האם יש תיאורים על מסע הלויה של רביה"ק הנורא והקדוש?

[חיפוש הצדיק]

ציטוט ממדור אשרי העיניים: @מדלג-על-ההרים כתב:
ר' לוי יצחק בנדר עוד זכה לראות עיניים שראו את מוהרנ"ת.
כך שכל תלמידיו גדולי אנ"ש שליט"א שמאירים את האור של רבינו בכל העולם גם הם עינים רביעיות שראו את רבינו
וגם ראה את רבי אבא לישניסקי שעוד הכיר זקנה אחת מופלגת בשנים שזכה עוד את מעמד הלוויתו של רביה"ק
מעניין אם יש עדות על מה שנעשה שם

[בדרך]

@חיפוש-הצדיק כתב:

חוץ מהסיפור הידוע שאור עצום הכניס את המיטה הק' לקבר

למה זה כל כך מסקרן?

[מדלג על ההרים]

@חיפוש-הצדיק כתב:

ציטוט ממדור אשרי העיניים: @מדלג-על-ההרים כתב:
ר' לוי יצחק בנדר עוד זכה לראות עיניים שראו את מוהרנ"ת.
כך שכל תלמידיו גדולי אנ"ש שליט"א שמאירים את האור של רבינו בכל העולם גם הם עינים רביעיות שראו את רבינו
וגם ראה את רבי אבא לישניסקי שעוד הכיר זקנה אחת מופלגת בשנים שזכה עוד את מעמד הלוויתו של רביה"ק
מעניין אם יש עדות על מה שנעשה שם

אצל משפחת בערנשטין הירושלמית קיימת מסורת מראש משפחתם ר' פישל דיין שעלה יותר מאוחר לארץ. שהוא היה בחברה קדישה בשעת קבורת רבינו הק' והנורא. - הסיפור ידוע, אשמח אם מישהו יביאו לכאן מן הכתובים..

כידוע ר' נתן אמר לחברה קדישא שאף אחד בעולם לא ראוי להתעסק עמו, ולכן אלו שמתעסקים תמיד במצוה זו יתעסקו אתו. [בדרך כלל היה מקובל אצל צדיקים שגדולי תלמידיהם היו מתעסקים בקבורתם בדחילו ורחימו

[חיפוש הצדיק]

בדרך כתב למה זה כל כך מסקרן?
בזמן הלוויה של האר"י הק' לא היה מהרח"ו כלל בזה העולם הוא הסתובב ולא ידע את נפשו מרוב צער (עד כדי כך שהוא קפץ לתוך הקבר) מעניין לדעת האם כעין אותו עניין היה אצל רבי נתן ותלמידי רבינו כי רבי נתן כמעט לא כתב מזה

[חיפוש הצדיק]

עתה נזכרתי שבזמן שהוציאו את המיטה הק' אז קיבל רבי נתן פי שניים וקיבל הארה עצומה וגבוהה וכו'
ובשביל זה רק אחרי הסתלקות רבינו נתגלה אורו של רבי נתן באופן מופלא

[בדרך]

@חיפוש-הצדיק כתב:

בדרך כתב למה זה כל כך מסקרן?
בזמן הלוויה של האר"י הק' לא היה מהרח"ו כלל בזה העולם הוא הסתובב ולא ידע את נפשו מרוב צער (עד כדי כך שהוא קפץ לתוך הקבר) מעניין לדעת האם כעין אותו עניין היה אצל רבי נתן ותלמידי רבינו כי רבי נתן כמעט לא כתב מזה

הפוך.
אצל מוהרנ"ת מתואר כזה ישוב דעת!
הוא כותב בימי מוהרנ"ת, שאמר לעצמו שבינתיים יישב על הארץ וידבר באזני רבינו מה שלא הספיק לומר לו מקודם, בעודו בחיים.
רק להתבונן מעט ולקלוט - באיזה ישוב דעת מדובר!
ולהזכיר: מדובר במי שנסכם בינו לבין חבריו לא לדבר מתרחיש כזה בכלל שהרבי יכול להסתלק מן העולם.
נורא!

[חיים שלמה]

ר"א שטרנהרץ סיפר שעטפו את רביה"ק עם הגארטל שלו, וזה כיסה את כל גופו,
עד כדי כך רבינו היה רזה מרוב סיגופים.

[איש הפלא]

@בדרך לקלוט גם איזה אמונת חכמים. מעניין כמה יש כזה אמונת חכמים בדורינו

[בדרך]

@חיים-שלמה כתב:

ר"א שטרנהרץ סיפר שעטפו את רביה"ק עם הגארטל שלו, וזה כיסה את כל גופו,
עד כדי כך רבינו היה רזה מרוב סיגופים.

זה היה מלבד הטלית [והתכריכים].

[0548977704]

מתוך 'שער ברסלב':
האש שלי תוקד: ימים אחרונים
ביום חמישי, יום לפני ערב סוכות, התגברה מחלתו של רבינו, רבי נחמן מברסלב, והוא נחלש מאוד. בלילה שלאחר מכן, ליל ערב סוכות, סדר רבינו צוואה לפני רבי נתן ואמר לו לתת שלש-מאות אדומים (סוג מטבע, לנישואיה) לבתו חיה, ולאשתו – הכתובה. ושאל את רבי נתן "יש עוד מה לומר?" ענה לו רבי נתן "גם זה אין אתם צריכים לומר. כי אתם בעצמכם תשיאו את ביתכם". ענה לו רבינו "אצל ה' יתברך הכל אפשר" והוסיף: "אלו השלש שנים חייתי בנס".

בליל שלישי, נתן לרבי נפתלי ורבי שמעון (רבי נתן ישן אז) שעמדו לפניו, מפתח לארונו, ואמר להם שמיד כשיסתלק, עוד לפני קבורתו, ישרפו כל הכתבים שישנם בארונו. הם, שנבהלו מהכנותיו לפטירה, התלחשו ביניהם מבוהלים. אמר להם רבינו: "מה אתם מתלחשים? אתם רשאים לדבר מהסתלקותי בפני, כי איני מתפחד מזה כלל". אחר כך הוסיף: "אפשר אתם מדברים אודותיכם? מה יש לכם לדאוג? מאחר שאני הולך לפניכם! ומה אלו הנשמות שלא הכירו אותי כלל, הם מצפים על תיקונים שלי, מכל שכן אתם!".

ותשחק ליום אחרון
הגיע היום האחרון.

"אבל לא ידעתי כי באותו היום לוקח ה' את אדוננו, אדרבא נדמה לי אז שיחיה עוד.

וכשהאיר היום התחילו לקום משנתם המשרת וכיוצא, שהיו רגילים לעמוד לפניו, ועמדו לפניו. אז הלכתי אל המקוה להכין עצמי לתפילה.

וזה היה יום שלישי, רביעי דסוכות. ובחזרתי מהמקוה באתי לחדרו ומצאתיו יושב על מטתו, יושב ולא שוכב, ומעוטף בטליתו ומתפלל. ואחר כך לקח האתרוג והלולב ומיניו ואחזם בידו מעוטף בטליתו ויושב על מיטתו וסדור של האר"י זכרונו לברכה היה מונח על ברכיו הקדושים וגמר את ההלל עם הארבעה מינים ואמר הושענות בקול רם קצת."

[…]

"אחר כך בשעה קלה ראיתי שחיותו מועט מאד ואי אפשר לו לשבת על הכסא כלל חזרתי וציוויתי לשאת אותו על מטתו, ואז שתק ולא אמר לא הן ולא לאו. ולקח אותו האיש מטראוויצע על זרועו ונשא אותו והשכיב אותו על מטתו." (שם סג)

"איני עוזב אתכם"
ושם שכב [רבי נחמן מברסלב], במיטתו, עד שנפטר, שלש שעות לאחר מכן. ובתוך כך, פרצה שריפה בעיר. רבי נתן רץ לשם, ובדרכו שבו אנשים והודיעו לו כי השריפה כבתה. כשחזר רבי נתן לבית רבינו, שהיה מלא אנשים, דומה היה שרבינו מסתלק מן העולם. והתחילו האנשים לומר הפסוקים שאומרים בעת ההסתלקות. רבי נתן, שנחרד, התחיל לצעוק "רבי, רבי, על מי עזבתם אותנו", רבינו סובב פניו אליו כאומר: "איני עוזב אתכם, חס ושלום".

ואחר כך לא נתמהמה הרבה ויגווע ויאסף אל עמיו בקדושה ובטהרה גדולה, נקי וזך וצח בלי שום בלבול כלל ובלי שום תנועה משונה, בישוב הדעת נפלא ונורא.

האוהל שעמד על ציון רבי נחמן מברסלב עד שנת תש"ד
האוהל שעמד על ציון רבינו עד שנת תש"ד
פטירתו של רבי נחמן: בלי שום בלבול כלל
"ואחר כך לא נתמהמה הרבה, ויגווע ויאסף אל עמיו בקדושה ובטהרה גדולה, נקי וזך וצח בלי שום בלבול כלל ובלי שום תנועה משונה, בישוב הדעת נפלא ונורא. וכל העומדים שם רוב אנשי ה"חברא קדישא", וכל גדולי השמשים העוסקים בזה, כולם אמרו שכבר ראו כמה שמתו בנקיות ובדעת, אבל הסתלקות כזה לא ראו מעולם. וכל זה היה לפי דעתנו אבל בעצם הסתלקותו אין לנו פה לדבר כי לית מחשבה תפיסא בזה כלל [=אין המוח משיג זאת כלל] ומי שיבין מעט מגדולתו, על ידי ספריו הקדושים והשיחות והספורים ששמענו ממנו וכו' וכו', יבין שאי אפשר לדבר כלל מהסתלקות פלא וחידוש נורא כזה אשר לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו כאשר אמר בפרוש כנרשם במקום אחר (חיי מוהר"ן רמו). מה נאמר ומה נדבר מה אשיב לה' שזכיתי להיות בשעת יציאת נשמתו הקדושה אלמלא אתינא לעלמא אלא בשביל דא די." (שם סד)

"ןנסתלק בשלום"
"ונסתלק בשלום ביום שלישי, רביעי דסוכות, ח"י תשרי תקע"א. ואני לא רציתי לזרז שיוציאו אותו לקבורה מיד, כי היה צר לי מאד פרידתו, וגם כי מבואר בשלחן-ערוך שעל אביו ורבו אין הזריז משובח. ונתגלגל הדבר עד שנחשך היום, ואמרו כולם שאין להוציא אדם גדול בחשכת לילה, ונתעכב עד למחרתו ביום רביעי.

"ונקבר בשלום"
ונקבר בשלום ביום רביעי, חמישי דסוכות, באומן, העיר אשר בחר בה בחיים חיותו להקבר שם, כאשר נשמע מפיו הקדוש פעמים אין מספר, שאמר לפני כמה אנשים שקהילת אומן הוטבה בעיניו להקבר שם, מחמת שהיו שם קדושים הרבה וכו' כנרשם מעט מזה במקום אחר (לעיל מ"ו). ובשביל זה היה העיקר שבא לאומן חצי שנה קודם הסתלקותו. והשם יתברך עזרו ורצון יראיו יעשה, ויבוא בשלום וינוח על משכבותיו בשלום, כי שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית, לעסוק שם בתקון העולם לדורות, לכל מי שיבוא אליו לשם ויאמר העשרה קפיטל תהלים הידועים אצלנו, כאשר הבטיח בחיים חיותו אשרי הזוכה לזה. (שם סו)

תמו ונשלמו חייו – בעולם הזה, הגשמי – של הנחל הנובע, רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב. גופו נטמן בעפר, במקום אותו איווה למושב לו, ונשמתו הסתלקה לגנזי מרומים.

אולם רק גופו הוא שנסתלק מאיתנו. יצירת חייו – התנועה הברסלבית, דרך חיים שלמה, עודנה איתנו. וכהבטחתו: יוקדת אישו ובוערת, מלהיבה ומבעירה נפשות, מחיה בני אדם – ומכניסתם תחת כנפי השכינה.

כי רבינו לא מת. חי הוא בינינו, והוד רוחו ותפארת דרכו הינם כעמוד האש שהלך לפני מחנה ישראל במדבר, להאיר להם, להפוך להם ההרים והבקעות למישור, ולהוליכם בדרך הסלולה אל בית ה'.

זכותו תגן עלינו.

[0548977704]

[0548977704]

הבית שבו נפטר רבינו

[שי רב]

אם אני לא טועה אין הכוונה לבית הגדול שרואים בתמונה, אלא לחצר הריקה ששם עמד הבית אפשר גם לראות את אבן ההנצחה שבנו ושם כתוב זאת.