים או ספרים או כל כיוצא בזה שעוסק בזה אני ישמח שיגיד.
הרב @נוה-צדיקים כתב:
@אחד-מאנש בוודאי שהרב מטהשערין ידע והתייחס לפי מנהג העולם כפי שניתן לראות לפעמים בליקו"ה שמוהרנ"ת כותב על פי מנהג העולם ולאו דוקא לפי מנהג אנ"ש!
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
-
לדעתי עם רב אליעזר חשין אומר שנראה שהרב מטשעהרין לא ידע מהשיחה הזאת, אז יש לנו על מי לסמוך כי יש לו כתפיים רחבות להגיד את זה, בגלל בקיאותו בדברים אלו כידוע.
בכל זאת ממש מעניין אותי הסיבות בפועל איך זה קרה ששיחה כזאת לא הייתה ידועה. קצת לא מבין איך זה קרה בפועל שהשיחה הזאת לא הייתה ידועה. בפרט שזה שיחה שמספיק פעם אחת לשמוע אותה ואז אתה משנה את הנוסח וזה נכנס לך להרגל. וממילא בקל לזכור ולהעביר את זה הלאה, אבל את זה כבר צריך לשאול את מי שמבין בזה, אם מישהו מכיר שיעורים או ספרים או כל כיוצא בזה שעוסק בזה אני ישמח שיגיד.
הרב @נוה-צדיקים כתב:
@אחד-מאנש בוודאי שהרב מטהשערין ידע והתייחס לפי מנהג העולם כפי שניתן לראות לפעמים בליקו"ה שמוהרנ"ת כותב על פי מנהג העולם ולאו דוקא לפי מנהג אנ"ש!
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
אחת הדוגמאות למנהג שמובא בנחת השולחן ואינו מנהג אנ"ש, הוא ההקפדה לא לקדש בליל שבת בין שעה פלונית לאלמונית [מנהג חסידי מוכר, כרגע אינני זוכר השעות].
-
לדעתי עם רב אליעזר חשין אומר שנראה שהרב מטשעהרין לא ידע מהשיחה הזאת, אז יש לנו על מי לסמוך כי יש לו כתפיים רחבות להגיד את זה, בגלל בקיאותו בדברים אלו כידוע.
בכל זאת ממש מעניין אותי הסיבות בפועל איך זה קרה ששיחה כזאת לא הייתה ידועה. קצת לא מבין איך זה קרה בפועל שהשיחה הזאת לא הייתה ידועה. בפרט שזה שיחה שמספיק פעם אחת לשמוע אותה ואז אתה משנה את הנוסח וזה נכנס לך להרגל. וממילא בקל לזכור ולהעביר את זה הלאה, אבל את זה כבר צריך לשאול את מי שמבין בזה, אם מישהו מכיר שיעורים או ספרים או כל כיוצא בזה שעוסק בזה אני ישמח שיגיד.
הרב @נוה-צדיקים כתב:
@אחד-מאנש בוודאי שהרב מטהשערין ידע והתייחס לפי מנהג העולם כפי שניתן לראות לפעמים בליקו"ה שמוהרנ"ת כותב על פי מנהג העולם ולאו דוקא לפי מנהג אנ"ש!
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
באופן מהותי זה ממש מעניין כי השיחה הזאת נוגעת מבחינה מסוימת להלכה לשינוי נוסח של ברכה. וזה מעניין האם אפשר להגיד שבפשיטות זאת סברה הלכתית של רבינו, או שזה יותר דומה לסיבה קבלית כמו ההפרדה בין אתה סתר לי למצר תצרני. באופן כללי האם יש נוסחים אחרים שאומרים כמו רבינו אולי ספרדים תימנים אשכנז ספרד או שזה ממש חידוש של רבינו.
אם אני בוחר להתעלם לרגע מהסברה של הרב @וועלן-וועלן, שזה מחמת שלא ידעו מהשיחה הזאת. אז אולי אפשר להגיד אולי סברה שהסיבה שהיו אנ"ש שלא קיימו את השיחה ולא שינו את הנוסח, כי היה להם ברור שרבינו לא אמור לגעת בעניין של הלכה נוסח. וכידוע השיחה שרבינו אמר שאפשר להיות חסיד ולהתפלל אשכנז. ולכן מרוב הבירור שלהם של מכלול השיחות והתורות של רבינו, הבינו שהשיחה הזאת נאמרה מצד הלכתי, ולא כמו שאר שיחות או תורות שהם נוגעים לכל אחד ואחד. (הארכתי על זה כמה פעמים בפורום על הצורך, לזקק לברר מה התחום של רבינו ומה לא, אני מקווה שאני לא יקבל עכשיו צעקות בסגנון מה אתה לא מאמין ברבינו וכל דברי רבינו נצחיים וכו', אני מבין שזה יכול לצוף אם זה יעלה אז לא תהיה בררה כי אם לענות או להפנות למקום שהתייחסתי לזה).
-
ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)מי אנחנו שנגיד על קודש קדשים 'כן ידע או לא ידע'
אם ראשונים כמלאכים אנו כחמורים
יבוא כל חוקר אונברסיטאי ויחלק ציונים לתלמידי מוהרנ"ת ושאר צדיקי אמת וגדולי ישראל ? ?ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)מי אנחנו שנגיד על קודש קדשים 'כן ידע או לא ידע'
אם ראשונים כמלאכים אנו כחמורים
יבוא כל חוקר אונברסיטאי ויחלק ציונים לתלמידי מוהרנ"ת ושאר צדיקי אמת וגדולי ישראל ? ?זה שאדם יודע הרבה שיחות או לא יודע, לא מעלה ומוריד כלל במעלתו מביחנה מסוימת (נדמה לי שראיתי שהרב בנדר עצמו אמר כן)
כמו שפעם שמעתי מאחד מחשובי אברכי אנ"ש היקרים שעוסק רבות בהפצה, שאפילו מוהרנ"ת (צריך לומר את זה בכבוד הראוי, אבל אפילו מוהרנ"ת) יש שיחות שלא ידעם רוב ככל שנותיו, לדוגמא על"ת מכתב תל"ד שנכתב בשנת תר"ג שנתיים לפני הסתלקותו: וְזֶה סָמוּךְ שָׁמַעְתִּי מִידִידֵנוּ הַוָּתִיק רַבִּי גֵּרְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד הַמַּגִּיד זַ"ל מִטִּירָהאוִויצֶע, שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַכֹּל מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ תִּקּוּן אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם בִּזְמַן אַחֵר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. היינו עד סמוך לשנת תר"ג לא ידע שיחה שכל ילד יכול לדעת היום, והיא מודפסת בכמה מקומות ומפורסמת מאוד
ויש עוד הרבה דוגמאות כאלונ.ב. לענ"ד ספר נחת השולחן הוא ספר חידושים שנכתב בשביל כל יהודי והוא בא לחדש חידושים על פי הליקו"מ, ולא כספר שיחות ומנהגי ומסורת אנ"ש, ולכך גם באם ידע את השיחה, היה ראוי יותר שיביא את הנוסח הרווח בעולם, כי גם לנוסחת העולם יש מקור חשוב ומכובד ממנהג עם ישראל בכל הדורות (אבל אנו צריכים לנהוג כרבינו). והדברים פשוטים.
-
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
אחת הדוגמאות למנהג שמובא בנחת השולחן ואינו מנהג אנ"ש, הוא ההקפדה לא לקדש בליל שבת בין שעה פלונית לאלמונית [מנהג חסידי מוכר, כרגע אינני זוכר השעות].
-
-
באופן מהותי זה ממש מעניין כי השיחה הזאת נוגעת מבחינה מסוימת להלכה לשינוי נוסח של ברכה. וזה מעניין האם אפשר להגיד שבפשיטות זאת סברה הלכתית של רבינו, או שזה יותר דומה לסיבה קבלית כמו ההפרדה בין אתה סתר לי למצר תצרני. באופן כללי האם יש נוסחים אחרים שאומרים כמו רבינו אולי ספרדים תימנים אשכנז ספרד או שזה ממש חידוש של רבינו.
אם אני בוחר להתעלם לרגע מהסברה של הרב @וועלן-וועלן, שזה מחמת שלא ידעו מהשיחה הזאת. אז אולי אפשר להגיד אולי סברה שהסיבה שהיו אנ"ש שלא קיימו את השיחה ולא שינו את הנוסח, כי היה להם ברור שרבינו לא אמור לגעת בעניין של הלכה נוסח. וכידוע השיחה שרבינו אמר שאפשר להיות חסיד ולהתפלל אשכנז. ולכן מרוב הבירור שלהם של מכלול השיחות והתורות של רבינו, הבינו שהשיחה הזאת נאמרה מצד הלכתי, ולא כמו שאר שיחות או תורות שהם נוגעים לכל אחד ואחד. (הארכתי על זה כמה פעמים בפורום על הצורך, לזקק לברר מה התחום של רבינו ומה לא, אני מקווה שאני לא יקבל עכשיו צעקות בסגנון מה אתה לא מאמין ברבינו וכל דברי רבינו נצחיים וכו', אני מבין שזה יכול לצוף אם זה יעלה אז לא תהיה בררה כי אם לענות או להפנות למקום שהתייחסתי לזה).
באופן כללי האם יש נוסחים אחרים שאומרים כמו רבינו אולי ספרדים תימנים אשכנז ספרד או שזה ממש חידוש של רבינו.
ספרדים, תימנים, אשכנז, ספרד - לא
אבל בנוסח חב"ד כן (וראה בתורה אור פרשת בראשית דף א' ע"ד: "וכמו שמסיים בברכה זו בישתבח 'מלך יחיד חי העולמים', ובברוך שאמר אומרים ג"כ 'יחיד חי העולמים מלך'")
-
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
אחת הדוגמאות למנהג שמובא בנחת השולחן ואינו מנהג אנ"ש, הוא ההקפדה לא לקדש בליל שבת בין שעה פלונית לאלמונית [מנהג חסידי מוכר, כרגע אינני זוכר השעות].
@בדרך מנהג שנפסק להלכה במגן אברהם ונראה לי מקורו מ"ספר חסידים".
ששעה שביעית מזל מאדים שולט. -
פוסט זה נמחק!
-
בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!! -
[[topic:post-is-deleted]]פוסט זה נמחק!
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות