מוזמנים להשתתף בכתיבת הגליון 'מחוברים'!!!

[ברוך מאן]

@בדרך
אתה ההיסטוריון כאן בפורום
שנס מתניך

[חבר אני]

בכל פעם שיוצא הגליון אני קורא בשקיקה מ'כריכה לכריכה' ! ממש פלאי פלאות !

רעיון למדור שאולי גם יעזור קצת למה שאתה מבקש "מה היה בדורות הקודמים".
פתחתי כאן בפורום אשכול בשם "חדש מלא ישן" - חידושים שנכתבו בעבר.
(האמת שהספר "מכלל יופי" ר"א וויצהנדלר זצ"ל הוא ליקוט שכזה)

הרבה מאנ"ש היו לומדים ואף כותבים לעצמם את חידושיהם, אבל זה לא היה בצורה פומבית, כך שקשה להצביע על מי לא למד בעיון, פשוט לא דיברו מזה.
הקונטרסים 'אור זורח' בפולין ואח"כ בשנים מאוחרות יותר - הירחונים 'מבועי הנחל' וכדו' היה כדי לאגד את אנ"ש לשלוח את החידושים שלהם. כך שלפתוח מדור "גנוזות" וכדו' ובו יתמללו בכל פעם איזה חידוש שנכתב בעבר (בפרט אם הוא נכתב במיניה וביה) תשרת את המטרה הנ"ל.

[אחד מאנש]

אולי תאירו את הנקודה שבדורות הקודמים מי שלמד בעיון לא תלה על עצמו שלט "אני לומד בעיון" אלא הכל היה בהצנע לכת ובשביל התכלית של הלימוד שהוא להיות איש כשר וכו'

[בעל מוח]

@חבר-אני כתב:

הרבה מאנ"ש היו לומדים ואף כותבים לעצמם את חידושיהם, אבל זה לא היה בצורה פומבית, כך שקשה להצביע על מי לא למד בעיון, פשוט לא דיברו מזה.

זה מאוד מעניין מה שאתה אומר
מצד אחד זה אכן נראה שבאמת זה מה שהיה...
מצד שני אני קצת מתקשה להבין את זה?
הרי, על תיקון הכללי על אומן ר"ה על התבודדות כן היה דיבור פומבי
למה פתאום לימוד ליקוטי מוהרן היה במשך שנים ספר שכל מי שלמד בו בברסלב בצורה עיונית עשה את זה רק בינו לבין עצמו?

אני שואל בתמימות?

זה מזכיר קצת את המקומות מחוץ לברסלב ששם מספרים על אנשים שעסקו בספרי רבינו אבל הסתירו

[חבר אני]

@בעל-מוח
אולי יהיה לך קצת מענה מדברי הפל"ח בהקדמתו:

"והגם שהרבה מהם היו עוסקין לחדש חידושי תורה על פי ההקדמות הנוראות שבמאמריו ז"ל, אבל הכל היה בדרך דרוש וחידוש הנוגע לעבודת ה' אשר זה עיקר תכלית כוונת רבינו זצ"ל וכמבואר במקום אחר, ואפילו מורינו הר"ר נתן ז"ל שעסק בזה הרבה כל ימיו לחדש בתורתו, והפליא לעשות בזה מאד כמפורסם מחיבוריו הקדושים ז"ל בלקוטי הלכות, ובאמת נמצא בתוכם במקומות הרבה גם איזה ביאור קצת לדבריו ז"ל, אבל אין זאת תוכן כוונת חיבוריו ז"ל וכמבואר למעיין בהן:

והנה בעוונותינו הרבים נתמעטו הלבבות בדורות הללו ביותר מגודל הצרות והתלאות והרפתקאות דעדו עלן אך על כל אלה (תהלים צב) ואתם מרום לעולם ה' ולעולם ידו יתברך על העליונה, כי גם עתה נמצא רבים מישראל השותים בצמא את מי הבארות הקדושים הנובעים ממקור מים חיים ונוזלים מן לבנון וכו' אך מעומק המושג ומקוצר המשיג ומרוב טרדת הלבבות, על כן שמעתי דבת רבים האומרים שזו היא אצלם המניעה הגדולה מכולם ללמוד ולהגות בדבריו ז"ל מחמת עומק המושג, כי נדמה להם שקשה לעמוד אפילו על פשוטן של דברים והרבה טענות היה לי עמהם בזה עד שהודו לדברי..."

עיקר החידושים היו הנוגעים לעבודת ה' ואת זה הם דיברו בצורה פומבית, (במידה מסויימת, כל משפיע שמעורר את הלבבות מספרי רבינו. - אם הוא לא רק מדקלם מתוך הספרים - אלא מוסיף נופך משלו זהו בחי' של ללמוד בעיון) אבל אולי לא טרחו להראות "מאיזה כללים הוציאו את החידושים שלהם"
כי המטרה לא היתה להראות את נפלאות החידושים, אלא להראות יותר את נפלאות הפעולות שהתורות של רבינו - פועלות על הלומדים אותם.

אבל כעת ש"נתמעטו הללבות וכו' צריך לעסוק גם בזה.

וזה מעניין שגם הפל"ח כותב שהיה לו ויכוחים בעניין, וגם ראבר"נ מסיים את הקדמתו ב"אדברה נגד מלכים ולא אבוש" כי כנראה צורת הלימוד עם הכללים שהוציא היתה קצת תמוהה.

זה ברור לכו"ע שכל אנ"ש עסקו בספרי רבינו שעות ארוכות! מה הם למדו כ"כ הרבה זמן??
ואילו היום - בירידת הדורות - מי שלומד שלושת רבעי שעה ליקו"מ יש לו כבר את התואר "מעיין".

אז נכון הם לא תלו "שלט", אבל מוחם הקדוש שיטט בתורותיו של רבינו כל היום !

[אם היו]

אני לא מבין בכלל את הדיון על הלימוד בדורות עברו, בדורות האחרונים יש את הקובצים שכבר הוזכרו לעיל ובדורות קודמים יש את פל"ח וביאור הליקוטים, ומה צריך יותר מזה, ובפרט שרבינו עצמו ציווה על לימוד העיון.

[אם היו]

יש במקחו של צדיק (לרמ"ק) פרק בנושא.

[לית ליה מגרמא]

@מחוברים כתב:

מה באמת היה בדורות הקודמים בענין לימוד ליקוטי מוהר"ן בעיון?
אני יודע שכבר היו אשכולות בענין זה, אולם לצורך כתבה, אני מוכרח מקורות יסודיים וברורים.
אשמח לכל עזרה בענין

מחילה מכבוד תורתו, אבל לכאורה מה שאתה דורש הוא בדיוק להפך מהתכלית של תורה א', שהוא להכניע בחי' מלך זקן וכסיל, שהוא מה שיש לי מעצמי כבר, ולבא כל פעם מחדש לבחי' של 'מסכן - שהוא מה שאין לו מעצמו כלום ורוצה בכ''פ רק לקבל את החדשות, ודווקא עי''ז לזכות להסתכל בשכל של כל דבר שהו בחי' - וחכם'.
ולכן אע''פ שבדורות קודמים לא דיברו כ''כ מעניין לקו''מ בעיון, אין זה משנה כלל, שהרי הרב'ה צווה ע''ז, וידועים דבריו שיש דברים שהיו פעם סוד ועכשיו אינם סוד וכן יש דברים שהם עכשיו סוד ולעתיד לא יהיו סוד (חיי''מ תי''ט), ועוד למה לנו להתעסק במה עשו אנ''ש פעם, ולא במה עושים אנ''ש היום?
ואין אני מתכוין לזלזל או לומר שלא צריך לקבל ולדעת מאנ''ש 'של פעם' אלא שרבינו מתחדש ועולה מדור לדור, ולא מריכים להתנצל למה אנו היום לומדים בעיון יותר מפעם.

[מקורב מכבר]

@מחוברים כתב:

אשמח מאוד לשמוע ביקורת בונה, הארות והערות

אשמח לכתוב לי את אשר בדעתי מימים ימימה ואין חולק על זה
על הפער הגדול בין כותב עלון שרוצה לראות את העלון שלו הכי רוחני שיש לבין הקורא שנמצא במצב שאינו יכול לפתוח ספר ורוצה בסה"כ לנצל את הזמן כגו' שנוסע או בוהה או מתרחב בכורסתו וכדו' ופשוט
דהיינו המו"ל מחמת הממון הרב שמוציא על זה מכניס בעלון את כל המוחין שלו והקורא מחפש הרבה נייחא ודברים מעניינים ולא מוצא...
(אא"כ יש עלונים ברמה רוחנית גבוהה שצריך פשוט לשבת וללמוד אותם בסדר לימוד מיוחד בביהמ"ד כמצוי אצל עדת ליטא)
כמו שרואים את כל אנ"ש החשובים ביותר שנקלע לידם עלון עלה לתרופה הם מסתכלים בחדשות מאחורה (אע"פ שלרוב זה ישנות) או טועמיה מסתכלים למטה מי הקדיש ולמה... ואכמ"ל
לכן ראוי מאד שמו"ל עלון יחפש כל דרך מעניינת מרתקת ומשעשעת להכניס לקרואים את המסר שרוצה להעביר, סיפורים משלים חידות תמונות והרבה תוכן קליל כתוב בצורה מרווחת ולא דחוסה מדי,
פשוט להכנס לראש של מי שלקח את העלון הביתה ולמוחין שלו ולכתוב בצורה מרתקת
גם אם נראה ילדותי מדי וכתוב בצורה מאד פשוטה זה נכנס חזק יותר לראש של הקורא
חזקו ואמצו

[ישתבח המלך]

בתור אחד שהתחיל לא מזמן ללמוד לקו"מ בעיון חושב שנכון להכניס תמיד כללים ועצות למתחילים {אם כי אני התחלתי ללמוד כמה פעמים ותמיד הפסקתי כיון שלא מצאתי את עצמי ובחודשים האחרונים לומד בכולל של לטייל וזה ממש מחזיק אותי ונותן לי טעם טוב} נ.ב תודה רבה על העלון הנפלא ממש מחזק ונותן הארה בתורת רבנו הקדוש

[לית ליה מגרמא]

@ישתבח-המלך כתב:

בתור אחד שהתחיל לא מזמן ללמוד לקו"מ בעיון חושב שנכון להכניס תמיד כללים ועצות למתחילים

אין זה מדרכם של 'מחוברים' לכתוב כללים ועצות בלימוד בעיון [מלבד החי כללים שיותר מהיותם 'כללים' הינם יותר 'כלים' ללימוד, שגם מי שיש בידו את אותם כלים - אין זה אומר שיודע להשתמש בהם, ובצורה נכונה].
ונראה לעניות דעתי שהוא מחמת שהם רוצים לדבר בכללי כללות שיתאים לכמה שיותר קוראים, וכל א' יש לו את הדרך שהוא רגיל ללמוד בה.
אמנם אתה יכול לפתוח נושא כאן בפורום ב'דרכי הלימוד' ושם לבקש עצות מהחברים.

[רוחני]

@לית-ליה-מגרמא כתב:

@ישתבח-המלך כתב:

בתור אחד שהתחיל לא מזמן ללמוד לקו"מ בעיון חושב שנכון להכניס תמיד כללים ועצות למתחילים

אין זה מדרכם של 'מחוברים' לכתוב כללים ועצות בלימוד בעיון [מלבד החי כללים שיותר מהיותם 'כללים' הינם יותר 'כלים' ללימוד, שגם מי שיש בידו את אותם כלים - אין זה אומר שיודע להשתמש בהם, ובצורה נכונה].
ונראה לעניות דעתי שהוא מחמת שהם רוצים לדבר בכללי כללות שיתאים לכמה שיותר קוראים, וכל א' יש לו את הדרך שהוא רגיל ללמוד בה.
אמנם אתה יכול לפתוח נושא כאן בפורום ב'דרכי הלימוד' ושם לבקש עצות מהחברים.

אתה מהעורכים שם?

[חבר אני]

@מקורב-מכבר כתב:

לכן ראוי מאד שמו"ל עלון יחפש כל דרך מעניינת מרתקת ומשעשעת להכניס לקרואים את המסר שרוצה להעביר, סיפורים משלים חידות תמונות והרבה תוכן קליל כתוב בצורה מרווחת ולא דחוסה מדי,

האם זה לא מה שיש בגליון מחוברים?
חידות, סיפורים ומשלים ושיחת חברים.

[נוה צדיקים]

@מחוברים
בדורות עברו היו כמה פעמים שהתעוררו יחד ללמוד ליקו"מ בעיון ואולי הגיע הזמן לסקר
הראשון אנו מזהים בפולין המפוארה שם הוציאו אף קובץ של חידשוים בשם אור זורח הממנו יצאו ד' קובצים שהצילו החידושים מלרדת לאבדון שהרי רוב אם לא כל הכותבים נספו בשואה
בשנות התש"ל יצאו ג' קבצים של חידושים עי רי"T זילברמן בשם עמק הנחל שם כתבו ר' משה קרמר ועוד
בשלהי שנות התש"מ יסדו תורה חדשית בחבורות האברכים והוציאו קובץ חודשי בשם מבועי הנחל שם נכתבו החידושים על סדר התורה יצאו מזה כ70 קבצים
בשנות התשנ היה זה אגודת מקור חכמה שהריהמ את הכפפה בהדפסת חידושים אך בשבט ביקורת קשה ויצאו מזה כ10 קבצים
בהמשך אנו מוצאים פה ושם עוד קבצים אך לא משהו שריכז את כל אנ"ש כמו שקורה כיום וכמו בקבצים שהוזכרו

[ברוך מאן]

@נוה-צדיקים כתב:

בשנות התשנ היה זה אגודת מקור חכמה

כל האירועים מוכרים, חוץ משל שנת תש"נ. מי זה היה? קשור לראי"ה כרמל זצ"ל?

[תלמיד_אמיתי]

@נוה-צדיקים
מעניין! יש לך מושג איפה אפשר למצוא את כל הקבצים?

[7272]

@לית-ליה-מגרמא כתב:

אע''פ שבדורות קודמים לא דיברו כ''כ מעניין לקו''מ בעיון, אין זה משנה כלל, שהרי הרב'ה צווה ע''ז

איך אפשר לומר (להוציא לעז) שבדורות קודמים לא למדו ליקוטי מוהרן
וכי על חצות מותר לתלות שלט
וכי על עצות אחרות כן מותר לתלות שלט??

נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר, שֶׁהַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁיָּצָא בָּעוֹלָם הוּא אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה. וְאָמַר מֵאַחַר שֶׁיָּצָא בָּעוֹלָם אֲנִי חָפֵץ מְאֹד שֶׁיִּלְמְדוּ אוֹתוֹ, כִּי צְרִיכִים לִלְמֹד אוֹתוֹ הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁגוּר בְּעַל פֶּה. כִּי הוּא מָלֵא מוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו. וּמִי שֶׁעוֹסֵק בְּזֶה הַסֵּפֶר אֵין צָרִיךְ עוֹד סֵפֶר מוּסָר אַחֵר. כָּךְ אָמַר בְּפֵרוּשׁ. וְאָמַר, שֶׁהַלִּמּוּד בְּחִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים הוּא אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.

וְאָמַר שֶׁטּוֹב לִקְבֹּעַ לְעַצְמוֹ שְׁנֵי שִׁעוּרִים לִלְמֹד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שִׁעוּר אֶחָד פָּשׁוּט לִלְמֹד בִּמְהִירוּת הַרְבֵּה מְאֹד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁגוּר בְּפִיו בְּעַל-פֶּה, וְשִׁעוּר אֶחָד לִלְמֹד בְּעִיּוּן גָּדוֹל. כִּי יֵשׁ עַמְקוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא בִּסְפָרָיו. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה, מֵעִנְיַן עֹצֶם הָעַמְקוּת הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית

פַּעַם אֶחָד הָיָה מְזָרֵז אֶת אֶחָד לִלְמֹד אֶת סִפְרוֹ. וְאָמַר שֶׁהוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לִלְמֹד סִפְרוֹ הַרְבֵּה. וְאָמַר לוֹ שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת נַעֲשָׂה בַּעַל מֹחַ גָּדוֹל עַל-יְדֵי סִפְרוֹ, כִּי יֵשׁ בּוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְעַמְקוּת נִפְלָא מְאֹד עַל-פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים. וְגַם אִם יַתְמִידוּ בִּסְפָרָיו יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִהְיוֹת נַעֲשָׂה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וְאָז יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כִּי יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִיּוּת הַרְבֵּה מַה שֶּׁאֵין נִרְאֶה עַל-פִּי פְּשׁוּטוֹ כְּלָל. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִלְמֹד וּלְהַתְמִיד בָּהֶם הַרְבֵּה:

אָמַר בְּהַתּוֹרָה שֶׁלִּי יֵשׁ עַמְקוּת. וְעַיֵּן בְּמַה שֶׁנִּרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁמַּה שֶׁנִּכְתַּב בִּלְשׁוֹנוֹ צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בּוֹ כְּמוֹ בַּמִּקְרָא (לקמן שס"ב). כִּי הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם דְּבָרָיו שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שְׂפַת יֶתֶר, וְהוּא בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה. וּצְרִיכִין לְדַקְדֵּק בּוֹ מְאֹד כַּנַּ"ל.

וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם וְיָשִׂים דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב לְדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, יָבִין מְעַט מִזְעֵר מֵעֹצֶם הָעַמְקוּת הַנִּפְלָא שֶׁיֵּשׁ בִּסְפָרָיו, אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא דֻּגְמָתָם בְּשׁוּם סֵפֶר שֶׁיִּהְיֶה בִּדְבָרָיו עַמְקוּת נִפְלָא וְנָעִים כְּמוֹ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים:

[7272]

@אחד-מאנש
הפליאה היא על אחד מאנש
שכתב על השלט?

וכי צריך להצניע את רבנו
ידוע באנש שהיו חותמים את שמם ברסלבר
ואיפכה מסתברא שרבנו עטרת לראשנו
והוא מעוז ועיזוז חיינו

[חבר אני]

@תלמיד_אמיתי כתב:

מעניין! יש לך מושג איפה אפשר למצוא את כל הקבצים?

חלקם תוכל למצוא באשכול כל ספרי רבינו להורדה

[נחלי דבש]

@ברוך-מאן כתב:

כל האירועים מוכרים, חוץ משל שנת תש"נ. מי זה היה? קשור לראי"ה כרמל זצ"ל?

למרות השם 'מקור חכמה' לא נראה לי שיש קשר לרב כרמל

[זה חלק מהפס' "נחל נובע מקור חכמה", כך שסביר מאוד שיהיו כמה דברים בברסלב עם השם הזה (יש את הסידור של רש"ה פרידמן, אתר אינטרנט, ארגון ללימוד בקיאות בליקו"מ, דיסק של יוסף קרדונר, ומסתמא עוד כמה ארגונים או בתכנ"ס וכדו' שנקראים כך)]

אמנם הוא היה אחד הכותבים שם (וכן ר"מ קרמר, רא"ש בורשטיין, ר' יצחק אנגל ועוד)