מלאכי הוא הנביא האחרון שהיה לישראל.
רגע לפני שמסתיים הנבואה.. יש פחד נורא מה יהיה עם השכחה, שכחת התורה מישראל. אחרי החורבן הנורא שמתחיל בחודש תמוז שבו נשתברו הלוחות
קורא לנו הנביא לכלל ישראל וזועק: זכרו תורת משה עבדי
להמשיך זכרון.

חשבתי להסביר על פי תורה ח' תניינא. איך להמשיך הרוח נבואה והתיקון המדמה וההוכחה הראויה וכו' וכו'
ועוד חזון למועד..

@חיים-שלמה כתב:

עצם זה שכולם מגיעים יחדיו לאותו צדיק, זה הקיבוץ

זה שיטת מירון!
שיטת ירושלים היה בזה שמתקבצים ביחד להתפלל.
ולשיטה זו היתה שאלתי [שמחקתי כי הסתפקתי איך לשאול..] האם לפחות נשאר לנו לדבוק להתפלל בריבוי עם של נפשות עם קדוש שמתקבצים ביחד להתפלל עמו יחד ברננה, או גם לתפוס איזה פינה במניין נץ נוח ומרווח והעיקר שאני באומן..

@וועלן-וועלן
אשריך. עקרונית אתה צודק.
אך כאן בעניין השבועה. זה צריך להיות מתוך כובד ראש וביראה ובמורא.
ובוודאי גם צריך להיות במורא אם לא נותנים את השבועה.. כי קיבלנו כאן עצה מרבינו וצריכים להתפלל על כך

בעיקר בעיקר אנשים שחיים איתנו לאוי"ט שזוכרים אותו טוב הם:
ר' יעקב מאיר - עוד מעיר העתיקה.
ר' יצחק אנגל - עוד מעיר העתיקה, ואח''כ בשערי חסד - כשר"א היה מגיע רבות לדבר בסעודה שלישית. [ר' שמואל אוירבך כבחור היה משתתף אז, כידוע]
האחים בני ר' משה בורשטיין, שר' אברהם היה גר אצלם בבית בקטמון, והשם שימשו אותו בעצמם
ר' יוסף קדיש שפירא.
הרב שינברגר מאור הגנוז.
ר' משה קרמר בבחרותו בתחילת ההתקרבות הספיק לשמוע ממנו שיעור.
ועוד זקני ירושלים

הרב בזאנסון לרפו"ש מגיע כל שנה למעריב הראשון בקלויז, וכך יש עוד רבים.
גם ר' אברה םמרדכי פלברבוים שהתפלל במניין נץ של ר' נתן ליברמנש, בכל זאת השתדל להגיע לתפילה אחד כפי כוחו.
ר' נתן ליברמנש עצמו, התפלל כמה שנים בקלויז הספרדי, והסיבה היה שהיה קשה לו לצום עד אחרי התקיעות וכמבואר בהלכה לכתחילה ולכן התחיל להתפלל וותיקין.

יש שיחה מרבינו שאם אחד מאנשיו עובר חס ושלום על עבירה, הרי זה כבר בלי ידיים ובלי רגליים..
שמעתי מאנ"ש, וכי איזה עבירה מדובר שיכול להיות לחסיד ברסלב ?...
ה'עבירה' של ללכת לרופאים.. שאם הוא כבר הולך זה כבר ללא טיפת חשק, בלי ידיים ובלי רגליים...

יצויין שר' אברהם שטרנהארץ עוד זכה לראות עיניים שראו את רבינו הקדוש בעצמו !!
כך לפי זה יש לדורנו עיניים רביעיות במספר שראו וכו'

כמו תמיד היה את המגוון הענק של השיעורים בקלויז בכל ימי הקיבוץ שבהם משתתפים מאות רבות. והיה גם של ארגון אגדלך, ובעצם בכל הריכוזים באומן.
גם בבית כנסת הענק של הרב ארוש ראיתי שיעורים של מאות רבות כ"י

@ידידיה-סרוסי לא מתחבר למתקפה בכלל. זכות כולם לכתוב את מה שמאיר להם בדעת רבינו. והסיבה שכל אחד כתב באשכול זה רק מראה על הנושא כמה זה תופס את כל אנשי הצדיק, שמחפשים עצה ודעה נכונה איך להתנהג בעניין זה של הרופאים.

הבאת את השיחה של רבינו לגבי הפאקין. ומובן מאד מה שיכולים ללמוד מכך שכן יש עלינו חיוב מדין תורה לשמור על בריאות הגוף וכמו שנפסק בהלכה ברמב''ם ושו''ע.

לצד זאת באמת השאלה עולה שוב ושוב מול כל השיחות של רבינו בנושא הרופאים, וביותר במכתבי מוהרנ''ת שלא משתמע בשני פנים כלל וכלל.

וכאן כל אחד מחווה את דעתו לכאן או לכאן. והעיקר לדעת שצריכים לצעוק ולהתפלל הרבה על בריאות ושלא נתנסה ח"ו בנסיון זה של הליכה לרופאים. ושנזכה לשמוע בקול רבינו באמת תמיד. וכמו שהאריכו קודמיי שמאד קל להגיד לשני מה לעשות ומה לא לעשות, אך לא זה החכמה. ורק לחזק להתפלל לד'.

ולסיום: סיפור יפה מרבי אברהם ב''ר נחמן, שלא אכל דגים סרוחים בעיר העתיקה בשבת. וכולם שאלו אותו מה עם דגים בשבת?.. וענה להם: אתם תלכו לרופא במוצאי שבת.. אבל אני רבינו אסר עלי ללכת.. ולכן לא אכל את הדגים!
מסיפור זה יש מה ללמוד בנושא שלנו. לשני הפנים, גם על הזהירות של שמירת הגוף וגם על ההתרחקות מהרופאים

ר' לוי יצחק בנדר עוד זכה לראות עיניים שראו את מוהרנ"ת.
כך שכל תלמידיו גדולי אנ"ש שליט"א שמאירים את האור של רבינו בכל העולם גם הם עינים רביעיות שראו את רבינו

@bjni כתב:

הפך אנ"ש בכלל לא נכנסו לציון בר"ה!

יש לך מקור לזה ומי זה האנ"ש שלא נכנסו ? (אני שואל כדי לדעת)

לא היו נכנסים כי זה היה בית הקברות עם מצבות.
כיום יש לזה דין בית הכנסת וממילא ניתן להכנס גם בר''ה וגם בשבת.

עם זאת, ידוע [וכך סיפר הגרא"מ קעניג זצוק"ל, זה הודפס בחוברת שיצא השנה] שהיו מסתכלים בערגה מתוך החלונות של הקלויז לכיוון הציון הק', תמיד ובמיוחד בימי הרת עולם.
אגב, בחוברת של הרב קעניג שהופץ השנה בר''ה, מבואר גם כל הנושא הזה איפה להתפלל באומן, ומה זה קיבוץ וכו' וכו', כדאי להשיג זאת ולקרוא אותו

@מאנ-ש-הפשוטים
מאד אהוב עלי לשונו קדשו בסיום המכתב:

> ויהי רצון שיתרבו שעות כאלה.

@נחלי-דבש כתב:

כמובן, כל זה הוא כתב כשדרכי ציון היו נעולות. ואין אפשרות לנסוע לאומן. נוגע כיום גם למעוכבי יציאה מהארץ וכדו', וכידוע כך גם מתלמידיו.

@בדרך כתב:

@נוה-צדיקים כתב:

@ישי-משה אכן לא נכנסו כי זה היה בית החיים אך בפרפראות ואיני זןכר מקומו כותב שאם אפשר היה עדיף להתפלל על הציון

יש שיחה במקחו של צדיק בשם ר"ש שפירא שמוהרנ"ת רצה לבנות את הקלויז על הציון עצמו אלא שנמנע מחמת לעז המתנגדים. הספר כעת לא לפניי. אולי קיים ברשת בקונ' שהופץ השנה מרמ"ק על ר"ה

זה שיחה שאומר הרב ברנר בשם ר' שמואל שפירא בשם ר' משה טשנסחובער.
והרב ברנר מוסיף ששיחה זו מיישבת הרבה עניינים ושאלות.

ובהמשך למה שהובא לעיל בשם הרב קעניג שהיו צופים מהקלויז זה מובן מאד.
והעניין פשוט שבאים לאומן באים לרבינו.
והרב קעניג גם אומר בחוברת שיצא השנה, שבערב ראש השנה היו נכנסים כל אחד לרבינו אישית, ובר"ה כולם התפללו עימו יחד. ולפי זה הכל יובן על מקומו. למה בר''ה עיקר הנקודה זה לא להיות כל היום בציון אלא להתפלל עמו יחד. ולהיות אצלו וכו'

נו...
ומי מביא את הנוסח עצמו ?

@חיפוש-הצדיק כתב:

שמעתי מכמה אנשים
באם יש למישהו שמות ברורים שמספרים זאת, נשמח מאוד

בן של ר' יודא ליב פראנק סיפר לי זאת בשם אביו

@בדרך כתב:

@ש.-פ. כתב:

[חוצמזה שהענין שלי הוא שיעורים יותר 'מגניבים']

נישט באפוצן וכו'

מה זה קשור, אם הוא אוהב שיעורים בסגנון חד, כמו ר' יעקב נתן והרב גבירצמן לדוגמא, מה הבעיה, רק הרב ארז דורון הוא דרך המסירה ?

@חיפוש-הצדיק כתב:

ואין שום היתר ובוודאי לא מקור להקניט מפורסם בפניו ולביישו

יש מכתב מרבי נתן לבנו. שבתוך דבריו הוא כותב נגד טענת המתנגדים שמציקים לאנ''ש כשהם מדברים על רבם מוהרנ"ת וטוענים שזה לא אישי.
וכותב על כך מוהרנ"ת שזה ברור, שאם מדברים עם מישהו נגד רבו, הרי זה כמו שמדברים נגדו אישית.

(אשמח אם מישהו ימצא זאת בפנים. לא זוכר איפה המכתב)

העיקר הוא ההמשך. שהוא גילה את הליקוטי הלכות וידע והבין שזה הדרך ששייך לכל יהודי. וזכה לעודד לכל מי ששמע לו להגות הרבה בליקוטי הלכות שמכוון לחיים אמיתיים ונצחיים ומאושרים. [וממילא גם ללא ריבוי אור שזה היה נסיון במידה מסויימת בתקופתו]

@צייטלין כתב:

|=|=|=> @מדלג-על-ההרים כתב:

@מאיר-לב כתב:

@רוצה-לרצות כתב:

@מאיר-לב כתב:

מה לדעתכם החידוש המרכזי בתורה שלנו שאלמלא רבינו היה מגלה - העולם היה חסר?
או במילים אחרות מה רבינו חידש בתורה הזו שאף צדיק בעולם לא חידש?

אתה קצת נסחפת, נכון שחשוב מאוד לעיין בתורות, אבל יש לזה כללים ברורים!
אבל מאיפה לקחת את המשפט היומרני הזה?
האמת שזו תופעה של הקצנה ששמתי לב אליה מעוד משתמשים בפורום הזה, ובעיקר ממך.

טוב, אז אני מבין שעוררתי סערה...
אז למען הסר ספק אני עומד מאחורי כל מילה!
פשוט לי, ובוודאי שמי שקצת מעיין בספרי ראבר"נ ובביאור הליקוטים, יסכים איתי.
הדבר המרכזי בכל תורה הוא החידוש של רבינו הקדוש שאף אחד בעולם לא חידש...
בלי זה אין שום עניין ללמוד ליקוטי מוהר"ן, אפשר ללמוד ספרים קדושים אחרים
שבלי שאף אחד ישמע - מחזקים יותר.
לכן, אולי זה קצת לא "המסורה"...
אבל בלי זה שכל אחד ישאל את עצמו באמת מה הוא מחפש בליקוטי מוהר"ן!

חושבני, שהנוסח [גם הנוסח הפנימי והלבבי של החיפוש בתורתו] צריכה להיות יותר, מה החידוש שרבינו נותן לי כאן שבלי תורה ד' אין לי את זה.
ומה חסר בעולם [כשעיקר העולם זה כמובן החלקים שנוגע לי - תורה ה'] שהרבי רוצה לתת לי כאן

מתחבר מאד לדברים. אני לא נכנס לדיון על עצם ההנחה שבכל תורה יש איזה יסוד מחודש אחד שנקרא "הגילוי של התורה"... (אולי יש יותר מיסוד אחד? אולי עצם הבנין וחיבור הענינים זה החידוש?! אבל אני לא נכנס לזה. ושוב אם זה רק הרגשות, אז כל אחד כפום מה דמשער בליביה. יש כאלו שבכל תורה יכולים להגדיר לך מה כל הצדיקים ידעו על הנקודה הזאת, ומה חידש רבינו וכו' וכו').

אבל אני יודע אצלי שמה שאני מחפש בליקוטי מוהר''ן זה לאו דווקא החידוש בעצמו, אלא את החידוש שזה יפעל אצלי.
רנ''ט אמר "א' מופת בין איך" - החידוש הכי גדול שזה שאני יקלוט עוד קצת השגות אלוקות, שייכנס בי עוד קצת מהחכמה הזאת ותגרום לי לשבור עוד חתיכה מה'לב האבן' שלי, שאצליח להתקרב לה' עוד מעט וכו' וכו' כל מה שמוהרנ''ת מבקש בתפילותיו. זה החידוש הכי גדול, ורק זה מה שאני מחפש בלימוד ליקו''מ וכל ההתקרבות וההתקשרות לרביה''ק.

(מענין לענין (בדרך צחות): אם יש כאלה שב'אשת חיל' הם חוזרים חמש פעמים על 'ואת עלית' ומתכוונים לגדולי הצדיקים וד''ל. אני חוזר על 'ואת עלית' ומכווין, 'ואת עלית', על תאווה זו. ואת עלית על נפילה זו. 'ואת עלית' על כל הבלי עולם הזה..)

אני לא שולל את השפה הזאת, אבל אני מרגיש שזה לא קולע למכווין האמיתי של התקרבות לצדיק. אנו לא צריכים להיות פרופסרים לליקוטי מוהר''ן, ולא כותבי דוקטורט ב"פקולטה למדעי רבי נחמן והגותו".
מאד אוהב את ההגדרות של צייטלין על החוזה הצעיר מפולדבה... ואת המאמרים העמוקים האלה ב'מעלה העליונה', אבל אחרי הכל זה הרגשות פרטיות, ולא משהו כללי שקיבלנו מרביה''ק ותלמידיו.
(מקווה שהגבבת הזאת מביעה קצת את מה שאני רוצה להביע כאן, ואכמ''ל)

כל מילה בסלע!
אגב על מה שהזכרת על 'ואת עלית' כותב את זה כבר רבי גדליה קעניג בסיפור נורא ששמע מרבו ר' אברהם שטרנהארץ זיע"א בספר טובות זכרונות [בסוף המהדורה הישנה]