וידויים או לספר כל ליבו?
-
@ברוך-מאן המושג 'כל לבו' שייך לעבודת התפלה שנדרש בחז"ל ריש תענית עה"פ ולעובדו 'בכל לבבכם' איזוהי עבודה שבלב זו תפלה.
ובתורה דידן רבנו מדבר על עבודת התפלה. אע"פ שלא הזכיר שם 'כל לבו'. אך זה נזכר באותה אות.
וכמדומני שזוהי משמעות של עבודת ההתבודדות בתורה נב.
והנני מציע רעיון להבין מהו 'כל לבו' והמעיינים יחוו דעתם.
שאין הכוונה להיסטוריה, שודאי גם זה טוב וכפי שכתבו באחד האשכולות מאותו איש כשר וישר שכתב את תוכן חייו והתוודה אותם בציון הקדוש אשריו ואשרי חלקו.
ונראה להוסיף שכל תאוה או מידה רעה, חטא עון, ופשע וכו'. יש את 'המעשה' ויש את הרקע 'הגורם' למעשה. ולספר 'כל' לבו, זה לדבר על 'הגורם למעשה', וכנגד זה הצדיק מפריש לו דרך לפי שורש נשמתו, שידע את הדרך שמהלך בה בכללות חייו, שלא יבוא לידי עבירה.ראיתי שחבר אני האריך בדברים באשכול וידוי בתמימות עיי"ש.
-
זה גופא החידוש של רבינו שהווידוי שמדובר בתורה הוא לא וידוי רגיל אלא ווידוי של לספר לפניו כל ליבו.
@רוצה-לרצות
זה לא חידוש זה פשוט
שעל ידי וידוי דברים שמספר כל ליבה אז מיתגל הרצון שברצנות דיקא
וכך אדמ מעלה את המלכות לשורשה וזה לספר כל ליבה הרצונת
שנירא הפך הרצון של אנוכי
שזה דיקה שאתה מהלך בדרך של החיים ואז אתה מפחד דיקא בעת הסיפור
ועלידי זה עולה המלכות -
אווווווווווווףףףף
אף אחד לא יכול לענות לי על השאלה הכי מרכזית בתורה????
מה זה "יספר כל ליבו"?!?!?!?
אני נאלץ בזאת להכריז על פרס בסך 20 ש"ח [זה מה שיש לי...], למי שיביא הסבר טוב:- מתוך קשרי התורה בעצמה.
- הסבר על המושג לספר כל ליבו, ולא רק להסביר מה התועלת בזה.
- זה אמור להשתלב עם הרעיון הבסיסי של וידוי דברים, ולא רעיון אחר או חדש [וכמובן, אמור להשתלב עם המושג וידוי דברים כהגדרתו בליקוטי תפילות, שזה סוג של בכי ומרמור על חטאים].
תודה רבה
נ.ב. אני קורא ל @מנהל-הפורום להניח עוד כמה שקלים למי שיביא הסבר טוב
-
אווווווווווווףףףף
אף אחד לא יכול לענות לי על השאלה הכי מרכזית בתורה????
מה זה "יספר כל ליבו"?!?!?!?
אני נאלץ בזאת להכריז על פרס בסך 20 ש"ח [זה מה שיש לי...], למי שיביא הסבר טוב:- מתוך קשרי התורה בעצמה.
- הסבר על המושג לספר כל ליבו, ולא רק להסביר מה התועלת בזה.
- זה אמור להשתלב עם הרעיון הבסיסי של וידוי דברים, ולא רעיון אחר או חדש [וכמובן, אמור להשתלב עם המושג וידוי דברים כהגדרתו בליקוטי תפילות, שזה סוג של בכי ומרמור על חטאים].
תודה רבה
נ.ב. אני קורא ל @מנהל-הפורום להניח עוד כמה שקלים למי שיביא הסבר טוב
-
אווווווווווווףףףף
אף אחד לא יכול לענות לי על השאלה הכי מרכזית בתורה????
מה זה "יספר כל ליבו"?!?!?!?
אני נאלץ בזאת להכריז על פרס בסך 20 ש"ח [זה מה שיש לי...], למי שיביא הסבר טוב:- מתוך קשרי התורה בעצמה.
- הסבר על המושג לספר כל ליבו, ולא רק להסביר מה התועלת בזה.
- זה אמור להשתלב עם הרעיון הבסיסי של וידוי דברים, ולא רעיון אחר או חדש [וכמובן, אמור להשתלב עם המושג וידוי דברים כהגדרתו בליקוטי תפילות, שזה סוג של בכי ומרמור על חטאים].
תודה רבה
נ.ב. אני קורא ל @מנהל-הפורום להניח עוד כמה שקלים למי שיביא הסבר טוב
@ברוך-מאן ברוך היקר אני לא מבין מה אתה רוטן.
א. לגבי מה שאמרת שהמושג הזה הוא רק לוידוי דברים, כתבתי לך שזה לא נכון כי הוא מושג כללי יותר. ולא יודע מדוע מצאת זאת בתשעים אחוז רק בקשר לוידוי דברים.
ב. בקשרי התורה עצמה כל הנפילות של הד' יסודות, לעצבות, תאוות, דברים בטלים וגאוה. הם נפילת 'הלב' של האדם, שהיא 'אם המידות' כידוע.
ג. ולספר כל לבו ממילא הוא כפי מש"כ לך 'חבר אני'. ודי בזה.
ד. אם קשה לך משהו ספציפי בהסבר תשאל ברור מה קשה לך. -
לדעתי יש משהו הרבה יותר עמוק בכל ליבו. אל תיקחו את זה לשורש המידות וכו ולא לאיך נפלנו כי יש פה לדעתי תובנה יותר פשוטה ועמוקה בנפש.
רבינו בא לתת צורה איך מתוודים עם כל הלב (כן כן, הלב הזה הדפוק שלנו, לא הלב של הבחינות...)
ולשם חותר @ברוך-מאן .
דברו כבר מהלב. איך פגש אותכם כל ליבו.רק שלא תבינו אותי לא נכון שאני נגד עיון.... אני רק מצליח להיכנס לראש של @ברוך-מאן ולהבין מה הוא רוצה... (ותאמת שגם אני
) -
לדעתי יש משהו הרבה יותר עמוק בכל ליבו. אל תיקחו את זה לשורש המידות וכו ולא לאיך נפלנו כי יש פה לדעתי תובנה יותר פשוטה ועמוקה בנפש.
רבינו בא לתת צורה איך מתוודים עם כל הלב (כן כן, הלב הזה הדפוק שלנו, לא הלב של הבחינות...)
ולשם חותר @ברוך-מאן .
דברו כבר מהלב. איך פגש אותכם כל ליבו.רק שלא תבינו אותי לא נכון שאני נגד עיון.... אני רק מצליח להיכנס לראש של @ברוך-מאן ולהבין מה הוא רוצה... (ותאמת שגם אני
)@לב-העולם-אתה 'כל לבו' בדיוק כמו שאתה אומר 'מכל הלב', והדיבור מכל הלב הוא כאשר אני לא מתמקד בעבירה שעברתי. אלא מספר את 'כל' מה שמסתתר מאחורי העבירה, שזה 'כל לבי' שמחמתו עברתי את העבירה. וכשמגיעים לוידוי דברים לפני הצדיק כך צריך לנהוג, לפתוח את 'כל הלב' על שלל מגרעותיו ולהוציא את הכל לפני הצדיק ' והעיון והפשט עולים בקנה אחד'.
ויש מעשה כמדומני מחדושי הרי"מ שאמר לחסידיו צאו וראו מה בין חסידים ראשונים לאחרונים. כשאנחנו היינו באים לרבי את כל הטוב היינו משאירים בבית ואת כל הרע היינו מביאים לרבי. ואילו דורות אחרונים את כל הרע משאירים בבית ואת כל הטוב מביאים לרבי ודו"ק. -
אווווווווווווףףףף
אף אחד לא יכול לענות לי על השאלה הכי מרכזית בתורה????
מה זה "יספר כל ליבו"?!?!?!?
אני נאלץ בזאת להכריז על פרס בסך 20 ש"ח [זה מה שיש לי...], למי שיביא הסבר טוב:- מתוך קשרי התורה בעצמה.
- הסבר על המושג לספר כל ליבו, ולא רק להסביר מה התועלת בזה.
- זה אמור להשתלב עם הרעיון הבסיסי של וידוי דברים, ולא רעיון אחר או חדש [וכמובן, אמור להשתלב עם המושג וידוי דברים כהגדרתו בליקוטי תפילות, שזה סוג של בכי ומרמור על חטאים].
תודה רבה
נ.ב. אני קורא ל @מנהל-הפורום להניח עוד כמה שקלים למי שיביא הסבר טוב
אווווווווווווףףףף
אף אחד לא יכול לענות לי על השאלה הכי מרכזית בתורה????
מה זה "יספר כל ליבו"?!?!?!?
אני נאלץ בזאת להכריז על פרס בסך 20 ש"ח [זה מה שיש לי...], למי שיביא הסבר טוב:- מתוך קשרי התורה בעצמה.
- הסבר על המושג לספר כל ליבו, ולא רק להסביר מה התועלת בזה.
- זה אמור להשתלב עם הרעיון הבסיסי של וידוי דברים, ולא רעיון אחר או חדש [וכמובן, אמור להשתלב עם המושג וידוי דברים כהגדרתו בליקוטי תפילות, שזה סוג של בכי ומרמור על חטאים].
תודה רבה
נ.ב. אני קורא ל @מנהל-הפורום להניח עוד כמה שקלים למי שיביא הסבר טוב
ראיתי שמביאים את לשון מוהרנ"ת בכת"י (או בדפו"ר - איני זוכר בדיוק) בתחילת אות ט שכתב לספר את כל המניעות, ולפי"ז נראה לי מובנים כל שאלותיך.
-
אווווווווווווףףףף
אף אחד לא יכול לענות לי על השאלה הכי מרכזית בתורה????
מה זה "יספר כל ליבו"?!?!?!?
אני נאלץ בזאת להכריז על פרס בסך 20 ש"ח [זה מה שיש לי...], למי שיביא הסבר טוב:- מתוך קשרי התורה בעצמה.
- הסבר על המושג לספר כל ליבו, ולא רק להסביר מה התועלת בזה.
- זה אמור להשתלב עם הרעיון הבסיסי של וידוי דברים, ולא רעיון אחר או חדש [וכמובן, אמור להשתלב עם המושג וידוי דברים כהגדרתו בליקוטי תפילות, שזה סוג של בכי ומרמור על חטאים].
תודה רבה
נ.ב. אני קורא ל @מנהל-הפורום להניח עוד כמה שקלים למי שיביא הסבר טוב
ראיתי שמביאים את לשון מוהרנ"ת בכת"י (או בדפו"ר - איני זוכר בדיוק) בתחילת אות ט שכתב לספר את כל המניעות, ולפי"ז נראה לי מובנים כל שאלותיך.
-
עד אות ט' רבנו מדבר על וידוי דברים, ובאות ט רבנו משנה את את הוידוי דברים ל'מספר כל לבו' וכו'.
עד אות ט' רבנו מדבר על העלאת המלכות שהיא בחינת 'דבר' בתחילה להעלות אותה ממלכות דס"א, אח"כ להעלות אותה לשורשה באש. ואחר כל העליות והתיקונים עדין המלכות בסכנת נפילה עד שהצדיק יפריש לו דרך לפי שורש נשמתו בכח הוידוי שהתוודה לפניו וכמבואר בסוף אות ח.
וכעת רבנו מתחיל 'קומה חדשה' ומשנה את ההגדרה 'מספר כל לבו'...'אתה נכלל באין סוף'. שכאשר רוצים לעלות לשורש השורשים של המלכות בבחינת 'אין סוף', ששם אין 'שינויי התמונות' ואין ב' הנהגות של 'חסד ודין' דלית שמאלא תמן.
בכדי להכלל בבחינה זו, אתה צריך 'לספר כל לבך' לא להשאיר בלב דברים מוסתרים, כל הסתרה היא הגבלה, הסותרת את בחינת האין שעל ידה נכללים באין סוף. על כן צריך לעלות 'מוידוי דברים' שנכנס לגדר 'דברים' המוגדרים, ולהעלות 'לספר כל לבו' בלי שום מחיצה ועי"ז זוכים להכלל באין סוף. ועי"ז זוכים להשגה שכל מאורעותיו לטובתו. -
עד אות ט' רבנו מדבר על וידוי דברים, ובאות ט רבנו משנה את את הוידוי דברים ל'מספר כל לבו' וכו'.
עד אות ט' רבנו מדבר על העלאת המלכות שהיא בחינת 'דבר' בתחילה להעלות אותה ממלכות דס"א, אח"כ להעלות אותה לשורשה באש. ואחר כל העליות והתיקונים עדין המלכות בסכנת נפילה עד שהצדיק יפריש לו דרך לפי שורש נשמתו בכח הוידוי שהתוודה לפניו וכמבואר בסוף אות ח.
וכעת רבנו מתחיל 'קומה חדשה' ומשנה את ההגדרה 'מספר כל לבו'...'אתה נכלל באין סוף'. שכאשר רוצים לעלות לשורש השורשים של המלכות בבחינת 'אין סוף', ששם אין 'שינויי התמונות' ואין ב' הנהגות של 'חסד ודין' דלית שמאלא תמן.
בכדי להכלל בבחינה זו, אתה צריך 'לספר כל לבך' לא להשאיר בלב דברים מוסתרים, כל הסתרה היא הגבלה, הסותרת את בחינת האין שעל ידה נכללים באין סוף. על כן צריך לעלות 'מוידוי דברים' שנכנס לגדר 'דברים' המוגדרים, ולהעלות 'לספר כל לבו' בלי שום מחיצה ועי"ז זוכים להכלל באין סוף. ועי"ז זוכים להשגה שכל מאורעותיו לטובתו.עד אות ט' רבנו מדבר על וידוי דברים, ובאות ט רבנו משנה את את הוידוי דברים ל'מספר כל לבו' וכו'.
זה נכון, אבל רק לחדד שזה לא מנותק מהווידוי דברים, [דהיינו זה לא דבר חדש שלא הוזכר עד כה.] כי לפני כן רבינו אומר: "ומי שרוצה לילך בדרך הקדש, צריך לשבר כל המדות רעות, ויספר לפני התלמיד חכם, הינו ודוי דברים". רואים במפורש שלספר = וידוי,
אמנם לא מוזכר "כל ליבו". -
עד אות ט' רבנו מדבר על וידוי דברים, ובאות ט רבנו משנה את את הוידוי דברים ל'מספר כל לבו' וכו'.
עד אות ט' רבנו מדבר על העלאת המלכות שהיא בחינת 'דבר' בתחילה להעלות אותה ממלכות דס"א, אח"כ להעלות אותה לשורשה באש. ואחר כל העליות והתיקונים עדין המלכות בסכנת נפילה עד שהצדיק יפריש לו דרך לפי שורש נשמתו בכח הוידוי שהתוודה לפניו וכמבואר בסוף אות ח.
וכעת רבנו מתחיל 'קומה חדשה' ומשנה את ההגדרה 'מספר כל לבו'...'אתה נכלל באין סוף'. שכאשר רוצים לעלות לשורש השורשים של המלכות בבחינת 'אין סוף', ששם אין 'שינויי התמונות' ואין ב' הנהגות של 'חסד ודין' דלית שמאלא תמן.
בכדי להכלל בבחינה זו, אתה צריך 'לספר כל לבך' לא להשאיר בלב דברים מוסתרים, כל הסתרה היא הגבלה, הסותרת את בחינת האין שעל ידה נכללים באין סוף. על כן צריך לעלות 'מוידוי דברים' שנכנס לגדר 'דברים' המוגדרים, ולהעלות 'לספר כל לבו' בלי שום מחיצה ועי"ז זוכים להכלל באין סוף. ועי"ז זוכים להשגה שכל מאורעותיו לטובתו.@נחום-בקר איך בפועל מסתדר לספר "כל ליבו" עם ההנהגה בפועל שהיתה בערב ראש השנה שנכנסו לוידוי דברים אצל רבנו, וזה קרה ברגע.
היום זה היארציאט של רלו"י בנדר ובדיבורי אמונה יש שיחה על וידוי דברים, שם הוא מתאר באריכות ומספר על צורת הוידוי דברים אצל רבנו ועושה חשבון שזה קרה פחות מדקה כולל הכניסה והיציאה לחדר שרבנו היה שם. אז איך בפועל זה קורה כל ליבו?
(בנוסף, גם בהתבודדות רואים שרבי נתן מאריך כמה פעמים שלא תמיד נפתח הלב וצריך להיות בשתיקה קודם, ועוד עצות וכו'. אם כן גם בשעת וידוי דברים "לפני תלמיד חכם", (ולא בבחינת וידוי לפני תלמיד חכם, כמו מול ליקו"מ או התתבודדות וכו), הרי גם אז לא תמיד נפתח הלב ברגע. ולפעמים ובדרך כלל, גם בשעה התבודדות לא בדיוק מספרים "כל ליבו")בנקודת רעיון, חשבתי שבחינת רעוא דרעוין וההתכללות באין, זה שעת מנחה וכו', יש מקום שרבי נתן מקשר כעין זה, שזה בחינת בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא.
אבל זה ברעיון.
השאלה היא בנקודת הבפועל איך זה קורה. -
@נחום-בקר איך בפועל מסתדר לספר "כל ליבו" עם ההנהגה בפועל שהיתה בערב ראש השנה שנכנסו לוידוי דברים אצל רבנו, וזה קרה ברגע.
היום זה היארציאט של רלו"י בנדר ובדיבורי אמונה יש שיחה על וידוי דברים, שם הוא מתאר באריכות ומספר על צורת הוידוי דברים אצל רבנו ועושה חשבון שזה קרה פחות מדקה כולל הכניסה והיציאה לחדר שרבנו היה שם. אז איך בפועל זה קורה כל ליבו?
(בנוסף, גם בהתבודדות רואים שרבי נתן מאריך כמה פעמים שלא תמיד נפתח הלב וצריך להיות בשתיקה קודם, ועוד עצות וכו'. אם כן גם בשעת וידוי דברים "לפני תלמיד חכם", (ולא בבחינת וידוי לפני תלמיד חכם, כמו מול ליקו"מ או התתבודדות וכו), הרי גם אז לא תמיד נפתח הלב ברגע. ולפעמים ובדרך כלל, גם בשעה התבודדות לא בדיוק מספרים "כל ליבו")בנקודת רעיון, חשבתי שבחינת רעוא דרעוין וההתכללות באין, זה שעת מנחה וכו', יש מקום שרבי נתן מקשר כעין זה, שזה בחינת בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא.
אבל זה ברעיון.
השאלה היא בנקודת הבפועל איך זה קורה.@דוד-שדה על כן רבנו אומר בכל פעם שבא לצדיק וכו' ולא מדובר על הוידוי של ער"ה.
כמו"כ יש בחינה של 'תנו לי את לבכם' ודבר זה יכול להיות ברגע אחד [עיין תורה קעו שקשורה לתורה דידן ואכמ"ל].
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות