רבי נתן כותב
"הראש השנה שלנו יקר מאוד אצל השי"ת שאין למעלה ממנו"
וכשרבי נתן כותב דברים, הוא כותב זאת בידיעה

אם רבינו לא רצה שנדבר מזה הוא לא היה כותב את זה בליקוטי מוהר"ן כ"כ הרבה
עצם הנקודה הוא שהעיקר והיסוד שהכל תלוי בו הוא התקשרות לצדיק שבדור וכשמקורבים למפורסם שאינו צדיק אמת חסר בכל היהדות כי חסר העיקר והיסוד
ועל כן ההתעסקות ההכי טובה ומוצלחת בעניין המפורסמים של שקר הוא לפרסם יותר ויותר את שם הצדיק האמת פאר העולם ראש בית שכל הדורות כולם נמשכים ממנו וכמה שיותר נפרסם ונגדל את שמו בעיני כל בית ישראל ילך ויתקטן שמם של המפורסמים וכמה ששם רבינו הקדוש יתגלה בעולם יתגלה אורו של משיח בעולם ויוחש תיקון העולם בב"א

אנחנו צריכים לנסוע לרבינו כמו שרבי נתן נסע
על כל שאלה או כוונה בעניין הנסיעה אנו צריכים להעלות למול עינינו את דמותו הקדושה והטמירה של מוהרנ"ת ולחשוב מה הוא היה עושה מה הוא היה אומר על זה
אין שום בעיה לישון טוב ולאכול טוב ולדאוג שיהיה שהות נוח ונעים באומן אבל אין לזה שום קשר לעצם כוונת הנסיעה הקדושה

ידוע מה שאמר רביז"ל שהוא עבר כאלו מניעות להגיע לא"י כדי שאנו נוכל להגיע בקל
ניתן לומר זאת גם על המקורבים הגדולים מדורות עברו כרש"ה ועוד ועוד (יותר נכון; כולם) שהם עברו כאלו מניעות כדי להתקרב לרבינו הקדוש ובזכותם וכוחם כולנו היום בקל אצל בית מדרשו של צדיק יסוד העולם ננמ"ח זיע"א
וכן כל מקורב בדור זה שעוברים עליו מניעות אם מעט ואם הרבה, הוא משבר את החומות לכולם בין אלו שאין יודעים עדיין מרבינו, בין אלו שרוצים ולא יכולים, ובין אלו שכבר מקורבים אבל אין סוף להתקרבות
ורואים זאת גם במבט שלנו שכשאחד מתקרב עם מניעות כל חסידי ברסלב מתעוררים מזה, "אותו אחד נתן מעצמו כ"כ הרבה כדי להתקרב לצדיק, מה איתי?" אשריכם המקורבים שמקרבים את כולם לרבינו

שיחות הר"ן רס"ג
סִפֵּר לִי אֶחָד שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ עִמּוֹ ז”ל מֵעִנְיַן בְּנֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁשָּׁכִיחַ מְאֹד שֶׁנַּעֲשֶׂה קִלְקוּל בֵּינֵיהֶם וּבֵין נְשׁוֹתֵיהֶם וְנִפְרָדִים זֶה מִזֶּה אֵיזֶה זְמַן, וְלִפְעָמִים נַעֲשֶׂה מִזֶּה פֵּרוּד לְגַמְרֵי ח”ו.
אָמַר שֶׁזֶּה מַעֲשֶׂה בַּעַל־דָּבָר שֶׁמַּנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד לְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁל בְּנֵי־הַנְּעוּרִים כְּדֵי שֶׁיִּתָּפְסוּ בִּמְצוּדָתוֹ ח”ו עַל יְדֵי זֶה, כִּי הוּא אוֹרֵב עַל זֶה מְאֹד לְתָפְסָם בִּנְעוּרֵיהֶם עַל יְדֵי קִלְקוּל הַשְּׁלוֹם בַּיִת ח”ו, שֶׁגּוֹרֵם בְּעַרְמוּמִיּוּתוֹ לְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זֹאת:

שיחות הר"ן רס"ד
הִזְהִיר לְכַבֵּד וּלְיַקֵּר אֶת אִשְׁתּוֹ, כִּי אָמַר: הֲלֹא הַנָּשִׁים הֵם סוֹבְלִים צַעַר וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאֹד־מְאֹד מִיַּלְדֵיהֶם, צַעַר הָעִבּוּר וְהַלֵּדָה וְהַגִּדּוּל, כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ לַכֹּל עֹצֶם מַכְאוֹבָם וְצַעֲרָם וְיִסּוּרֵיהֶם בְּכַמָּה אֳפָנִים הַקָּשִׁים וּכְבֵדִים מְאֹד־מְאֹד, עַל כֵּן רָאוּי לְרַחֵם עֲלֵיהֶם וּלְיַקְּרָם וּלְכַבְּדָם,
וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (בָּבָא מְצִיעָא נט.): ‘אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְכוּ כִּי הֵיכִי דְּתִתְעַתְרוּ’, וְכֵן אָמְרוּ (יְבָמוֹת סג.): ‘דַיֵּנוּ שֶׁמְּגַדְּלוֹת אֶת בָּנֵינוּ’ וְכוּ’:

יש עוד דבר
בכל מקום יש את הדרך שלה וההדרכות שלה בעבודת ד'
כאן זה תפילה, כאן זה תורה, כאן זה חסד.
ובכל מקום זה בדרך ייחודית שלה
כאן מתפללים במהירות כי צריך לא להראות את עצמו בחוץ, כאן מתפללים בכח, ובכל מקום יש לה הדרכה מפורטת לאלפי אנשים איך להתנהג בכל ענייני עבודת ד' (אצלנו נהגו כך ואצלנו נהגו כך)
זה לא יכול להיות שאותה דרך בדיוק תתאים לעשר אלף אנשים שכל אחד צריך למלא תפקיד שונה בעולם, זה לא יכול להיות שאותם מאה אלף איש צריכים להתפלל באותו הוראה איך להתפלל וכן על זה הדרך
אצל רבינו מאוד מודגש שכל אחד יש לו את הדרך המיוחדת שלו לפי שורש נשמתו ובגלל זה אין הוראות פרטניות כי לא מה שנכון לך נכון גם אצלו
ומעל הכל זה שרבינו שכן יודע את הדרך שמיוחד רק לך הוא מדריך אותך ומביא אותך באמת למקום שלך, למקום שבשבילו ירדת לעולם הזה

אפשר להשיג השגות אלוקות להתפלל בדבקות וללמוד שעות הרבה אבל לשכוח לזכך את הגוף מתאוות והרהורים רעים ועבודת המידות
וזה יש בברסלב. יהודי שכל יום צועק להשי"ת 'וטהר ליבנו לעבדך באמת' ומתבודד לפניו יום יום, אינו יהודי פשוט. היהודי הזה עובד על העיקר והיסוד שהוא לזכך עצמו מתאוות העולם הזה. יכולים להיות שני יהודים, שניהם מתפללים באותו ביהכ"נ והתפילה אורכת אותו דבר, שניהם טובלים באותה מקווה, שניהם לומדים אותם שעות, אבל עבודת השם של אחד היא עניין אחר לגמרי כי הוא נקי וזך יותר מהשני
כי באמת זהו כל החילוק בין הצדיקים לשאר אנשים, שהצדיקים הם נקיים לגמרי לגמרי וכל מי שהוא יותר נקי, הוא יותר צדיק. כי צדיק הוא מאן דנטיר ברית. וזה גם החילוק אצל אנשים פשוטים, מי יותר חשוב, מי שיותר נקי.
אפשר לרמז את זה על מאמר חז"ל עליונים למטה ותחתונים למעלה
היינו, מי שהשקיע רק בעליונים השגות וידיעות וכו' ושכח מהיסודות מהעיקר, הוא למעלה במקום נמוך אבל מי שהשקיע ביסוד, הוא למעלה במקום גבוה כי כל העבודה שלו עולה למקום גבוה מאוד
כי כשיהודי מתבודד 120 שנה, שעה בכל יום, אין ערך לגדולתו ורוממותו

רבי ישראל בער היה לו עבודה גדולה בזמירות שבת והיה יכול לזמר זמירות עד אור הבוקר! בנעימות מתוקה ונוראה

ה'צפתים' מוסרים שרבי גדליה ידע את סוד הפדיון והם מספרים על זה אותות ומופתים

בעלון 'רבי נחמן' הביאו פעם סיפור שרבי ישראל בער אמר לתלמיד אחד שאם יאמר ליקוטי תפילות בציון הרשב"י, הוא ישתנה לגמרי.
לאחר פטירתו של רבי ישראל בער, התיישב התלמיד במירון והתחיל לומר שם ליקוטי תפילות. והנה עבר איזה זמן והוא התחיל להרגיש שהוא משתנה. התלמיד תפס פחד מי יודע איזה בן אדם הוא הולך להיות, סגר את הספר וברח ממירון...
יש הרבה מה לחשוב בעקבות סיפור משעשע / מוזר / מפחיד / עצוב זה ומה היינו עושים במקומו (היינו למה אנחנו לא עושים את זה עדיין)

יש כאן שני נושאים
א. האם יש להיקרא על שם אדמו"ר ז"ל
ב. האם יש להלעיט כל אחד בברסלב גם במחיר שהוא יברח
על חלק א בכלליות התשובה היא כן ובוודאי שזה דבר עצום מאוד אבל בלי להיכנס לפרטיות אצל כל אחד כפי שלימדנו רבינו שלא מתערבים אצל השני כלל רק מדברים בכלליות ובוודאי שיש הרבה שהם הרבה יותר מקורבים לרבינו מאיתנו ואינם נקראים עדיין על שמו הקדוש
על חלק ב התשובה היא לא להלעיט ולא לשפוך עליו גלונים של ברסלב שיכולים להבריח אותו לפני שיקבל משהו וכמו שקיבלנו מהגרי"מ שכטר שליט"א שהוא הראה דרך כבושה איך לדבר עם בני העולם מעניין רביז"ל בלי לגרום להם פחדים שהולכים לקרב אותם וגם לדבר עמם סתם בלי להזכיר מעניין רבינו וכך הוא קירב את כל העולם לעניין רבינו שכל העולם אינם מתנגדים ואוהבים ואוהדים את עניין רבינו מאוד

אתמול ר"ח אב תשפ"ו אירעה טרגדיה נוראה בירושלים שילדה טהורה ותמימה נפגעה מתאונה ונהרגה רח"ל ל"ע ול"ע
והרב ראובן שיף שליט"א השאיר הודעה על כך בקו בכזה לב קרוע ומורתח ובדמעות שליש שאם היית מספר את זה על איזה צדיק שכאב לו על צרות יהודי אחר בוודאי שהיו מתפלאים מאוד
וחשבתי מהיכן זה מגיע? והתשובה היא פשוטה: רבינו נותן לחסידיו לב! ברסלב זה לב בשר, ברסלבר חסיד מקבל לב, לב שמרגיש צרות ישראל לב שמרגיש צער חבירו

ובאמת, מי שרוצה להבין מה הייחודיות של ברסלב שיסתובב מעט בין חסידי ברסלב מובהקים ומדי פעם יוכל להבין שמסתתר כאן איזה אמת איזה לב שאין בנמצא כלל

@אחד-מאנש כתב יכולים להיות ברסלב'ר חסיד אפילו שלא מתייגים א"ע כחסיד ברסלב
לא בטוח
רבי נתן כותב שהעיקר הוא להיקרא על שם אדמו"ר ז"ל
אולי ניתן להיות יהודי גם בלי להיקרא יהודי?
אדרבה תביא איזה מקור או ציטוט לזה

ניתן לראות על כל מי שדרך על מפתנו של רבינו, שלא משנה באיזה דרגא הוא נמצא, יש לו עבודה פרטית שלו בלבד עם בורא עולם. המצוות שהוא עושה קשורים יותר לקשר שלו עם השי"ת ולא כי רואים אותו ומסתכלים עליו

אגב, בחב"ד שמו דגש בעיקר על ה'מוסר השכל' שיוצא מהסיפור ועל כן לא דקדקו כלל בפרטי הסיפור ולפעמים אף הוסיפו דברים חדשים שלא היו כלל כי, כאמור, העיקר הוא המוסר השכל היוצא

חייבים לציין שזה כלל לא בעיה 'ברסלבית'
זה בעיה בכל מקום ובכל קהילה
נדרש פשוט קצת לעבוד על המידות ולחייך לשני ולקרב אותו גם אם אינו בדיוק במקום שלי
תנסה להיכנס בכל בית כנסת בעולם בפרט איפה שיש קהילה מגובשת ותגיד לי מה ההרגשה המיוחדת שקיבלת
כי זה באמת קשה לתת הרגשה טובה לשני וצריך באמת לעבוד על המידות
אבל זה שטות לתלות זאת על הברסלבר'ס שככה הם נוהגים...

ובצד החיובי, בוודאי שעלינו נפל חובת היום לקרב כל אחד ולא להכביד עליו שהרי אנו מצווים ועומדים על רק תחזיקו עצמכם יחד, כמו שהזכירו מקודם הרבנים החשובים

שמעתי מנכדה ששמע זאת מפיה

לטובת דוברי העברית בלבד שבינינו. ורבים המה
"גדולתינו ותפארתינו יראו רק כשמשיח יגיע"

כשרבי נתן צעק ביער:
"אוזער גרויסקייט און אונזער שיינקייט וועט מען זען ווען משיח וועט קומען"
הוא לא התכוון רק על אלו שהמטירו עליו אבנים ורצו להרגו רח"ל
הוא התכוון גם על כולנו, שחושבים שיש להם איזה השגה בגדולת רבינו, שחושבים שיש להם איזה הבנה בגדולת רבי נתן, שחושבים שיש להם איזה הרגש בגדולת תלמידי רבינו, איי, איזה טעות היא, איזה בדותא... רק כשהמשיח יגיע נראה כולנו את גדולת וקדושת ויופי זיו אור החמה והלבנה והכוכבים
והוא התכוון גם על כולנו שכל אחד מרגיש בנפשו אפסיותו ועומק שפלותו ומהרהר "מה יש לי מכל עמלי, שאני מרגיש את עצמי מקורב לרבינו בזמן שלא דרכתי על מפתן בית מדרשו" אבל גם אתה אינך יודע גודל הזכות להיקרא על שם הצדיק הנורא הזה 'אף שאינו מקבל ממנו כלום' ומכל שכן שכל אחד כבר קיבל וקיבל כשרק לפעמים יודע להעריך מעט את המתנה האדירה שקיבל שהוא נקרא על שם מוהר"ן מברסלב

אצל רוח אפינו 'המוח של העולם' מוהרנ"ת הגדול והקדוש זיע"א ראינו דברים מבהילים
שחורבן הבית והסתרת אורו של רבינו הגדול הם עניין אחד
בתשעה באב היה מתאונן ומבכה לבדו במרתף על חורבן הבית עד שראה את רבינו הק'
כשדיבר פעם בגדולת רבינו הק' ואחד מתלמידי רבינו שאלו "הרי גם אני הייתי אצל רביז"ל, מהיכן לקחת כאלה דיבורים?" אבל כשראה את רבי נתן בתשעה באב אמר "עתה אני מבין מהיכן לקח זאת" (יש עוד הרבה פרטים בסיפור זה)
כדאי להסביר דבר זה ולהאיר את עינינו בגדולת הצדיק וגדולת הבית המקדש