@חכם-ותם כתב:

היינו יש מדריגה בקדושה שנקרא 'להסתכל בשכל של כל דבר' ולזה צריכין מידת המלכות.
ויש לעומתו בצד הטומאה מה שנקרא 'התגלות הלב' ולזה גם צריכין מלכות.

רוח הקודש בקיצור [לעומת ה׳רוח שטות׳]

@נחום-בקר אשריך סוף סוף מישהו מדבר לענין

@7272 אולי הכוונה לטובתו של העולם, דהיינו שחייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, שהתיקון שלו זה תיקון העולם וכן להיפך, שבו תלוי העולם.

מי שהזכיר רמח״ל
משנת הרמח״ל [לענ״ד]: וודאי עיקר הכוונה התכליתית בבריאה מצד הבורא היא להטיב, אמנם הדרך שבה גזר ברצונו לקיים זה הוא על ידי גילוי מלכותו ית׳, וע״י שעובדים הנבראים לקיים זה התכלית דהיינו גילוי מלכותו ית׳, ע״י ממש סרה כל המניעה המעכבתם מלהדבק במלכותו הברורה והשלימה, וזה נקרא שלימות, היינו מה שאין מעכב בעדם מלראות מלכותו וקרבתם אליו ית׳ שמו, וכמו שאמר דוד ׳ואני קרבת אלקים לי טוב׳ [כמבואר במס״י פ״א], וכמו שמבואר בדע״ת שגזרת הרצון היא שהטוב יהיה רק בצורה של גילוי מלכותו [ולא גילוי החסד עצמו או הגבורה או כל מידה אחרת]
נמצא:
מצד הבורא, התכלית היא להיטיב לנבראיו, והיא הכוונה התכליתית בבריאת העולם וקיומו, וגילוי מלכותו הוא הדרך והאמצעי לכך.
מצד הנברא, לנגד עיניו התכלית היא לעבוד לגלות מלכותו ית׳, בלא ציפייה לשכר, אף שבאמת השכר הוא התכלית של כל התכליתים.

https://drive.google.com/file/d/1sTkuXiQlmX1YmGCB_bmxKsL_e-VZZeoP/view?usp=drive_link
יש גם ביצוע ישן של ביני לנדאו וקליינר משהו @גרודניק

@נחום-בקר כתב:

על עצם הברכה שתיקנו חז"ל. כי המילה מיטיב כוללת בתוכה את הטוב

על עצם הברכה מבואר בפוסקים ׳טוב׳ שהטיב לך, ו׳מיטיב׳ שהטיב לזולתך, הנה יוצא מפה ש׳טוב׳ לא הכוונה בעצם אלא שהטיב לי בעצמי, וצ״ע

וְהֵשִׁיב: רַק אַתֶּם תַּחֲזִיקוּ עַצְמְכֶם בְּיַחַד, אָז תִּהְיוּ אַנָשִׁים כְּשֵׁרִים. וְלֹא כְּשֵׁרִים בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וְטוֹבִים תִּהְיוּ {חיי מוהרן ריח]
עָנָה וְאָמַר: הָעוֹלָם רָאוּי שֶׁיִּתְמְהוּ עַצְמָן עַל הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ: [שם רצב]

@7272 מקובל בשם צדיקים [נראה לי ר׳ פנחס מקוריץ] שמי שמבקש מה׳ כל יום ׳הדריכני בדרך אמת׳ מובטח לו שלא יכשל. ומכלל לאו אתה שומע הן כמה צריך לבקש על הענין ולא לומר ׳אני כבר השגתי את האמת׳ וכמו שמסופר על ר׳ פנחסס מקוריץ ש7 שנים עבד לדעת מה זה שקר, 7 שנים לדעת את האמת, ו7 שנים לקנות אותה בעצמו.

אשרינו!!!

@אחד-מאנש כתב:

לכן ברור לענ"ד שדעת רבינו היא...

יש צד באחרונים שפאה יותר צנוע כי במטפחת היא לא מכסה בדכ הכל

@מאיר-לב כתב:

ר'שעים ב'חושך י'דמו הוא ג"כ ראשי תיבות רבי"

אני דיברתי על רע בעיני השם אבל הרעיון מובן. תודה על המקור נעלם מעיני

יש אפשרות של שיתוף קטעים כתמונת סטטוס

שמעתי שזה לעומת זה כשם שיש ראש בני ישראל כך יש רע בעיני הויה

@חבר-אני יש שני עיניינים שונים בעבודה. יש ביטול הגוף ושבירתו. ויש עבודה להפוך אותו ג״כ אל עבודת ה׳ [כמו שאמר אחד הצדיקים ׳אל תשבור את היצר כי אז יהיה לך שתיים׳] כעניין ׳משכהו לבית המדרש׳. אמנם בחי׳ החומריות הגסה עוזבת את הגוף עי״ז, כעניין משה שקרן עור פניו שהוא עניין שביטל משכא דחיוויא, אז יוצא שיש גשמיות זכה אך לא גסה.

@חיפוש-הצדיק סליחה על החשד פשוט מישהו פעם אמר לי ׳הרב מטעם׳ ואמר לי שהוא מתכוון על הרבנות. זה היה הפעם היחידה ששמעתי את המושג. אלף המחילות.

@חיפוש-הצדיק כתב:

׳הרב מטעם'

במחילה מכת״ר
רבינו אומר ׳לשם גאוה׳ מה שלא קשור לרבנות הראשית [אם הבנתי נכון מה הפשט ׳הרב מטעם׳]. שהם באים לעמוד על משמר ההלכה שהמדינה לא תעשה יותר גרוע. לא חייבים לתת דוגמאות.

@נחום-בקר כתב:

אלא 'עלה ראש הפסגה' לבחינת אריך בחינת זרקא 'ושא עיניך...וראה בעיניך' בחינת 'רצוא ושוב' של ראיית העינים ובבחינה זו של אריך תנחל את א"י אך לא תכנס לא"י הגשמית, אך בכחך יוכלו ישראל לדורות עולם לנחול את א"י כי תעמוד כנגד כל המקטרגים כנגדם וכפי שאומר אח"כ ונשב בגיא מול בית פעור

לכאורה בחי׳ חכמה - ראיה שע״י אור החכמה יוכל יהושע בחי׳ מלכות להנחילם בארץ ישראל בחי׳ רחל בחי׳ מרחוק [חכמה] ה׳ נראה לי בחי ה׳ בחכמה יסד ארץ.

@יהודי איזה ניגון זה? אקדמות? או משהו בפני עצמו

@חבר-אני כתב:

זהו בחי' מיתה או יותר נכון "הסתלקות" [לשון עליה]

ודאי שזה לא נקרא מיתה שהיא לשון נפילה ושבירה [׳וימלוך וימות׳]
דרך אגב סילוק בארמית לשון עליה. @חבר-אני

@נחום-בקר מחילה

@בדרך נראה לי קצת מוגזם. כמובן שיש ראשים מבחינת 'אנשי שם' וכדו' אבל ההגדרה של הסכנה הגדולה היא ממה שהם מעוררים מחלוקת ופירוד, אבל כל שיש במפורסם ההוא שלום אין סיבה להגדיר אותו שקר והשאר כבר לא כ''כ משנה וכל אחד בדרכו.