מוזמנים להשתתף בכתיבת הגליון 'מחוברים'!!!

[מחוברים]

חברים יקרים
אנוכי הקטן מעורכי הגיליון מחוברים
אשמח מאוד לשמוע ביקורת בונה, הארות והערות.
לעת עתה, אני מבקש עזרה למאמר שיתפרסם באחד הגיליונות הבאים:
מה באמת היה בדורות הקודמים בענין לימוד ליקוטי מוהר"ן בעיון?
אני יודע שכבר היו אשכולות בענין זה, אולם לצורך כתבה, אני מוכרח מקורות יסודיים וברורים.
אשמח לכל עזרה בענין

[ברוך מאן]

@בדרך
אתה ההיסטוריון כאן בפורום
שנס מתניך

[חבר אני]

בכל פעם שיוצא הגליון אני קורא בשקיקה מ'כריכה לכריכה' ! ממש פלאי פלאות !

רעיון למדור שאולי גם יעזור קצת למה שאתה מבקש "מה היה בדורות הקודמים".
פתחתי כאן בפורום אשכול בשם "חדש מלא ישן" - חידושים שנכתבו בעבר.
(האמת שהספר "מכלל יופי" ר"א וויצהנדלר זצ"ל הוא ליקוט שכזה)

הרבה מאנ"ש היו לומדים ואף כותבים לעצמם את חידושיהם, אבל זה לא היה בצורה פומבית, כך שקשה להצביע על מי לא למד בעיון, פשוט לא דיברו מזה.
הקונטרסים 'אור זורח' בפולין ואח"כ בשנים מאוחרות יותר - הירחונים 'מבועי הנחל' וכדו' היה כדי לאגד את אנ"ש לשלוח את החידושים שלהם. כך שלפתוח מדור "גנוזות" וכדו' ובו יתמללו בכל פעם איזה חידוש שנכתב בעבר (בפרט אם הוא נכתב במיניה וביה) תשרת את המטרה הנ"ל.

[אחד מאנש]

אולי תאירו את הנקודה שבדורות הקודמים מי שלמד בעיון לא תלה על עצמו שלט "אני לומד בעיון" אלא הכל היה בהצנע לכת ובשביל התכלית של הלימוד שהוא להיות איש כשר וכו'

[בעל מוח]

@חבר-אני כתב:

הרבה מאנ"ש היו לומדים ואף כותבים לעצמם את חידושיהם, אבל זה לא היה בצורה פומבית, כך שקשה להצביע על מי לא למד בעיון, פשוט לא דיברו מזה.

זה מאוד מעניין מה שאתה אומר
מצד אחד זה אכן נראה שבאמת זה מה שהיה...
מצד שני אני קצת מתקשה להבין את זה?
הרי, על תיקון הכללי על אומן ר"ה על התבודדות כן היה דיבור פומבי
למה פתאום לימוד ליקוטי מוהרן היה במשך שנים ספר שכל מי שלמד בו בברסלב בצורה עיונית עשה את זה רק בינו לבין עצמו?

אני שואל בתמימות?

זה מזכיר קצת את המקומות מחוץ לברסלב ששם מספרים על אנשים שעסקו בספרי רבינו אבל הסתירו

[חבר אני]

@בעל-מוח
אולי יהיה לך קצת מענה מדברי הפל"ח בהקדמתו:

"והגם שהרבה מהם היו עוסקין לחדש חידושי תורה על פי ההקדמות הנוראות שבמאמריו ז"ל, אבל הכל היה בדרך דרוש וחידוש הנוגע לעבודת ה' אשר זה עיקר תכלית כוונת רבינו זצ"ל וכמבואר במקום אחר, ואפילו מורינו הר"ר נתן ז"ל שעסק בזה הרבה כל ימיו לחדש בתורתו, והפליא לעשות בזה מאד כמפורסם מחיבוריו הקדושים ז"ל בלקוטי הלכות, ובאמת נמצא בתוכם במקומות הרבה גם איזה ביאור קצת לדבריו ז"ל, אבל אין זאת תוכן כוונת חיבוריו ז"ל וכמבואר למעיין בהן:

והנה בעוונותינו הרבים נתמעטו הלבבות בדורות הללו ביותר מגודל הצרות והתלאות והרפתקאות דעדו עלן אך על כל אלה (תהלים צב) ואתם מרום לעולם ה' ולעולם ידו יתברך על העליונה, כי גם עתה נמצא רבים מישראל השותים בצמא את מי הבארות הקדושים הנובעים ממקור מים חיים ונוזלים מן לבנון וכו' אך מעומק המושג ומקוצר המשיג ומרוב טרדת הלבבות, על כן שמעתי דבת רבים האומרים שזו היא אצלם המניעה הגדולה מכולם ללמוד ולהגות בדבריו ז"ל מחמת עומק המושג, כי נדמה להם שקשה לעמוד אפילו על פשוטן של דברים והרבה טענות היה לי עמהם בזה עד שהודו לדברי..."

עיקר החידושים היו הנוגעים לעבודת ה' ואת זה הם דיברו בצורה פומבית, (במידה מסויימת, כל משפיע שמעורר את הלבבות מספרי רבינו. - אם הוא לא רק מדקלם מתוך הספרים - אלא מוסיף נופך משלו זהו בחי' של ללמוד בעיון) אבל אולי לא טרחו להראות "מאיזה כללים הוציאו את החידושים שלהם"
כי המטרה לא היתה להראות את נפלאות החידושים, אלא להראות יותר את נפלאות הפעולות שהתורות של רבינו - פועלות על הלומדים אותם.

אבל כעת ש"נתמעטו הללבות וכו' צריך לעסוק גם בזה.

וזה מעניין שגם הפל"ח כותב שהיה לו ויכוחים בעניין, וגם ראבר"נ מסיים את הקדמתו ב"אדברה נגד מלכים ולא אבוש" כי כנראה צורת הלימוד עם הכללים שהוציא היתה קצת תמוהה.

זה ברור לכו"ע שכל אנ"ש עסקו בספרי רבינו שעות ארוכות! מה הם למדו כ"כ הרבה זמן??
ואילו היום - בירידת הדורות - מי שלומד שלושת רבעי שעה ליקו"מ יש לו כבר את התואר "מעיין".

אז נכון הם לא תלו "שלט", אבל מוחם הקדוש שיטט בתורותיו של רבינו כל היום !