@חבר-אני כתב:

במעשה מחכם ותם אנו יודעים שהם שני הפכים.

במעשה מחכם ותם מבואר שע"י התמימות שלו הוא זכה לכל החכמות
"ונתקבל הדבר בעיני התם,
ואמר: מה אכפת לי אם אלמד חכמות ולשונות?!
ותכף עלה על דעתו, שחברו החכם אמר לו שאי אפשר בשום אפן שהוא יבוא על שלו,
והנה עתה כבר בא על חכמתו,
(ואף על פי כן, אף על פי שכבר היה יודע חכמות, לא היה משתמש עם החכמות כלל, רק נהג הכל בתמימותו כבראשונה.)
[א.ה. בליקו"ה מבאר שגם כשמגיע אל החכמה והשכל צריך לעשות עצמו כשאינו יודע כלום, ואז מגיע לחכמה ולשכל היותר גבוה וכו']
וכן בהמשך:
"ראה, אתה אמרת שאתה יכול לבוא על שלי בקל,
ואני לא אוכל לבא על שלך,
ראה שאני כבר באתי על שלך כנ"ל"

וזה מה שמבואר פה בתורה שע"י הנו"ן, הצמצום - התמימות - זוכה לחכמה האמיתית

@נחום-בקר כתב:

ואעפ"כ מתנוצץ שהיכולת לברך את השבטים בחן הוא דיקא כאשר הוא בעצמו בחינת נו"ן שקיבל את אור החי"ת.

כעת אני שם לב שרבינו אומר בפירוש:
"ועל כן יעקב, שהוא בחינת השכל כנ"ל, על כן זכה לחן, כמו שכתוב (בראשית לג יא): "כי חנני אלקים" וכו'. ועל כן ברך את השבטים בחן, כמו שכתוב (בראשית לג ה): "הילדים אשר חנן" וכו'."

'חן' הוא צירוף וקישור החית לנון, אילו יעקב היה רק חית איך זכה לחן והרי צריך גם את הנון? נמצא כדבריך שיעקב הוא גם חית וגם נון!

(אמנם זה ברור שע"פ הכלל השמיני הנון שביעקב נחשב כחית ושמש לעומת הי"ב שבטים שתחתיו (שבירכם בחן) -והם נחשבים כלפיו כלבנה בלבד.)

מלך כתב:

@JoJo כתב:

@משה-חיים כתב:

למה צריך את הנון בחי מלכות דקדושה, האם בגלל שאור השכל גדול מאוד, או בגלל שההיפך המלכות שלו היא בבחי עשו??

יש שני בחינות של שכל, שכל בחינת ח', ושכל בחינת נון,
לבחינת ח' קשה לזכות או לעמוד בזה באופן תמידי, כי הוא אור גדול מאוד, אבל לשכל בבחינת נון, אפשר תמיד לזכות, כי הוא אור פשוט, שמחה תמידית, וזכרון החן הפשוט של כל מצוה.

אני אהבתי את מה שכתבת, אבל מי אמר שזה נכון, שח' ונ' זה שתי מדרגות בשכל, אשמח שתוכיח מתוך התורה

עשו, אינו חפץ בתבונה כלל, והוא אינו הולך עם שכל כלל.
אבל מי שהולך עם בחינת נון, אע"פ שאינו כעת במדריגת חית, עדיין נכלל בבחינת יעקב.

@חבר-אני כתב:

שלשמש יש תכונה של לבנה ג"כ?

שאלת תם,
האם השמש היא לא לבנה ביחס לשמש שמעליה (כלל השמיני)?

אבל נכון שע"פ תורה זו גופא, כדי להגיע לשכל צריך את הנון, א"כ מוכרח להיות שליעקב היה גם את הנון כדי להגיע לדרגה הזו להיות בבחי' השכל.

ואכן יעקב היה איש תם יושב אוהלים, - עסק בתורה הרבה שנים, שזה הרי הדרך לתת כוח למלכות - לנון לקבל מהחית.

(ואולי זה עוד פירוש ל'תורה בכח' - לשבת ב'אוהל' ולהתעקב על מה שאתה לומד, שזה מה שעושה מי שלומד את התורה בעיון)

@מלך כתב:

אלו דברים הכתובים בליקו"ה פקדון ד' מפורש.

אשמח למ"מ, תודה רבה.

אבל היא גופא צ"ב, ובעצם מרומז כאן שבתוך החית יש את הנון (כמו שבתוך ספירת החסד יש גבורה שבחסד, אע"פ שזה לא הופך אותו להיות גבורה לכשעצמו - שזה בעצם כלל ז', שכל בחינה יש בה את כל הבחינות.)

אז לעניינינו גם לחכמה יש את המלכות שבחכמה.
וכעת אנו לא סתם נשארים במידע הזה, אלא עלינו לחתור מיניה וביה להבין מה הביאור בזה:

• מה הפשט שיעקב הוא איש תם?
• שלשמש יש תכונה של לבנה ג"כ?
  וכן להפך.

הסוגריים עם הניקוד זה מהתורה בעצמה רק ששם רבינו מסביר את כוונתו אז שמתי את זה בסוגריים

@חבר-אני
מעניין מאד. אם כן לפי מה שהבנתי ממך בעצם אתה אומר שכל מה שהאדם מקבל חכמה ושכל שלא בדרך הצמצום הנ"ל, והיינו ריבוי אור, זהו בעצמו הבחי' שקמה מלכות דסטרא אחרא? כי כשזה נופל (מלכות דקדושה = צמצום), זה קם?

זה שאור החמה בלי צמצום הלבנה זה ריבוי אור, אלו דברים הכתובים בליקו"ה פקדון ד' מפורש. קשור גם למה שכתבת בענין לימוד ליקו"ה, אבל מתוך העיון בדברי רבינו מובנים דברי מוהרנ"ת פי כמה.

ולגבי עצם העניין שכתבו שמחמת שאור החמה מאירה בלבנה אז יש שכל בלבנה, זה לא אומר שהיא עצמה בחינה של שכל, לא כמו שתי מדרגות בשכל, אלא היא קיבלה הארה מהשכל.

@חבר-אני כתב:

כון, אבל איך פתאום נכנס תמימות לשכל

אפשר כדברך אבל אני הבנתי שתם זה מלשון שלם כמו בהמה תמימה (סליחה על הדימוי)

@תלמיד_אמיתי כתב:

@חבר-אני
מעניין מאד. אם כן לפי מה שהבנתי ממך בעצם אתה אומר שכל מה שהאדם מקבל חכמה ושכל שלא בדרך הצמצום הנ"ל, והיינו ריבוי אור, זהו בעצמו הבחי' שקמה מלכות דסטרא אחרא? כי כשזה נופל (מלכות דקדושה = צמצום), זה קם?

וזה ליקו"ה הלכות מפורש. קשור גם למה שכתבת בענין לימוד ליקו"ה, אבל מתוך העיון בדברי רבינו מובנים דברי מוהרנ"ת פי כמה

לכן אני מנסה לומר שיש גם אצל יעקב בחי' של נון (ע"פ כלל ז' וכנ"ל) אע"פ שעצם מהותו הוא חית.

(ועיי' ביאוה"ל שגם לרבינו וגם לר' נתן בשמותיהם יש נו"נים)

כמובן זה רק ההתחלה אני עוד לא סוגר שום דבר. (האמת שגם בסוף לא)

@חבר-אני כתב:

איש תם

זה הציטוט?
יעֲקֹב אִישׁ תָּם • שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל • הַיְינוּ לִזְכּוֹת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר (שזה בחינת ח ולא נון)

@תלמיד_אמיתי כתב:

@מלך אפשר בפשטות להוכיח את זה ע"פ כלל ז' שכל הבחינות כלולות מכל הבחינות, לכן גם בבחי' מלכות יש בחי' שכל, כך נראה לי לומר

בהמשך התורה רבינו אומר שיעקב הוא איש תם שזה לכאו' קשור יותר לנון.