בירור בנושא האם חסידי ברסלב מצביעים בבחירות?
-
@סופר
אני שואל מחוסר ידיעה, ואולי תעזור לי בענין,
האם תלמידי ר' גדליה כיום בירושלים, (ולמשל בנו או נכדיו הגרים בירושלים) אכן אינם מצביעים?
והאם בית שמש דינה כדין ירושלים, שבני העיר שם כפופים לדעת העדה החרדית?
(אני מדבר על רובם של חסידי ברסלב, כי גם בירושלים יש חסידי ברסלב המצביעים)
והאם ר' גדליה אמר כן כי היה קרוב לבעל המנחת יצחק?
מה הגדר בכל העניינים הנ"ל?@סופר
אני שואל מחוסר ידיעה, ואולי תעזור לי בענין,
האם תלמידי ר' גדליה כיום בירושלים, (ולמשל בנו או נכדיו הגרים בירושלים) אכן אינם מצביעים?כפי שכתבתי כבר בהודעות הקודמות,
בניו (הגרא"מ ולהבל"ח הגרנ"א) הורו שכיום יש להצביע גם בירושלים.והטעם, כי המציאות השתנתה לגמרי, כמובן לכל.
בזמן אביהם ז"ל היה הבד"צ ה"בית דין של ירושלים", ולכן היו תושבי ירושלים מחוייבים לפסקיו.
אולם כיום, שהיישוב בירושלים השתנה, והוא מורכב מקהילות-קהילות שכל אחד יש לו בית דין לעצמו ורב ודומ"ץ לעצמו, ובד"צ דהעדה הוא הבית דין רק לחוג מסויים - הרי שאין לזה דין בית-דין של העיר שכולם מחוייבים לו.
כך שמעתי.
-
הם אמרו שזה הסברא?
נשמע מוזר.
המצב בירושלים השתנה כל כך אז שנת תשלט?
חוץ מבעלזא לא השתנה משהו. -
ולענין ירושלים.
ר"נ ליברמנש לא הצביע מאז שעלה לירושלים מטעמו של ר' גדליה, וגם בבי"ש לא רצה להצביע מטעם זה.
[כמדו' שבסוף הגיע נכדו ואמר לו שמפרשים את זה שבברסלב אסור להצביע ואז הצביע]. -
רגע, רגע, לפני שיש כאן אנשים שרוצים לסגור את הבסטה ובדחיפות [הנשמע מהחמצה ומאכזבה בהתמעטות הניכרת של קולות הבוחרים הקבועים...]
רציתי לברר מיודעי דבר 'מדייקים', כידוע ר' לוי יצחק בנדער בתחילה הלך לבחירות ובסוף לא, מי יודע באיזה בחירות במדויק הפסיק רלוי"צ ללכת לבחירות, לדוגמא היה בחירות בתשמ"ט ואז הוא ודאי לא הלך, מה עם בחירות שהיה בשנת תדש"ם, או תשמ"א והבחירות לפני כן. בקיצור, באיזה בחירות הוא הפסיק ללכת, מי יודע? -
@סופר
אני שואל מחוסר ידיעה, ואולי תעזור לי בענין,
האם תלמידי ר' גדליה כיום בירושלים, (ולמשל בנו או נכדיו הגרים בירושלים) אכן אינם מצביעים?כפי שכתבתי כבר בהודעות הקודמות,
בניו (הגרא"מ ולהבל"ח הגרנ"א) הורו שכיום יש להצביע גם בירושלים.והטעם, כי המציאות השתנתה לגמרי, כמובן לכל.
בזמן אביהם ז"ל היה הבד"צ ה"בית דין של ירושלים", ולכן היו תושבי ירושלים מחוייבים לפסקיו.
אולם כיום, שהיישוב בירושלים השתנה, והוא מורכב מקהילות-קהילות שכל אחד יש לו בית דין לעצמו ורב ודומ"ץ לעצמו, ובד"צ דהעדה הוא הבית דין רק לחוג מסויים - הרי שאין לזה דין בית-דין של העיר שכולם מחוייבים לו.
כך שמעתי.
אולם כיום, שהיישוב בירושלים השתנה, והוא מורכב מקהילות-קהילות שכל אחד יש לו בית דין לעצמו ורב ודומ"ץ לעצמו, ובד"צ דהעדה הוא הבית דין רק לחוג מסויים - הרי שאין לזה דין בית-דין של העיר שכולם מחוייבים לו.
הבתי דין הפרטיים הם יותר בענייני ממונות פרטיות בין אדם לחבירו ובוררות והוראה וכדומה ומקסימום פעילות של כשרות, אבל בד"צ העדה החרדית הוקמה בזמנו על ידי גדולי עולם כבית דין כללי גם לתקנת ולהנהגת העיר ותושביה היראים [ובזמנו ציבור היראים קיבלו זאת כסמכות של "כל שלושה שעמדו על ישראל הרי הם כבית דינו של משה" המובא בחז"ל (וזה סוגיא בפני עצמו)], ולא הוקם עד היום כלל בית דין נוסף או חילופי לענין הזה, ואם כן מה כל כך מובן לכל שהמציאות השתנתה?
[היה קהילות ספורות שבאו מחו"ל ומראש לא רצו לקבל את מרות הבד"צ (וגם זה סוגיא בפני עצמו), אבל מה החילוק היום ופעם לאחד שכן קיבל?] -
זה מאותה סיבה שפחות שייך היום "לא תתגודדו" בהרבה נושאים.
-
כמה נפלא ומשעשע
ר' לוי יצחק ור' שמואל שפירא
כזה אהבה כזו הערצה בין אחד לשני
זה הולך כי גדולי ישראל מאגודה.. וזה נמנע בחרדה כפסק הביד"צ.
אך מה שתופס במיוחד .. שזה לא הנושא ביניהם, ואפילו לא איזכור קטן..
כי המקשר ביניהם זה נחל נובע מקור חכמה
המקשר ביניהם זה עבודת ה', עלמא דאתי, ימות המשיח. התבודדות וחצות, שמחה והתחזקות ושמירת הזמן
אם החבר שלי בכולל או בבית מדרש שונה ממני בדעת בעניין זה, נדמה לי שמותר לי ללכת בעקבותיהםר' לוי יצחק ור' שמואל שפירא
כזה אהבה כזו הערצה בין אחד לשני
זה הולך כי גדולי ישראל מאגודה.. וזה נמנע בחרדה כפסק הביד"צ.
אך מה שתופס במיוחד .. שזה לא הנושא ביניהם, ואפילו לא איזכור קטן..שמעתי מר' יהושע דרוק, ששמע בהקלטה שהקליט ר' מוטה פראנק את רלוי"צ, שאומר בזה"ל:
"אני וסבך לא משתווים בהרבה מאוד עניינים; אולם רבינו ציווה שנחזיק את עצמנו ביחד".
-
כפי שכתבתי קודם
הדיון שצריך להיות אינו האם מותר וצריך להצביע בבחירות, (כל אחד ורבותיו ודעותיו) אלא ספציפית בבחירות האלה, אחר ההסכמה ליעדים, מה הדבר הנכון על פי דעת רביה"ק.
כליטאי בעבר, שמגיע מבית מדרש שבו באמת ההצבעה בבחירות היא חובה קדושה כדי להעמיד הדת על תילה, יש לי בזה התחבטות גדולה, בין ההתקוממות על מסירת החלשים, לבין אמת ואמת לאמיתה, דהיינו שסוכ"ס המפלגה הקיימת תפעל לפחות עבור חלק.
אני נוטה לאופציה הראשונה, שהפעם אסור להצביע גם מי שבדרך כלל כן מצביע, כי א"א לתת לזה יד.
אבל אני לא פוסק ולא כלום, רק באתי להציג את ההתחבטות שלי, ואשמח לדעת מה חושבים אנ"ש דפה.אחרי ההתקרבות לרבינו זה לא משנה מה היית קודם אם ליטאי או חסיד
כפי שכתבתי קודם
הדיון שצריך להיות אינו האם מותר וצריך להצביע בבחירות, (כל אחד ורבותיו ודעותיו) אלא ספציפית בבחירות האלה, אחר ההסכמה ליעדים, מה הדבר הנכון על פי דעת רביה"ק.
כליטאי בעבר, שמגיע מבית מדרש שבו באמת ההצבעה בבחירות היא חובה קדושה כדי להעמיד הדת על תילה, יש לי בזה התחבטות גדולה, בין ההתקוממות על מסירת החלשים, לבין אמת ואמת לאמיתה, דהיינו שסוכ"ס המפלגה הקיימת תפעל לפחות עבור חלק.
אני נוטה לאופציה הראשונה, שהפעם אסור להצביע גם מי שבדרך כלל כן מצביע, כי א"א לתת לזה יד.
אבל אני לא פוסק ולא כלום, רק באתי להציג את ההתחבטות שלי, ואשמח לדעת מה חושבים אנ"ש דפה.אחרי ההתקרבות לרבינו זה לא משנה מה היית קודם אם ליטאי או חסיד
אפשר לפמפם את זה כמה שרוצים, אבל תכל'ס, גם גדולי וזקני אנ"ש זצ"ל שהיו מחולקים בענין הבחירות - הדבר נגזר ישירות ממוצאם והשתייכותם הקודם, לפני ההתקרבות.
הבה לא נשחק במשחקי 'נדמה לי'.
-
בברסלב לא מעניין שום דבר חוץ מהתכלית ועבודת ה'.
שאר הדברים יש מספיק מקום איפה לדברבברסלב לא מעניין שום דבר חוץ מהתכלית ועבודת ה'.
שאר הדברים יש מספיק מקום איפה לדברהובא אתמול בפורום לתורה ע"י ר' נתן רוזנבלט:
סיפר לי מו"ר ר' בנימין רימר שהוא ועוד שניים עלו לרלו"י לבחירות בשליחות הגרי"ש. "הוא קיבל אותנו כשקם בחצות, ואמר לנו שבספריו יש רק חצות והתבודדות ולא בחירות"...
השניים שעימו: הגר"ש קוק ור"מ לסקר (חתן רלו"י ומועמד עץ) החידוש שתפס אותי שגם מול האיידים היחיד לא זע. (רב"ר סיפר שנפסיק להתווכח בתוך ברסלב...)ור' דורשי יחודך הגיב:
שמעתי מר' יענקל זילבר בנוסח אחר
שדיברו עמו שהאמת היא שצריך להצביע עץ וזה האמת
רלו"י נענה (בתרגום חופשי) איני יודע, אני יודע רק שהאמת שצריך לקום חצות ולעשות התבודדות בפעלד -
@הדריכנו-בדרך-האמת ממתי קהילת מאי"ע נהיו קנאים? האם זה תמיד היה כך?
@הדריכנו-בדרך-האמת ממתי קהילת מאי"ע נהיו קנאים? האם זה תמיד היה כך?
כמדומה שרנד"ק עצמו קנאי [שמעתי על המפגש הראשון שלו עם זקן זוגתו ר' מוטל יגלניק, הוא היה המום לראות אותו - במדי צבא של רב צבאי...]
-
בלת"ק
דעת הגאון רבי גדליה קעניג זצוק"ל הייתה שמצווה להשתתף בבחירות.שאלתי כמה מנכדיו ואמרו שלא הצביע (וכן אמר לי אחד בשם ר"א בנו-שאביו לא הצביע, והסביר ביאור שלם מדוע היום הוא כן מצביע-ומכיוון שאיני בטוח מהי התשובה איני רוצה לכתוב בשמו דברים סתם).
כן שמעתי גם מרבי אפרים קעניג שליט"א סמוך ונראה לבחירות האחרונות,
שאביו רבי גדליה נמנע מהצבעה בירושלים, בגלל שסבר שהבית דין הוא המכריע בעניני ירושלים
[רבי אפרים הוסיף, שכיום אינו בטוח שזה נכון]
ואילו בשאר הארץ דעתו היתה שצריך להצביע. -
ולענין ירושלים.
ר"נ ליברמנש לא הצביע מאז שעלה לירושלים מטעמו של ר' גדליה, וגם בבי"ש לא רצה להצביע מטעם זה.
[כמדו' שבסוף הגיע נכדו ואמר לו שמפרשים את זה שבברסלב אסור להצביע ואז הצביע].ולענין ירושלים.
ר"נ ליברמנש לא הצביע מאז שעלה לירושלים מטעמו של ר' גדליה, וגם בבי"ש לא רצה להצביע מטעם זה.
[כמדו' שבסוף הגיע נכדו ואמר לו שמפרשים את זה שבברסלב אסור להצביע ואז הצביע].?????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
-


-
אולם כיום, שהיישוב בירושלים השתנה, והוא מורכב מקהילות-קהילות שכל אחד יש לו בית דין לעצמו ורב ודומ"ץ לעצמו, ובד"צ דהעדה הוא הבית דין רק לחוג מסויים - הרי שאין לזה דין בית-דין של העיר שכולם מחוייבים לו.
הבתי דין הפרטיים הם יותר בענייני ממונות פרטיות בין אדם לחבירו ובוררות והוראה וכדומה ומקסימום פעילות של כשרות, אבל בד"צ העדה החרדית הוקמה בזמנו על ידי גדולי עולם כבית דין כללי גם לתקנת ולהנהגת העיר ותושביה היראים [ובזמנו ציבור היראים קיבלו זאת כסמכות של "כל שלושה שעמדו על ישראל הרי הם כבית דינו של משה" המובא בחז"ל (וזה סוגיא בפני עצמו)], ולא הוקם עד היום כלל בית דין נוסף או חילופי לענין הזה, ואם כן מה כל כך מובן לכל שהמציאות השתנתה?
[היה קהילות ספורות שבאו מחו"ל ומראש לא רצו לקבל את מרות הבד"צ (וגם זה סוגיא בפני עצמו), אבל מה החילוק היום ופעם לאחד שכן קיבל?]וועלן-וועלן כתב:
אולם כיום, שהיישוב בירושלים השתנה, והוא מורכב מקהילות-קהילות שכל אחד יש לו בית דין לעצמו ורב ודומ"ץ לעצמו, ובד"צ דהעדה הוא הבית דין רק לחוג מסויים - הרי שאין לזה דין בית-דין של העיר שכולם מחוייבים לו.
הבתי דין הפרטיים הם יותר בענייני ממונות פרטיות בין אדם לחבירו ובוררות והוראה וכדומה ומקסימום פעילות של כשרות, אבל בד"צ העדה החרדית הוקמה בזמנו על ידי גדולי עולם כבית דין כללי גם לתקנת ולהנהגת העיר ותושביה היראים [ובזמנו ציבור היראים קיבלו זאת כסמכות של "כל שלושה שעמדו על ישראל הרי הם כבית דינו של משה" המובא בחז"ל (וזה סוגיא בפני עצמו)], ולא הוקם עד היום כלל בית דין נוסף או חילופי לענין הזה, ואם כן מה כל כך מובן לכל שהמציאות השתנתה?
[היה קהילות ספורות שבאו מחו"ל ומראש לא רצו לקבל את מרות הבד"צ (וגם זה סוגיא בפני עצמו), אבל מה החילוק היום ופעם לאחד שכן קיבל?]כדי שלא יובן חלילה עלי משהו לא נכון (כמו שמישהו כבר פקפק בהודעה אחרת, וחבל), שאלתי הנ"ל היא על חסיד ברסלב שעד היום לא הצביע כלל וכלל מחמת הבד"צ (כמו הרבה מאנש היקרים), ועל כך אני שואל "מה מובן לכל שהמציאות השתנתה". ואני לא מכליל בשאלתי אחד השייך ספציפית לקהילה עם רב מיוחד שמורה דרכה. וד"ל
@בדרך -
וועלן-וועלן כתב:
אולם כיום, שהיישוב בירושלים השתנה, והוא מורכב מקהילות-קהילות שכל אחד יש לו בית דין לעצמו ורב ודומ"ץ לעצמו, ובד"צ דהעדה הוא הבית דין רק לחוג מסויים - הרי שאין לזה דין בית-דין של העיר שכולם מחוייבים לו.
הבתי דין הפרטיים הם יותר בענייני ממונות פרטיות בין אדם לחבירו ובוררות והוראה וכדומה ומקסימום פעילות של כשרות, אבל בד"צ העדה החרדית הוקמה בזמנו על ידי גדולי עולם כבית דין כללי גם לתקנת ולהנהגת העיר ותושביה היראים [ובזמנו ציבור היראים קיבלו זאת כסמכות של "כל שלושה שעמדו על ישראל הרי הם כבית דינו של משה" המובא בחז"ל (וזה סוגיא בפני עצמו)], ולא הוקם עד היום כלל בית דין נוסף או חילופי לענין הזה, ואם כן מה כל כך מובן לכל שהמציאות השתנתה?
[היה קהילות ספורות שבאו מחו"ל ומראש לא רצו לקבל את מרות הבד"צ (וגם זה סוגיא בפני עצמו), אבל מה החילוק היום ופעם לאחד שכן קיבל?]כדי שלא יובן חלילה עלי משהו לא נכון (כמו שמישהו כבר פקפק בהודעה אחרת, וחבל), שאלתי הנ"ל היא על חסיד ברסלב שעד היום לא הצביע כלל וכלל מחמת הבד"צ (כמו הרבה מאנש היקרים), ועל כך אני שואל "מה מובן לכל שהמציאות השתנתה". ואני לא מכליל בשאלתי אחד השייך ספציפית לקהילה עם רב מיוחד שמורה דרכה. וד"ל
@בדרךאם הוא מרגיש שייך לחוג זה, אז כנראה לגביו המציאות באמת לא השתנתה.
ואם הוא שומע בקולם בכל העניינים, צריך הוא לשמוע בקולם גם בבחירות.המדובר היה שלגבי רוב תושבי ירושלים, שאינם שייכים כלל להשקפת העדה החרדית, לגבם כיום אין זה הבית דין של העיר שמחייב את כל העיר. ופוק חזי מאי עמא דבר, שרוב המכריע של תושבי ירושלים החרדים לדבר ה' - לא מעלה ולא מוריד להם כלום מה שבית דין צדק דהעדה פוסק (בכל העניינים), כי יש להם פוסקים ורבנים משלהם.
וזו הייתה כוונתי במה שכתבתי "כמובן לכל" - כי כיום המציאות בשטח כלפי רוב רובם של תושבי ירושלים, השתנתה לחלוטין. (לפני עשרות שנים, הגאב"ד דהעדה היה נקרא בפי כל "דער רב פון ירושלים". כיום (כשהיה גאב"ד), אפשר לשמוע את זה רק בקרב חוגי העדה, שמהווים אחוז קטן מתושבי העיר החרדים. ואילו רוב אנשי העיר אינם מתייחסים אליו כלל כ"הרב של ירושלים")
אכן מי ששייך לחוג זה, ואלו הם רבניו - בוודאי שעליו להקשיב להם ולעשות ככל אשר יורו, ואסור לו להצביע בבחירות.
וקל להבין.
-
ולענין ירושלים.
ר"נ ליברמנש לא הצביע מאז שעלה לירושלים מטעמו של ר' גדליה, וגם בבי"ש לא רצה להצביע מטעם זה.
[כמדו' שבסוף הגיע נכדו ואמר לו שמפרשים את זה שבברסלב אסור להצביע ואז הצביע].?????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
@בדרך
ייתכן שזה אחרי ששכנעו אותו, כמו שכתבתי.
בכל אופן אתה בטוח שזה לא קודם ירושלים, ולא לעירייה? -
יש מישהו שיכול לברר האם אנ"ש בדור הקודם שבאו מפולין והתגוררו בירושלים הלכו להצביע והתייחסו לנושא ??
[בלי שמות בבקשה!!]
-
@בדרך
ייתכן שזה אחרי ששכנעו אותו, כמו שכתבתי.
בכל אופן אתה בטוח שזה לא קודם ירושלים, ולא לעירייה? -
לא נמאס לכם לברר מה עשה פלוני ומה נהג אלמוני מזקני אנ''ש??
בלי לזלזל באף יהודי ח''ו, אבל מה שמישהו נהג בעניין זה, אם הוא לא מהבנה כל שהיא בספרי רבינו אז את מי זה מעניין??
אולי מישהו ירים את הכפפה, ויתחיל לדבר מספרי רבינו??
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות