תיקון הכללי כל יום - מקור?
-
@לב-העולם-אתה ר' יצחק ברייטר זצ"ל כותב בעין זוכר:
נוהגין הרבה מאנ"ש לאומרם בכל יום (תקנה) -
בשערי צדיק מובא העניין כמה וכמה פעמים.
-
תצרף מאמר רב עמרם אמר רב בבבא בתרא דף קסד ע"ב בסופו, יחד עם מאמר רבינו הק' בליקו"מ תנינא סימן קיד, ותמצא טעם הגון למנהג אנ"ש הכשרים.
-
מובא בתקנות של ישיבת ברסלב של רש"ה
-
לכאורה זה תלוי בשינוי הדעות אצל אנשי שלומינו אם תיקון הכללי מיועד למקרה לילה לבד, או לכל סוגי פגמים, בין פגמי הברית, ובין שאר עוונות, ובפרט פגמי המח-מחשבה.
כפי הנראה, אינדערהיים, בדורות שעברו סברו שתיקון הכללי מיועד לכל מיני פגמים (כמרומז בתורה כ"ט), ומפני זה תיקנו לאומרו בכל יום, אבל בדורותינו אלו נקטו כמה מאנ"ש שתיקון הכללי מיועד רק למקרה לילה. -
בשיש"ק מובא שאנ"ש אמרו שאם מועיל לתקן מקרה, עאכו"כ שיועיל להינצל ממקרה וע"כ אמרוהו כל יום
-
שמעתי מאנ"ש.
שאם זה מועיל לאחר החטא, אז בוודאי ובוודאי כמה זה מועיל קודם החטא שלא יחטא.
וכעין זה אומרים אצל חסידים על אכילת 'מאכל רגלין' בשב''ק בבוקר שהר''ר רבי זושא אמר שזה תיקון הרגלין.
שאם זה מועיל על העבר הרי בוודאי שזה מועיל על העתיד -
במקביל, מוה"ר רנ"ל לא אהב שהופכים זאת למנהגי ברסלב.
לעומת זאת, אצל מוהרא"ש וההולכים אחריו זה כהמשך אחד לתפילת שחרית
וכל לבבות דורש ה'שמעתי על איש פשוט ירא ה' שנפטר לאחרונה איש החסד ר' דוקי גרינוולד
שמגיל בחרות עד זיבולא בתרייתא לא עבר עליו יום בלי תיקון הכללי
אפשר להבין מה זה ?
אשרי הזוכה -
שמעתי מאנ"ש.
שאם זה מועיל לאחר החטא, אז בוודאי ובוודאי כמה זה מועיל קודם החטא שלא יחטא.
וכעין זה אומרים אצל חסידים על אכילת 'מאכל רגלין' בשב''ק בבוקר שהר''ר רבי זושא אמר שזה תיקון הרגלין.
שאם זה מועיל על העבר הרי בוודאי שזה מועיל על העתידוכעין זה אומרים אצל חסידים על אכילת 'מאכל רגלין' בשב''ק בבוקר שהר''ר רבי זושא אמר שזה תיקון הרגלין.
כונתך בבחינת: שים נא ידך תחת 'ירכי', יוצאי 'יריכו', וכדומה?
-
במקביל, מוה"ר רנ"ל לא אהב שהופכים זאת למנהגי ברסלב.
לעומת זאת, אצל מוהרא"ש וההולכים אחריו זה כהמשך אחד לתפילת שחרית
וכל לבבות דורש ה'שמעתי על איש פשוט ירא ה' שנפטר לאחרונה איש החסד ר' דוקי גרינוולד
שמגיל בחרות עד זיבולא בתרייתא לא עבר עליו יום בלי תיקון הכללי
אפשר להבין מה זה ?
אשרי הזוכה@מדלג-על-ההרים כתב:
אפשר להבין מה זה ?תמימות ופשיטות, בבחינת מש"ב בחיי מוהר"ן, סימן תקכ:
"הָיָה אוֹהֵב מְאֹד אֶת הָעֲבוֹדוֹת הַפְּשׁוּטוֹת וְכוּ', וְהָיָה אוֹהֵב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר הַרְבֵּה תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְּתוֹךְ הַסִּדּוּרִים הַגְּדוֹלִים וְכוּ' כַּנִּדְפָּס (בלקוטי תנינא סימן ק"ד).
וְאָמַר: אֲנִי מְקַנֵּא אֶת ר"י חֲתַן ר"י שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר הַרְבֵּה. הַיְנוּ שֶׁפֹּה בְּרֶסְלֶב הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל לוֹמַר הַרְבֵּה תְּחִנּוֹת וּתְהִלִּים וּמַעֲמָדוֹת בְּכָל יוֹם, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהוּא מְקַנֵּא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר הַרְבֵּה. וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ זַ"ל קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת הַכָּבֵד שֶׁנִּסְתַּלֵּק עַל יָדוֹ, קֹדֶם לָזֶה כָּל יָמָיו הָיָה מְזַמֵּר זְמִירוֹת הַרְבֵּה בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וּמִי שֶׁלֹּא שָׁמַע אוֹתוֹ כְּשֶׁהָיָה מְזַמֵּר בְּשַׁבָּת "אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין" בְּלֵיל שַׁבָּת וַ"אֲסַדֵּר לִסְעֻדָּתָא" בַּבֹּקֶר, וְכֵן שְׁאָר הַזְּמִירוֹת "כָּל מְקַדֵּשׁ" וּ"מְנוּחָה וְשִׂמְחָה" וְכוּ' לֹא שָׁמַע טוֹב מֵעוֹלָם. אַשְׁרֵי אֹזֶן שָׁמְעָה זֹאת, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּשְׁמַע זֹאת לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא": -
לכאורה זה תלוי בשינוי הדעות אצל אנשי שלומינו אם תיקון הכללי מיועד למקרה לילה לבד, או לכל סוגי פגמים, בין פגמי הברית, ובין שאר עוונות, ובפרט פגמי המח-מחשבה.
כפי הנראה, אינדערהיים, בדורות שעברו סברו שתיקון הכללי מיועד לכל מיני פגמים (כמרומז בתורה כ"ט), ומפני זה תיקנו לאומרו בכל יום, אבל בדורותינו אלו נקטו כמה מאנ"ש שתיקון הכללי מיועד רק למקרה לילה. -
גם הרה"ח ר' שמ"ק שליט"א כותב שתיקון הכללי הוא תיקון לכל החטאים:

-
אבל בדורותינו אלו נקטו כמה מאנ"ש שתיקון הכללי מיועד רק למקרה לילה.
ועל מה הם נסמכים???
הרי תיקון הכללי נקרא כך
על שם שמתקן תיקון כולל לכל הפגמים אפילו הכי נעלמיםהיכן ה'עשרה מזמורים' שאתה אומר בבית נקראו בשם 'תיקון הכללי'?
אתה מתפרץ לדלת פתוחה לרווחה, והנחת היסוד שלך שגויה [זה בסדר, לכולנו זו היתה הנחת היסוד הראשונה, אלא שאיננה נכונה, ועכ"פ מאוד לא מדוייקת]
-
וכעין זה אומרים אצל חסידים על אכילת 'מאכל רגלין' בשב''ק בבוקר שהר''ר רבי זושא אמר שזה תיקון הרגלין.
כונתך בבחינת: שים נא ידך תחת 'ירכי', יוצאי 'יריכו', וכדומה?
וכעין זה אומרים אצל חסידים על אכילת 'מאכל רגלין' בשב''ק בבוקר שהר''ר רבי זושא אמר שזה תיקון הרגלין.
כונתך בבחינת: שים נא ידך תחת 'ירכי', יוצאי 'יריכו', וכדומה?
לא הבנתי. במחילה.
כך מקובל שאוכלים גאלע בשב''ק בבוקר וכדו' בשם הרבי ר' ברוך זיע''א שמאכל הרגלין הוא תיקון הרגלין.
אולי תסביר מה אתה יודע -
וכעין זה אומרים אצל חסידים על אכילת 'מאכל רגלין' בשב''ק בבוקר שהר''ר רבי זושא אמר שזה תיקון הרגלין.
כונתך בבחינת: שים נא ידך תחת 'ירכי', יוצאי 'יריכו', וכדומה?
לא הבנתי. במחילה.
כך מקובל שאוכלים גאלע בשב''ק בבוקר וכדו' בשם הרבי ר' ברוך זיע''א שמאכל הרגלין הוא תיקון הרגלין.
אולי תסביר מה אתה יודע -
איך הגעתם מ'תיקון הכללי' למאכל רגלין-גאלע
[אולי זה קשור לתורה א' "האי גלא..."??
] -
אבל בדורותינו אלו נקטו כמה מאנ"ש שתיקון הכללי מיועד רק למקרה לילה.
ועל מה הם נסמכים???
הרי תיקון הכללי נקרא כך
על שם שמתקן תיקון כולל לכל הפגמים אפילו הכי נעלמיםהיכן ה'עשרה מזמורים' שאתה אומר בבית נקראו בשם 'תיקון הכללי'?
אתה מתפרץ לדלת פתוחה לרווחה, והנחת היסוד שלך שגויה [זה בסדר, לכולנו זו היתה הנחת היסוד הראשונה, אלא שאיננה נכונה, ועכ"פ מאוד לא מדוייקת]
היכן ה'עשרה מזמורים' שאתה אומר בבית נקראו בשם 'תיקון הכללי'?
בספר שיחות הרן
בשיחה קמא....וְאָמַר שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי. כִּי כָּל עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ תִּקּוּן מְיֻחָד אֲבָל תִּקּוּן הַנַּ"ל הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי. גַּם אָמַר אָז שֶׁעִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁל אֵלּוּ עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים יֹאמְרוּ וִיגַלּוּ בִּפְנֵי הַכֹּל.
-
היכן ה'עשרה מזמורים' שאתה אומר בבית נקראו בשם 'תיקון הכללי'?
בספר שיחות הרן
בשיחה קמא....וְאָמַר שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי. כִּי כָּל עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ תִּקּוּן מְיֻחָד אֲבָל תִּקּוּן הַנַּ"ל הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי. גַּם אָמַר אָז שֶׁעִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁל אֵלּוּ עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים יֹאמְרוּ וִיגַלּוּ בִּפְנֵי הַכֹּל.
@7272
"גם יחד אותם לעדות ואמר שגם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהלים הנ"ל ויתן פרוטה לצדקה - אפלו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לארך ולרחב להושיעו ולתקנו וכו'. ואני חזק מאד בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר שאלו העשרה קפיטל מועילים מאד מאד. ואלו הן העשרה קפיטל תהלים: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ, כאשר כבר נדפסו כמה פעמים (רק בספר ספורי מעשיות נדפסו בפעם הראשון בטעות הקפיטל של קל"ז על ידי עוות המדפיסים ומשם נתפשט הטעות בכמה ספרים וסדורים שהעתיקו משם). ויאמרם כסדר שהם כתובים בתהלים. ואמר שהוא ״תקון הכללי״, כי כל עברה יש לה תקון מיחד, אבל תקון הנ"ל הוא תקון הכללי."בכל השיחה נזכר תיקון למקרה לילה עד לחלק יחוד העדות של ר' נפתלי ור' אהרן לעניין אמירת המזמורים על קברו ונתינת פרוטה לצדקה, אז נזכר עניין התיקון הכללי לראשונה בשיחה.
ואם אינני טועה עמד על כך ר' משה קרמר בספרו 'מקחו של צדיק' עיי"ש. -
@7272 @ע.י.ר.נ.י
אין עיתותי כעת בידי, אבל כשמשבצים את המעשה משריון במקומו הנכון בתוך שיחה קמא,
תראו שמה שכתבתם אינו נכון
[וע"ז בדיוק עמד הר"מ קרמר, הו במש"צ, והן במכתבו הנדפס בסו"ס בנתיבות הנחל (דרוק) -
@7272 @ע.י.ר.נ.י
אין עיתותי כעת בידי, אבל כשמשבצים את המעשה משריון במקומו הנכון בתוך שיחה קמא,
תראו שמה שכתבתם אינו נכון
[וע"ז בדיוק עמד הר"מ קרמר, הו במש"צ, והן במכתבו הנדפס בסו"ס בנתיבות הנחל (דרוק)
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות


