דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
פ

פשטן מושבע

@פשטן מושבע
משתמש רגיל
הפסקת מעקב מעקב
אודות
פוסטים
133
נושאים
3
שיתופים
0
קבוצות
2
עוקבים
1
עוקב אחרי
2

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • לימוד על פי הפשט בלבד, לא דרש ולא סברות
    פ פשטן מושבע
    תורה ד' קמא

    @לית-ליה-מגרמא כתב:

    דברים כנתינתם מסיני, אלא שיש להבין מדוע כינה רבינו את המידות רעות בשם עבודת כוכבים ומזלות שנאמר בכלל על עובדי עבודה זרה?

    והנה כשלומדים אפילו מושג כמו 'עכו''ם' מהתורה עצמה מיניה וביה בבחי' לית ליה מגרמא כלום אלא מה שמקבלת מהחכמה, אזי יבואר מדוע כנה רביז''ל התגברות העבירות בשם התגברות ממשלת עכו''ם [ר''ת עבודת כוכבים ומזלות].
    כמבואר עניין זה בסוף המאמר וז''ל: מִבֵּית עֲבָדִים – זֶה רֶמֶז עַל בִּטּוּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל אַרְבַּע יְסוֹדוֹת, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם עֲבָדִים, כִּי כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הֵם מִתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, וְהַיָּרֵחַ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֶבֶד, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (וישב דף קפא:) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, דָּא סִהֲרָא עכ''ל. והנה מובן לפי פשוטן של דברים, שהמידות הרעות שנמשכים מהד' יסודות שהם גשמיות הגוף, מכונים בשם עבדים, והם תחת גלגל הירח [שהוא הכוכבים והמזלות], שתחתיו הם הד' יסודות, ונמצא לפ''ז שעוברי עבירה הם בבחי' עכו''ם דהיינו שעבדים הם להד' יסודות שתחת גלגל הירח.


  • עצת ההתבודדות בימים הקדושים האלו
    פ פשטן מושבע
    הראש השנה שלי

    אפשר לקנות ולהשים צעיף גדול על הראש, בדרך כל גם יש לב נשבר מכל הטילטול וההמתנה בגבולות, ולצעוק אל ה' בבחי' צעקת הלב או קול דממה דקה
    ,


  • שאלות כלליות בתורה ד'
    פ פשטן מושבע
    תורה ד' קמא

    כיצד ייתכן שרבינו מביא עבודה שלימה בג' בחינות: ראיית הצדיק ולתת לו צדקה, וווידוי דברים לפניו, וכל זה כדי לדבק עצמו בא''ס שהוא תכלית המאמר, ואז מביא אדם שזוכה לזה 'בחמלת ה' עליו' וללא שום התעוררות ועבודה מצידו?


  • לימוד על פי הפשט בלבד, לא דרש ולא סברות
    פ פשטן מושבע
    תורה ד' קמא

    אם לא הבנתי דברך אשמח שתתקן אותי.
    ואם כבר דיברנו על ראיית התנוצצות הא''ס המובא באות ט', יש לשאול את אחת השאלות הכי קשות במאמר: כיצד ייתכן שרבינו מביא עבודה שלימה בג' בחינות: ראיית הצדיק ולתת לו צדקה, וווידוי דברים לפניו, וכל זה כדי לדבק עצמו בא''ס שהוא תכלית המאמר, ואז מביא אדם שזוכה לזה 'בחמלת ה' עליו' וללא שום התעוררות ועבודה מצידו?


  • לימוד על פי הפשט בלבד, לא דרש ולא סברות
    פ פשטן מושבע
    תורה ד' קמא

    תודה רבה על ההפנייה, ואעתיק לכאן את ההפנייה לקשר בין 'ראיית הצדיק, ל'רואה אדם התנוצצות הזו בשם הרב 'בעל מוח'
    וז''ל באות ט' רבינו כותב: וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים • שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה • וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּיבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו • שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף • וְהֵאִיר לוֹ • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • תֵּיכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵיקוּת גָּדוֹל...
    רבינו מתאר כאן מצב של אחד שרואה אדם אחר שמלהב בתוך התפילה וזוכה להידבק באין סוף = בצדיק
    דהיינו שהוא מדובק בצדיק
    = הוא רואה את אנשי הצדיק: עכ''ד
    על לימוד זה כבר ענו לו רבים וטובים שהוא לא על פי הפשט שמדבר על האדם עצמו שמתפלל ורואה בעצמו את ההתנוצצות.
    אבל בהחלט יישר כח על הראיה הנפלאה הזאת, וכפי שהבנתי דברך, אתה מתכוין לומר שמוכח על כל פנים שיש בחינת ראייה בתורה שאינה ראייה גשמית, כמו שמובא • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • ומוכח מתוך הפשט שרבינו מכנה ראיה רוחנית בשם ראייה אף על פי שבגשמיות אינו רואה שום דבר, ולכן נלמד לראיית הצדיק, שיכולה להיות גם בבחי' של 'מזליה חזי' ואף בימינו לאחר הסתלקותו.


  • 'הריני מקשר' לתלמידים [בלי פוליטיק!!]
    פ פשטן מושבע
    דיונים ובירורים

    @נחום-בקר כתב:

    המורם מכל הנ"ל שאע"פ שאנו מקשרים עצמו לרבז"ל אעפ"כ יש גם שייכות להתקשרות לשאר הצדיקים, שיתכן שהם התתי רועים שלי תחת רבה"ק.
    נ.ב. לא להתקומם על האמור. כיון שגם אני רוצה להיות קשור אך ורק לרבה"ק. אך מי אומר שאני באמת ראוי לכך וד"ל.

    באמת לפי תורה ע''ב קשה למה צריך את השרים והמנהיגים, כי אם הצדיק שבדור הוא המנהיג ומוח הכולל דהיינו שיכל לנוצץ ולהגדיל את מוחם של כל ישראל, אז מדוע צריך שרים ומנהיגים תחתיו.
    אבל הדברים מובנים לפי דברך ומדוייקים במאמר הנ''ל נפלא, כי מובא שם שבשמיעת תורה ממפורסם נעשה אצל כל אחד להיפך, דהיינו שנופל לערבוב ובלבול יותר [שאינו יודע מי הצדיק] ולגבול יותר, ולחשוב שהוא יודע מה היא שפלות [שהרי היא אצלו בגבול], ולכן לכאורה נפלה פיתא בבירא אצלו, שלא יוכל לבא לעולם לצדיק האמת שהוא ההפך הגמור ממנו, ואפילו אם תתעורר אצלו הרגשת השפלות שהיא הסימן לבא אליו שוב, הוא עדיין רובו מעורבב ומבולבל ובבחי' זו שמתנגד לצדיק, ולא יזכה לתיקון.
    אבל כיון שיש מנהיגים ושרים שהם תחת הצדיק ומקבלים ממנו את גדולתם, אזי נמצא שדווקא על ידם תבא לו הישועה, כי הם אמנם זככו את השפלות שלהם יותר ממנו, אבל בוודאי שהם עדיין רחוקים ממדריגת הצדיק השלם, ולכן יוכל דרכם להתקרב יותר מאשר לבדו.
    ונמצא שבאמת מצד הצדיק האמת, לא צריך כלל שרים ומנהיגים תחתיו, שהרי הוא כולל את כל ישראל, אלא מצד התעוררות המון העם, יכבד עליהם לבא לצדיק בעצמו, ולכן בריבוי השרים והמנהיגים שתחתיו יוכלו להתקרב יותר ובבחי' שעדיין מעורבים ומבולבלים.
    ולכן דברך שאולי אינך ראוי להתקשר [עדיף לומר 'מצליח' כי וודאי גם אתה ראוי לזכות למדריגות הכי גבוהות] ולכן יש לך שייכות עם שאר המנהיגים שבדור הינם נכונים ומדוייקים כפי שביארנו, רק שהם אינם 'גדולי ישראל' כפי שה'עולם' מכנה אותם, אלא כמו שקיבלנו מדור לדור מרבינו ז''ל ותלמידו כנ''ל.


  • 'הריני מקשר' לתלמידים [בלי פוליטיק!!]
    פ פשטן מושבע
    דיונים ובירורים

    @נחום-בקר כתב:

    כאשר מסתכלים על משה רבנו ושרי אלפים מאות חמישים ועשרות. מבינים שאף אם אני קשור לרבה"ק מי אמר שיש לי את היכולת להתקשר אליו ישירות, אולי אני צריך לעבור מסלול של עשרות חמישים מאות ואלפים נשיאי ישראל ורק אז להתקשר למשה רבנו.
    עוד עיין בתורה א תנינא מענין התקשרות לצדיקי הדור 'כלל מנהיגי הדור'.
    המורם מכל הנ"ל שאע"פ שאנו מקשרים עצמו לרבז"ל אעפ"כ יש גם שייכות להתקשרות לשאר הצדיקים, שיתכן שהם התתי רועים שלי תחת רבה"ק.

    כבר ענה לך 'שפחה על הים' שהשרים והמנהיגים הם אותם תלמידים שקיבלו שררה מהצדיק כמבואר שם, בין על ידי הסתכלות [שבה מקבל גדולה באותה מדריגה], ובין על ידי שמיעת תורה שהיא גם בחי' מוחין [ולכן על ידה מקבל גדולה במדריגה חדשה בבחי' הגדלת הדעת], ולכן בוודאי שגדולי ומנהיגי הדור הם חסידי ברסלב כל אחד כפי קירובו.
    וכן מובא בליקוטי הלכות אור''ח הל' ברכת השחר ה' בסוף אות ג וז''ל: עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עִקַּר הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים שֶׁבְּכָל דּוֹר, הֵם אוֹתָם שֶׁנִּתְקָרְבוּ וְנִקְרְאוּ עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת מז:): 'אֲפִלּוּ קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֲרֵי זֶה עַם הָאָרֶץ' וְכוּ'...
    הרי שלא כדברך שלעניין הצדיקים שבדור נאמר שהם אותם שמקבלים מרבינו בהעלם, כי מבואר בפירוש שהם אותם שֶׁנִּתְקָרְבוּ וְנִקְרְאוּ על שמו דהיינו ברסלבר'ס חסידים.
    וכן מובא בהלכות בשר וחלב ה' אות ז וז''ל: וְעִקַּר שֵׁם תַּלְמִיד־חָכָם הוּא מִי שֶׁמְּקֹרָב לְהֶחָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרָא תַּלְמִיד־חָכָם, שֶׁהוּא תַּלְמִיד שֶׁל הֶחָכָם, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּלְהֵפֶךְ, עַם הָאָרֶץ נִקְרָא מִי שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת מז:), כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב לְהֶחָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת - הוּא בִּכְלַל עַם־הָאָרֶץ, כִּי אֵין לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל חָכְמָה שֶׁהוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, אֲפִלּוּ אִם הוּא לַמְדָּן וְחָכָם, וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁהוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא כִּי־אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת הַנַּ"ל וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם וְכוּ'.
    וכן מובא בעוד הרבה מקומות בלקו''ה מעניין הברור הזה [אשמח לבקשתכם להוסיף עוד מקורות], רק שלא כל כך שמים לב אליהם, כי זה לא כל כך נוח להתעסק בזה, וכנראה אנחנו עדיין מעורבים ומבולבלים בעוונותינו, אבל יש לנו תקנה על פי תורה ע''ב, על ידי שנשמע תורה מהצדיק, אזי הרגשת השפלות שנקבל בסופה, היא סימן שהוא צדיק אמיתי, והיא כנגד ערבוב ובלבול העולם שבגללו כל הרוצה - נוטל את השם, וממילא נוכל להכיר במפורסמים של שקר יותר ולהיזהר משמיעת תורתם שמביאה את השומעים לתאוות ניאוף, לקטנות המוחין, לעירבוב ובלבול, לעזות, לגבול, לגאווה, שהם להפך ממש ממה שזוכים שמקבלים תורה מהצדיק.


  • האם יש הבדל בין פשט מוכרח מקשרי המאמר, לסברה שאינה מוכרחת?
    פ פשטן מושבע
    דרכי הלימוד

    ואם הדימוי של 'דברי שטות' ל'טפשאי' הוא קשר חזק, תתן דוגמה מהו למשל קשר חלש שממנו אתה פחות אוחז


  • האם יש הבדל בין פשט מוכרח מקשרי המאמר, לסברה שאינה מוכרחת?
    פ פשטן מושבע
    דרכי הלימוד

    ועוד קשה על דבריו, שאם כל פגמו הוא, שיונק מתורת הצדיק אבל אינו מאמין בו, כיצד תעשה התקנה לזה על ידי שרואה את הצדיק שהוא בחי' התקשרות והתקרבות אליו, שהרי אינו מאמין בו, ונפל פיתא בבירא לפי דעתך.


  • האם יש הבדל בין פשט מוכרח מקשרי המאמר, לסברה שאינה מוכרחת?
    פ פשטן מושבע
    דרכי הלימוד

    @חבר-אני כתב:

    הקשרים בלשונות בתורה כמו טיפשאי ושטות בוודאי שהם קשרים חזקים אם אנו מאמינים שכל מילה של רבינו מדוייקים בתכלית (כלל ב')

    זה בדיוק ברור שבו אנו עוסקים, האם הלימוד צריך להיות מוכרח בפשט, או שאפשר לסבור ולדרוש מתוך התורה עצמה, בבחי' גזירה שווה שלא קיבלה מרבו שזה מדמה פגום (עיין בסוף תורה נ''ד). ותומר לי אתה איפה יש מהלך כל שהוא במאמר [הכוונה בהשגה עצמה ולא באסמכתאות], שבו רבינו עוסק בעניין זה שיש אנשים שיונקים מהתורה של הצדיק, ובצדיק עצמו אינם מאמינים, ןזה אותה בחי' של תאוות רעות שנמשכים מיסוד הצומח [ואז נאמר שזה גזירה שווה שקיבלה מרבו שהוא תיקון המדמה כמבואר שם].
    ועוד מניין לך לדמות שהדיוק בדברי רבינו 'דברי שטות' הוא מקושר ל'טפשאי' אולי הוא מדויק מתוך הפשט בדרך שונה.
    ויפה ענה לך 'שפחה על הים' שההשגה [שדברי שטות הם בחי' תאוות רעות], דוחה את פשט ההסמכתא, שהוא בחי' הטפשאי דקיימי וכו'


  • שאלות כלליות בתורה ד'
    פ פשטן מושבע
    תורה ד' קמא

    מובא בהלבשת רבב''ח שנתערב שרץ היינו טומאה בתפילת איש הישראלי שמבלבלת אותו [וטומאה התגברות ממשלת העכו''ם על ידי העוונות כמו שמבואר באשכול 'פשט בלבד'] והרי אם הוא מחמת עונותיו הוא יוצא מכלל ישראל, כמובא בסוף המאמר ד''ה כי הדרן וכו' ואז איך שייך לקרוא אותו איש הישראלי?


  • לימוד על פי הפשט בלבד, לא דרש ולא סברות
    פ פשטן מושבע
    תורה ד' קמא

    ראה ראיתי לחזור בקצרה על ב' השאלות ששאל 'לית ליה מגרמה' ולתרצם מתוך פשט המאמר בבחי' תא וחזי את עניין בירור האמת של הצדיק הנעשה מדור לדור כמו שכתב, על ידי דוגמה של לימוד מיניה וביה בלי סברות ודרש.
    שאלה א' מדוע מזכיר רבינו עניין שיבור המידות בהלבשת המאמר שהוא כתנאי מקדים לווידוי דברים, ולא דיבר מזה 'לכאורה' בהשגתו? [לפי כלל י''ז]
    שאלה ב' מהו עניין ממשלת העכו''ם שמתגברת על ידי העוונות לפי פשט המאמר, והאם העלאת המלכות ממנה תעשה על ידי ווידוי דברים בעצמו,
    או שהווידוי דברים נעשה רק לאחר העלאת המלכות שהוא שלב אחד קודם [ונגרוס: וזאת הבחי' אי אפשר להשיג, אלא כשמעלה 'תחילה' בחי' מלכות מהגלות מבין העכו''ם, (ואז 'אפשר' להשיג הבחי' של 'יודע שכל מאורעותיו וכו' והוא כשאחר כך ישיב המלוכה להקב''ה) ואי אפשר להשיב המלוכה להקב''ה (דהיינו לדעת בפועל שכל מאורעותיו וכו') אלא על ידי ווידוי דברים וכו'.
    והנה לאחר עיון רב ותפילות מרובות יש לתרץ את השאלה השניה עד שממילא תתורץ גם השאלה הראשונה.
    ו
    ביאור עניין ממשלת העכו''ם על ידי העוונות יש לבאר שהוא הוא התגברות היצר בחמימות המידות הרעות, וראיה לדבר ממה שכתב בתחילת אות ה' 'ועל ידי זה מכניס בחי' הידבור של הלאו הזה שעבר, בתוך הטומאה, ההיינו [האי ניהו - תרגו' 'זה הוא'] שמכניס בחי' מלכות בחי' דבר וכו' בתוך העכו''ם, עכ''ד. ולאחר מכן בסוף הסעיף מובא: דבר זה בחי' מלכות שנמשך בתוך הטומאה, בתוך חמימות היצר עכ''ד.
    והנה מוכח מתוך פשט הדברים, שהעכו''ם היינו הטומאה היינו חמימות היצר, וממילא התגברות העכו''ם הוא התגברות חמימות היצר שעל פי המאמר הוא במידות רעות. ולכן לא קשה כלל מצד כלל י''ז, כי רבינו לא הכניס בהלבשה לראשונה את עניין שיבור המידות רעות בחי' חמימות היצר, אלא דיבר מזה באות ב' כשכתב וזאת הבחי' א''א להשיג אלא שמעלה מלכות דקדושה [בחי' ישות הגוף כמובא באות ט'] מהגלות מבין העכו''ם [מבין המידות הרעות], והדברים מיושבים להפליא.


  • האם יש הבדל בין פשט מוכרח מקשרי המאמר, לסברה שאינה מוכרחת?
    פ פשטן מושבע
    דרכי הלימוד

    ויש מקומות בהם נראה שרבינו בכלל לא למד את הראיה כפשוטה, אלא דרש וסרס אותה, כגון בתורה א' מביא ראיה שהחכמה היא ראשית כמו שכתוב 'ראשית חכמה וכו' ופשט הפסוק 'ראשית חכמה יראת ה' הפוך לכאורה שהחכמה היא אינה ראשית אלא היראה.
    וכמו בתורה נ''ב שפשט מאמר חז''ל הנעור בלילה הוא שלילי, ורבינו דורשו לטובה.
    אז השאלה האם גם במקרה כזה צריך ללמוד את האסמכתא כפשוטה, 'ולעקם' את ההשגה, או שההשגה היא הגבוהה יותר וממילא מי שתעקם זו האסמכתא [שהרי זו תפקידה להיות עזר וסמך להשגה ולא להפך לפי המובא לעיל מחיי מוהר''ן]


  • האם יש הבדל בין פשט מוכרח מקשרי המאמר, לסברה שאינה מוכרחת?
    פ פשטן מושבע
    דרכי הלימוד

    ואם אני דורש לא מסביבות הפסוקים שבאסמכתא, אלא את פשט האסמכתא עצמו, כגון מה שרבינו מביא במשל התינוק 'גם אנו רואים בחוש, שכשהתינוק עוסק בדברי שטות שלו וכו'. ולדרוש 'מיניה וביה' שדברי השטות הם של הטפשאי שמפרידים בין הצדיק לתורה, וכמו שמובא בהשגה 'שעיקר התורה הם הת''ח', ומסמיך לדבריו את מאמר חז''ל - 'כמה טפשאי אנשי דקיימא מקמי ס''ת ולא קיימי מקמי צורבא מדרבנן.
    וזה דוגמא ללימוד מפשט האסמכתא וללמוד ממנו להשגה עצמה, שרבינו לא דיבר שם על הטפשאי, אלא 'רק' הביא ראיה לעניין זה שעיקר התורה הם הת''ח.


  • שאלות כלליות בתורה ד'
    פ פשטן מושבע
    תורה ד' קמא

    רבינו מבאר באות ב' ובאות ה' את עניין נפילת המלכות ונתינת הממשלה לעכו''ם, שנעשה על ידי העבירות. רציתי רק להבין מה היא הבחי' של העכו''ם שמתגבר בממשלתו למעשה, כלומר מה זה העכו''ם בחיים שלי, ואיך זה נוגע אלי? אם אפשר לקבל רק תשובות שמוכרחות מהפשט


  • לימוד על פי הפשט בלבד, לא דרש ולא סברות
    פ פשטן מושבע
    תורה ד' קמא

    @נחום-בקר למה דעתך ששיח הלומדים הפתוח, אינו פתוח גם לאשכול שבו רוצים ללמוד בדרך פשט בלבד


  • לימוד על פי הפשט בלבד, לא דרש ולא סברות
    פ פשטן מושבע
    תורה ד' קמא

    אולי חברים טובים?


  • האם יש הבדל בין פשט מוכרח מקשרי המאמר, לסברה שאינה מוכרחת?
    פ פשטן מושבע
    דרכי הלימוד

    כוונתי לשאול בעניין האסמכתאות, מה יעשה במקום שהפשט והדרש שבאסמכתאות אינם עולים בקנה א' כמו שמובא בשיחת רבינו ומובא בחיי מוהר''ן סימן רפ''ז
    שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ בְּחֹרֶף תקס"ג בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת שֶׁאָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה מִמָּקוֹם שֶׁהַתּוֹרָה הַקָּדוֹשָׁה בָּאָה. כִּי יֵשׁ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ כְּלָל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אַסְמַכְתָּא שֶׁהִיא רַק בְּדֶרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא נִסְמָךְ עַל הַמִּקְרָא, מֵחֲמַת שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם מְאֹד:‏
    גם שמעתי שהסמכתא פרושו 'סמיכה' הינו שהעניין נסמך על המקרא כמו שסומכין על איזה דבר, וכשסומכין על איזה דבר בודאי הסומך גדול מהנסמך, והוא כנ''ל, והבן.

    ועוד מובא בעניין זה בסימן שס''א
    שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר כְּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹרוֹת בְּלִי לְבוּשִׁים. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּשׁוּם לְבוּשׁ. וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא, שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ' כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאֹד, עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא, וְהָבֵן:‏
    וְאָמַר שֶׁמַּה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ קֹדֶם הַתּוֹרָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהוֹרִיד הַשָּגוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בִּלְבוּשִׁים וְדִבּוּרִים שֶׁיּוּכַל לְאָמְרָהּ וּלְגַלּוֹתָהּ, עַל כֵּן צָרִיךְ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לָזֶה. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה כִּי דַּרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה קֹדֶם הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ כְּמוֹ שָׁעָה וּשְׁתַּיִם וְהָיָה מִתְיַגֵּעַ מְאֹד בְּכַמָּה תְּנוּעוֹת וּגְנִיחוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּשַׁב בִּשְׁתִיקָה הָיָה נִכָּר מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד. וְאַחַר כָּךְ פָּתַח פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר:‏


  • לימוד על פי הפשט בלבד, לא דרש ולא סברות
    פ פשטן מושבע
    תורה ד' קמא

    דבר ראשון לא תמצא בדברי שם הנחה או הכללה על אף אחד, [אלא רק בתגובה לנחום בקר שכתב אולי מזילול] אין הכי נמי שאנשים כתבו מתוך היגיעה לאחר כמה שעות, ולא היתה כוונתי לזלזל באף לומד, רק רציתי לחזק את עניין הלימוד בדרך פשט, ואף על פי שאני וודאי לא מספיק אוחז שם, עדיין אנו צריכים לדעת שיש מדרגה כזאת בדרכי הלימוד, שיש לשאוף אליה. ואם יטושטש [כמקובל היום להכניס כל סברה ודרש כ'מיניה וביה'] עניין זה לא יהיה לנו לאן לכסוף, וממילא גם לזכות בסופו של דבר

  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים