יחס מאנ"ש ודרך ארץ

[מאיר לב]

@איש-הפלא כתב:

אחר המחילה מכת״ר
זה שאתה מחובר בדרך אחרת לא מכריח שהשני טועה בדרכו, שישים ריבוא דרכים לתורה.
זה יפה לקרב אבל שני הצדדים לא צריכים לזלזל.

זה בדיוק הייתה כוונתי, שיש כאלו שהגישה שלהם היא שהשני טועה, וזה ממש לא נכון להגיע בגישה כזו!
רבינו לא שולל את כל הצדיקים אלא מוסיף עליהם את האור הכי גדול שיש.

[ע.י.ר.נ.י]

בתורה כ"ז מובא:
"כִּי עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם וְהֵם חוֹקְרִים וּמַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת"

ובתורה ס"ב מוסיף ומרחיב:
"חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" 'שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, אֲפִילּוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדַת אֱלִילִים מוֹחֲלִין לָהֶם' אֲבָל "חָלַק לִבָּם, עַתָּה יֶאְשָׁמוּ" כִּי עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת בָּאִין כְּפִירוֹת כַּנַּ"ל וְכָל אֶחָד אוֹחֵז בְּדַעְתּוֹ מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בָּאִים וּמִתְוַעֲדִים יַחַד, לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ לְהָפְכוֹ לְדַעְתּוֹ וַאֲפִילּוּ יָבוֹאוּ יַחַד וִידַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, לא יָשׁוּב מִדַּעְתּוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן שֶׁל הַמַּחֲלקֶת אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם, אֲפִילּוּ עוֹבְדִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מוֹחֲלִין לָהֶם כִּי עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם, בְּוַדַּאי יִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם עַל יְדֵי שֶׁיְּדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה וְיָשִׁיבוּ זֶה אֶת זֶה מִדֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת וְהַכְּפִירוֹת וּבְוַדַּאי יָבוֹאוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וִישָׁרָה עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל"

מובן שכאשר רוצים לקרב אדם לעבודת ה' \ לדרך מסוימת וכדומה, זה חייב להעשות מתוך שלום ואהבה (לפחות מצידך, ו'כמים הפנים לפנים' וכו') ואז יוכלו לצאת מהשיח שינויים האחד בשני, תובנות, תמיהות על דעתו וכו'. אבל כשלא מגיעים בבסיס הזה, השיחה נידונה מלכתחילה לא להגיע למטרה ולתכלית הרצויה.
ובוודאי כמו שהזכירו כאן קודם, לא לפעול בצורה 'מפלגתית' מתוך מניע לגדל את 'המתפקדים' בשורות ברסלב, אלא לזכור תמיד שגם אנחנו מתדפקים על שערי רבינו מתוך האמונה כידיעה שזו הדרך וזה השביל להתקרב על ידו באמת לה' יתברך בדורות הללו, וממילא זו מטרתנו גם בדיבורנו עם אחרים לקרבם לתכלית.
לסיכום אם רבינו רצה שנדבר עם בני אדם, ונקרבם לתכלית, עלינו לפתח בעצמנו את נקודת אהבת ישראל שלנו, ורחמנות עליהם כדי שאכן נישא פרי בעמלנו נקיים רצון צדיק ונעלה נחת רוח לה' יתברך מכל יהודי שיעשה צעד נוסף לקראתו.

[חיפוש הצדיק]

חייבים לציין שזה כלל לא בעיה 'ברסלבית'
זה בעיה בכל מקום ובכל קהילה
נדרש פשוט קצת לעבוד על המידות ולחייך לשני ולקרב אותו גם אם אינו בדיוק במקום שלי
תנסה להיכנס בכל בית כנסת בעולם בפרט איפה שיש קהילה מגובשת ותגיד לי מה ההרגשה המיוחדת שקיבלת
כי זה באמת קשה לתת הרגשה טובה לשני וצריך באמת לעבוד על המידות
אבל זה שטות לתלות זאת על הברסלבר'ס שככה הם נוהגים...

ובצד החיובי, בוודאי שעלינו נפל חובת היום לקרב כל אחד ולא להכביד עליו שהרי אנו מצווים ועומדים על רק תחזיקו עצמכם יחד, כמו שהזכירו מקודם הרבנים החשובים

[וועלן וועלן]

@חיפוש-הצדיק כתב:

חייבים לציין שזה כלל לא בעיה 'ברסלבית'
זה בעיה בכל מקום ובכל קהילה
תנסה להיכנס בכל בית כנסת בעולם בפרט איפה שיש קהילה מגובשת ותגיד לי מה ההרגשה המיוחדת שקיבלת
אבל זה שטות לתלות זאת על הברסלבר'ס שככה הם נוהגים...

ועוד גם להיפך, יש גם מקומות בברסלב שתיכף שאדם זר נכנס לשם, יש כמה ברסלבים שיתחברו אליו וינסו לקרבו, ומשתדלים לומר כמה מילים מרבינו ולעודדו ולחזקו.
וזה לא שייך כלל בשאר קהילות

[אחד מאנש]

@גרודניק כתב:

שאין התכלית שכל אחד יהי' ברסלב'ר חסיד

חיי מוהר"ן אות של"ט:

"אמר שלעתיד יהיה כל העולם אנשי ברסלב"

חיי מוהר"ן אות רצ"ט:

'פעם אחת דבר עמי מענין שאי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשמתקרבין להצדיק האמת שבדור. קודם שנמצא הצדיק האמת בעולם, יכולים להתקרב להשם יתברך מעצמו. אבל אחר שכבר נמצא הצדיק האמת בעולם, אי אפשר להתקרב להשם יתברך באמת בשום אופן כי אם כשזוכין להתקרב אליו'.

[גרודניק]

@אחד-מאנש יכולים להיות ברסלב'ר חסיד אפילו שלא מתייגים א"ע כחסיד ברסלב

[מאיר לב]

@אחד-מאנש כתב:

חיי מוהר"ן אות רצ"ט:

'פעם אחת דבר עמי מענין שאי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשמתקרבין להצדיק האמת שבדור. קודם שנמצא הצדיק האמת בעולם, יכולים להתקרב להשם יתברך מעצמו. אבל אחר שכבר נמצא הצדיק האמת בעולם, אי אפשר להתקרב להשם יתברך באמת בשום אופן כי אם כשזוכין להתקרב אליו'.

לגמרי!
רק שאם לא נעשה זאת בצורה נכונה אוהבת ומכילה, נפעל בדיוק את ההפך הגמור!

[נחום בקר]

@אחד-מאנש הדברים נכונים מאד. אך צריך לזכור את תורה נו, א. שמבואר שם שיש צדיק שמולך על כל העולם בסתר. וכל בר בי ברלסב יודע שהכוונה לרבנו. וצריך לעכל ולהכיל את זה שיש אנשים שרבנו פועל איתם בהעלמה וכך דיקא צריך להיות אופן הפעולה ולא בשום צורה אחרת.
נ.ב. וגם למש"כ וועלן וועלן צריך לשים לב כשמקרבים אדם לא להתקיף אותו בדברי חיזוק. והחכמה היא לחזק בהעלמה, כפי שאמר רבנו הקדוש שהוא לא מקפיד שיחזקו בדבריו בלי לומר בשם אומרו. ו
ובדבורי אמונה מספר ר' לוי יצחק זצ"ל איך הוא עצמו התקרב לברסלב בלי שדברו איתו כלום, אלא באופן של כזה ראה וקדש. כאשר המתקרבים רואים יהודים שעובדים את השי"ת בשמחה ודבקים באמונה זה גורם להם לבד לנסות להתחקות אחר סוד ההצלחה, וזהו הקרוב המוצלח ביותר. ותראה מה הרוויחה חסידות ברסלב בזכות כזה קרוב את ר' לוי יצחק.

[חיפוש הצדיק]

@אחד-מאנש כתב יכולים להיות ברסלב'ר חסיד אפילו שלא מתייגים א"ע כחסיד ברסלב
לא בטוח
רבי נתן כותב שהעיקר הוא להיקרא על שם אדמו"ר ז"ל
אולי ניתן להיות יהודי גם בלי להיקרא יהודי?
אדרבה תביא איזה מקור או ציטוט לזה

[לב העולם אתה]

כְּמוֹ כֵן בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, שֶׁרֹאשׁ וְרִאשׁוֹן הוּא קַבָּלַת הָעֹל – דְּהַיְנוּ הִתְקָרְבוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת אֵלָיו, וְהָאֱמוּנָה בוֹ, וּלְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ, וְאַחַר כָּךְ קִיּוּם כָּל עֲבוֹדוֹתָיו וַעֲצוֹתָיו וְלִמּוּדָיו כַּנַּ"ל, וְכָאָמוּר לְעֵיל (מליקו"מ קכט) שֶׁעִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַצַּדִּיק וְהָאֱמוּנָה בוֹ הוּא שֶׁיִּתְהַפֵּךְ עַל־יְדֵי־זֶה לְמַהוּתוֹ, וְכֵן מוּבָא (ליקו"מ קכג): "הָעִקָּר וְהַיְסוֹד, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בוֹ – לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה – דָּבָר קָטֹן וְדָבָר גָּדוֹל, וְלִבְלִי לִנְטוֹת חַס וְשָׁלוֹם מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמֹאל וְכוּ', וּלְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר יְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר", עַיֵּן שָׁם. ספר ההתקשרות ר' שמואל הורוויץ

[לב העולם אתה]

וְעַל כֵּן כָּל הָעֲבוֹדוֹת הֵם כְּפִי הַיְּכֹלֶת, מְעַט אוֹ רַב – וְאֵין צָרִיךְ כָּל כָּךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת 'לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר' וְכוּ' (אבות ב), וְ'אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט' וְכוּ' (מנחות פ' יג), אֲבָל עִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק וּלְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ וְלִהְיוֹת נִכְלָל בּוֹ – זֶה צָרִיךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת עַצְמוֹ מִלְּהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי הַמּוֹנְעִים וְהַמְּסִיתִים וְכוּ', כִּי הַפּוֹרֵשׁ מֵהַצַּדִּיק הוּא כְּפוֹרֵשׁ מֵהַחַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ תַּלְמִידֵי הָרַשְׁבִּ"י עָלָיו כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (יתרו פו:), וּמִכֹּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לְהִתְבַּיֵּשׁ כְּלָל בְּהִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצַּדִּיק – שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (דברים כח) "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם הֲוָיָ"ה נִקְרָא עָלֶיךָ וְכוּ'".

וְגַם מוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן (סי' רפב) שֶׁהַצַּדִּיק הוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד' (תיקו"ז כא, נה:), וּכְשֶׁנִּפְרָדִין מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי מַפְרִידִין קוֹצָא דְּאוֹת ד' דְּ'אֶחָד' וְנַעֲשָׂה חַס וְשָׁלוֹם אֵל אַחֵר רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַיֵּן שָׁם. וְהוּא כְּמוֹ קֹרַח שֶׁחָלַק עַל מֹשֶׁה וְעַל־יְדֵי־זֶה עָקַר עַצְמוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ – עַד יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יֻזְכָּר כְּבוֹדוֹ בְּמַחֲלֹקֶת זוֹ (סנהדרין קט, ב"ר צח) כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק וְיִפְגֹּם הַשֹּׁרֶשׁ חַס וְשָׁלוֹם (ליקו"ה נט"י לסעודה ו, סט).

גַּם מוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (סי' קכט) עִנְיַן הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, וְעִנְיַן הָאֱמוּנָה, וְעִנְיַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – שֶׁהִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת אֱמוּנָה וּכְלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁנִּתְהַפְּכִים לְמַהוּתָם עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת. וְעַל כֵּן כְּמוֹ שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא הָעִקָּר יוֹתֵר מִכָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּם, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (מכות כד) "בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", בִּבְחִינַת "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה" (תהלים קיט); וְעַל זֶה צָרִיךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ בְּפֹעַל מַמָּשׁ – עַל הַשֵּׁם 'יְהוּדִי' וְעַל אֱמוּנָתוֹ בַּה', שֶׁלֹּא לְהַחְלִיף הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה יוֹתֵר גָּבֹהַּ וְגָדוֹל מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַמִּצְווֹת כֻּלָּם, כִּי אֲפִלּוּ יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה, אִם יַכְחִישׁ הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ 'יְהוּדִי' חַס וְשָׁלוֹם אוֹ יִכְפֹּר בָּאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם, אֵין מַמָּשׁ בְּכָל תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו וַעֲבוֹדוֹתָיו, וְרַק הָאֱמוּנָה וְהַשֵּׁם 'יְהוּדִי' שָׁקוּל וְגָבֹהַּ יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְרַק עִם הָאֱמוּנָה וְהַשֵּׁם 'יְהוּדִי' חָשׁוּב וְסָפוּן כָּל תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו וַעֲבוֹדוֹתָיו, וּבִלְתִּי הַשֵּׁם 'יְהוּדִי' וְהָאֱמוּנָה אֵין שׁוּם חֲשִׁיבוּת לְכָל עֲבוֹדָתוֹ.

כֵּן הוּא בְּעִנְיַן הַצַּדִּיק וּשְׁמוֹ, הָעִקָּר הוּא שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְיִכְלֹל עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם שֶׁל הַצַּדִּיק לִהְיוֹת נִקְרָא עָלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל בְּהַשֵּׁם וְהַחֵן וְהַפְּאֵר וְהַיֹּפִי שֶׁל הַצַּדִּיק וְנִתְבַּטֵּל כָּל תַּאֲווֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים, וְיִזְכֶּה לִהְיוֹת נִכְלָל בְּשֵׁם הַשֵּׁם (עי' ליקו"מ ח"ב סז), בִּבְחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד).

שם

[נאר ד'רבה]

@חיפוש-הצדיק כתב:

חייבים לציין שזה כלל לא בעיה 'ברסלבית'

זה כן כי הרב'ה אמר שיבואו ללמוד אצלו דרך ארץ אז האחריות שלנו גדולה יותר...

ועל דברי @לב-העולם-אתה ודברי @חיפוש-הצדיק :
נכון שכתוב את כל הדברים שהובאו אבל...
יש מציאות היום שאדם לוקח המון מהצדיק מקיים את עצותיו וכו'
אבל להגדיר את עצמו כברסלבר קשה לו עקב מניעות משפחתיות, סביבתיות וכדומה
האם אני אגיד עליו שהוא לא ברסלבר??????!!!!!!!!
לא יודע, באמת לא יודע....
אבל כואב לי לחשוב שאדם שיפעל בכזה צורה אני ידחה אותו ויגיד לו:
לא! אתה לא ברסלבר...
הכותב באמת בכאב
ושמח לבירור מעמיק על עניין זה
נאר ד'רבה...

[גרודניק]

חיפוש-הצדיק "כמו שאמר רבינו ז"ל, מה אכפת לי שאחד יברך ברכת המזון בכוונה ואינו יודע שההתעוררות בא ממנו".

[גרודניק]

גרודניק כתב:

חיפוש-הצדיק "כמו שאמר רבינו ז"ל, מה אכפת לי שאחד יברך ברכת המזון בכוונה ואינו יודע שההתעוררות בא ממנו".

[בדרך]

כשמתקרבים לרצפטים של הרופא - אפשר מבלי להיקרא על שמו.

להתקרב לרופא בעצמו, לכוחו הגדול בעצמו העולה על מעלת כל רפואותיו היקרים - זה בלתי אפשרי מבלי להיקרא על שמו, במוקדם או במאוחר, באופן כזה או באופן אחר.

[גרודניק]

@בדרך נכון, ולא חשבתי ואמרתי אחרת, דיברתי על הנקודה שאי אפשר לזלזל באנשים שמשתמשים רק בהרצעפט ולא יכולים עדיין להתקרב להרופא בעצמו.

[אוצרבלום]

@גרודניק כתב:

גרודניק כתב:

חיפוש-הצדיק "כמו שאמר רבינו ז"ל, מה אכפת לי שאחד יברך ברכת המזון בכוונה ואינו יודע שההתעוררות בא ממנו".

למה ישן אם אפשר חדש?

[חיפוש הצדיק]

יש כאן שני נושאים
א. האם יש להיקרא על שם אדמו"ר ז"ל
ב. האם יש להלעיט כל אחד בברסלב גם במחיר שהוא יברח
על חלק א בכלליות התשובה היא כן ובוודאי שזה דבר עצום מאוד אבל בלי להיכנס לפרטיות אצל כל אחד כפי שלימדנו רבינו שלא מתערבים אצל השני כלל רק מדברים בכלליות ובוודאי שיש הרבה שהם הרבה יותר מקורבים לרבינו מאיתנו ואינם נקראים עדיין על שמו הקדוש
על חלק ב התשובה היא לא להלעיט ולא לשפוך עליו גלונים של ברסלב שיכולים להבריח אותו לפני שיקבל משהו וכמו שקיבלנו מהגרי"מ שכטר שליט"א שהוא הראה דרך כבושה איך לדבר עם בני העולם מעניין רביז"ל בלי לגרום להם פחדים שהולכים לקרב אותם וגם לדבר עמם סתם בלי להזכיר מעניין רבינו וכך הוא קירב את כל העולם לעניין רבינו שכל העולם אינם מתנגדים ואוהבים ואוהדים את עניין רבינו מאוד

[גרודניק]

@אוצרבלום כתב:

למה ישן אם אפשר חדש?

החדש עדיין לא נמצאים במאגרים...

[אחד מאנש]

להציע לאנשים שמסתובבים בבית כנסת ברסלב לנסוע לאומן לר"ה, יעזור להתקרבות? ואולי יוסיף נפש לקיבוץ הקדוש, שזה לתועלת כולנו כמאמר מוהרנ"ת או שזה עלול להרחיק?