איפה רבינו אמר את זה?

[בעל מוח]

פותח אשכול לטובת חכמת ההמונים.
שמעתם שיחה, סיפור או דיבור ורוצים לדעת איפה הוא מופיע?
תשאלו כאן, ומי שיודע את המקור יוכל לעזור.
נראה לי שיכול לצאת מזה מאגר שימושי ברור ומדויק לכולם.
### לתועלת העניין נראה לי שכדאי:

• כאן לא המקום לדיונים - אתה רוצה לדון על משהו - אנא תפתח אשכול נפרד...
• אם אתה יודע תגיב - אם אתה לא יודע - אל תגיב!
• מצאת משהו לא נכון או לא מדוייק - אל תשמור את זה לעצמך - תקן אותנו כאן, למען לא ייצא מכשול...

[בעל מוח]

משהו ששמעתי פעם ואני לא מכיר שום מקור
על אף שרבינו אמר שלילד לא מרביצים
שמעתי ממישהו שהיה דיבור שפעם אחת כן אפשר (לשם חינוך כמובן)
זה נכון?

[שפחה על הים]

@בעל-מוח כתב:

משהו ששמעתי פעם ואני לא מכיר שום מקור
על אף שרבינו אמר שלילד לא מרביצים
שמעתי ממישהו שהיה דיבור שפעם אחת כן אפשר (לשם חינוך כמובן)
זה נכון?

שיש"ק ח"ב ריב:
כַּיָּדוּעַ, שָׁלַל רַבֵּנוּ מְאֹד בְּחִנּוּךְ הַבָּנִים, הֵן אֶת עִנְיַן הַשַּׁעֲשׁוּעַ עִמָּהֶם, כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר "שִׂיחוֹת הָרַ"ן" סִימָן נ"ט, וְהֵן אֶת הַהַכָּאוֹת לַיְלָדִים. אוּלָם אָמַר רַבֵּנוּ: "פַּעַם נוֹתְנִים סְטִירָה..." "אַמָאל גִּיט מֶען אַ פַּאטְשׁ..." וְהָיוּ אַנַ"שׁ אוֹמְרִים שֶׁתָּדִיר צָרִיךְ הָאָדָם לִדְחוֹת אֶת הַ"פַּעַם" לְפַעַם אַחֵר:

ח"ד לב:
עַל מַאֲמַר רַבֵּינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְעִנְיַן תוֹרָה ו' שֶׁבְּלִיקוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן - שֶׁאָמַר: "אַמָאל גִיט מָען אַ פַאטְשׁ" – "פַּעַם נוֹתְנִים סְטִירָה" (ראה לעיל ח"א סעיף תקכ"ט) - אָמְרוּ: מֵאַחַר שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לָדַעַת מָתַי הוּא הַפַּעַם הַזֶה, כִּי אַף שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁמִן הָרָאוּי שֶׁיִּתֵּן סְטִירָה וְהַכָּאָה לְעִנְיָן זֶה וָזֶה, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁיָכוֹל לִהְיוֹת שֶמֵּהָרָאוּי לִיתֵּן הַכָּאָה בְּפַעַם אַחֶרֶת, עַל-כֵּן יִמְנַע עַצְמוֹ תָּדִיר מִלְהִשְׁתַּמֵּש בְּדֶרֶךְ זוּ: (- שיש"ק ח"ד, סעיף ל"ב; וכ"ה בח"ב, סעיף רב"י, עיי"ש).

[בדרך]

המשמעות של 'אמאל גיט מען פאטש' בתרגום חופשי איננה 'פעם אחת', אלא לפעמים.

יש סיפור על מוהרנ"ת שיישם זאת פעם יחידה כשסטר לאדם אחר. ושם מובא שעלה בדעתו שאולי לאותה 'פעם' התכוין רבינו. אבל ברמת ההוראה החינוכית של יחסי אב לבנו, אני חושב שהמשמעות היא - 'מדי פעם' ולעתים רחוקות [אבל לאו דוקא פעם בחיים]

[הפשוט שבאנשי]

אני כעת לא זוכר את המקור- אבל משהו כמו -אם לא מרביצים אח"כ לא צריך לחבק- אשמח לתיקונים

[שמחה]

@הפשוט-שבאנשי נראה לי יותר כמו, אם מרביצים אז לא לחבק,
נראה לי נאמר כשהבת של רבינו סטרה לבנה ואז הוא בכה ואז היא נתנה לו את מה שרצה, ורבינו אמר שלא לסטור - אבל אם סוטרים לא צריך בגלל זה אח"כ להיכנע
כנלע"ד למיטב זכרוני. איני יודע לזה מקורות...

[רוצה לרצות]

@בעל-מוח כתב:

משהו ששמעתי פעם ואני לא מכיר שום מקור
על אף שרבינו אמר שלילד לא מרביצים
שמעתי ממישהו שהיה דיבור שפעם אחת כן אפשר (לשם חינוך כמובן)
זה נכון?

הסיפור היה עם מוהרנ"ת שאירח איזה אורח שהיה עם ריח נודף... ובנו של מוהרנ"ת לא רצה לשבת בשולחן שבת ומוהרנ"ת סתר לו.
ועל זה אמר רבינו את המשפט: "לילד מכים?".
אבל הוא ביקש ממוהרנ"ת שלהבא יביא אורח שאפשר לדבר איתו דברי תורה.

[בדרך]

@הפשוט-שבאנשי כתב:

אני כעת לא זוכר את המקור- אבל משהו כמו -אם לא מרביצים אח"כ לא צריך לחבק- אשמח לתיקונים

@שמחה כתב:

@הפשוט-שבאנשי נראה לי יותר כמו, אם מרביצים אז לא לחבק,
נראה לי נאמר כשהבת של רבינו סטרה לבנה ואז הוא בכה ואז היא נתנה לו את מה שרצה, ורבינו אמר שלא לסטור - אבל אם סוטרים לא צריך בגלל זה אח"כ להיכנע
כנלע"ד למיטב זכרוני. איני יודע לזה מקורות...

השיחה היא משיח שרפי קודש [החדש ח"ג אות סט]:

רבינו הקדוש אמר: "נוהגים העולם שכשילד מתעקש, מכין אותו - ואחר כך מבקשים את סליחתו (ועושים כרצונו); אני אומר: לא להכות - ולא לעשות כרצונו!":

לא ידוע לי על שיחה שקשורה לבת רבינו בהקשר זה.

[ע.י.ר.נ.י]

@שמחה עיין בשיש"ק החדש ח"ג ערך גידול בנים בהערה מדברי רלוי"צ, כמו כן אם אינני טועה מופיע גם באחד מקונטרסי טעם זקנים
(ד"א, לתועלת הרבים, יש תיקייה שיתופית מתעדכנת עם כלל הקונטרסים שיצאו עד כה, להצטרפות ניתן לפנות למייל של המו"ל Rlyb148@gmail.com )

[בדרך]

@ע.י.ר.נ.י כתב:

(ד"א, לתועלת הרבים, יש תיקייה שיתופית מתעדכנת עם כלל הקונטרסים שיצאו עד כה, להצטרפות ניתן לפנות למייל של המו"ל Rlyb148@gmail.com )

‫טעם זקנים‬‎ – Google Drive

Google Drive (drive.google.com)

[אוצרבלום]

שיש"ק ('החדש') ח"ג סי' תק"ס:
כְּשֶׁסִּיֵּם רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת אֲמִירַת הַתּוֹרָה "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ" שֶׁבְּלִקּוּטֵי קַמָּא סִימָן ו', אָמַר אַחַר כָּךְ: "אוּן אַמָאל גֶעבְּט מֶען אַ פַּאטְשׁ!" - "וּפַעַם נוֹתְנִים סְטִירָה!".
[(בהערה): ואמרו על זה אנשי שלומנו: "דֶער 'אַמָאל' אִיז נָאךְ נִישְׁט גֶעוֶוען" - "אותה 'פעם' עדיין לא הגיעה"... היינו כי מאחר שאי אפשר לדעת מתי היא ה'פעם' הזאת, כי אף שחושב שמן הראוי שיתן סטירה והכאה לעניין זה וזה, אף על פי כן יכול להיות שמהראוי ליתן הכאה דווקא בפעם אחרת, על כן צריך האדם לדחות את ה'פעם' לפעם אחרת, עד שימנע עצמו תדיר מלהשתמש בדרך זו. (רל"י). ועיין עוד 'ליקוטי הלכות' חובל בחבירו; לעיל סימן ס"ט; וראה גם לעיל חלק ב' סימן תכ"ט.].

וְקִיֵּם זֹאת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, שֶׁהִנֵּה פַּעַם אַחַת הָיָה אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אוֹמֵר תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים לָמַד, וְאָמַר שֶׁמְּבַלְבֵּל אוֹתוֹ מֵהַלִּמּוּד; וְהָלַךְ הַלַּמְדָּן וְהִכָּה אֶת זֶה שֶׁאָמַר תְּהִלִּים. אָז בָּא מוֹהֲרַנַ"ת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהִרְגִּישׁ זֹאת, וְשָׁאַל: "עַל מָה הִכִּיתָ אוֹתוֹ"? נַעֲנָה כְּנֶגְדּוֹ הַלַּמְדָּן וְאָמַר: "שֶׁמָּא גַּם אַתָּה רוֹצֶה לְהַכּוֹת אוֹתִי?", וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו הוֹשִׁיט לוֹ הַלֶּחִי; וּבָא לְמוֹהֲרַנַ"ת בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁעַתָּה יְקַיֵּם מַאֲמַר רַבֵּנוּ הַנַּ"ל, וְקִיֵּם בּוֹ תֵּכֶף וְהִכָּה אוֹתוֹ עַל לֶחֱיוֹ :
[(בהערה): ראה המבואר בפנים התורה שצריך האדם לשתוק כשמבזים אותו, כי צריך למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום, וכתב מוהרנ"ת על זה ב'ליקוטי הלכות' ברכות הפירות ה' אות ט"ז: "אף על פי שצריכין לשתוק על בזיונו, אבל על בזיון השם יתברך, שמחרף ומגדף כל כך - צריכין לנקום בו בכל מה דאפשר וכו'"; וראה 'מי הנחל' על תורה זו: "על בזיון וגידוף ה' אסור לשתוק, וגם על בזיון וגידוף הצדיק, אשר קודשא בריך הוא וצדיקיא כולא חד, גם כן אסור לשתוק, וכאשר נשמע אחר כך מפיו הקדוש שאמר לעניין כזה שאף על פי כן צריך לפעמים לסטור לאחד על לחיו".]