הסיפור עם נאפוליון הוא טעות ואין לו מקור
אצל רבינו היה סיפור הרבה יותר גדול; שהשרים של מעלה של המדינות היו אצלו ושאלו אותו על זה

בכל מקרה אני לא חושב שצריך לחפש לכבד ולהעריך את החולק הידוע ו/או לתרץ ולהסביר את רבי נתן הקדוש
אחרי הכל מדובר על מי שהבטיח פרס עצום על ראשו של קדוש ד' מוהרנ"ת זיע"א
וְכָל הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים שֶׁאֵינָם חֲפֵצִים בְּשָׁלוֹם, וּמִתְגַּבְּרִים לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, וְאֵינָם חֲפֵצִים לָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת, תַּכְנִיעֵם וְתַשְׁפִּילֵם עַד עָפָר, כֻּלָּם יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ, תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז. יַכְרֵת יְהֹוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת. יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שׂוֹטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי. יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע

אצל הצדיקים חוט השערה הכי קטנה זה מסוכן מאוד
אצל רבינו הק' מובאים סיפורים מסמרי שיער בנושא זה
"כְּשֶׁבָּא מִקַּאמִינִיץ נִפְטְרָה אֶצְלוֹ יַלְדָּה אַחַת עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם. עָנָה וְאָמַר כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה חַס וְשָׁלוֹם יָמוּת אֶצְלִי בִּשְׁבִיל תְּנוּעָה אַחַת שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּינִי בֵּין קדֶם הֱיוֹתִי בְּקַאמֶינִיץ וּבֵין לְאַחַר הֱיוֹתִי שָׁם ה' יַצִּילֵנוּ"

מה מציק לך בקשר לרב מסווראן?

@המאור-הקטן כתב:

כפי שהתגלתה כל הטכנולוגיה המועילה בכל התחומים

ומזקה בעוד מיליוני תחומים כידוע לכל בר אנוש ששכל בקדקדו

איידי דאייתינו להכא
לדעת הרמב"ם, בביאת המשיח יהיה עולם כמנהגו נוהג ויירד רק שעבוד מלכויות
לפי איך שהעולם צועד, נראה, ש'עולם כמנהגו נוהג' שיהיה בזמן ביאת המשיח יהיה 'עולם' אחר לגמרי. זה כלל לא יהיה העולם שהכרנו עד עתה

@גרודניק כתב:

התיבות "אבער וואס" טעות הוא, וצריך להיות "אַבֶּערוַואז", במובן, "נארשקייטן"... ודוק

הכוונה היא: 'ועוד איך' ולא 'אבל'

כשאתה רואה יהודי בשעה 7 בבוקר ועדיין לא הניח תפילין, אתה לא חושב לרגע שהוא לא מעוניין להניח תפילין והוא קרקפתא דלא מנח תפילין חלילה, כי בוודאות גמורה הוא יניח עוד חצי שעה - שעה ורק אם עובר השקיעה ועדיין לא הניח תפילין במזיד או אז הוא קרקפתא דלא מנח תפילין רח"ל
כשבורא עולם רואה יהודי שעדיין אינו מקיים כראוי רצון ד' הוא אינו רואה אותו כמי שאינו רוצה לשוב בתשובה ויצא מכלל ישראל אלא שבעוד זמן מועט ישוב לעבוד את השם כי עד יום מותו תחכה לו ורק אם מת בלי תשובה אז אוי ואבוי לו בעולם העליון

היה פעם שיח פתוח במורשת הנחל ואחד שאל האם יש להימנע מלהעריך חבר וידיד כדי שלא ייפול לגאווה? אחד המשיבים ענה בזה"ל: "זה פיקוח נפש!!!" חייבים לשבח ולהשביח להעריך כמה שיותר!

כמובן כנ"ל שלא להפוך אותו ל'מפורסם' ולא להפוך אותו לבעל רוה"ק (כשאינו כזה)

"אמר רבא דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן,
דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן,
דדחיל מרבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן,
ואי לאו בר הכי הוא משתמען מיליה כצורבא מרבנן"

@וועלן-וועלן כתב:

והדוגמא שנקט רבנו היא בדיקא כמבואר במקורות שמקורו מדברי המדרש שנזפו המלאכים בלוט על שלימד זכות על אנשי סדום.

רואים כאן דבר נפלא
אברהם ביקש אולי יש חמישים צדיקים שבעבורם תנצל העיר
ולוט לימד זכות על הרשעים
כי אברהם חיפש את נקודת הטוב אם יש צדיקים ואילו לוט מיעט בערך החמור של העוון ועל זה קיבל נזיפה

"טוב יום המוות מיום היוולדו"
שההסתכלות שיש לבני אדם על אדם שמת היא הסתכלות טובה יותר ונכונה יותר מההסתכלות על האדם ביום היוולדו
שביום היוולדו מצפים ממנו להכי מושלם שבעולם וכל מום קטן שבקטנים מיד רואים ומבחינים ומורידים מערכו
מה שאין כן ביום מותו מחפשים מאוד אחרי כל נקודת זכות קטנה שבקטנים ומשבחים ומפארים אותו על זה מאוד
ועל זה הדרך "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית המשתה"
שמחתן מצפים למושלמות ובורחים ומפחדים מכל רמז של בעיה
ואילו בבית אבל רח"ל מחפשים כל טוב וכל מידה טובה מה הוא היה טוב איך הוא התפלל ואיך היה מסור וכו'
וזוהי ההסתכלות הנכונה שצריך תמיד, לחפש ולבקש את הטוב בכל יהודי
"נאר אזמרה!"

@רוצה-להיות כתב:

נ.ב
תוכחה מגולה עלינו, שהאשכול הזה (שיח פתוח על התורה עם דברים מהחיים) עומד לו שומם.
אבא תעזור לנו לקבל מהתם הקדוש, וללכת עם תורות וללומדם בעיון עם הכללים וכו', בתמימות ופשיטות, ושהמתנה הנפלאה שקיבלנו ללמוד תורות בעיון ועם הכללים וכו', לא תמנע מאיתנו להיות ברסלברים פשוטים שהולכים חזק עם האמונה בעצות, ומשתדלים בהם.

אל תדאג, כולם עושים שיח פתוח עם בורא כל עולמים ולכן הם לא כל כך מרגישים את הצורך ללבן את ליבם מול אחרים כשניתן לעשות זאת מול השי"ת
אבל בוודאי שזה יביא תועלת גדולה לכולנו, השיח הפתוח הזה

לי גם לא
זה לא קשור לידיעה על יגיעה או הבנה כלשהיא בהיכל הנשמות
מדובר כאן על חטא עץ הדעת שכל הנשמות נכשלו בזה ואחד זכה להינצל מזה
בכל אופן רמזים מותר [וצריך] תמיד לחפש ולא צריך לפתוח עיניים גדולות על זה כי הכל בגדר אולי ובגדר רמז וכדי להתחזק בגדולת וחיפוש הצדיק ראש בני ישראל ולא לקבוע עובדות ולהחליט מה קורה שם (וגם ההסבר שרבינו קיבל נשמה שלא אכלה מעץ הדעת זה גם 'השגה מה קורה בעולם הנשמות', אלא מאי, כל אלו הם רק רמזים והרגש הלב בגדולת רבינו)
עד כאן

ובוודאי שזה יגיעה גדולה שלא לאכול מעץ הדעת. ופשוט

@בדרך כתב:

@חיפוש-הצדיק כתב:

העניין שרביה"ק לא אכל מעץ הדעת הוא שרבינו כבר יגע מאז ושום פגם לא הגיע אליו כלל אפי' בחטא אדם הראשון, ולא שזה איזה מתנה אלא שגם אז הוא כבר התייגע "אסאך גיארוועט אסאך גיפאסט" ואולי "אסאך גיפאסט" סובב גם שלא אכל מעץ הדעת והתענה אז!

מתי הוא התייגע? אינני מבין את דבריך

כוונתי, על אסאך גיפאסט - שלא אכל מעץ הדעת

@כאיל-תערוג כתב:

@חיפוש-הצדיק החוברת מאד נפלאה. הורדתי עכשיו להדפסה עבורי. זה מהלך נפלא ומיוחד. ובעיקר נותן חיות לחזור על התורה ממבט נוסף וייחודי של 'מסיפא לרישא' - כלשון רבינו!
האם המחבר זה הרב איזנבך מאנשי מוהר''ן ?

כן

העניין שרביה"ק לא אכל מעץ הדעת הוא שרבינו כבר יגע מאז ושום פגם לא הגיע אליו כלל אפי' בחטא אדם הראשון, ולא שזה איזה מתנה אלא שגם אז הוא כבר התייגע "אסאך גיארוועט אסאך גיפאסט" ואולי "אסאך גיפאסט" סובב גם שלא אכל מעץ הדעת והתענה אז!

אגב, אמר רבי בנימין פראנק שליט"א דבר נחמד
למה יש יצר הרע גדול אצל בני הנעורים לאכול סוכר?
כי בגיל הצעיר קשה לעבוד את ד' מחמת התאוות והדמים הגועשים ובגיל מבוגר הם נרגעים ונוח יותר לעבדו יתברך
לכן מפתה היצר את האדם בקטנותו שיאכל כמה שיותר סוכר כדי שכשיתבגר וירצה ויוכל לעבוד את ד' יהיה עסוק כל היום עם הבעיות שגרמו לו הסוכרים בבריאות הגוף ולא יהיה לו זמן לעבודת הבורא
אותו דבר שייך גם בסיגרים שהניסיון הוא בעיקר בגיל צעיר

עכשיו ניסיתי וזה נפתח

קונטרס מסיפא לרישא - תורה ד.pdf