רק ראינו 'כיוון' שרבי נתן בקיצור בא להסביר למעשה מה זה וידוי דברים, ואז הוא מסביר לספר לפניו כל ליבו
על ה'כיוון' הזה גופא אני מעיר.
רבינו בעצמו אומר בתורה גם 'וידוי' וגם 'לספר כל ליבו' (וזה לא הסבר של רבי נתן), ורבי נתן בקיצור מביא רק את ה'לספר כל ליבו', ובליקו"ע מביא את שניהם.
אם היה כתוב בקיצור שזה ה'למעשה' היה מקום לחשוב לומר נוסחאות של וידוי כמו 'אשמנו' ו'על חטא' וכדו'
אבל בליקוטי עצות - שגם הוא ה'למעשה' - הוא כן כתב וידוי: "ע"י וידוי דברים לפני הת"ח האמת, עי"ז מעלה בחי' מלכות דקדושה לשורשה", עי"ש.
תגובה ל: https://likutei.com/post/670
@מאיר-לב כתב:
היכן רבינו מצא את הביטוי חקיקה על העצמות?
הרי בפסוק ביחזקאל(לב,כז) כתוב: "ותהי עוונותם על עצמותם", ואין אזכור לחקיקה שהיא לב העניין?
כמו שהעירו, בפסוק לא כתוב "חקוקה", אבל מצינו בגמ' בתענית (ל ע"ב) בחלק מהגרסאות שדרשו על הפסוק הזה שהעוונות חקוקים על העצמות, וז"ל הגמ' בכת"י מינכן 140 "כל האוכל בשר ושותה יין בתשעה באב עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמותם - עונותיו חקוקין לו על עצמותיו".
וכן בילקו"ש (על הפסוק דידן, רמז שעב), וכן גרסת בה"ג, רבנו חננאל והרי"ף.
זכורני שראיתי פעם שר' אברהם שמעון בורשטיין עשה איזו רשימה של כללים ע"פ הפרפראות ואני לא לא זוכר איפה זה נמצא (אולי באחד הספרים של תורת הנצח?)
כשתמימי דרך למדו תורה א' תנינא יצא קונטרס "עיינות ותהומות" ובא' מהמאמרים הביאו מכתב מהרב כרמל זצ"ל בנושא זה, הכיוון שם היה יותר בעד. נשמח אם מישהו יוכל להעלות את זה לכאן
המקום היחיד שרבינו מסכים, ואף מביא ראיה לדבריו מדברי הרופאים, הוא בעניין השמחה
הדאקטר, כשמניח ידו על הדפק, יודע כל ענין החולה. (תורה נו)
ואפלו הרופאים אומרים גם כן כך, שקדחת בא מן מאכל יותר. (שיחות הר"ן קמג)
יש כמה כחות באדם לענין אכילה. כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף, וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף, להמח המובחר וכן ללב וכן לכל שאר האיברים לכל אחד כראוי לו, וכח הדוחה הפסלת לחוץ, כמבאר כל זה לחכמי הרופאים (שיחות הר"ן קצג)
וסיפר בשם דוקטורים גדולים שטוב יותר לבריאות הגוף כשהוא נעצר קצת. אף על פי שהדוקטורים הראשונים היו אומרים תמיד שצריכין להיות משלשל וכן לכל החולאות היו אומרים לפתח הנקבים, אבל עכשו חקרו בחכמתם להפך ממש שאדרבא טוב יותר לבריאות הגוף להיות נעצר קצת. (חי"מ תצח)
קודם לא היה חולי קשה, רק שהיו הפאקין מחמת הדמים שהתינוק יונק במעי אמו, כידוע לחכמי הרופאים (שיחות שאחר ספו"מ)
לא הבנתי מה הכןנה 'לא לחוש'? לקחת או לא?
הלא אתה בעצמך הבאת בשמו בפורום לתורה: "אני אישית קיבלתי הוראה מר"נ ליברמנש שלא להימנע מלתת ריטלין לילד וכד'."
רש"מ קרמר