יש משהו אבסורדי
כשמדברים על סגולות ודברים נפלאים הכתובים בחז"ל ובספרים הקדושים זה לא נכנס כ"כ לאוזן ואילו כשכתוב לצד השני על חומר הדבר ועל העונש על העוון זה בדיוק מה שכתוב
ואסביר
חתן מוחלים לו כל עוונותיו, תשובה מאהבה עוונותיו נתהפכין לזכויות, האומר שירת הים בשמחה נמחלין כל עוונותיו וכן עוד רבבות מראי מקומות - תמיד יוסיפו ברצינות "אבל זה לא פשוט כלל וזה צריך להיות באמת בלי שום דופי וכו' וכו'" ומוסיפים תנאי סף עד השמים עד שכל אחד מבין שזה לא כפשוטו כלל וזה כלל לא פשוט כמו שזה נראה והמצווה צריכה להיות בשלימות לגמרי לגמרי ואם לא זה לא שווה כמעט
אבל מאידך רבבות המראי מקומות על חומרות העוונות ועל העונש הקשה עליהם רח"ל ועל נוראות ההפסד של כל סטיה קלה זה כפשוטו ממש לגמרי. גם אם העבירה היא בלי ידיים ורגליים עם אנחות לפניה ולאחריה היא חמורה כמו מי שעושה לתיאבון רח"ל
אם הראשית חכמה זה אמת הרי שהליקוטי מוהר"ן הוא אמת, אם הגהינום הוא אמת הרי הגן עדן הוא אמת
כשהעונש והמוסר הם אמת אמיתי חייב להיות שהשכר וההבטחות והמחילות שכתובים בפירוש הם גם אמת אמיתי ועוד יותר כי מידה טובה מרובה
ועל זה אמר רבינו אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן
מקווה שתבינו את כוונתי בצורה נכונה

סיפור פלאי ראינו אצל רבי נתן
שלקח את רבי ברוך לחתן ולא דיבר איתו מאומה על הנסיעה לאומן על ר"ה!!! באמרו לקחתיו לחתן ולא לחסיד
ור' ברוך אכן לא נסע!!! וכעבור שנה הוא התקרב מעצמו לרבינו ואז הוא נסע מרצונו הפרטי ומאמונתו הפרטי
יש המון המון המון מה ללמוד מסיפור זה

ובנוגע ל'מחלוקת'
לדעתי בברסלב יש הכי פחות מחלוקת והכי הרבה מכילים ואוהבים גם את מי שרחוק מדעתי ודרכי 2000 קמ"ש
רוצה דוגמאות? הקנאי הכי גדול יאהב ויכבד את האגודאי הכי חזק. ננח עם הפתק יאהב את הצפתי השורשי ביותר. ההוא מהקהילה הכי סגורה ידבר עם הזה שלא סובל שום רמז של מסגרת וקהילה וכן הלאה והלאה
תמיד יש מה לשפר, תמיד יש לאן לשאוף, אבל חושבני שעד היום תוכל לראות את האהבה שבינינו (עכ"פ ביחס לשאר העולם)
כבר דיברו על זה באשכול אחר בעניין לכבד בביהמ"ד את האורח שאינו 'משלנו'

חייבים לציין שזה כלל לא בעיה 'ברסלבית'
זה בעיה בכל מקום ובכל קהילה
נדרש פשוט קצת לעבוד על המידות ולחייך לשני ולקרב אותו גם אם אינו בדיוק במקום שלי
תנסה להיכנס בכל בית כנסת בעולם בפרט איפה שיש קהילה מגובשת ותגיד לי מה ההרגשה המיוחדת שקיבלת
כי זה באמת קשה לתת הרגשה טובה לשני וצריך באמת לעבוד על המידות
אבל זה שטות לתלות זאת על הברסלבר'ס שככה הם נוהגים...

ובצד החיובי, בוודאי שעלינו נפל חובת היום לקרב כל אחד ולא להכביד עליו שהרי אנו מצווים ועומדים על רק תחזיקו עצמכם יחד, כמו שהזכירו מקודם הרבנים החשובים

בנוגע ל'עשור'
גאון אחד חידש רמז מופלא
רבינו אמר שבפיאות יוציא אותו מהשאול תחתיות
פיאות זה גם האות פ' היינו שבשנות ה-פ' (העשור של ה-פ') יוציא אותנו ואת כל העולם מהשאול תחתיות

@נחלי-דבש כתב:
עכשיו אפשר לפתוח בירור בנושא דעת חסידי ברסלב על

ניתן לפתוח נושא גם על 'מעליות שבת בברסלב' 'שימוש באימייל בברסלב' 'פתיחת בקבוקים בשבת בברסלב' ועוד ועוד
ניתן לפתוח דיון על כל נושא וזה רצוי מאוד אבל לא הכל קשור לברסלב ורק מי שנוהג כך וכך הוא שייך לברסלב,
רבינו זה מעל לכל הדיונים האלו וגם מי שנוהג כך וגם מי שהולך כך יש לו התקשרות לרבינו והוא תלמידו בכל המובנים

וואו!!! וואו!!!
אומן שלי!!!!!
אשריך לגמרי!!! איזה חשיבה מחוץ לקופסא! איזה אהבה לרבינו! איזה מסירות לקיבוץ! אשריכם!
סוף סוף משיהו מתחיל לעשות מה שבאמת צריכים!

ניתן לראות על כל מי שדרך על מפתנו של רבינו, שלא משנה באיזה דרגא הוא נמצא, יש לו עבודה פרטית שלו בלבד עם בורא עולם. המצוות שהוא עושה קשורים יותר לקשר שלו עם השי"ת ולא כי רואים אותו ומסתכלים עליו

אתמול ר"ח אב תשפ"ו אירעה טרגדיה נוראה בירושלים שילדה טהורה ותמימה נפגעה מתאונה ונהרגה רח"ל ל"ע ול"ע
והרב ראובן שיף שליט"א השאיר הודעה על כך בקו בכזה לב קרוע ומורתח ובדמעות שליש שאם היית מספר את זה על איזה צדיק שכאב לו על צרות יהודי אחר בוודאי שהיו מתפלאים מאוד
וחשבתי מהיכן זה מגיע? והתשובה היא פשוטה: רבינו נותן לחסידיו לב! ברסלב זה לב בשר, ברסלבר חסיד מקבל לב, לב שמרגיש צרות ישראל לב שמרגיש צער חבירו

ובאמת, מי שרוצה להבין מה הייחודיות של ברסלב שיסתובב מעט בין חסידי ברסלב מובהקים ומדי פעם יוכל להבין שמסתתר כאן איזה אמת איזה לב שאין בנמצא כלל

שאלו את חכימא דיהודאי הגרי"מ שכטר שליט"א
שרבינו אמר על כל כפית התעוררות צריך קערה של התחזקות, איך יודעים כמה זה הכפית וכמה זה הקערה?
וענה: כל מי שלמד במוסדות שלנו -ת"ת וישיבה- יש לו מהכפית התעוררות די והותר, ומעתה - רק התחזקות

אני חושב שכותרת הנושא לא צריכה להיות האם בברסלב הלכו לבחירות אלא 'האם הנושא הזה אמור לעשות בלגן בברסלב והאם נושא זה אמור לעורר פירוד לבבות?'

@נחום-בקר אתה צודק לחלוטין שבאמת אי אפשר להיות לנו שום שייכות לזה הצדיק הגדול אלא על ידי תלמידיו
אבל התלמיד הזה הוא רק רבי נתן

להיפך, לפחות בדבר פעוט זה שנהיה לגמרי תלמידים של רבינו, לא?

הצורה של ר' גדליה זיע"א הוא צורה של דביקות וגעגוע אין סופי
(גם אצל רבי שמואל הורביץ רואים את זה)

סיפורי מעשיות, סוף המעשה הסתום וחתום מעשה ב' ממלך וקיסר: והמלך, צוה להכריז בכל מדינה ומדינה שכל מי שנמצא בכל מקום שהוא, גר או אורח ובורח ומגורש, שכולם יבואו על החתונה שלו, איש מהם לא יהיה נעדר, ויקבלו מתנות גדולות.
אפשר שזה מרמז על הראש השנה של רבינו איש האלוקים באומן

"טוב יום המוות מיום היוולדו"
שההסתכלות שיש לבני אדם על אדם שמת היא הסתכלות טובה יותר ונכונה יותר מההסתכלות על האדם ביום היוולדו
שביום היוולדו מצפים ממנו להכי מושלם שבעולם וכל מום קטן שבקטנים מיד רואים ומבחינים ומורידים מערכו
מה שאין כן ביום מותו מחפשים מאוד אחרי כל נקודת זכות קטנה שבקטנים ומשבחים ומפארים אותו על זה מאוד
ועל זה הדרך "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית המשתה"
שמחתן מצפים למושלמות ובורחים ומפחדים מכל רמז של בעיה
ואילו בבית אבל רח"ל מחפשים כל טוב וכל מידה טובה מה הוא היה טוב איך הוא התפלל ואיך היה מסור וכו'
וזוהי ההסתכלות הנכונה שצריך תמיד, לחפש ולבקש את הטוב בכל יהודי
"נאר אזמרה!"

אצל רבי ישראל בער רואים את האמת של ברסלב
בשנים האחרונות מדברים ממנו יותר ויותר, מצטטים אימרות בשמו ומתפלאים מגדולתו
אם זה היה במקום אחר, היו מתנערים ממנו כי זה היה בושה ל'פירמע'...
אבל ב"ה אצלינו מסתכלים על האמת, וכשרואים יהודי עם אמת כזה, עם לב כזה, עם הרגש כזה, כולנו רצים אחריו ואומרים עליו מקודש מקודש

אז תדבר עם זה שמעורר מחלוקת באוויר הקיבוץ
במקום להסביר לשה, תנסה להסביר לדוב...
ואין שום החרמות הדדיות ושנאות ישנות חוץ מלקהילה מאוד מסויימת שקשורה לשורה הראשונה והשנייה כאן...

ובוא לא ניתמם. האוויר הנח והזך בקיבוץ הוא פלא עליון והאהבה העצומה ששורר בין המתפללים הוא נפלא ביותר. תראה בציון איך הננח עומד ליד הליטאי והסאטמר עומד ליד האגודאי וכו' וכו' וכולם שופכים לב כמים נוכח פני ד'. ושנאה כבושה בצדק רב על קהילה מאוד מסויימת לא עושה את כל הקיבוץ למקום מחלוקת ומדנים. ואפילו כלפי קהילה זו, זה אחרי עבודת המידות גדולה

תשאל את @בדרך מה הוא אומר על זה...

היה פעם שיח פתוח במורשת הנחל ואחד שאל האם יש להימנע מלהעריך חבר וידיד כדי שלא ייפול לגאווה? אחד המשיבים ענה בזה"ל: "זה פיקוח נפש!!!" חייבים לשבח ולהשביח להעריך כמה שיותר!

כמובן כנ"ל שלא להפוך אותו ל'מפורסם' ולא להפוך אותו לבעל רוה"ק (כשאינו כזה)

רבי ישראל בער היה לו עבודה גדולה בזמירות שבת והיה יכול לזמר זמירות עד אור הבוקר! בנעימות מתוקה ונוראה