סליחה אבל לא הבנתי.
אולי אחרת. אולי המיתה של עשיו זה החיים של יעקב, מה שאצלו זה למות, אצל יעקב זה לחיות!

@מאיר-לב כתב:

טוב, @יאשע-הלברשטאם, היות והרמת את הכפפה, והצעת להעלות את הסיפור שכתבנו אי שם לפני כמה שנים...

אני מאוד מאוד ישמח שתעלה אותו לפורום, אני בטוח שהקוראים מאוד יתחברו אליו.

מה גם שהוא למעשה ה'אב הרוחני' של - "האבן", שפרסמתי כאן.

אגב, ממש עכשיו נכתב הסיפור החדש על תורה ד', ויש בו כמה קווים משותפים גם לאבן, וגם לסיפור ההוא.

ועוד חזון למועד.

אתה מבין שאתה חושף מאוד את שתיכם גם יחד.

ספציפית, אני חושב שיש בכלל זה עוד נקודה חשובה, שקשורה מאוד לכלל השמיני,
דהיינו שבכלל השמיני היה מקום לבוא לידי אותה טעות של היפך מקצץ בנטיעות, כלומר כמו שיש מי שמבדיל יותר מידי, כך יש מי שמגשם מאוד ומחבר הכל ואינו עושה הבדלה ופרוכת בין קודש הקודשים לקודש, וממשיך לא להבדיל בין הקודש לחול ולטומאה. והכל על פי הכלל השמיני...
וגם לזה בא הכלל הי"ד ללמד דעת נכונה.
מלבד זה יתכן גם שיש בכלל זה השלמה גדולה לכלל י"ג, וכנראה שלא לחינם סידר ראבר"נ את דבריו באופן זה, כלל י"ב כלל י"ג כלל י"ד...

@חבר-אני
מעניין מאד. אם כן לפי מה שהבנתי ממך בעצם אתה אומר שכל מה שהאדם מקבל חכמה ושכל שלא בדרך הצמצום הנ"ל, והיינו ריבוי אור, זהו בעצמו הבחי' שקמה מלכות דסטרא אחרא? כי כשזה נופל (מלכות דקדושה = צמצום), זה קם?

זה שאור החמה בלי צמצום הלבנה זה ריבוי אור, אלו דברים הכתובים בליקו"ה פקדון ד' מפורש. קשור גם למה שכתבת בענין לימוד ליקו"ה, אבל מתוך העיון בדברי רבינו מובנים דברי מוהרנ"ת פי כמה.

ולגבי עצם העניין שכתבו שמחמת שאור החמה מאירה בלבנה אז יש שכל בלבנה, זה לא אומר שהיא עצמה בחינה של שכל, לא כמו שתי מדרגות בשכל, אלא היא קיבלה הארה מהשכל.

@תלמיד_אמיתי כתב:

@חבר-אני
מעניין מאד. אם כן לפי מה שהבנתי ממך בעצם אתה אומר שכל מה שהאדם מקבל חכמה ושכל שלא בדרך הצמצום הנ"ל, והיינו ריבוי אור, זהו בעצמו הבחי' שקמה מלכות דסטרא אחרא? כי כשזה נופל (מלכות דקדושה = צמצום), זה קם?

וזה ליקו"ה הלכות מפורש. קשור גם למה שכתבת בענין לימוד ליקו"ה, אבל מתוך העיון בדברי רבינו מובנים דברי מוהרנ"ת פי כמה

@ברוך-מאן כתב:

בתורה ז' ח"ב היה ליקו"ה מפורש, שקודם חייבים לעיין בתורה ורק אח"כ לראות מה שהוא כותב.
מישהו זוכר איפוא?

כנראה התכוונת לתורה ס"א, אבל זכור לי באמת משהו קלוש במוח גם מתורה ז'
זה מהלכות גיטין תורה ס"א
וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב, כִּי אֵינִי רוֹצֶה לִכְתֹּב וְדוֹ"ק וְהָבֵ"ן בִּדְבָרֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לְדַקְדֵּק וּלְהָבִין מֵחֲמַת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁבְּכָל מָקוֹם צְרִיכִין לְדַקְדֵּק וּלְהָבִין הֵיטֵב, כִּי צְרִיכִין מִקֹּדֶם לִהְיוֹת בָּקִי הֵיטֵב בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָז יוּכַל לְהָבִין דְּבָרֵינוּ אִם יָשִׂים לִבּוֹ עֲלֵיהֶן הֵיטֵב, עַל-כֵּן לֹא רָצִיתִי לִכְתֹּב בְּכָל פַּעַם וּפַעַם וְדוֹק וְהָבֵן, רַק לִפְעָמִים לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק וְכָתַבְתִּי וְהָבֵן וְכַיּוֹצֵא, מֵחֲמַת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁהֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הֵיטֵב כְּפִי מַה שֶּׁהַדְּבָרִים מִתְנוֹצְצִים בְּדַעְתִּי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ בֶּאֱמֶת, אָמֵן:

ולענ"ד יש בזה אריכות גדולה, ואולי תהיה סיעתא דשמיא לכתוב על זה בהמשך

@JoJo כתב:

@תלמיד_אמיתי כתב:

ובכל אופן, בין כך ובין כך, מה בפועל דרך הלימוד עם הליקוטי הלכות בתור לימוד ליקו"מ בעיון? היינו מה בפועל אני מחפש שם? הרי הפשט של הליקוטי הלכות די "פשוט" ברוב המקרים, אז מה בעצם הלימוד הזה מחבר אותי לעיון בליקו"מ?

תודה רבה

יש כנראה הרבה דברים, אבל נתחיל עם אחד:
את החווייה של הלמעשה, איך התורה מתפרשת בעבודת השם שלי ביום יום.
זה חלק בלתי נפרד מהפשט בתורה.
וזה דבר שרואים ממש חזק אצל מוהרנ"ת איך למד תורה.
דהיינו לא בניינים של גג על גג בפלפול, (בלי לזלזל), אבל איך מה שרבינו מלמד בתורה משנה לי את התפילה, התפילין, הציצית, וכו', מחזק אותי, מעורר, וכו'.

ממש לא הבנתי.
רוב רובא של הליקו"ה לא כתוב באופן שבו אתה מתאר את הליקו"ה.
אני אשמח שתראה בהלכות פקדון הלכה ד' על תורה א' שאנו עוסקים בה כעת, איך מוהרנ"ת לפי דעתך הוריד את החוויה של ה'למעשה' לעבודת ה' יום יומית.
וכן כל מי שעשה לך לייק, מוזמן לכתוב...

@JoJo כתב:

@משה-חיים כתב:

למה צריך את הנון בחי מלכות דקדושה, האם בגלל שאור השכל גדול מאוד, או בגלל שההיפך המלכות שלו היא בבחי עשו??

יש שני בחינות של שכל, שכל בחינת ח', ושכל בחינת נון,
לבחינת ח' קשה לזכות או לעמוד בזה באופן תמידי, כי הוא אור גדול מאוד, אבל לשכל בבחינת נון, אפשר תמיד לזכות, כי הוא אור פשוט, שמחה תמידית, וזכרון החן הפשוט של כל מצוה.

אני אהבתי את מה שכתבת, אבל מי אמר שזה נכון, שח' ונ' זה שתי מדרגות בשכל, אשמח שתוכיח מתוך התורה

@לית-ליה-מגרמא כתב:

@מאיר-לב כתב:

לדעתי יש פחות מה לדון בנושא בגלל שזה נתון להחלטת גדולי ישראל.

לפי הברור שיצא לנו בנושא 'הריני מקשר לתלמידים', לכו''ע אין אנו [חסידי ברסלב תלמידי רבינו] מונהגים על ידי גדולי ישראל שאינם תלמידי רבינו.
וזה דבר שהיה מוסכם על כלל המתדינים, רק הויכוח היה האם מותר לקבל מהם תורה עיי''ש.

אבל לפי זה אולי אתה יכול להצביע לבן גביר. אתה לא ממנה אותו בשם רבי, והוא לא מקשיב לרבנים, אז לכאורה סבבה

@תלמיד_אמיתי כתב:

ובעניין הבחירות אני חושב שיש בזה מבחי' מה שרבינו אומר בתורה ס"א שאסור להסמיך רבי שאינו הגון, ומי אפשר לומר עליו בדור הזה שהוא הגון לפי התורה הנ"ל...

אבל לא קוראים להם 'רבי'.
בסך הכל ממנים אותם לתפקיד הכי מגעיל ביקום

@בדרך כתב:

מפורום לתורה ע"י הרב 'כפרי פשוט':

שמעתי פעם דבר צחות מר' חיים מנחם קרמר שליט"א
שרבינו לא התערב כלל בעניין הבחירות ומי שרוצה שיילך ומי שרוצה שימנע

וכך מפורש בליקוטי מוהר"ן תו' ק"י ח"ב
שָׁמַעְתִּי שֶׁאִישׁ אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ: כֵּיצַד הוּא הַבְּחִירָה, הֵשִׁיב לוֹ בִּפְשִׁיטוּת: שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּיַד הָאָדָם בִּפְשִׁיטוּת, אִם רוֹצֶה עוֹשֶׂה, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה.

לכאורה, רבינו נתן לנו דרך חיים, ובכל דבר הנוגע לאידשקייט, בוודאי שיש לו מה לומר, אבל מצד שני הוא משאיר את הבחירה, וזה מסוג הדברים שמצד נשיאת ההפכים באמת יכול להיות בתוך דעת רבינו דבר והיפוכו

@ישי-משה
כן, יש צדק בדבריך, אבל רוב אלו שמצביעים מאנשי שלומנו, אינם פועלים יומם ולילה בלהצביע, הם מקדישים לזה שעה מקסימום ביום הבחירות.
אבל אלו שלוחמים בשם רבינו נגד הבחירות, מקדישים לזה המון זמן כוח וכסף, ועל זה כתבו שהלוואי והם היו משקיעים עשירית מהזמן בהפצת דעת רבינו...