כמדומני שיש כזה של ר' נחמיה (ב"ר שמשון) שווארץ
אולי זה רק בעלונים ולא בספר
נדמה לי שזה רק בעלונים. וזה קצר מידי. אני מדבר על חיבור מקיף סביב עלל"ת עם מקורות והסברים הן היסטוריים והן ובעיקר מתורות רבינו ומוהרנ"ת (למשל כשמדבר על הלכה מסוימת שדיבר בשבת איזה הלכה היא ומה כתוב שם עוד בהקשר הנ"ל. (כמובן שלא יהיה ארוך מידי).
אגב- אם מדברים על השיחה מ"ר' אהרן דער רב" שמעתי מר' לייזר חשין שיש איזה שיחה (או משמעות משיחה) שאם ר' אהרן ור' בערל'ה היו מגיעים באותה שנה רבינו לא היה מסתלק (ומימיילא... היה התיקון השלם...)
לדעתי קצת סטינו מהנושא כשנכנס פה מושג מסויים אחד שיכול להיות שאתם צודקים ובאמת יש כאן משהו שאין בשום מקום-שרבינו מעלה יותר מכולם את המלכות (שזה ברור כמובן לכל אחד מאיתנו-לא רק כי באמת רבינו הוא הצדיק הגדול אלא כל אחד מאיתנו יודע כמה רבינו באמת מרים לכל אחד את בחינת המלכות שלו ומעלה אותה למקומות הגבוהים ביותר.
ועדיין-אם תמצא חסיד חב"ד ותסביר לו שהרבי שלך גדול יותר שהוא הרי מעלה את המלכות לאין סוף... הוא כבר ימצא דרך להסביר לך בנגלה ובנסתר בפשט רמז דרש וסוד למה אתה לא צודק ואיפה אתה מוצא שכבר בחב"ד דיברו ע"ז וכו' וכו'.
ולכן אם באמת אתם מחפשים להתנצח עם חב"ד ואחרים שיערב לכם אך ה"חידוש של הרבי" זה עניין אחר לגמרי הרבה יותר מדיבור זה או אחר... (וכנ"ל...)
כמובן- שאפשר לדבר על דיברי רבינו בתורה ד' זה נפלא ונכון-אך צריך להחליף את הכותרת.
@7272 לוי יצחק גווירץ בראיון לתקשורת אמר ש"איחוד ברסלב" עובד על "שירותיים ניידים" שיהיו מפוזרים בכל שטח הקיבוץ.
אם יש לך יום שאתה יכול לעשות רק דבר אחד - או להתבודד או להניח תפילין - האם יש שאלה מה צריך לעשות?
ברור לכל אחד שההלכה לפני הכל, אבל זה לא אומר כלום לגבי ההרגשה עצמה. (וזה שא"א לומר שהתבודדות קודם-הוא מכיוון שגדולת ההתבודדות שהיא עליונה מן הכל היא בנסתר ותפילין הוא בנגלה ולכן תפילין הוא קודם.-מקוה שיצאתי מובן- זה נושא שקצת מורכב להסביר אותו, זה כמו ראש השנה ש"אין דבר גדול מזה"-אך אסור בשופו"א לחלל שבת בשביל זה).
ספר "אמירות אלול" מחולק לפי ימים:
ספר בן כמה כרכים הכולל בתוכו:
ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, ספר המידות, שיחות הר"ן- מחולק מ-ט"ו אב עד ר"ה
תיקוני זוהר-מ-ר"ח אלול עד יוה"כ
תנ"ך-מ-ר"ח אלול עד שמחת תורה.
מכון "תורת הנצח עשו לאחרונה דבר כזה-רק לספרים ספר המידות, שיחות הר"ן, ו-סיפו"מ
בקשר ל"הפצה וחיזוק" בעבר היה את "נעשה ונשמע" צריך לבנות משהו דומה-גם בשיעורים אבל לא רק-אז היה חברותות וכו' (שות"ים עם משפיעים שיודעים לדבר אל ה"עמך" וכו')
אני מחכה בכליון עיניים,
לחיבור שילקט את כל הפרטים ההלכתיים [והמנהגים]
המוזכרים בכל ספרי רבינו, בליקו"ה, ובספרי הרב מטשעהרין [בעיקר בנחת השולחן]
בפשטות-רוב אנשי שלומינו לא פסקו להלכה כלל מספרי רבינו (נדמה לי שאצל תלמידי הגר"ג קעניג ז"ל זה יותר מקובל).
אגב-יש ספר שקוראים לו "תבונות התורה" שהוא דן בכמה נושאים הלכתיים הנוגעים למעשה עפ"י ספרי רבינו.
@bjni כתב בלהתפלל עמו יחד ברננה - איפה להתפלל באומן:
תכל לפרט יותר את כוונתך ?
הסיפור מופיע בשיש"ק (איני זוכר מקום מדוייק)
בשנת תרצ"ו (צרו"ת) היו קבוצה מסוימת שעזבו את הקלויז מסיבה מסוימת.
(המנהיג של אותה קבוצה לא הסכים להם לעשות זאת, אך לאחר שנפטר הם נפרדו).
למעשה-זה היה השנה האחרונה של הקלויז (שנשאר האחרון מבתי הכנסת באומן שכולם נסגרו וספרי התורה שלהם הועברו לקלויז-כשכל החלונות בקלויז נהפכו ל"ארונות קודש"-למאות ספרי-תורה), באותה שנה סגרו הסובייטים את הקלויז.
הרב ארז משה דורון במסירת שיעור במסגרת להשקות באומן השנה
מותר לשאול איפה זה היה ??
זה היה ב"בקתות" שמאחורי הציון. מקום מאוד צדדי, אנחנו מדברים על מרכז פושקינא (משהו בסדר גודל של "היכל התורה" של "מוטי גוטליב" וכפול).
לכאו' דברי מוהרנ"ת הן בטעמי המצוות-כביכול (שהרי וודאי אין כוונתו לומר "טעמים" למצוות אלא מהנוגע לנו-או יותר נכון-מה עוד כוללת המצוה הזאת של טלית וכו' ומה היא פועלת עוד) והן בכוונת התפילה הם "כוונה פשוטה" (או עכ"פ יותר קל שיהיו "פשט" אצל האדם, אך אצל רב האנשים "כוונות" אינם "פשט" ואינם מגיעים כ"כוונה פשוטה" אלא כלימוד ואפי' לפעמים דבר נפרד לגמרי מהתפילה).
ובאמת לכאו' יתכן שאדם יחשוב בתפילה דיבורים של רבינו על התפילה והם לא יהיו כוונת התפילה כלל כי אצלו אינם פשט ולא חלק ממנה אלא דבר נפרד. (ושמעתי מכמה מאנ"ש שסברו שאין לעשות סידור עם פירוש ע"פ דברי רבינו ור' נתן מהסיבה הנ"ל... וד"ל)
מקוה שיצאתי מובן זה נושא שקצת קשה להסביר אותו, אקוה שלא אחטוף כאן ביצים על הראש (מטפורית-כמובן)
אני חושב שאנחנו שוב נכנסים למחלוקת "ירושלים-מירון".
במירון-יגידו לך שצריך להתפלל "בציון" (שהרי העיקר הוא ר"ה אצל הצדיק)
ובירושלים יאמרו שהעיקר הוא ה"קיבוץ"
כמובן שלכל צד יש את ה"שיחות" וה"פרשנות" שלו.
איני רוצה להיכנס לנושא (בפרט שאנחנו על הגבול של כללי הפורום) אך כמו שכבר כתבתי "כל ימי גדלתי בין תלמידיו המובהקים של רלוי"צ-
שכולם יודעים מי הם ומוזמנים ללכת לשאול אותם (לא כולם בין החיים: בינהם מו"ר רנ"ל ותלמידיו ראמ"פ וראי"כ ולהבדיל בחל"ח רחש"ר או רמ"ק רש"ט ו-מו"ר רא"ג וכו'...) אני חושב שהבאתי רשימה די מכובדת של אנשים שיצקו מים ושימשו את רלוי"צ ומצד אחד הפיצו (ומפיצים) הרבה את דעת רבינו (כולל לבעלי תשובות כדוגמת רא"ג ורש"ט) (כמו רנ"ל שבנה את חסידות ברסלב של הדור האחרון ממש) פעלו ועשו הרבה ומצד שני נלחמו לשמור על טהרתה של ברסלב.
לא מלכות כי אין מלך בלא עם
אני לא בטוח שאין עם.
בכל מקרה-אם תרצה-תקרא לזה "ממשלה"
(אגב "מלכות דסט"א" היא תמיד בכפיה-אולי אפשר לקשר זאת לתורה א' הנלמדת כעת ואכמ"ל).