דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. מדברים תורה א'
  4. שיח לומדים בתורה א'
  5. נפל פיתא בבירא ?!
ללימוד תורה א'

נפל פיתא בבירא ?!

מתוזמן נעוץ נעול הועבר שיח לומדים בתורה א'
62 פוסטים 18 כותבים 520 צפיות 3 עוקבים
  • מהישן לחדש
  • מהחדש לישן
  • הכי הרבה הצבעות
תגובה
  • תגובה כנושא
התחברו כדי לפרסם תגובה
נושא זה נמחק. רק משתמשים עם הרשאות מתאימות יוכלו לצפות בו.
  • J מנותק
    JoJo
    משתמש רגיל
    J מנותק
    JoJo
    משתמש רגיל
    נערך לאחרונה על ידי JoJo
    #8

    עכשיו אני רואה ש@פשטן מושבע שאל בדיוק אותו שאלה ששאל לית ליה מגרמא, כאן, https://likutei.com/post/6165, ממש בלשון דומה, אבל הסביר את זה ג"כ. ברוך שכיוונתי.

    תגובה 1 תגובה אחרונה
    0
    • B מנותק
      bjni
      משתמש פעיל
      B מנותק
      bjni
      משתמש פעיל
      #9

      נ"ל שר נתן כותב (לא זוכר על מה בדיוק) על שתי דברים שרבינו מביא שכל אחד תלוי בשני ,ועל זה שואל ר נתן א"כ מהיכן מתחילים שהרי לא זכיתי לאף אחת מהמעלות (לדוג ע"י אמת בא לאמונה וה"ה להפך ואין לו לא אמונה ולא אמת) ועונה על זה ר נתן שע"י תפילה לזכות לבחינה אחת מהבחינות הוא זוכה וואז מתחיל הגלגל. אז נ"ל שה"ה כאן שע"י תפילה על זה יזכה שהתורה שהוא לומד לא תהיה של הסט"א

      תגובה 1 תגובה אחרונה
      0
      • ל לית ליה מגרמא

        נפל פיתא בבירא הוא לשון לימודים שפרושו הוא, אם יש לי בעיה א' וכל תקנתי הוא ע''י ב', אבל ב' בעצמו א''א לזכות אליו אלא ע''י א' נמצא שנפל פיתא בבירא [ראה כעין זה הל' ברכת הריח ד' אות יט].
        והקשר שלו לתורה א' הוא כך:
        רבינו אומר שהיצר הרע של התגלות הלב מתלבש במצוות, היינו שעושה מצוות [שבכללם הוא לימוד התורה], והם בכלל לבושים וגילוים של התגלות לבו שהוא מה שיש לו מעצמו, אז מה יועיל לו עסק התורה כדי להנצל מהתגלות לבו, הרי הוא רק יגביר אצלו את זה?
        נ.ב. לפי הקשר שיש בין התגלות הלב, ליצה''ר שמתלבש במצוות, מובן כיצד עולה בקנה אחד פשט הפסוק 'ופושעים יכשלו בם' היינו בתורה בעצמה. ודו''ק.

        י מנותק
        יהושע קליין
        משתמש חדש
        י מנותק
        יהושע קליין
        משתמש חדש
        #10

        @לית-ליה-מגרמא
        אני רק מנסה להבין מה ההכרח הגמור מתוך התורה א] שעסק התורה זה כמו מצוות שהיצר הרע מתלבש בהם? ב] וכן מה שכתבת על הפסוק ופושעים יכשלו בם, הפירוש הפשוט ברש"י על הפסוק ופושעים יכשלו בם - לא שהם נכשלו כאשר הם הלכו בדרכי ה', אלא הם נכשלו משום שהם לא הלכו בם, כלומר לא עסקו בתורה, בוודאי לא באופן של עסק התורה המדובר בתורה א'.

        אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
        אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
        אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

        J ח ת B ב 6 תגובות תגובה אחרונה
        bjni, איש היער, חבר אני
        3
        • J JoJo

          אני יסביר את השאלה שלו:
          הרי רבינו אומר שהעצה להנצל מהתגלות הלב, הוא ע"י לימוד התורה,
          אז הוא מקשה, הרי רבינו מזהיר שהיצר הרע מתלבש במצוות, אם כן, הרי גם במצוות לימוד התורה הוא יכול להתלבש.
          אם כן, איך באמת נינצל על ידי לימוד התורה, באופן שנדע, שבמצווה זאת אין היצר הרע מתלבש.
          עד כאן שאלת ר' לל"מ, אם הבנתי נכון.

          י מנותק
          יהושע קליין
          משתמש חדש
          י מנותק
          יהושע קליין
          משתמש חדש
          #11

          @JoJo
          הסברת את שאלתו טוב, אבל משום מה בהרבה מקומות יש בדברי חז"ל ובדברי רבינו חלוקה בין קיום מצוות ובין עסק התורה.
          בתורה זו רבינו עושה חלוקה מאוד ברורה (אולי אני עדיין בתחילת ההבנה של התורה ולא זכיתי לרדת לעומקם של דברים אז אשמח להבין):
          "כי היצר הרע רוצה להטביע ולהשפיל, חס ושלום, בחינת החן והחשיבות של ישראל, בחינת מלכות דקדושה. "ומתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא", כי מתחילה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאילו מסיתו לעשות מצווה, וזהו בחינת צוציתא דנורא חיוורתא, אש לבנה; אף על פי כן מלאך מזיק הוא"
          כאן כתוב בצורה ברורה שהיצר הרע מתלבש במצוות וזה מאוד מסוכן ההטעיה שלו.
          אבל בהמשך מיד רבינו כותב שהתשובה והעצה לכך נמצא בעסק התורה, הרי שרבינו עצמו מחלק בין המצוות לתורה:
          "ומחינן ליה באלותא דחקיק עלה אהיה וכו', הינו שעקר הכנעתו של היצר הרע הוא על ידי התורה, שהיא כלה שמותיו של הקדוש ברוך הוא"

          J תגובה 1 תגובה אחרונה
          איש היער
          1
          • י יהושע קליין

            @לית-ליה-מגרמא
            אני רק מנסה להבין מה ההכרח הגמור מתוך התורה א] שעסק התורה זה כמו מצוות שהיצר הרע מתלבש בהם? ב] וכן מה שכתבת על הפסוק ופושעים יכשלו בם, הפירוש הפשוט ברש"י על הפסוק ופושעים יכשלו בם - לא שהם נכשלו כאשר הם הלכו בדרכי ה', אלא הם נכשלו משום שהם לא הלכו בם, כלומר לא עסקו בתורה, בוודאי לא באופן של עסק התורה המדובר בתורה א'.

            אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
            אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
            אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

            J מנותק
            JoJo
            משתמש רגיל
            J מנותק
            JoJo
            משתמש רגיל
            #12

            @יהושע-קליין כתב:

            מישהו שותף לכאב???

            הכאב הוא, שיכול להיות אדם שלומד תורה הרבה, ואינו זוכה להדברים הרבה שהובטחו לזה בחז"ל, ק"ו שאינו זוכה לשכל ובכורה.

            כי הלימוד צריך להיות לשמה, ולפי תורה זו, לשמה הוא, עם רצון לזכות למה שנאמר בתורה זו.

            ואע"פ שאינו מאיר לימוד ה"לשמה" במדריגה הגבוהה שבזה (שכל/חמה), לכל הפחות ללמוד לשמה באופן של מלכות, היינו שאני עומד מול השמש ורוצה ברצון לזכות לאור השמש, אע"פ שאינו מאיר, וזוהי כוונה קלה בחינת מלכות שאפשר תמיד לזכות לזה.

            י תגובה 1 תגובה אחרונה
            0
            • י יהושע קליין

              @JoJo
              הסברת את שאלתו טוב, אבל משום מה בהרבה מקומות יש בדברי חז"ל ובדברי רבינו חלוקה בין קיום מצוות ובין עסק התורה.
              בתורה זו רבינו עושה חלוקה מאוד ברורה (אולי אני עדיין בתחילת ההבנה של התורה ולא זכיתי לרדת לעומקם של דברים אז אשמח להבין):
              "כי היצר הרע רוצה להטביע ולהשפיל, חס ושלום, בחינת החן והחשיבות של ישראל, בחינת מלכות דקדושה. "ומתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא", כי מתחילה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאילו מסיתו לעשות מצווה, וזהו בחינת צוציתא דנורא חיוורתא, אש לבנה; אף על פי כן מלאך מזיק הוא"
              כאן כתוב בצורה ברורה שהיצר הרע מתלבש במצוות וזה מאוד מסוכן ההטעיה שלו.
              אבל בהמשך מיד רבינו כותב שהתשובה והעצה לכך נמצא בעסק התורה, הרי שרבינו עצמו מחלק בין המצוות לתורה:
              "ומחינן ליה באלותא דחקיק עלה אהיה וכו', הינו שעקר הכנעתו של היצר הרע הוא על ידי התורה, שהיא כלה שמותיו של הקדוש ברוך הוא"

              J מנותק
              JoJo
              משתמש רגיל
              J מנותק
              JoJo
              משתמש רגיל
              #13

              @יהושע-קליין כתב:

              @JoJo
              הסברת את שאלתו טוב, אבל משום מה בהרבה מקומות יש בדברי חז"ל ובדברי רבינו חלוקה בין קיום מצוות ובין עסק התורה.
              בתורה זו רבינו עושה חלוקה מאוד ברורה (אולי אני עדיין בתחילת ההבנה של התורה ולא זכיתי לרדת לעומקם של דברים אז אשמח להבין):
              "כי היצר הרע רוצה להטביע ולהשפיל, חס ושלום, בחינת החן והחשיבות של ישראל, בחינת מלכות דקדושה. "ומתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא", כי מתחילה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאילו מסיתו לעשות מצווה, וזהו בחינת צוציתא דנורא חיוורתא, אש לבנה; אף על פי כן מלאך מזיק הוא"
              כאן כתוב בצורה ברורה שהיצר הרע מתלבש במצוות וזה מאוד מסוכן ההטעיה שלו.
              אבל בהמשך מיד רבינו כותב שהתשובה והעצה לכך נמצא בעסק התורה, הרי שרבינו עצמו מחלק בין המצוות לתורה:
              "ומחינן ליה באלותא דחקיק עלה אהיה וכו', הינו שעקר הכנעתו של היצר הרע הוא על ידי התורה, שהיא כלה שמותיו של הקדוש ברוך הוא"

              יתכן הפשט כפי שאתה מציע,
              או אפשר לומר, ולדייק, "התורה, שהיא כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא" כלומר, צריך תורה כזו, שהוא עם הקדוש ברוך, ודו"ק שתואם לשאר התורה.

              י תגובה 1 תגובה אחרונה
              0
              • י יהושע קליין

                @לית-ליה-מגרמא
                אני רק מנסה להבין מה ההכרח הגמור מתוך התורה א] שעסק התורה זה כמו מצוות שהיצר הרע מתלבש בהם? ב] וכן מה שכתבת על הפסוק ופושעים יכשלו בם, הפירוש הפשוט ברש"י על הפסוק ופושעים יכשלו בם - לא שהם נכשלו כאשר הם הלכו בדרכי ה', אלא הם נכשלו משום שהם לא הלכו בם, כלומר לא עסקו בתורה, בוודאי לא באופן של עסק התורה המדובר בתורה א'.

                אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
                אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
                אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                ח מנותק
                חבר אני
                משתמש ותיק
                ח מנותק
                חבר אני
                משתמש ותיק
                נערך לאחרונה על ידי חבר אני
                #14

                @יהושע-קליין כתב:

                אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
                אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
                אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                שאלה שמעוררת מחשבה רבה 'מה זה ללמוד תורה [בכח]?' מה אנחנו מפספסים פה?

                ואסגנן את השאלה שלך לעניני דיומא:

                איך זה שדוקא בני התורה - הלומדים והוגים בתורה, הם אלה שמבוזים ומושפלים ("משתמטים" וכו וכו) ???

                תגובה 1 תגובה אחרונה
                0
                • י יהושע קליין

                  @לית-ליה-מגרמא
                  אני רק מנסה להבין מה ההכרח הגמור מתוך התורה א] שעסק התורה זה כמו מצוות שהיצר הרע מתלבש בהם? ב] וכן מה שכתבת על הפסוק ופושעים יכשלו בם, הפירוש הפשוט ברש"י על הפסוק ופושעים יכשלו בם - לא שהם נכשלו כאשר הם הלכו בדרכי ה', אלא הם נכשלו משום שהם לא הלכו בם, כלומר לא עסקו בתורה, בוודאי לא באופן של עסק התורה המדובר בתורה א'.

                  אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
                  אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
                  אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                  ת מנותק
                  תלמיד_אמיתי
                  משתמש רגיל
                  ת מנותק
                  תלמיד_אמיתי
                  משתמש רגיל
                  נערך לאחרונה על ידי תלמיד_אמיתי
                  #15

                  @יהושע-קליין כתב:

                  אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
                  אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
                  אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                  בהחלט, אתה מוזמן להסתכל כאן (במסמך), זה בירור שגם הלך איתי הרבה זמן, יכול להיות שזה עונה לשאלתך

                  ר תגובה 1 תגובה אחרונה
                  0
                  • J JoJo

                    @יהושע-קליין כתב:

                    מישהו שותף לכאב???

                    הכאב הוא, שיכול להיות אדם שלומד תורה הרבה, ואינו זוכה להדברים הרבה שהובטחו לזה בחז"ל, ק"ו שאינו זוכה לשכל ובכורה.

                    כי הלימוד צריך להיות לשמה, ולפי תורה זו, לשמה הוא, עם רצון לזכות למה שנאמר בתורה זו.

                    ואע"פ שאינו מאיר לימוד ה"לשמה" במדריגה הגבוהה שבזה (שכל/חמה), לכל הפחות ללמוד לשמה באופן של מלכות, היינו שאני עומד מול השמש ורוצה ברצון לזכות לאור השמש, אע"פ שאינו מאיר, וזוהי כוונה קלה בחינת מלכות שאפשר תמיד לזכות לזה.

                    י מנותק
                    יהושע קליין
                    משתמש חדש
                    י מנותק
                    יהושע קליין
                    משתמש חדש
                    #16

                    @JoJo כתב:

                    @יהושע-קליין כתב:

                    מישהו שותף לכאב???

                    הכאב הוא, שיכול להיות אדם שלומד תורה הרבה, ואינו זוכה להדברים הרבה שהובטחו לזה בחז"ל, ק"ו שאינו זוכה לשכל ובכורה.

                    כי הלימוד צריך להיות לשמה, ולפי תורה זו, לשמה הוא, עם רצון לזכות למה שנאמר בתורה זו.

                    ואע"פ שאינו מאיר לימוד ה"לשמה" במדריגה הגבוהה שבזה (שכל/חמה), לכל הפחות ללמוד לשמה באופן של מלכות, היינו שאני עומד מול השמש ורוצה ברצון לזכות לאור השמש, אע"פ שאינו מאיר, וזוהי כוונה קלה בחינת מלכות שאפשר תמיד לזכות לזה.

                    יכול להיות שצריך לימוד תורה לשמה אבל לא על זה רבינו מדבר כאן בתורה.
                    הוא מדבר על תורה בכוח, וכזה אני מסכים עם כבוד הרב לית ליה מגרמיה ודעימיה, שאי אפשר להמציא פירושים על תורה בכוח שהכוונה לתורה לשמה בלי שיש לכך ראיה ברורה ומוצקת מתוך התורה

                    J נ 2 תגובות תגובה אחרונה
                    0
                    • J JoJo

                      @יהושע-קליין כתב:

                      @JoJo
                      הסברת את שאלתו טוב, אבל משום מה בהרבה מקומות יש בדברי חז"ל ובדברי רבינו חלוקה בין קיום מצוות ובין עסק התורה.
                      בתורה זו רבינו עושה חלוקה מאוד ברורה (אולי אני עדיין בתחילת ההבנה של התורה ולא זכיתי לרדת לעומקם של דברים אז אשמח להבין):
                      "כי היצר הרע רוצה להטביע ולהשפיל, חס ושלום, בחינת החן והחשיבות של ישראל, בחינת מלכות דקדושה. "ומתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא", כי מתחילה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאילו מסיתו לעשות מצווה, וזהו בחינת צוציתא דנורא חיוורתא, אש לבנה; אף על פי כן מלאך מזיק הוא"
                      כאן כתוב בצורה ברורה שהיצר הרע מתלבש במצוות וזה מאוד מסוכן ההטעיה שלו.
                      אבל בהמשך מיד רבינו כותב שהתשובה והעצה לכך נמצא בעסק התורה, הרי שרבינו עצמו מחלק בין המצוות לתורה:
                      "ומחינן ליה באלותא דחקיק עלה אהיה וכו', הינו שעקר הכנעתו של היצר הרע הוא על ידי התורה, שהיא כלה שמותיו של הקדוש ברוך הוא"

                      יתכן הפשט כפי שאתה מציע,
                      או אפשר לומר, ולדייק, "התורה, שהיא כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא" כלומר, צריך תורה כזו, שהוא עם הקדוש ברוך, ודו"ק שתואם לשאר התורה.

                      י מנותק
                      יהושע קליין
                      משתמש חדש
                      י מנותק
                      יהושע קליין
                      משתמש חדש
                      #17

                      @JoJo לגבי מה שכתבתי על החילוק בין התורה והמצוות, לא באתי לומר פשט אלא לומר שכל עוד שהשאלה 'נפל פיתא בבירא' לא יושבת על הנחה ברורה ומוחלטת, אין כאן נפל פיתא בבירא, כי אין כאן בור...
                      ואכן יש הרבה מקומות,ששם השאלה 'נפל פיתא בבירא' מאוד מובנת.
                      אם יהיה צורך אציג כמה מהם

                      תגובה 1 תגובה אחרונה
                      0
                      • מ מנותק
                        מירונער
                        משתמש חדש
                        מ מנותק
                        מירונער
                        משתמש חדש
                        #18

                        אני ממש חדש כאן בפורום, ואני לא בטוח שהבנתי עד הסוף את דברי הרבנים החשובים, אבל הצצתי במסמך והוא באמת מאוד יפה, אבל זה נראה לי קצת כמו תשובה שסותמת את המרחב שהשאלה פתחה.
                        אני יותר מתחבר לשאלה מאשר לתשובה שאומרת נתת כוח מיד גדול ועצמאי לתורה בעצם זה ששאלת למה התורה לא פעלה במשך כל הדורות את עליית החן? כי באמת יותר נראה שרבינו מציע כאן איזה הקדמה חדשה, והשאלה של הרב קליין נועדה ככל הנראה לדחוף אותנו להבין - מה החידוש של לימוד התורה בתורה א'

                        תגובה 1 תגובה אחרונה
                        חבר אני, ברוך מאן
                        2
                        • מ מנותק
                          מירונער
                          משתמש חדש
                          מ מנותק
                          מירונער
                          משתמש חדש
                          #19

                          מה שכתבתי בתגובה הקודמת - זה היה תגובה לתלמיד אמיתי ולמסמך שהוא צירף

                          תגובה 1 תגובה אחרונה
                          תלמיד_אמיתי
                          1
                          • ת תלמיד_אמיתי

                            @יהושע-קליין כתב:

                            אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
                            אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
                            אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                            בהחלט, אתה מוזמן להסתכל כאן (במסמך), זה בירור שגם הלך איתי הרבה זמן, יכול להיות שזה עונה לשאלתך

                            ר מנותק
                            רוחני
                            משתמש רגיל
                            ר מנותק
                            רוחני
                            משתמש רגיל
                            #20

                            @תלמיד_אמיתי כתב:

                            @יהושע-קליין כתב:

                            אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
                            אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
                            אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                            בהחלט, אתה מוזמן להסתכל כאן (במסמך), זה בירור שגם הלך איתי הרבה זמן, יכול להיות שזה עונה לשאלתך

                            הסתכלתי, זה נראה כמו עיבוד ותמצות קצר מתוך 'מנחל בדרך ישתה' על הח"י כללים, שם העניין מורחב ומבואר הרבה יותר, עם עוד דוגמאות וענפים שונים, וגם שם מבואר כיצד הכלל הזה הוא לימודי מאוד, לא כמו שכתבו חלק מחברי הפורום הנכבדים באשכול שפתחת על כלל י"ד

                            ת תגובה 1 תגובה אחרונה
                            0
                            • י יהושע קליין

                              @לית-ליה-מגרמא
                              אני רק מנסה להבין מה ההכרח הגמור מתוך התורה א] שעסק התורה זה כמו מצוות שהיצר הרע מתלבש בהם? ב] וכן מה שכתבת על הפסוק ופושעים יכשלו בם, הפירוש הפשוט ברש"י על הפסוק ופושעים יכשלו בם - לא שהם נכשלו כאשר הם הלכו בדרכי ה', אלא הם נכשלו משום שהם לא הלכו בם, כלומר לא עסקו בתורה, בוודאי לא באופן של עסק התורה המדובר בתורה א'.

                              אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
                              אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
                              אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                              B מנותק
                              bjni
                              משתמש פעיל
                              B מנותק
                              bjni
                              משתמש פעיל
                              #21

                              @יהושע-קליין כתב:

                              בל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                              כן מאוד

                              פה מובא שכל העניין של עלית החן הוא דווקא ע"י תורה בכח
                              רבינו כותב א עַל יְדֵי מַה נוֹתֵן כֹּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה • עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּכֹחַ • (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שָׁם לְעוֹלָם יַרְגִּיז וְכוּ' אִי אָזִיל מוּטָב וְאִם לַאו יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה) וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל • (קידושין ל ע"ב) אִם פָּגַע בְּךָ מְנוּוָּל זֶה מָשְׁכֵיהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ • כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נוֹתֵן כֹּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה וַאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת נ חַיּוּת מִן הַחָכְמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת ח • וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ וְנַעֲשָׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה •

                              ופה מובא שירידת החן היא ע"י עבירות

                              גַּלָּא הוּא הַיֵּצֶר הָרָע •
                              דְּמַטְבַּע לִסְפִינָתָא • הוּא הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת
                              • לְשׁוֹן סָפוּן וְחָשׁוּב • כִּי הַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְהַטְבִּיעַ וּלְהַשְׁפִּיל חַ"ו בְּחִינַת הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל • בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה •
                              וּמִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּורְתָּא בְּרֵישֵׁיהּ כִּי מִתְּחִילָּה הַיֵּצֶר הָרָע מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְוֹת • וּמַטְעֶה אֶת הָאָדָם כְּאִלּוּ מְסִיתוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה (כשבפועל זה לא )• וְזֶהוּ בְּחִינַת צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוְּורָא • אֵשׁ לְבָנָה • אַף עַל פִּי כֵן מַלְאָךְ מַזִּיק הוּא:

                              ופה ג"כ נשמע כך
                              כִּי עַכְשָׁיו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל
                              האמיתי הוא לא החן של שקר ולכן דווקא הביזיון הוא בת"ח ולא ביהודים שהם לא כאלה
                              ובעניין התורה אמנם יש היום ב"ה הרבה תורה בעמ"י אבל יש גם הרבה עבירות בעמ"י (ע"י תינוקות שנשבו אבל בפועל זה מלכות דסט"א וכו)

                              ח ל 2 תגובות תגובה אחרונה
                              0
                              • ר רוחני

                                @תלמיד_אמיתי כתב:

                                @יהושע-קליין כתב:

                                אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
                                אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
                                אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                                בהחלט, אתה מוזמן להסתכל כאן (במסמך), זה בירור שגם הלך איתי הרבה זמן, יכול להיות שזה עונה לשאלתך

                                הסתכלתי, זה נראה כמו עיבוד ותמצות קצר מתוך 'מנחל בדרך ישתה' על הח"י כללים, שם העניין מורחב ומבואר הרבה יותר, עם עוד דוגמאות וענפים שונים, וגם שם מבואר כיצד הכלל הזה הוא לימודי מאוד, לא כמו שכתבו חלק מחברי הפורום הנכבדים באשכול שפתחת על כלל י"ד

                                ת מנותק
                                תלמיד_אמיתי
                                משתמש רגיל
                                ת מנותק
                                תלמיד_אמיתי
                                משתמש רגיל
                                #22

                                @רוחני האמת שלמדתי את הספר (חושב שאתה מתכוון ל"באר לח"י ראי"), יש מצב שהושפעתי משם בלי ששמתי לב, אבל זה באמת עניין שזכיתי לעמוד עליו "בעצמי"...

                                תגובה 1 תגובה אחרונה
                                0
                                • מ מנותק
                                  מלך
                                  משתמש חדש
                                  מ מנותק
                                  מלך
                                  משתמש חדש
                                  #23

                                  ספציפית, אני חושב שיש בכלל זה עוד נקודה חשובה, שקשורה מאוד לכלל השמיני,
                                  דהיינו שבכלל השמיני היה מקום לבוא לידי אותה טעות של היפך מקצץ בנטיעות, כלומר כמו שיש מי שמבדיל יותר מידי, כך יש מי שמגשם מאוד ומחבר הכל ואינו עושה הבדלה ופרוכת בין קודש הקודשים לקודש, וממשיך לא להבדיל בין הקודש לחול ולטומאה. והכל על פי הכלל השמיני...
                                  וגם לזה בא הכלל הי"ד ללמד דעת נכונה.
                                  מלבד זה יתכן גם שיש בכלל זה השלמה גדולה לכלל י"ג, וכנראה שלא לחינם סידר ראבר"נ את דבריו באופן זה, כלל י"ב כלל י"ג כלל י"ד...

                                  תגובה 1 תגובה אחרונה
                                  0
                                  • י יהושע קליין

                                    @JoJo כתב:

                                    @יהושע-קליין כתב:

                                    מישהו שותף לכאב???

                                    הכאב הוא, שיכול להיות אדם שלומד תורה הרבה, ואינו זוכה להדברים הרבה שהובטחו לזה בחז"ל, ק"ו שאינו זוכה לשכל ובכורה.

                                    כי הלימוד צריך להיות לשמה, ולפי תורה זו, לשמה הוא, עם רצון לזכות למה שנאמר בתורה זו.

                                    ואע"פ שאינו מאיר לימוד ה"לשמה" במדריגה הגבוהה שבזה (שכל/חמה), לכל הפחות ללמוד לשמה באופן של מלכות, היינו שאני עומד מול השמש ורוצה ברצון לזכות לאור השמש, אע"פ שאינו מאיר, וזוהי כוונה קלה בחינת מלכות שאפשר תמיד לזכות לזה.

                                    יכול להיות שצריך לימוד תורה לשמה אבל לא על זה רבינו מדבר כאן בתורה.
                                    הוא מדבר על תורה בכוח, וכזה אני מסכים עם כבוד הרב לית ליה מגרמיה ודעימיה, שאי אפשר להמציא פירושים על תורה בכוח שהכוונה לתורה לשמה בלי שיש לכך ראיה ברורה ומוצקת מתוך התורה

                                    J מנותק
                                    JoJo
                                    משתמש רגיל
                                    J מנותק
                                    JoJo
                                    משתמש רגיל
                                    #24

                                    @יהושע-קליין כתב:

                                    @JoJo כתב:

                                    @יהושע-קליין כתב:

                                    מישהו שותף לכאב???

                                    הכאב הוא, שיכול להיות אדם שלומד תורה הרבה, ואינו זוכה להדברים הרבה שהובטחו לזה בחז"ל, ק"ו שאינו זוכה לשכל ובכורה.

                                    כי הלימוד צריך להיות לשמה, ולפי תורה זו, לשמה הוא, עם רצון לזכות למה שנאמר בתורה זו.

                                    ואע"פ שאינו מאיר לימוד ה"לשמה" במדריגה הגבוהה שבזה (שכל/חמה), לכל הפחות ללמוד לשמה באופן של מלכות, היינו שאני עומד מול השמש ורוצה ברצון לזכות לאור השמש, אע"פ שאינו מאיר, וזוהי כוונה קלה בחינת מלכות שאפשר תמיד לזכות לזה.

                                    יכול להיות שצריך לימוד תורה לשמה אבל לא על זה רבינו מדבר כאן בתורה.
                                    הוא מדבר על תורה בכוח, וכזה אני מסכים עם כבוד הרב לית ליה מגרמיה ודעימיה, שאי אפשר להמציא פירושים על תורה בכוח שהכוונה לתורה לשמה בלי שיש לכך ראיה ברורה ומוצקת מתוך התורה

                                    רבינו מדבר בדיוק על זה בתורה, להסתכל בפנימיות, ולראות חן ושכל.
                                    אני מבין כשהוא מדבר בתורה זו עצמה, מלימוד תורה, הוא מתכווין שיהיה באופן כזה, שלומד עם חן ושכל.
                                    במילים אחרות קראתי לזה תורה לשמה.

                                    תגובה 1 תגובה אחרונה
                                    0
                                    • י יהושע קליין

                                      @לית-ליה-מגרמא
                                      אני רק מנסה להבין מה ההכרח הגמור מתוך התורה א] שעסק התורה זה כמו מצוות שהיצר הרע מתלבש בהם? ב] וכן מה שכתבת על הפסוק ופושעים יכשלו בם, הפירוש הפשוט ברש"י על הפסוק ופושעים יכשלו בם - לא שהם נכשלו כאשר הם הלכו בדרכי ה', אלא הם נכשלו משום שהם לא הלכו בם, כלומר לא עסקו בתורה, בוודאי לא באופן של עסק התורה המדובר בתורה א'.

                                      אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
                                      אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
                                      אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                                      ב מנותק
                                      ברוך מאן
                                      משתמש ותיק
                                      ב מנותק
                                      ברוך מאן
                                      משתמש ותיק
                                      #25

                                      @יהושע-קליין כתב:

                                      אני רק מנסה להבין מה ההכרח הגמור מתוך התורה א] שעסק התורה זה כמו מצוות שהיצר הרע מתלבש בהם?

                                      הדבר פשוט מאוד.
                                      כשרבינו מדבר על "מצוות" שהיצה"ר מתלבש בהם, אז אני מחפש איזה "מצוות" יש בתורה הזו.
                                      ומה אני מוצא?
                                      מצוות לימוד תורה!

                                      @יהושע-קליין כתב:

                                      אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                                      כמדומני שכבר היה על זה אשכול ארוך, בקשר לתחושה שהדברים לא עובדים בשטח, מי שזוכר שיצרף קישור

                                      שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד שֶׁנֵּלֵךְ עִם הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתוֹ עַל פִּי הַנֶּאֱמָר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה

                                      מ תגובה 1 תגובה אחרונה
                                      0
                                      • ב ברוך מאן

                                        @יהושע-קליין כתב:

                                        אני רק מנסה להבין מה ההכרח הגמור מתוך התורה א] שעסק התורה זה כמו מצוות שהיצר הרע מתלבש בהם?

                                        הדבר פשוט מאוד.
                                        כשרבינו מדבר על "מצוות" שהיצה"ר מתלבש בהם, אז אני מחפש איזה "מצוות" יש בתורה הזו.
                                        ומה אני מוצא?
                                        מצוות לימוד תורה!

                                        @יהושע-קליין כתב:

                                        אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

                                        כמדומני שכבר היה על זה אשכול ארוך, בקשר לתחושה שהדברים לא עובדים בשטח, מי שזוכר שיצרף קישור

                                        מ מנותק
                                        מירונער
                                        משתמש חדש
                                        מ מנותק
                                        מירונער
                                        משתמש חדש
                                        #26

                                        @ברוך-מאן
                                        אבל בתכלס כמו שכתבו לעיל רבינו מחלק בין מצוות ללימוד תורה באופן מפורש

                                        ב תגובה 1 תגובה אחרונה
                                        0
                                        • מ מירונער

                                          @ברוך-מאן
                                          אבל בתכלס כמו שכתבו לעיל רבינו מחלק בין מצוות ללימוד תורה באופן מפורש

                                          ב מנותק
                                          ברוך מאן
                                          משתמש ותיק
                                          ב מנותק
                                          ברוך מאן
                                          משתמש ותיק
                                          #27

                                          @מירונער
                                          א. לא ראיתי שהביאו ראיה לזה? מנין שרבינו מחלק בין מצוות לתורה?
                                          ב. לא מצאתי עוד מצוה בתורה א', חוץ מללמוד תורה ולהרביץ למשוגעים... [אולי הכוונה להרביץ שטייגען...]. מצאת עוד משהו?

                                          שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד שֶׁנֵּלֵךְ עִם הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתוֹ עַל פִּי הַנֶּאֱמָר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה

                                          J תגובה 1 תגובה אחרונה
                                          0

                                          שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.

                                          נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.

                                          בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗

                                          הרשמה התחברות
                                          תגובה
                                          • תגובה כנושא
                                          התחברו כדי לפרסם תגובה
                                          • מהישן לחדש
                                          • מהחדש לישן
                                          • הכי הרבה הצבעות


                                          • התחברות

                                          • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

                                          • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
                                          • פוסט ראשון
                                            פוסט אחרון
                                          0
                                          • דף הבית
                                          • קטגוריות
                                          • פוסטים אחרונים
                                          • משתמשים