חייבים לציין שזה כלל לא בעיה 'ברסלבית'
זה בעיה בכל מקום ובכל קהילה
נדרש פשוט קצת לעבוד על המידות ולחייך לשני ולקרב אותו גם אם אינו בדיוק במקום שלי
תנסה להיכנס בכל בית כנסת בעולם בפרט איפה שיש קהילה מגובשת ותגיד לי מה ההרגשה המיוחדת שקיבלת
כי זה באמת קשה לתת הרגשה טובה לשני וצריך באמת לעבוד על המידות
אבל זה שטות לתלות זאת על הברסלבר'ס שככה הם נוהגים...

ובצד החיובי, בוודאי שעלינו נפל חובת היום לקרב כל אחד ולא להכביד עליו שהרי אנו מצווים ועומדים על רק תחזיקו עצמכם יחד, כמו שהזכירו מקודם הרבנים החשובים

ניתן לראות על כל מי שדרך על מפתנו של רבינו, שלא משנה באיזה דרגא הוא נמצא, יש לו עבודה פרטית שלו בלבד עם בורא עולם. המצוות שהוא עושה קשורים יותר לקשר שלו עם השי"ת ולא כי רואים אותו ומסתכלים עליו

אתמול ר"ח אב תשפ"ו אירעה טרגדיה נוראה בירושלים שילדה טהורה ותמימה נפגעה מתאונה ונהרגה רח"ל ל"ע ול"ע
והרב ראובן שיף שליט"א השאיר הודעה על כך בקו בכזה לב קרוע ומורתח ובדמעות שליש שאם היית מספר את זה על איזה צדיק שכאב לו על צרות יהודי אחר בוודאי שהיו מתפלאים מאוד
וחשבתי מהיכן זה מגיע? והתשובה היא פשוטה: רבינו נותן לחסידיו לב! ברסלב זה לב בשר, ברסלבר חסיד מקבל לב, לב שמרגיש צרות ישראל לב שמרגיש צער חבירו

ובאמת, מי שרוצה להבין מה הייחודיות של ברסלב שיסתובב מעט בין חסידי ברסלב מובהקים ומדי פעם יוכל להבין שמסתתר כאן איזה אמת איזה לב שאין בנמצא כלל

סיפורי מעשיות, סוף המעשה הסתום וחתום מעשה ב' ממלך וקיסר: והמלך, צוה להכריז בכל מדינה ומדינה שכל מי שנמצא בכל מקום שהוא, גר או אורח ובורח ומגורש, שכולם יבואו על החתונה שלו, איש מהם לא יהיה נעדר, ויקבלו מתנות גדולות.
אפשר שזה מרמז על הראש השנה של רבינו איש האלוקים באומן

הצורה של ר' גדליה זיע"א הוא צורה של דביקות וגעגוע אין סופי
(גם אצל רבי שמואל הורביץ רואים את זה)

"טוב יום המוות מיום היוולדו"
שההסתכלות שיש לבני אדם על אדם שמת היא הסתכלות טובה יותר ונכונה יותר מההסתכלות על האדם ביום היוולדו
שביום היוולדו מצפים ממנו להכי מושלם שבעולם וכל מום קטן שבקטנים מיד רואים ומבחינים ומורידים מערכו
מה שאין כן ביום מותו מחפשים מאוד אחרי כל נקודת זכות קטנה שבקטנים ומשבחים ומפארים אותו על זה מאוד
ועל זה הדרך "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית המשתה"
שמחתן מצפים למושלמות ובורחים ומפחדים מכל רמז של בעיה
ואילו בבית אבל רח"ל מחפשים כל טוב וכל מידה טובה מה הוא היה טוב איך הוא התפלל ואיך היה מסור וכו'
וזוהי ההסתכלות הנכונה שצריך תמיד, לחפש ולבקש את הטוב בכל יהודי
"נאר אזמרה!"

רבי ישראל בער היה לו עבודה גדולה בזמירות שבת והיה יכול לזמר זמירות עד אור הבוקר! בנעימות מתוקה ונוראה

היה פעם שיח פתוח במורשת הנחל ואחד שאל האם יש להימנע מלהעריך חבר וידיד כדי שלא ייפול לגאווה? אחד המשיבים ענה בזה"ל: "זה פיקוח נפש!!!" חייבים לשבח ולהשביח להעריך כמה שיותר!

כמובן כנ"ל שלא להפוך אותו ל'מפורסם' ולא להפוך אותו לבעל רוה"ק (כשאינו כזה)

בעלון 'רבי נחמן' הביאו פעם סיפור שרבי ישראל בער אמר לתלמיד אחד שאם יאמר ליקוטי תפילות בציון הרשב"י, הוא ישתנה לגמרי.
לאחר פטירתו של רבי ישראל בער, התיישב התלמיד במירון והתחיל לומר שם ליקוטי תפילות. והנה עבר איזה זמן והוא התחיל להרגיש שהוא משתנה. התלמיד תפס פחד מי יודע איזה בן אדם הוא הולך להיות, סגר את הספר וברח ממירון...
יש הרבה מה לחשוב בעקבות סיפור משעשע / מוזר / מפחיד / עצוב זה ומה היינו עושים במקומו (היינו למה אנחנו לא עושים את זה עדיין)

אם רבינו לא רצה שנדבר מזה הוא לא היה כותב את זה בליקוטי מוהר"ן כ"כ הרבה
עצם הנקודה הוא שהעיקר והיסוד שהכל תלוי בו הוא התקשרות לצדיק שבדור וכשמקורבים למפורסם שאינו צדיק אמת חסר בכל היהדות כי חסר העיקר והיסוד
ועל כן ההתעסקות ההכי טובה ומוצלחת בעניין המפורסמים של שקר הוא לפרסם יותר ויותר את שם הצדיק האמת פאר העולם ראש בית שכל הדורות כולם נמשכים ממנו וכמה שיותר נפרסם ונגדל את שמו בעיני כל בית ישראל ילך ויתקטן שמם של המפורסמים וכמה ששם רבינו הקדוש יתגלה בעולם יתגלה אורו של משיח בעולם ויוחש תיקון העולם בב"א

שמעתי פעם בשם רמ"ק שכמעט כל הפסוקים שונים מעט מהמקור ויש לזה סיבות עמוקות ובכל פסוק יש ע"ז הסבר

רבי נתן כותב
"הראש השנה שלנו יקר מאוד אצל השי"ת שאין למעלה ממנו"
וכשרבי נתן כותב דברים, הוא כותב זאת בידיעה

יש שני סוגי התחזקות
למשל, בחור מבוגר שמתייאש שהוא עוד יתחתן פעם; בא אליו חבר ו'מחזק' אותו: "חבר יקר, אל תדאג ד' עוזר לכולם, אם כולנו התחתנו, גם אתה תתארס בסוף" וכו' בסגנון הזה - זה אולי מעודד מעט אבל לא מבטיח כלום ולא מקדם הרבה
אבל יש שדכן שיודע שהיום בערב הולך להיסגר שידוך מצויין עבורו, בא השדכן לבחור ואומר לו: "אני אומר לך שאתה הולך להתחתן, אני יודע שהאירוסין שלך הוא מעבר לפינה" זה התחזקות אמיתית כי זה לא תקווה נחמדה, זה מציאות!
ההתחזקות של העולם זה בדר"כ ההתחזקות הראשונה שבסוף יהיה טוב וכולם עוברים דברים וכו'
אבל רבינו ורבי נתן מחזקים אותנו כי הם יודעים מה קורה מאחורי הפרקוד! הם יודעים כמה באמת שווה געגוע של איש הישראלי, הם יודעים כמה שעשועים יש להקב"ה מהנקודה טובה הכי קטנה שיש! זה לא סיפור ורצון לשכנע אותך, זה לספר לך מה התמונה האמיתית של המצוות והרצונות שלך שתדע כמה אתה באמת שווה
כשרבי נתן מדבר אליך ע"י ספריו וחיבוריו, אתה יכול הרבה פעמים להרגיש שרבי נתן ידע משהו שאף אחד בעולם לא יודע! הוא מנסה להסביר לך מכיוון זה ומכיוון זה ומכיוון זה, העיקר שתתחיל להבין שיש בעולם דברים שאין לך שום השגה בהם שתתחיל להאמין שיש סוד בעולם שתתחיל להפנים שיש עניין שיתהפך הכל לטובה
רבי נתן הוא סוד העולם שידע את סוד העולם

רבינו כשהוא מדבר על התבודדות הוא מביא תמיד משל שצריך להתבודד כמו תינוק המתרפק וכבן לפני אביו וכו' וכו'
אולי רבינו אומר לנו שאין כזה דבר שאני לא יכול להתבודד / אני לא בנוי לזה / אין לי את הכישרון לזה / אין לי דיבורים / אין לי לב וכו' וכו'
כי כל ילד וכל תינוק טבוע בבריאה שהם מתרפקים ומתחננים לאביהם שזה אומר שהקב"ה טבע בכולם את ההתרפקות והתפילה והתחנונים
לכן גם אתה מוזמן להתבודד כי זה בדם שלך מהרגע שנולדת

הסיפור עם נאפוליון הוא טעות ואין לו מקור
אצל רבינו היה סיפור הרבה יותר גדול; שהשרים של מעלה של המדינות היו אצלו ושאלו אותו על זה

@וועלן-וועלן כתב:

והדוגמא שנקט רבנו היא בדיקא כמבואר במקורות שמקורו מדברי המדרש שנזפו המלאכים בלוט על שלימד זכות על אנשי סדום.

רואים כאן דבר נפלא
אברהם ביקש אולי יש חמישים צדיקים שבעבורם תנצל העיר
ולוט לימד זכות על הרשעים
כי אברהם חיפש את נקודת הטוב אם יש צדיקים ואילו לוט מיעט בערך החמור של העוון ועל זה קיבל נזיפה

אצל רבי ישראל בער רואים את האמת של ברסלב
בשנים האחרונות מדברים ממנו יותר ויותר, מצטטים אימרות בשמו ומתפלאים מגדולתו
אם זה היה במקום אחר, היו מתנערים ממנו כי זה היה בושה ל'פירמע'...
אבל ב"ה אצלינו מסתכלים על האמת, וכשרואים יהודי עם אמת כזה, עם לב כזה, עם הרגש כזה, כולנו רצים אחריו ואומרים עליו מקודש מקודש

יש כאן שני נושאים
א. האם יש להיקרא על שם אדמו"ר ז"ל
ב. האם יש להלעיט כל אחד בברסלב גם במחיר שהוא יברח
על חלק א בכלליות התשובה היא כן ובוודאי שזה דבר עצום מאוד אבל בלי להיכנס לפרטיות אצל כל אחד כפי שלימדנו רבינו שלא מתערבים אצל השני כלל רק מדברים בכלליות ובוודאי שיש הרבה שהם הרבה יותר מקורבים לרבינו מאיתנו ואינם נקראים עדיין על שמו הקדוש
על חלק ב התשובה היא לא להלעיט ולא לשפוך עליו גלונים של ברסלב שיכולים להבריח אותו לפני שיקבל משהו וכמו שקיבלנו מהגרי"מ שכטר שליט"א שהוא הראה דרך כבושה איך לדבר עם בני העולם מעניין רביז"ל בלי לגרום להם פחדים שהולכים לקרב אותם וגם לדבר עמם סתם בלי להזכיר מעניין רבינו וכך הוא קירב את כל העולם לעניין רבינו שכל העולם אינם מתנגדים ואוהבים ואוהדים את עניין רבינו מאוד

יש עוד דבר
בכל מקום יש את הדרך שלה וההדרכות שלה בעבודת ד'
כאן זה תפילה, כאן זה תורה, כאן זה חסד.
ובכל מקום זה בדרך ייחודית שלה
כאן מתפללים במהירות כי צריך לא להראות את עצמו בחוץ, כאן מתפללים בכח, ובכל מקום יש לה הדרכה מפורטת לאלפי אנשים איך להתנהג בכל ענייני עבודת ד' (אצלנו נהגו כך ואצלנו נהגו כך)
זה לא יכול להיות שאותה דרך בדיוק תתאים לעשר אלף אנשים שכל אחד צריך למלא תפקיד שונה בעולם, זה לא יכול להיות שאותם מאה אלף איש צריכים להתפלל באותו הוראה איך להתפלל וכן על זה הדרך
אצל רבינו מאוד מודגש שכל אחד יש לו את הדרך המיוחדת שלו לפי שורש נשמתו ובגלל זה אין הוראות פרטניות כי לא מה שנכון לך נכון גם אצלו
ומעל הכל זה שרבינו שכן יודע את הדרך שמיוחד רק לך הוא מדריך אותך ומביא אותך באמת למקום שלך, למקום שבשבילו ירדת לעולם הזה

קונטרס מסיפא לרישא - תורה ד.pdf