מה ההסבר לסיפור העצוב שרבינו מביא?
-
א. נשמח שתעתיק לכאן את הסיפור הן לעיון והן למי שלא מכיר
ב. יתכן שלהגיע לתשובה אמיתית חייב להגיע לביטול כל הרגשותיו וחומריותיו
(מכיוון שכל העבירות נמשכים מרצון שלא כרצון ה'
ומימלא ה4 יסודות אינם זכים ואיכשהו גם אם לא במכוון נופל לעבירות שהם נוקמים בו (גם בחסד ה)
ואדרבא הצדיק פותח ומאיר לאדם שכדי לעשות תשבה אמיתית חייב את האיש חכם יכפרנה (ואם ירצה לעשות תשובה בלעדיו צריך בעצמו להגיע למציאות כזו שיודע ועד יעיד עליו והאיש משה עניו מאוד)
ולכן צריך לזכות להיות מדורו הדבוקים אליו ואז נזכה לדעת שה' הוא האלוהים
כי כל החטאים מגיעים מזה שנותן כח לאלוהים אחרים ומשפיל את המלכות דקדושה
יהי רצון שנזכה לקבל עול מלכות שמים וייתקים בנו הפסוק אתה הראתה לדעת כי ה' הוא האלוהים
שהצדיק יאיר בנו את הדעת הזו
וכל זה ברצוא ושוב כי השם יתברך רוצה בעבודתינו
ולעתיד לאחר הזיכוך נהיה דבוקים באין סוף ונדע שגם הזיכוך היה לא היה כל כך טראגי..... -
האמת שהשאלה נשאלת גם מתוך התורה.
רבינו מסביר:- ע"י הווידוי מוצאים את הצירופים הרעים מהעצמות -שאז מוצאים את המלכות מגלותה -בין העכו"ם.
- יש עוד תיקון שהווידוי יהיה לפני ת"ח, והיינו שאחרי שהוציא את המלכות, כעת צריך להעלותה לשרשה, שזה הת"ח שהוא אין, ואז זוכים להגיע אל ה"כולו טוב"... עד לידיעה שהכל לטובתו.
ואם כן לפי"ז בתיקון הראשון היינו בעצם הווידוי, העצמות כבר נתקנים ורק בכדי להגיע אל השלימות ש"כל מאורעותיו וכו' צריך את הת"ח.
והנה במעשה של הבעש"ט וכן כאן בתוך התורה במעשה של יהודה רואים שהווידוי לבד לא עזר לתיקון העצמות!
מוכרחים לומר שתיקון המלכות והוצאתה מגלותה תלוי ג"כ בת"ח!ויש לומר: בסוף התורה מובא ענין הירח שהוא בחי' מלכות כידוע (וכן כתב על "ירחי שתא" שעל ידם נתתקן המלכות) וכידוע המלכות לית לה מגרמה כלום (אגב זה מזכיר את המילה גרמייהו =עצמות, שוב מלכות) [וע"ש זה נקראית "ענייה ודלה'' מרומז ב"סימני עניות"] ותיקון המלכות לפי"ז הוא למלאותה באור החמה.
וכעת יובן ה"משל לאחד שהיה מהלך בדרך באישון לילה ואפילה, שכשהד' יסודות פגומים, האדם נמצא בחושך/ הירח לא מאיר/ העצמות שבורים, והתיקון הוא ע"י הת"ח שהוא ה"אבוקה של אור" /אש /חמה /עמוד השחר, שהוא מאיר ומבטל החושך.נמצא שבלעדי הת"ח גם התיקון הראשון -להאיר ולמלאות הלבנה/ לתקן העצמות, לא יהיה נעשה, וחוץ מזה יש גם את התיקון העליון יותר, שהוא "והיה אור הלבנה כאור החמה" (שזה יהיה לעתיד) בחי' כולו אחד, שלא יהיה חילוק בין חסד/חמה לדין/לבנה.
-
א. נשמח שתעתיק לכאן את הסיפור הן לעיון והן למי שלא מכיר
ב. יתכן שלהגיע לתשובה אמיתית חייב להגיע לביטול כל הרגשותיו וחומריותיו
(מכיוון שכל העבירות נמשכים מרצון שלא כרצון ה'
ומימלא ה4 יסודות אינם זכים ואיכשהו גם אם לא במכוון נופל לעבירות שהם נוקמים בו (גם בחסד ה)
ואדרבא הצדיק פותח ומאיר לאדם שכדי לעשות תשבה אמיתית חייב את האיש חכם יכפרנה (ואם ירצה לעשות תשובה בלעדיו צריך בעצמו להגיע למציאות כזו שיודע ועד יעיד עליו והאיש משה עניו מאוד)
ולכן צריך לזכות להיות מדורו הדבוקים אליו ואז נזכה לדעת שה' הוא האלוהים
כי כל החטאים מגיעים מזה שנותן כח לאלוהים אחרים ומשפיל את המלכות דקדושה
יהי רצון שנזכה לקבל עול מלכות שמים וייתקים בנו הפסוק אתה הראתה לדעת כי ה' הוא האלוהים
שהצדיק יאיר בנו את הדעת הזו
וכל זה ברצוא ושוב כי השם יתברך רוצה בעבודתינו
ולעתיד לאחר הזיכוך נהיה דבוקים באין סוף ונדע שגם הזיכוך היה לא היה כל כך טראגי.....א. נשמח שתעתיק לכאן את הסיפור הן לעיון והן למי שלא מכיר
קדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה אָנכִי בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ד. סִפֵּר מַעֲשֶׂה זוֹ. מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְנֶחֱלָשׁ מְאד וְשָׁלַח אִישׁ אֶחָד לְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיְּבַקֵּשׁ אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיִּסַּע אֵלָיו. הַיְנוּ שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יִסַּע לְהַחוֹלֶה. וְכֵן הֲוָה. וּבָא הָאִישׁ הַשָּׁלִיחַ הַנַּ"ל לְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַנַּ"ל שֶׁזֶּה הָאִישׁ הוּא חוֹלֶה, וְשֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּסַּע אֵלָיו וְנָסַע אֵלָיו הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל הָאִישׁ הַשָּׁלִיחַ לְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֵיךְ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִכֶּם שֶׁכְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי לא יָמוּת קדֶם זְמַנּוֹ. וְזֶה הָאִישׁ הַחוֹלֶה כִּמְדֻמֶּה שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְהוּא אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וַעֲדַיִן לא בָּא בַּיָּמִים כָּל כָּךְ, וּמִפְּנֵי מָה לא יִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ. הֵשִׁיב הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהַשָּׁלִיחַ אֱמֶת כָּךְ אָמַרְתִּי וּבְוַדַּאי כֵּן הוּא וְזֶה הָאִישׁ הַחוֹלֶה הַנַּ"ל גַּם כֵּן עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל כָּל חֲטָאָיו. וְזֶה שֶׁלּא נִתְרַפֵּא עֲדַיִן הוּא מֵחֲמַת שֶׁלּא הִתְוַדָּה חֲטָאָיו לִפְנֵי צַדִּיק אֲמִתִּי וְזֶה שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ אֵלָיו בִּכְדֵי שֶׁיִּתְוַדֶּה וּבְאִם שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנַי תֵּכֶף יִתְרַפֵּא וּבְאִם שֶׁלּא יִרְצֶה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנַי תֵּכֶף יִכְבַּד עָלָיו חָלְיוֹ וְיַתְחִיל לִצְעק אוֹי וַאֲבוֹי עַל כָּל אֵיבָרָיו וְיָדָיו וְרַגְלָיו וְיָמוּת. כִּי בֶּאֱמֶת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים הַיְנוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין עָלָיו שׁוּם חֵטְא וַעֲבֵרָה כְּלָל כִּי עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל הַחֲטָאִים כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת. וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לא יִהְיֶה לְהַקְּלִיפּוֹת וְהַחִיצוֹנִים שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ כִּי כְּבָר תִּקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַם. וּבְאִם שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנַי אֲזַי תֵּכֶף יִתְרַפֵּא וּבְאִם שֶׁלּא יִתְוַדֶּה אֲזַי יֵשׁ עוֹד כּחַ לְהַחִיצוֹנִים שֶׁיִּנְקְמוּ בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו עַד שֶׁיָּמוּת. וְכֵן הֲוָה שֶׁבָּא אֵלָיו הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לְהַחוֹלֶה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אֱמר מַה שֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ וַאֲנִי יוֹדֵעַ גַּם כֵּן הַיְנוּ שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנָיו כָּל הַחֲטָאִים. וְאָמַר לוֹ כָּךְ שְׁלשָׁה פְּעָמִים וְלא רָצָה לוֹמַר. וְתֵכֶף הִתְחִיל לִצְעק אוֹי וַאֲבוֹי עַל גּדֶל כְּאֵב כָּל אֵיבָרָיו וְצָעַק בְּתַמְרוּרִים בִּפְרוֹטְרוֹט עַל כְּאֵב כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר מֵאֵיבָרָיו כִּי הִתְחִילוּ לְהִשָּׁבֵר שֶׁקּוֹרִין בְּרֶעכִין כָּל עַצְמוֹתָיו שֶׁל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר וְצָעַק כָּךְ מִתּוֹךְ חָלְיוֹ אֵיזֶה זְמַן עַד שֶׁמֵּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְהַמְעַיֵּן בְּמַאֲמַר אָנכִי הַנַּ"ל יָבִין הֵיטֵב עִנְיַן זֶה הַסִּפּוּר
חיי מוהרן נ"ח -
א. נשמח שתעתיק לכאן את הסיפור הן לעיון והן למי שלא מכיר
ב. יתכן שלהגיע לתשובה אמיתית חייב להגיע לביטול כל הרגשותיו וחומריותיו
(מכיוון שכל העבירות נמשכים מרצון שלא כרצון ה'
ומימלא ה4 יסודות אינם זכים ואיכשהו גם אם לא במכוון נופל לעבירות שהם נוקמים בו (גם בחסד ה)
ואדרבא הצדיק פותח ומאיר לאדם שכדי לעשות תשבה אמיתית חייב את האיש חכם יכפרנה (ואם ירצה לעשות תשובה בלעדיו צריך בעצמו להגיע למציאות כזו שיודע ועד יעיד עליו והאיש משה עניו מאוד)
ולכן צריך לזכות להיות מדורו הדבוקים אליו ואז נזכה לדעת שה' הוא האלוהים
כי כל החטאים מגיעים מזה שנותן כח לאלוהים אחרים ומשפיל את המלכות דקדושה
יהי רצון שנזכה לקבל עול מלכות שמים וייתקים בנו הפסוק אתה הראתה לדעת כי ה' הוא האלוהים
שהצדיק יאיר בנו את הדעת הזו
וכל זה ברצוא ושוב כי השם יתברך רוצה בעבודתינו
ולעתיד לאחר הזיכוך נהיה דבוקים באין סוף ונדע שגם הזיכוך היה לא היה כל כך טראגי..... -
האמת שהשאלה נשאלת גם מתוך התורה.
רבינו מסביר:- ע"י הווידוי מוצאים את הצירופים הרעים מהעצמות -שאז מוצאים את המלכות מגלותה -בין העכו"ם.
- יש עוד תיקון שהווידוי יהיה לפני ת"ח, והיינו שאחרי שהוציא את המלכות, כעת צריך להעלותה לשרשה, שזה הת"ח שהוא אין, ואז זוכים להגיע אל ה"כולו טוב"... עד לידיעה שהכל לטובתו.
ואם כן לפי"ז בתיקון הראשון היינו בעצם הווידוי, העצמות כבר נתקנים ורק בכדי להגיע אל השלימות ש"כל מאורעותיו וכו' צריך את הת"ח.
והנה במעשה של הבעש"ט וכן כאן בתוך התורה במעשה של יהודה רואים שהווידוי לבד לא עזר לתיקון העצמות!
מוכרחים לומר שתיקון המלכות והוצאתה מגלותה תלוי ג"כ בת"ח!ויש לומר: בסוף התורה מובא ענין הירח שהוא בחי' מלכות כידוע (וכן כתב על "ירחי שתא" שעל ידם נתתקן המלכות) וכידוע המלכות לית לה מגרמה כלום (אגב זה מזכיר את המילה גרמייהו =עצמות, שוב מלכות) [וע"ש זה נקראית "ענייה ודלה'' מרומז ב"סימני עניות"] ותיקון המלכות לפי"ז הוא למלאותה באור החמה.
וכעת יובן ה"משל לאחד שהיה מהלך בדרך באישון לילה ואפילה, שכשהד' יסודות פגומים, האדם נמצא בחושך/ הירח לא מאיר/ העצמות שבורים, והתיקון הוא ע"י הת"ח שהוא ה"אבוקה של אור" /אש /חמה /עמוד השחר, שהוא מאיר ומבטל החושך.נמצא שבלעדי הת"ח גם התיקון הראשון -להאיר ולמלאות הלבנה/ לתקן העצמות, לא יהיה נעשה, וחוץ מזה יש גם את התיקון העליון יותר, שהוא "והיה אור הלבנה כאור החמה" (שזה יהיה לעתיד) בחי' כולו אחד, שלא יהיה חילוק בין חסד/חמה לדין/לבנה.
-
האמת שהשאלה נשאלת גם מתוך התורה.
רבינו מסביר:- ע"י הווידוי מוצאים את הצירופים הרעים מהעצמות -שאז מוצאים את המלכות מגלותה -בין העכו"ם.
- יש עוד תיקון שהווידוי יהיה לפני ת"ח, והיינו שאחרי שהוציא את המלכות, כעת צריך להעלותה לשרשה, שזה הת"ח שהוא אין, ואז זוכים להגיע אל ה"כולו טוב"... עד לידיעה שהכל לטובתו.
ואם כן לפי"ז בתיקון הראשון היינו בעצם הווידוי, העצמות כבר נתקנים ורק בכדי להגיע אל השלימות ש"כל מאורעותיו וכו' צריך את הת"ח.
והנה במעשה של הבעש"ט וכן כאן בתוך התורה במעשה של יהודה רואים שהווידוי לבד לא עזר לתיקון העצמות!
מוכרחים לומר שתיקון המלכות והוצאתה מגלותה תלוי ג"כ בת"ח!ויש לומר: בסוף התורה מובא ענין הירח שהוא בחי' מלכות כידוע (וכן כתב על "ירחי שתא" שעל ידם נתתקן המלכות) וכידוע המלכות לית לה מגרמה כלום (אגב זה מזכיר את המילה גרמייהו =עצמות, שוב מלכות) [וע"ש זה נקראית "ענייה ודלה'' מרומז ב"סימני עניות"] ותיקון המלכות לפי"ז הוא למלאותה באור החמה.
וכעת יובן ה"משל לאחד שהיה מהלך בדרך באישון לילה ואפילה, שכשהד' יסודות פגומים, האדם נמצא בחושך/ הירח לא מאיר/ העצמות שבורים, והתיקון הוא ע"י הת"ח שהוא ה"אבוקה של אור" /אש /חמה /עמוד השחר, שהוא מאיר ומבטל החושך.נמצא שבלעדי הת"ח גם התיקון הראשון -להאיר ולמלאות הלבנה/ לתקן העצמות, לא יהיה נעשה, וחוץ מזה יש גם את התיקון העליון יותר, שהוא "והיה אור הלבנה כאור החמה" (שזה יהיה לעתיד) בחי' כולו אחד, שלא יהיה חילוק בין חסד/חמה לדין/לבנה.
-
במשפט אחד: א"א להעלות את המלכות ולהשאירה כך ללא החיבור שלה לשורשה, כי אז היא שוב נשארית חשוכה ושבורה, לכן ללא הת"ח שהוא האור, גם אם נוציא את המלכות בעצמינו היא שוב תיפול, או עכ"פ יש לה פונטציאל כזה (ואפשר לדייק זאת מהמשל שם שבחושך הוא מתיירא מן הקוצים וכו', דהיינו בגלל שהמלכות לא מאירה -לא מחוברת לשורשה, עלול להדבק בה כל המרעין בישין... אלוהים אחרים, קוצים, פחתים וליסטים וזה הכל בגלל החושך ואפילה)
-
ברבב"ח, תתארו לעצמכם איזה דג עצום היה שם, בגודל של שישים מחוזות. וממה הוא מת? משרץ קטן??? (עניין המיתה חוזר על עצמו הרבה, תמותת רשע רעה, מלאכי מוות, כי מתו כל האנשים וכו.)
אכן סוף עצוב.רבינו אומר שם שהצדיק נקרא גודא ע"ש שגודר פירצותיהן של ישראל, מה קורה כשיש פירצה? יכולים לבוא גנבים ולסטים ולגזול.
בכדי שהאלוהים אחרים לא יהיו יכולים ליגזול לעצמם את המלכות צריך לגדור היטב את כל הפרצות, פירצה אחת והכל אבוד..
אדם יכול להיות נקי בכל הד' יסודות ועדיין "אינו יודע באיזה דרך הוא מהלך, ...ואחריתה דרכי מוות"
אכן סוף עצוב.
אבל אל דאגה, יש לנו רבי שאוהב אותנו כ"כ עד שהוא מוכן למסור את נפשו ולמות בשבילנו, "ואם אין מחני נא"!!! ולא רק למות אלא אף להיקבר מול בית פעור כדי לבטל את כוחם מלפעור פיהם בצירופים רעים (אגב פירוץ, "פירצותיהן" אותיות צירוף. -ר"א גלינסקי שליט"א)
הצדיק מפריש לנו דרך ולא עוזב אותנו באמצע העבודה, עד שנגיע לתכלית השלימות -כולו הטוב והמטיב, וכל הרשעה כעשן תיכלה. כמובן צריך לשמוע בקולו ולהתוודות לפניו אם לא, אז גם אם עשית תשובה וכבר אתה נקי מהתאוות, אבל עדיין יכול להיות שאחריתה דרכי מוות.. אכן עצוב מאוד.
כמה עלינו לשמוח שיש לנו רבי כזה. -
@7272
לפי דבריך
זה שהוא היה 'איש כשר באמת' ו'עשה תשובה שלימה'- זה לא באמת הנקודה?
ואם הוא היה דבוק ומתוודה לפני הצדיק אזי גם אם הוא לא היה איש כשר ועושה תשובה היה ניצל?
נכון?@7272
לפי דבריך
זה שהוא היה 'איש כשר באמת' ו'עשה תשובה שלימה'- זה לא באמת הנקודה?
ואם הוא היה דבוק ומתוודה לפני הצדיק אזי גם אם הוא לא היה איש כשר ועושה תשובה היה ניצל?
נכון?אמנם הוא היה איש כשר באמת
ולכן לא יקבל עונש בעולם הבא
אבל מה שהיה חסר לו זה כל המומתין מתוודין
ומיתתו היא כפרתו בגלל שעדין יש כח לחיצונים בגלל צירופיו הרעים
ואם היה מתוודה אפילו אם לא היה איש כשר באמת היה זוכה להדבק בצדיק....
והצדיק היה עוסק בתיקונו ומפריש לו דרך
והכל היה מתהפך לטובה וכל הנפילות והצירופים הרעים היו נהפכים לצירופים טובים לבנות מהם בניין קדוש
(כמו לדוגמא לאחד שהלך בשליחות המלך למקומות נמוכים להורות תשובה שעוד אחרים יצאו עימו)
"בֶּאֱמֶת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים הַיְנוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין עָלָיו שׁוּם חֵטְא וַעֲבֵרָה כְּלָל כִּי עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל הַחֲטָאִים כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת. וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לא יִהְיֶה לְהַקְּלִיפּוֹת וְהַחִיצוֹנִים שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ כִּי כְּבָר תִּקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַם. וּבְאִם שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנַי אֲזַי תֵּכֶף יִתְרַפֵּא וּבְאִם שֶׁלּא יִתְוַדֶּה אֲזַי יֵשׁ עוֹד כּחַ לְהַחִיצוֹנִים שֶׁיִּנְקְמוּ בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו עַד שֶׁיָּמוּת" -
ברבב"ח, תתארו לעצמכם איזה דג עצום היה שם, בגודל של שישים מחוזות. וממה הוא מת? משרץ קטן??? (עניין המיתה חוזר על עצמו הרבה, תמותת רשע רעה, מלאכי מוות, כי מתו כל האנשים וכו.)
אכן סוף עצוב.רבינו אומר שם שהצדיק נקרא גודא ע"ש שגודר פירצותיהן של ישראל, מה קורה כשיש פירצה? יכולים לבוא גנבים ולסטים ולגזול.
בכדי שהאלוהים אחרים לא יהיו יכולים ליגזול לעצמם את המלכות צריך לגדור היטב את כל הפרצות, פירצה אחת והכל אבוד..
אדם יכול להיות נקי בכל הד' יסודות ועדיין "אינו יודע באיזה דרך הוא מהלך, ...ואחריתה דרכי מוות"
אכן סוף עצוב.
אבל אל דאגה, יש לנו רבי שאוהב אותנו כ"כ עד שהוא מוכן למסור את נפשו ולמות בשבילנו, "ואם אין מחני נא"!!! ולא רק למות אלא אף להיקבר מול בית פעור כדי לבטל את כוחם מלפעור פיהם בצירופים רעים (אגב פירוץ, "פירצותיהן" אותיות צירוף. -ר"א גלינסקי שליט"א)
הצדיק מפריש לנו דרך ולא עוזב אותנו באמצע העבודה, עד שנגיע לתכלית השלימות -כולו הטוב והמטיב, וכל הרשעה כעשן תיכלה. כמובן צריך לשמוע בקולו ולהתוודות לפניו אם לא, אז גם אם עשית תשובה וכבר אתה נקי מהתאוות, אבל עדיין יכול להיות שאחריתה דרכי מוות.. אכן עצוב מאוד.
כמה עלינו לשמוח שיש לנו רבי כזה.וממה הוא מת? משרץ קטן??? (עניין המיתה חוזר על עצמו הרבה, תמותת רשע רעה, מלאכי מוות, כי מתו כל האנשים וכו.)
אכן סוף עצוב.חבר יקר ואהוב
שים לב שרבנו מפרש לטובה ומתה זה בחינת ווידוי דברים
שהאיש הישראלי זכה להמית עצמו ולהתוודות
ונתן צדקה והתקרב לצדיק
ועל ידי שלש בחינות אלו וחרוב מיני שיתין
מחוזה
שעל ידי המיתה היינו וידוי דברים העלה את המלכות מבין הסיטרא אחרא והצדיק הורה לו את הדרך הישר..שאתה אומר אכן סוף עצוב
האם עכשיו שהוא כבר נפטר מהעולם הזה והתקדם לעולם שכולו טוב האם שם שהוא רואה את הכל הוא מברך הטוב והמטיב או שעדין הוא אומר דיין האמת??? -
דבר מעניין שבפסוק "ותהי עוונותם על עצמותם"
מסבירים המפרשים שם, שאלו שמתו מיתת חרב בעצמות נתתקנו לגמרי והעוונות שלהם לא נשארו.
וממילא האיש כשר הנ"ל שלא זכה לתיקון הנ"ל ע"י וידוי דברים.
עבר את התהליך הכואב הזה כמו מכת חרב שתוציא את החקיקה ובכך הוא נתקן לגמרי. -
וממה הוא מת? משרץ קטן??? (עניין המיתה חוזר על עצמו הרבה, תמותת רשע רעה, מלאכי מוות, כי מתו כל האנשים וכו.)
אכן סוף עצוב.חבר יקר ואהוב
שים לב שרבנו מפרש לטובה ומתה זה בחינת ווידוי דברים
שהאיש הישראלי זכה להמית עצמו ולהתוודות
ונתן צדקה והתקרב לצדיק
ועל ידי שלש בחינות אלו וחרוב מיני שיתין
מחוזה
שעל ידי המיתה היינו וידוי דברים העלה את המלכות מבין הסיטרא אחרא והצדיק הורה לו את הדרך הישר..שאתה אומר אכן סוף עצוב
האם עכשיו שהוא כבר נפטר מהעולם הזה והתקדם לעולם שכולו טוב האם שם שהוא רואה את הכל הוא מברך הטוב והמטיב או שעדין הוא אומר דיין האמת???@7272 אתה מעיר הערה נכונה!
אמנם ע"פ הכלל הי"א יש את הפשט הפשוט, ובצירוף הכלל השישי -זה לעומת זה, יש כאן בתורה כמה וכמה פעמים מיתה לא טובה, תמותת רשע, מלאכי מוות, אחריתא דרכי מוות.
אמנם אתה צודק שבסוף בסוף הכל לטובה ושם למעלה לבסוף יהיה טוב (אחרי הגיהנום וכו) השאלה היא, האם כאן בעוה"ז הוא ידע זאת. -
@7272
לפי דבריך
זה שהוא היה 'איש כשר באמת' ו'עשה תשובה שלימה'- זה לא באמת הנקודה?
ואם הוא היה דבוק ומתוודה לפני הצדיק אזי גם אם הוא לא היה איש כשר ועושה תשובה היה ניצל?
נכון?אמנם הוא היה איש כשר באמת
ולכן לא יקבל עונש בעולם הבא
אבל מה שהיה חסר לו זה כל המומתין מתוודין
ומיתתו היא כפרתו בגלל שעדין יש כח לחיצונים בגלל צירופיו הרעים
ואם היה מתוודה אפילו אם לא היה איש כשר באמת היה זוכה להדבק בצדיק....
והצדיק היה עוסק בתיקונו ומפריש לו דרך
והכל היה מתהפך לטובה וכל הנפילות והצירופים הרעים היו נהפכים לצירופים טובים לבנות מהם בניין קדוש
(כמו לדוגמא לאחד שהלך בשליחות המלך למקומות נמוכים להורות תשובה שעוד אחרים יצאו עימו)
"בֶּאֱמֶת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים הַיְנוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין עָלָיו שׁוּם חֵטְא וַעֲבֵרָה כְּלָל כִּי עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל הַחֲטָאִים כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת. וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לא יִהְיֶה לְהַקְּלִיפּוֹת וְהַחִיצוֹנִים שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ כִּי כְּבָר תִּקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַם. וּבְאִם שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנַי אֲזַי תֵּכֶף יִתְרַפֵּא וּבְאִם שֶׁלּא יִתְוַדֶּה אֲזַי יֵשׁ עוֹד כּחַ לְהַחִיצוֹנִים שֶׁיִּנְקְמוּ בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו עַד שֶׁיָּמוּת"ואם היה מתוודה אפילו אם לא היה איש כשר באמת היה זוכה להדבק בצדיק....
והצדיק היה עוסק בתיקונו ומפריש לו דרךחלק מלשון הלקו"ה (כלאי הכרם ב) כשמצוטט בתחלת ההלכה את התורה כותב כך 'וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמַּחֲזִירִין הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשִין תְּשׁוּבָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַתַּאֲוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּמִתְוַדִּין וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַחֲזִירִין הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל.
נראה מדברי ר' נתן שאם האם לא יהיה איש כשר וכו' לא כלפיו נאמרו כל תיקוני תורה דידן. והלשון של ר' נתן מזכירה את ההתנסחות עם האיש והבעש"ט שעשה תשובה שלמה ותקן כל הפגמים וכו'. -
ואם היה מתוודה אפילו אם לא היה איש כשר באמת היה זוכה להדבק בצדיק....
והצדיק היה עוסק בתיקונו ומפריש לו דרךחלק מלשון הלקו"ה (כלאי הכרם ב) כשמצוטט בתחלת ההלכה את התורה כותב כך 'וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמַּחֲזִירִין הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשִין תְּשׁוּבָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַתַּאֲוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּמִתְוַדִּין וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַחֲזִירִין הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל.
נראה מדברי ר' נתן שאם האם לא יהיה איש כשר וכו' לא כלפיו נאמרו כל תיקוני תורה דידן. והלשון של ר' נתן מזכירה את ההתנסחות עם האיש והבעש"ט שעשה תשובה שלמה ותקן כל הפגמים וכו'.נראה מדברי ר' נתן שאם האם לא יהיה איש כשר וכו' לא כלפיו נאמרו כל תיקוני תורה דידן. והלשון של ר' נתן מזכירה את ההתנסחות עם האיש והבעש"ט שעשה תשובה שלמה ותקן כל הפגמים וכו'.
סליחה אבל לא הצלחתי להבין איפה ראית את זה?!
הווידוי לפני הצדיק הוא בעצמו התשובה על עוונותיו ובכל משבר את המידות רעות.
ובוודאי שהתיקונים בתורה נאמרו גם למי שהוא לא איש כשר.
להיפך רק כך הוא יהיה איש כשר! -
ואם היה מתוודה אפילו אם לא היה איש כשר באמת היה זוכה להדבק בצדיק....
והצדיק היה עוסק בתיקונו ומפריש לו דרךחלק מלשון הלקו"ה (כלאי הכרם ב) כשמצוטט בתחלת ההלכה את התורה כותב כך 'וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמַּחֲזִירִין הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשִין תְּשׁוּבָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַתַּאֲוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּמִתְוַדִּין וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַחֲזִירִין הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל.
נראה מדברי ר' נתן שאם האם לא יהיה איש כשר וכו' לא כלפיו נאמרו כל תיקוני תורה דידן. והלשון של ר' נתן מזכירה את ההתנסחות עם האיש והבעש"ט שעשה תשובה שלמה ותקן כל הפגמים וכו'.דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשִין תְּשׁוּבָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַתַּאֲוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּמִתְוַדִּין וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַחֲזִירִין הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשׁוֹ
האם מספיק בהרהר הירהור תשובה בלבד או צריך יותר מזה???
הגמרא אומרת שאם אמר מקודשת על מנת שאני צדיק גמור מקודשת שמא אולי הרהור תשובהאפשר לחדד את השאלה האם התורה הזו מיועדת לכל אדם או רק לאנשים מיוחדים
(תמיד אני מתחזק מהדיבור של רבנו שהדיבורים של רבנו הקדוש מתאימים לכל רדם בכל זמן)
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות