ל- @חיפוש-הצדיק נכון, אך לדעתי עיקר הדיון הוא על המקורבים לאחר התקרבותם (לא בשעת ההתקרבות עצמה) שיש שטוענים שאותו אחד שהתקרב לבד הוא יותר ברסלבע'ר מאותו אחד שנולד כך- ואז יש שאלות איך עוזרים לדור הבא להיות ברסלבע'ר חזק כמו האבא-המקורב, ולדעתי זה לא תמיד נכון ויש הרבה מקורבים שבמשך השנים הזדקנו קצת, ויש מקורבים שנולדו בבית של ברסלב והם הרבה יותר חזקים. (כמובן שלכל צד יש גם את הצד השני, וברור שברסלב זה לא ירושה ושכל אחד צריך להתקרב לבד וכו', ועדיין לדעתי מי שנולד כך יהיה לו קל יותר כי יש לו כבר מושגים איפה ואיך לחפש)

@נאר-אמונה בשנים האחרונות יש "חדר מחשבים" כשר ליד המקווה בבניין הקלויז. (כמובן שלמי שאינו משתמש במחשב כלל זה עדיין לא עוזר לגמרי.
בזמנו היה משהו של ר' הרשל פסטג אך איני יודע מה עם זה היום.

@חיפוש-הצדיק אכן, אגב-לר' גדליה קעניג היה חתן שאימו ביקשה שיבטיח לה שלא יקרב אותו, והוא עמד בהבטחתו ולא קירב, אבל הוא הבטיח שיהיה לו נכדים ברסלבע'רס... (ואכן יש לו...)

@נחום-בקר אכן? אני לא כל כך בטוח שמשהו השתנה.
לדעתי מה שהשתנה הוא המוחות הקטנים של הדור שלא יכול ולא יודע להכיל פחד ויראה יחד עם שמחה וגילה. ולכן באמת צריך ליזהר כשמדברים מהרעד של יום הדין, פעם רעדו מיום הדין הרבה יותר מבמאתיים שנה האחרונות רק שאז לא כ"כ "פחדו" מהפחד, היום כ"כ מפחיד אנשים "פחד ואימה" כי מחפשים "חופש ושחרור" ואין לאנשים כח להתמודד עם העברות שלהם.
וכאן מגיע ר' נתן ומגלה שהפחד והרעדה אכן קיימים יש ויש ממה לפחוד-אך עם התחזקות וסמיכה על כח הצדיק מקבלים כח איך לעשות את זה נכון מבלי לפול לעצבות ו"טראומות".

הנושא הוא אכן טעון ומורכב, ואולי באמת לא צריכים יותר מידי לעסוק בזה בטח לא במה שקשור לעולם.
מה שקשור אלינו להיזהר שאנו לא נכשיל את עצמינו או אחרים ולא נסתיר את אור הצדיק.
כמו שראבר"נ אמר שצריך לחשוב על עצמו שהוא מפורסם של שקר- כי הרי הראש שלנו-זה הפגום המלא בשטויות בניייעס-בדעת בעלי בתים מסתיר את דעת הצדיק הנקייה והברה.

"אָמַר אֲנִי בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁכָּל תִּינוֹק שֶׁיָּבוֹא לְפָנַי קדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְבֶן שֶׁבַע שָׁנִים בְּוַדַּאי יִהְיֶה נָקִי מִן הַחֵטְא עַד יוֹם חֲתֻנָּתוֹ" (חיי"מ תקיז)

הוא לא אומר "שאינם יתירות" הוא אומר שאין צריכים "להחמיר כלל".בכל אופן-כמו שכבר כתבתי מעולם לא עלה על דעת א"א מאנ"ש שלא להחמיר בדברים הנוגעים להלכה (כאלו שיש להם מקור בדברי הפוסקים-ושכך נהגו אבותיהם). בגלל דברי רבינו הנ"ל.
בפשטות עיקר הנקודה היא כשאין לו חיות וסיפוק מהמצוה עצמה כמו שהיא והחומרא היא אצלו דבר שאם לא יעשהו ירגיש "גוי גמור" ושלא יצא ידי חובה.
כדוגמא: בעניין "שרויה בפסח" שדעת רביה"ק היתה שכל אחד יעשה כמנהג רבותיו. וראב"נ אמר שלא יחששו מהפירורים שנפלו למרק (אבל לאכול לכתחילה "שרויה" הוא נהג שלא). דהיינו: מי שמנהג אבותיו כך- שיחמיר אך שיזכור שמדובר בחומרא וש"שרויה" אינו "חמץ" (שאם כבר נפלו פירורים במרק-לא יכנס לצער והיסטריה).
נ.ב. באופן כללי כשיודעים מה הוא "מעיקר הדין" מהו "חומרא" ומהו "מנהג" מה הוא "דעת יחיד" ומה מובא בהרבה פוסקים להלכה וכו' הכל יותר ברור וקל ולא נכנסים לסתם "נערווין" המגיע בדרך כלל כשאין כללים ברורים וה"גדר" וה"סייג" נהפכים לאיסור בפני עצמו.

@חיפוש-הצדיק כתב:

וענה לו רבינו שגם אם טועים, אם יש איזה פוסק שפסק כך, זה בסדר

רבינו לא אמר לו שיקל כי יש כזה פוסק או שלא יפסוק בשיקול דעת. אבל-כלפי הלחץ והפחד מלטעות מהאמת- אומר לו רבינו "אל תדאג" כשיש לך פוסק שפוסק כמוך.
נ.ב. רבינו לא בא בכהוא זה להוריד לנו מהיהדות הפשוטה והתמימה בה-יהודים רוצים ומנסים לקיים רצון הבורא ועושים סייג וגדר בקיום המצוות, בפרט שרבינו הוא מבני אשכנז שהחמירו על עצמם בדברים רבים רק מפני "המנהג". (וכבר מצינו באנשים מסויימים שאצלם "דרבנן" הוא להמלצה בלבד-שהרי הוא "חומרא" ומדאורייתא מותר).

חבר'ה חבר'ה ס-ב-ל-נ-ו-ת! לאט לאט בלי לחץ! ככה הולך היום כל קמפיין אין מה לעשות, זה עולם השקר וצריך לעבוד לפי דרכי העולם.

@ובלילה-שירה-עמי כתב:

למה מחפשים ייחודיות?

לכאו' "יחודיות" היא לא המונח הנכון אולי נכון יותר לומר-"חידוש" מה רבינו "חידש" בעולם.

@מאיר-לב כתב:

יש משהו מיוחד שאין בשום מקום אחר בעולם!

ברור הרי שאם הגענו עד כאן וסבלנו כ"כ הרבה שנים ממניעות וקושי יש כאן חידוש ושוני עמוק מכל דבר אחר, ההגדרה "יחודיות" נשמעת יותר כמו מישהו שמחפש להצדיק את קיומו, כדי שיוכל להרגיש בנוח.
לכן נדמה לי ש"חידוש" היא המילה הנכונה.

אם אני מבין נכון- לע"ע מבקשים מהציבור "היענות" שהציבור איתם ובא להיות חלק, לשם כך יש להירשם בקו או באתר-יאל'ה חבר'ה להירשם!

קשה מאוד להגיד במה להתחזק "אין איתנו יודע עד מה"
אבל אולי- פשוט לגשת ולומר "ריבונו של עולם עשית כך וכך איני יודע למה, אבל אני יודע שזה קשור אלי ואני אמור להתעורר מזה, אני לא יודע מה, לא כי אין מה, כי יש יותר מידי, דבר אחד אני יודע! אתה רוצה שאזכר בך!, אז הנה נזכרתי! אני כאן!!!!!"
השי"ת יעזור שהרמזים מכאן והילך יהיו רק בדרך טובה ונעימה "ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורין וחלאים רעים..."

@ש.-פ. בלי להאשים אנשים, אפשר להגדיל ולשבח אדם מבלי להשפיל ולבזות אדם אחר.

ספר "עלים לתרופה" עם הסבר היסטורי קצת לפני כל מכתב, והערות של מראי מקומות וקצת פירוט על תורות ומעשיות ומושגים שר' נתן מביא.
וכן-חיי מוהר"ן עם השלמות משיחות הר"ן, ליקוטי מוהר"ן ועוד (וכן מראי מקומות מפורטים כנ"ל)
כמו כן סיפורי מעשיות עם רמזי המעשיות על הדף.

@ברוך-מאן כתב:

ר"ה ולא ברכו הראשון
ע"ש בשיש"ק

אני שמעתי מר' שמעון טייכנר בשם רלוי"צ "ברכו הראשון" (כמדומני שכן שמעתי מזקני ר' אמ"פ בשם רלוי"צ)

הנקודה היא לא מושג כזה או אחר שרבינו חידש, זה לא נקרא חידוש- כי הכל כבר מובא בספרים, רק ההגדרה היא אחרת. ה"חידוש" וה"יחודיות" של רבינו הוא הרבה יותר גדול-מדיבור כזה או הגדרה אחרת, הרבה יותר מ"שיריים" או "אמירת תורה" יש את ה"איינגיבאקען" (אפויים בליבי), של רבינו שה"כת" הזו כמובן מקבלת מרבינו גם שיריים (תיקונים וכו') וגם תורות גבוהות ושיחות מחזקות וכו', אך לא זה הנושא זה חלק מהאירוע.
החידוש של רבינו הוא הרבי בעצמו (כמו שהבאתי לעייל מרנ"ל ז"ל) כל השאר זה דרכים לחפש אותו ולדבוק בו.
הרי כמעט כל תורה בליקוטי מוהר"ן- הנקודה היא אחת: המצב המתוקן הוא-כך, בחושך הגלות- המצב הלא תקין-הוא לצערינו כך, והתיקון לזה-התקרבות לצדיק שכבר נמצא בתיקון השלם ויכול להביא כל אחד לשם.

השיעורים הקיימים הם בעיקר ל["חרדים" או מקורבים מכבר,
אין פרויקטים אמיתיים שישחפו אחריהם את כל אומן למקום אחר לגמרי.
זה היה אמור להפוך לאירוע קירוב בסדר גודל שאין כמוהו, אנשים מצפים ומייחלים למישהו שידבר שיענה על שאלות (אגב-פרויקט "שות"ים" הוא גם רעיון טוב)
אולי מפה תצא הבשורה.

@איש-היער מסכים אבל למה כ"כ קשה פשוט לקום ולצאת ליער.
פה בבי"ש היער נמצא מילימטר ממני וה"כבדות" פשוט לקום וללכת להתיישב ו"לשרוף שעה"
מה כ"כ קשה בזה? אנחנו שורפים כ"כ הרבה שעות ביום על שטויות, מה הכבדות "לשרוף" עוד "שעה אחת" בשביל השי"ת?
(סליחה על ה"התעוררות החריפה"-"התכוונתי רק לעצמי" כלשון המשגיחים בישיבות.

@חבר-אני כתב:

נישט באפוצן = לא לשפץ (נראה לי הכונה לדבריו של רלוי"צ שידייקו את השיחות ואין צורך ליפותם)

לאו דווקא בקשר ל"שיחות" הרעיון היה:
למשל (אחד הדברים שר' לוי יצחק דיבר אליהם) אם אינך יכול לקום חצות (כי קשה לך וכו') אל תייפה ותשנה את דברי רבינו כאילו אין כוונתו לחצות אלא ל"פנות בוקר" וכאילו זה לא נוגע אליך וכו'
כוונתי: שהכוונה היא לאו דווקא על שיחה כזו או אחרת אלא בכלל על דרכי רביז"ל שלא לשנותם.
ובזה התכוון הרב @בדרך שלא לשנות הדרך המסורה ע"י כל מיני דברים "מגניבים" ושונים שימשכו אמנם אולי יותר אך לא יהיו מה שרבינו רצה.
כמובן שמיד הוברר שאין זאת הכוונה

@בדרך כתב:

והכל בא על מקומו בשלום

@מאיר-לב כתב:

יש מושג שנקרא תורה שבנגלה ותורה שבנסתר.

זה מה שניסיתי להסביר קודם:
וכנ"ל:

ישי-משה כתב:

וזה שא"א לומר שהתבודדות קודם-הוא מכיוון שגדולת ההתבודדות שהיא עליונה מן הכל היא בנסתר ותפילין הוא בנגלה ולכן תפילין הוא קודם.-מקוה שיצאתי מובן- זה נושא שקצת מורכב להסביר אותו, זה כמו ראש השנה ש"אין דבר גדול מזה"-אך אסור בשופו"א לחלל שבת בשביל זה).

@נחלי-דבש כתב:

הם רק החליפו שם וכריכה לספר שיצא לפני כמה שנים "מתקרבים לרבינו"

אכן, בכל מקרה אני חושב שצריך להרחיב את זה משמעותית.