@כפטיש-יפוצץ כתב:

@נחמן אתה אולי צודק שזה קשור, אבל בראש האשכול יש שאלה ברורה, איך ומה הכוונה חבילות של מצוות?
ואני מוסיף, אם מצווה זה חיבור, אז כל מצווה בפני עצמה זה חיבור, חבילות של מצוות זה חיבור על חיבור, מה הכוונה?

מה שאני הבנתי!
דרך ישרה - זה לא מצווה אחת זה "דרך"
מה הדרך שהצדיק נותן למתוודה - איך לקיים ולעשות חבילות של מצוות
שע"י כל מצווה שהוא יקיים הוא יחריב צירוף אחר שנגרם לו בעקבות העוונות
(ביותר ביאור - עצם הוידוי דברים הוא לא זה שמחריב את הצירופים הרעים אלא החבילות של המצוות שנעשות אח"כ ע"י הדרך ישרה שהצדיק הפריש לו לפי שורש נשמתו)
@כפטיש-יפוצץ אתה חולק עלי?

@כפטיש-יפוצץ כתב:

אני לא מתווכח עם מה שכתבו כאן לעיל, אני רק רוצה להסב את תשומת ליבכם שלכאורה יש כאן בתוך התורה שתי עניינים של וידוי שהם נראים כנפרדים לגמרי.
א] וידוי שתכליתו הוא כפרת עוונות (אות ג' - עד אות ז' בתורה)
ב] וידוי שתכליתו שהצדיק יידע להפריש לו דרך לפי שורש נשמתו - כביכול דרך תיקון על מעשיו (אותיות ח' ט' בתורה)
לגבי החלק השני אני מבין בצורה יותר פשוטה שהווידוי נעשה לפני הצדיק, ורק נחדד שהקושיה היא על החלק הראשון שמצינו בתורה וידוי לשם כפרת עוונות.
וכאןם המקום גם לשאול מה הקשר והחיבור בין ב' ענייני הווידוי המוזכרים בתורה

@כפטיש-יפוצץ נשמח שתסביר לנו יותר מאיפה ההכרח שיש פה בתורה שני סוגי וידוי?
תודה רבה

@כפטיש-יפוצץ כתב:

חוץ מזה, יש כאן קושי להסביר שבאמת הכל מדבר על משה רבינו, שהרי הפסוק ענווים ירשו ארץ מדבר בפשט על ארץ ישראל, ומשה רבינו לא נכנס לארץ ישראל, בגלל הכאת הצור, וזה באמת פלא, שה' מחל לעוונות של עם ישראל בגלל ענוותנותו של משה רבינו, אבל למה הוא לא כיפר את החטא והשגיאה הדקה שהייתה למשה רבינו, עד כדי שהעניו הגדול מכולם, לא זכה לרשת את הארץ

אולי זה גופא תכלית הביטול והענוה
שהוא אפילו לא זכה להכנס לא"י ובכל אופן...........

אולי זה הדרך הישרה שהצדיק מפריש לו
הצדיק נותן לו את הכלי איך לעשות חבילות של מצוות
כי לכאורה הפתרון הסופי של וידוי דברים אמור להוביל לאיזשהו תוצאה

אני חושב שהעניין הוא פשוט
אם הצדיק הוא אין גמור - הוידוי באמת לא נעשה בפני הצדיק
הצדיק הוא בסה"כ דרך ואמצעי להכלל באין הזה

מקווה שאני לא סוטה מעקרי הדת...........