כדבר איש אל רעהו - מה כלול בזה?

[שמחה]

אני פותח פה עכשיו אשכול של בירור מה שרבנו אמר להתבודד כדבר איש אל רעהו,
אני יודע שיש פה עוד אשכול על התבודדות לא מה שחושבים, אבל אני רוצה אשכול שיתמקד בדברי רבנו על ה"כדבר איש אל רעהו" דייקא.
ויש בזה כמה שאלות,
אם זה רק לדבר על הכול בפתיחות או גם בזה שאתה מדבר על מה שבא לך בטוב?
אם אפשר לשכוב או להתנדנד או שצריך כמו תפילה?
אפשר לדבר בשפה שלך גם אם היא רחובית?

רק שיהיה ברור: אני לא בא להתסיס רק שזה פוגש המון אותי ועוד חברים
אז בואו נתברר על זה ביחד!!

[בדרך]

כמדומני בח"א של מעינים בנחלים [לר' משה קרמר] או במקחו של צדיק שלו, יש התעסקות מסויימת בענין, לגבי הנושא של 'חברותא כלפי שמיא'.

אם כי לענ"ד, לפעמים היכן שנגמר מה שנחשב בעיני יהודי חסידי מקהילה סגורה 'חברותא', שם מתחיל אצל יהודי מרוקאי בחינת 'כדבר איש אל רעהו'...

העדות שנקטתי הן כמובן דוגמא בעלמא, ויש עוד לשני הכיוונים.

[חבר אני]

אכן במקחו של צדיק כותב על זה.
אבל לענ"ד עיקר הדגש של כדבר איש אל רעהו, זה העניין של לשפוך את הלב ו"לספר לפניו כל ליבו", כמו שמספרים לחבר. [חבר טוב אמיתי] דהיינו לא רק איך לדבר, אלא בעיקר ה'לדבר הרבה' ולפרט הכל, לא 'להתקמצן' במילים.
המשל -אפשר לכתוב כותרת בעיתון, ואפשר לכתוב סיפור עם תיאורים צבעוניים בספר שלם.

(הביאו כבר באשכול "וידויניקעס" את המובא בשיש"ק ח"ד אות א:
הָיוּ אוֹמְרִים [אנשי שלומינו]: מַהוּ הַנִּקְרָא "חָבֵר אֲמִתִּי", זֶה שֶׁלֹּא עוֹזֵב אֶת רֵעֵהוּ אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּקַלְקָלָתוֹ, וְדִיְּקוּ זֹאת מֵהַנֶּאֱמַר בְּמַעֲשֶׂה "יְהוּדָה וְתָמָר", שֶׁתְּחִלָּה כִּנָה הַכָּתוּב אֶת חִירָה גַּם בְּשֵׁם "חִירָה הָעֲדֻלָּמִי" סְתַם, וּלְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה כָּתוּב "רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי", לְלַמְּדֵנוּ כִּי זֶה נִקְרָא חָבֵר וְרֵעַ אֲמִתִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַפְסִיק אֶת יְדִידוּתוֹ עִם חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּקַלְקָלָתוֹ, כִּי עַל יְדֵי זֶה סוֹף כָּל סוֹף יַטֶּה אֶת לֵב חֲבֵרוֹ לִתְשׁוּבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְעַל כֵּן לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה נִקְרָא בַּתּוֹרָה בְּשֵׁם "רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי", וּבָזֶה נִבְחַן חִירָה הָעֲדֻלָּמִי אִם חָבֵר אֲמִתִּי הוּא לִיהוּדָה, שֶׁאף עַל פִּי שֶׁיָּדַע בְּקַלְקָלַת יְהוּדָה לֹא עֲזָבוֹ אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לְהִתְרוֹעֵעַ עִמּוֹ, וְעַל כֵּן הֵעִידָה עָלָיו הַתּוֹרָה וְאָמְרָה "רֵעֵהוּ" הָעֲדֻלָּמִי.

ושמעתי שפירשו זאת אנ"ש גם לעניין השיחה בל"ק שיספר לפני השי"ת הכל גם הדברים הלא נעימים (אמנם לחבר אסור לספר הכל וכפי שדנו רבות באשכול הנ"ל)