שאלות מכללות המאמר

[ברוך מאן]

@רוחני
הייתי יכול להסכים איתך
אבל הבעיה היא שהוא לא היחיד
יש רבים וגדולים מאוד מאנ"ש שיש להם דרך סלולה שתמצא אותה בכל תורה
וכבר בקריאה הראשונה של התורה אתה יכול לנחש מה הם יגידו כאן
ואני לא יכול לשלול את הדרך שלהם
אולי רשמ"ק וריצ"ח הם היחידים שיכולים להפתיע אותך בכל תורה עם כיוון אחר

[bjni]

@ברוך-מאן כתב:

רשמ"ק וריצ"ח הם היחידים

סליחה על הבורות אבל מי הם ?

[רוחני]

@bjni כתב:

@ברוך-מאן כתב:

רשמ"ק וריצ"ח הם היחידים

סליחה על הבורות אבל מי הם ?

הוא התכוון להרה"ח ר' שמואל משה קרמר והרה"ח יוסף צבי חשין.
אבל לגופו של עניין הרב ברוך מאן לא הבנת אותי לגמרי נכון. מלבד הנקודה שהדברים חוזרים על עצמם, אני יותר כאוב מעצם העניין של חסרון ההתחדשות עם תורה שכבר נלמדה, מבחינת הבנתי הדלה, רבינו הוא נחל נובע מקור חכמה, ומשכך לפחות מצד מקיפי השנים שהצדיק זוכה להם בכל ראש השנה מחדש, אז בכל שנה יורד ליקוטי מוהר"ן חדש לעולם, ובאמת מצד מקיפי הימים, אז יש בכל יום נביעה חדשה, ומי שנתקע עם דפוסי ההבנה הישנים וממשיך לדקלם, אינו יכול לקרוא לעצמו 'לית ליה מגרמיה'...

[רוחני]

ועכשיו סליחה על מה שעשינו לאשכול. הוא מיועד לשאלות בלבד.

[רוחני]

שאלות בתורה א' - תחילת התורה
א] מדוע רבינו מסדר את דבריו שבתחילה הוא אומר שעל ידי התורה נתקבלים התפילות ורק אחר כך הוא מכניס את עניין החן, היה לו להתחיל שבלימוד התורה זוכים להעלות את החן, ועל ידי זה מתקבלים התפילות.
ב] הלשון בעוונותינו הרבים דורשת התבוננות, האם אפשר לומר לאיזה עוונות רבינו מתכוון מקשרי התורה, והאם יש איזה עניין ונקודה מיוחדת בכך שהעוונות הם 'רבים', או בסגנון אחר: האם מקשרי התורה מבוארים שתי סוגי עוונות?

[ברוך מאן]

ועוד שאלה:
על מה ישראל מתפללים, האם הכוונה לבני חיי ומזוני, או משהו אחר ע"פ קשרי המאמר?
לכאורה הכוונה שהם מתפללים על זה בעצמו - שהחן והחשיבות של ישראל יתעלה ויתרומם. זו התפילה שלהם.
ואם כך קשה, הרי התפילה לא מתקבלת בלי התורה. וע"י התורה בעצמה מתעלה החן, אז כבר לא צריך שהתפילה תתקבל?!

[לב העולם אתה]

@ברוך-מאן כתב:

האם הכוונה לבני חיי ומזוני, או משהו אחר

לא רוצה לקטוע את עצם הדיון...

בלי קשר לעצם דבריך אלא למה שהבאת על בני וחיי...
"דַּע כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים, וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי"
האם המילים "הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי" הולכים רק על עלית החן או גם על "הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים"?
ובמילים אחרות, ברור שיש קשר ביניהם ושהתפילה היא בין ברוחניות ובין בגשמיות,
כך שיוצא שמלבד מה שהתפילה (-ע"פ קשרי התורה) היא על עצם החן, היא גם בכלליות וגם בגשמיות של בני חיי...

[יהושע קליין]

@ברוך-מאן כתב:

ועוד שאלה:
על מה ישראל מתפללים, האם הכוונה לבני חיי ומזוני, או משהו אחר ע"פ קשרי המאמר?
לכאורה הכוונה שהם מתפללים על זה בעצמו - שהחן והחשיבות של ישראל יתעלה ויתרומם. זו התפילה שלהם.
ואם כך קשה, הרי התפילה לא מתקבלת בלי התורה. וע"י התורה בעצמה מתעלה החן, אז כבר לא צריך שהתפילה תתקבל?!

לענ"ד התפילה והבקשה הם על משהו אחר מקשרי התורה, אבל בעיקר עצם המושג שהתפילה 'מתקבלת', זה מתבאר בקשרי התורה באופן מאוד שונה מהמובן הפשוט. למרות שאנו נוטים לומר שהתפילה מתקבלת זה כמו התפילה נענית או נשמעת, נלענ"ד שהכוונה בקשרי התורה שונה

[אל יתהלל]

@יהושע-קליין כתב:

נלענ"ד שהכוונה בקשרי התורה שונה

אז מה כן הכוונה? די לרמזים

[ברוך מאן]

@אל-יתהלל כתב:

די לרמזים

אל תכעס על @יהושע-קליין, הוא משתמש חדש, וכנראה לא הלך מספיק זמן עם תורות, הוא מנסה להיכנס לעניינים...
תקרב אותו

[ברוך מאן]

@אל-יתהלל כתב:

אז מה כן הכוונה?

ואני יתן לך עוד רמז קטן, שתפילה היא בעצם שאדם מרגיש חסרון, אז התפילה היא כמו חקיקה, שהרי חקיקה היא בעצם מצב של העדר חכמה [חקיקה היא חסרון, שאין לה כלום].

[ברוך מאן]

בהמשך לזה אעלה שאלה נוספת:
מה מקרב לה', השכל או העדר השכל?
כלומר, כתוב בתורה ככה -
"כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר".
אז מה שמקרב לה' זה ה'דבר' - ולא ה'שכל'.
כלומר, החיסרון וההעדר החקיקה והתפילה, ולא החכמה והתורה והאור.

[יהושע קליין]

@אל-יתהלל כתב:

@יהושע-קליין כתב:

נלענ"ד שהכוונה בקשרי התורה שונה

אז מה כן הכוונה? די לרמזים

סליחה, לא תמיד יש לי מוחין לכתוב.
אבל דבר ראשון אני רוצה להסביר קצת את עצמי.
לא התכוונתי לצמצם את התפילה של תורה א' רק לדבר מאוד מסוים, כי בוודאי רבינו מדבר על כל תפילה שבעולם, שהיא מתקבלת על ידי התורה, וגם נשמעת, כמבואר בהמשך דברי רבינו אודות הת' והחקיקה.
אלא למרות שדברי רבינו הם כלליות גדול וכוללים בתוכם את כל המשמעות הרחבה של תפילה, עם כל זה יש ערך מאוד גדול לכך שאנחנו מנסים מתוך קשרי התורה לכוון ולדייק את מהותה וכוונתה של התפילה שרבינו מדבר אודותיה כאן בתורה. ובוודאי שכאשר נבין מתוך התורה כאן מהי אותה תפילה, זה יפתח לנו רחבות גדולה בכל הבנת התפילה שאנו מתפללים על כל דבר בעולם.
ואין אני מתיימר בשלב זה של הלימוד, לדעת מהי אותה בחינה, ולכן לא כתבתי בהרחבה ולא התכוונתי לכתוב רמזים, אבל מחמת שאני מריח מרחוק כמה בחינות שמתנוצצות כאן, לכן כתבתי שנלענ"ד שכל הכיוון שונה.
ואחרי דבריו של כבוד הרב ברוך מאן, אוסיף לומר, שהמושג שהתפילה מתקבלת, לפי המשך התורה משמעותה שהתפילה יצרה חקיקה חיסרון גם למעלה כביכול, שאותו חיסרון שיש לנו למטה כאן בעולם, כביכול אנו עושים שגם למעלה יהיה מורגש אותו חיסרון.
ואם כן לפי זה אולי כל מהות התפילה היא לייצר מציאות של חיסרון במשפיע, לחקוק את אותו חיסרון וכלי שקיים אצלנו, שגם למעלה יהיה את אותו חיסרון.
אם לא הובנתי כדבעי אז אני ארחיב יותר

[נחום בקר]

@יהושע-קליין ואלו שלא זכו בזמן רבנו להשכיל הח"י כללים, מה הם הבינו בדברי רבנו. האם לא כפשוטו שהתפלות מתקבלות./ וזה שיהיה לנו תובנות חדשות ע"פ קשרי המאמר זה תוספת ע"ג הפשט הפשוט.

[לב העולם אתה]

@נחום-בקר כתב:

האם לא כפשוטו שהתפלות מתקבלות./ וזה שיהיה לנו תובנות חדשות ע"פ קשרי המאמר זה תוספת ע"ג הפשט הפשוט.

איני חושב ש @יהושע-קליין התכוון אחרת...

@יהושע-קליין כתב:

כי בוודאי רבינו מדבר על כל תפילה שבעולם.....
אלא למרות שדברי רבינו הם כלליות גדול וכוללים בתוכם את כל המשמעות הרחבה של תפילה, עם כל זה יש ערך מאוד גדול לכך שאנחנו מנסים מתוך קשרי התורה לכוון ולדייק את מהותה וכוונתה של התפילה שרבינו מדבר אודותיה כאן בתורה.

[תלמיד_אמיתי]

@נחום-בקר
וזאת גם ההוכחה שבודאי אנו לא יכולים למצוא מקשרי המאמר דבר שיהיה הפך ממש של הפשט הפשוט רק חייב שיהיה מחובר עמו בעומק, שהרי רבינו לא היה מטעה את אנ"ש שלא ידעו לעיין כראוי

[לית ליה מגרמא]

@רוחני כתב:

ומי שנתקע עם דפוסי ההבנה הישנים וממשיך לדקלם, אינו יכול לקרוא לעצמו 'לית ליה מגרמיה'...

חבל שחושדים בי כך, בסה''כ הבאתי שאלות שאולי נשאלו בעבר, (מה הפסול בזה) אבל בוודאי שרצוני הוא לגלות תשובות חדשות לשאלות הללו ולא להתקע עם מה שהיה בעבר בבחי' זקן דס''א

[יהושע קליין]

צודק לגמרי!
לענ"ד שאלות זה דבר טוב שפותחות את הכל מחדש