למה צריך את בחי' הנון

[משה חיים]

למה צריך את הנון בחי מלכות דקדושה, האם בגלל שאור השכל גדול מאוד, או בגלל שההיפך המלכות שלו היא בבחי עשו??

[bjni]

@משה-חיים כתב:

מה צריך את הנון בחי מלכות דקדושה, האם בגלל שאור השכל גדול מאוד, או בגלל שההיפך המלכות שלו היא בבחי עשו??

נ"ל שכתוב כמו הצד הא' אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַשֵּׂכֶל גָּדוֹל מְאֹד • אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת נוּן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת

[תלמיד_אמיתי]

@משה-חיים לפי הבנתי כיוון שהמלכות דסטרא אחרא (בבחי' עשו) היא בחי' היצר הרע, כמו שאומר: "וְיֵצֶר הָרָע נִקְרָא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא", לכן צריך את אור השכל, "כִּי הַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְהַטְבִּיעַ וּלְהַשְׁפִּיל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה", עד שעל ידי ההטבעה והשפלה יגיע לבחי' "אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ", שגם שם יוכל להאיר לו אור השכל. אבל לזה לא יכול לזכות כי אם על ידי המלכות דקדושה גופא, ולזה צריך לימוד תורה בכח לתת כח למלכות דקדושה שלו. [ואולי זהו ג"כ תורה בכח שאע"פ שנמצא באופל וחושך ואינו בבחי' "אַיֶּלֶת אֲהָבִים" ואינו נהנה מהלימוד, אע"פ כן לומד בכח]

[תלמיד_אמיתי]

לסיכום, צריך את הנו"ן דקדושה משני הסיבות, גם כי "מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַשֵּׂכֶל גָּדוֹל מְאֹד, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת נוּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת", וגם כי "כְשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל", היינו אם יקום אצלו מלכות דס"א ממילא יפול מלכות דקדושה ולא יוכל לקבל את אור השכל..

[חבר אני]

@תלמיד_אמיתי
וצריך ביאור איך 2 הדברים מתקשרים יחד. כי מוכרח להיות שהכל מתחבר לדבר אחד.
.
אתן נקודה למחשבה, מוהרנ"ת כותב (אולי בהל' שעל תורה זו, לא זוכר) שהיצה"ר מתלבש במצוות של ריבוי אור. לפי"ז המלכות דסט"א מטביעה את הספינה ע"י שאומרת שא"צ נון ואפשר לקבל ישירות מהחכמה ובכך מטביעה את האדם בים של חכמה.

א"כ יוצא לפי"ז שאחד קשור לשני, כשהיצה"ר קם אז צד הקדו' נופל ח"ו, עי"ז בעצמו שמבטל את הנון דקדו' מלצמצם את אור השכל הגדול מאוד.

ראה כאן השייך להנל

[JoJo]

@משה-חיים כתב:

למה צריך את הנון בחי מלכות דקדושה, האם בגלל שאור השכל גדול מאוד, או בגלל שההיפך המלכות שלו היא בבחי עשו??

יש שני בחינות של שכל, שכל בחינת ח', ושכל בחינת נון,
לבחינת ח' קשה לזכות או לעמוד בזה באופן תמידי, כי הוא אור גדול מאוד, אבל לשכל בבחינת נון, אפשר תמיד לזכות, כי הוא אור פשוט, שמחה תמידית, וזכרון החן הפשוט של כל מצוה.

[bjni]

@תלמיד_אמיתי כתב:

כִּי הַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְהַטְבִּיעַ וּלְהַשְׁפִּיל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה

אבל כל שורש עניין מלכות דקדושה שאינה מקבלת באופן ישיר כי אם ע"י צמצום זה
מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַשֵּׂכֶל גָּדוֹל מְאֹד
ולאחר שהמצב הוא שא"א לקבלו כי אם ע"י נון וכל המלכות דקדושה היא בבחינת נון אז
וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִיתֵּן כֹּחַ לִבְחִינַת מַלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא
כי אחרי שכל המלכות דקדושה תלוי בבחינת נון וכו אז יוצא מזה העניין כשזה קם....

[מלך]

@JoJo כתב:

@משה-חיים כתב:

למה צריך את הנון בחי מלכות דקדושה, האם בגלל שאור השכל גדול מאוד, או בגלל שההיפך המלכות שלו היא בבחי עשו??

יש שני בחינות של שכל, שכל בחינת ח', ושכל בחינת נון,
לבחינת ח' קשה לזכות או לעמוד בזה באופן תמידי, כי הוא אור גדול מאוד, אבל לשכל בבחינת נון, אפשר תמיד לזכות, כי הוא אור פשוט, שמחה תמידית, וזכרון החן הפשוט של כל מצוה.

אני אהבתי את מה שכתבת, אבל מי אמר שזה נכון, שח' ונ' זה שתי מדרגות בשכל, אשמח שתוכיח מתוך התורה

[bjni]

@מלך כתב:

ח' ונ' זה שתי מדרגות בשכל, אשמח שתוכיח מתוך התורה

זה לגבי הח'
רֵאשִׁית חָכְמָה • וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כז) וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס וְחַכְּמַנִי •
וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ • וְזֶה בְּחִינַת (משלי ד) וְאוֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נוֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם •
וְזֶה בְּחִינַת חֵית לְשׁוֹן חַיּוּת • כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר

זה לגבי הנ
כִּי הַלְּבָנָה (נ') אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ • וְזֶהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם • אֶלָּא מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מִן הַחֵית • שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה • בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כַּנַּ"ל • וְנַעֲשָׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה •....
לַמַּלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה בְּחִינַת נוּ"ן לְקַבֵּל מִן הַשֵּׂכֶל

זה לא מוכרח אבל מובן מהתורה שח זה סוג שכל גבוה מאוד שמאיר בלבנה שהיא שכל נמוך
לדוג כמו שהחמה (ח) היא מאגר נתונים אין סופי והמלכות (נ) זה כרטיס זיכרון

[תלמיד_אמיתי]

@חבר-אני
מעניין מאד. אם כן לפי מה שהבנתי ממך בעצם אתה אומר שכל מה שהאדם מקבל חכמה ושכל שלא בדרך הצמצום הנ"ל, והיינו ריבוי אור, זהו בעצמו הבחי' שקמה מלכות דסטרא אחרא? כי כשזה נופל (מלכות דקדושה = צמצום), זה קם?

[תלמיד_אמיתי]

@מלך אפשר בפשטות להוכיח את זה ע"פ כלל ז' שכל הבחינות כלולות מכל הבחינות, לכן גם בבחי' מלכות יש בחי' שכל, כך נראה לי לומר

[חבר אני]

@תלמיד_אמיתי כתב:

@מלך אפשר בפשטות להוכיח את זה ע"פ כלל ז' שכל הבחינות כלולות מכל הבחינות, לכן גם בבחי' מלכות יש בחי' שכל, כך נראה לי לומר

בהמשך התורה רבינו אומר שיעקב הוא איש תם שזה לכאו' קשור יותר לנון.

[bjni]

@חבר-אני כתב:

איש תם

זה הציטוט?
יעֲקֹב אִישׁ תָּם • שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל • הַיְינוּ לִזְכּוֹת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר (שזה בחינת ח ולא נון)

[חבר אני]

@bjni
נכון, אבל איך פתאום נכנס תמימות לשכל? אדרבא במעשה מחכם ותם אנו יודעים שהם שני הפכים.

לכן אני מנסה לומר שיש גם אצל יעקב בחי' של נון (ע"פ כלל ז' וכנ"ל) אע"פ שעצם מהותו הוא חית.

(ועיי' ביאוה"ל שגם לרבינו וגם לר' נתן בשמותיהם יש נו"נים)

כמובן זה רק ההתחלה אני עוד לא סוגר שום דבר. (האמת שגם בסוף לא)

[מלך]

@תלמיד_אמיתי כתב:

@חבר-אני
מעניין מאד. אם כן לפי מה שהבנתי ממך בעצם אתה אומר שכל מה שהאדם מקבל חכמה ושכל שלא בדרך הצמצום הנ"ל, והיינו ריבוי אור, זהו בעצמו הבחי' שקמה מלכות דסטרא אחרא? כי כשזה נופל (מלכות דקדושה = צמצום), זה קם?

וזה ליקו"ה הלכות מפורש. קשור גם למה שכתבת בענין לימוד ליקו"ה, אבל מתוך העיון בדברי רבינו מובנים דברי מוהרנ"ת פי כמה

[bjni]

@חבר-אני כתב:

כון, אבל איך פתאום נכנס תמימות לשכל

אפשר כדברך אבל אני הבנתי שתם זה מלשון שלם כמו בהמה תמימה (סליחה על הדימוי)

[מלך]

@חבר-אני
מעניין מאד. אם כן לפי מה שהבנתי ממך בעצם אתה אומר שכל מה שהאדם מקבל חכמה ושכל שלא בדרך הצמצום הנ"ל, והיינו ריבוי אור, זהו בעצמו הבחי' שקמה מלכות דסטרא אחרא? כי כשזה נופל (מלכות דקדושה = צמצום), זה קם?

זה שאור החמה בלי צמצום הלבנה זה ריבוי אור, אלו דברים הכתובים בליקו"ה פקדון ד' מפורש. קשור גם למה שכתבת בענין לימוד ליקו"ה, אבל מתוך העיון בדברי רבינו מובנים דברי מוהרנ"ת פי כמה.

ולגבי עצם העניין שכתבו שמחמת שאור החמה מאירה בלבנה אז יש שכל בלבנה, זה לא אומר שהיא עצמה בחינה של שכל, לא כמו שתי מדרגות בשכל, אלא היא קיבלה הארה מהשכל.

[תלמיד_אמיתי]

@bjni התמים הוא השלם כמו שאמרת. רק שבהתייחס לתורה זהו מי שכל פעולותיו הן בשלימות ע"פ התורה בלא שכל עצמו, היינו שמקבל בשלימות את דברי התורה בלי לערב בהם את דעתו, וזהו ממש הבחי' של מלכות דקדושה, שהיא ההפך ממה שהכסיל חפץ בהתגלות לבו, לכן יעקב איש תם ממש מדייק את זה.

[bjni]

@תלמיד_אמיתי אכן דבריך דברי טעם ואפשר שכך הוא האמת
אבל אני יפסק את סוף הקטע לפי הבנתי וז"ל
וְזֶהוּ "אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ"
"אַשְׁרֵי" לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת
"תְמִימֵי דָרֶךְ" בְּחִינַת יַעֲקֹב אִישׁ תָּם (שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל) (שזה הח)
(ומסביר רבינו) הַיְינוּ לִזְכּוֹת לְהִסְתַּכֵּל(בחינת אשרי) עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר (שהוא הח ) שֶׁהוּא (השכל עצמו) בְּחִינַת יַעֲקֹב אִישׁ תָּם

הסוגריים עם הניקוד זה מהתורה בעצמה רק ששם רבינו מסביר את כוונתו אז שמתי את זה בסוגריים

[תלמיד_אמיתי]

@bjni נכון, אבל זה עולה בקנה אחד עם מה שכתבתי.. והיינו שבעצם לא רק שגם בבחי' נו"ן יש בחי' שכל, אלא שגם בבחי' השכל יש בחי' נ'