@מדלג-על-ההרים כתב:

מעניין מאד בתורה. שלאורך התורה חוזר שוב ושוב על הוידוי דברים. ובכל סעיף עם הוספה והשגה נוספת.

סיכום נפלא!
כעת עלינו להבין איך כולם מתחברים לקשר אחד.
נשמח לעזרת הלומדים.

'לא יהיה לך' בהיפוך הצירופים נהפך ל'אלהי כליה' ולכן בעוון העגל, לולא משה היה כליה ח"ו.
(ר"א ירבלום)

בפל"ח גם בתורה זו מדבר על כך במפורש:
"וגם מה שמבואר שם שהצדיק מפריש ומברר לו דרך הישר לפי שורש נשמתו, צריכין להאמין שגם עכשיו נעשה ענין זה ממילא, כי כשבא אל כלל הקיבוץ הקדוש שלו ורואה מדותיהם הקדושים ועבודתם אשר עובדים את ה' ומשתוקקים בכלות הנפש לילך בדרכיו הקדושים וכו', ויודע ומבין היטב שכל זה נמשך רק מקדושת אור נשמתו הקדושה ואור קדושת תורתו אשר שם מאיר אור פניו הקדושים וכו' כנ"ל, זה בחינת הסתכלות פני הצדיק, ועיין ליקו"ת סימן מ' ותבין שזה בחינת (ישעיה ל"ג) ביפיו תחזינה עיניך שהעיקר הוא בזמן אסיפת הקיבוץ הקדוש שלו,
ועל ידי כל זה, מי שזוכה לקשר עצמו היטב לזה ומרגיש איזה הארה והתנוצצות הקדושה מזה בתוך לבו, זוכה על ידי זה לתקן המדות הנמשכין משני יסודות דומם צומח, וע"ש במאמר רבב"ח שאינו מזכיר שם כלל ענין ההסתכלות רק ההתקרבות, שזה בחינת ושדיוהו לגודא שהקריב את עצמו להצדיק וכו', והצדיק הוא בחינת ברית מלח עולם, וידוע כי מלח הוא פולט הדמים, על כן על ידי ההתקרבות להצדיק נתתקן המדות הבאים מדומם צומח שהם עצבות והתאוות הבאים מדמים עכורים וכו',
נמצא מבואר בכאן שעיקר התיקון נעשה על ידי ההתקרבות וההתקשרות"

@7272 כתב:

שֶׁזּאת הָאוֹת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה כָּזוֹ
וְאוֹת אַחֶרֶת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה אַחֶרֶת

הקשר של זה לראיית פני הצדיק - ראה ביאוה"ל (אות יט*):

"בהעלאתו הנ"ל מדבריו הקדושים, להלבשת מדת השם אלקים בתמונות חלקי הנבראים. וכאשר מאלינו נדע ונבין, שהעיקר הוא פני תמונת המובחר שבכל הנבראים, שהוא מורינו ורבינו משה כנ"ל. מבאר יותר בהכרח ראיית פני מוריך, שכתב בסימן ח'. [וגם בדבר היניקה הנ"ל, המגיע משם לתכלית ההיפך, מבאר יותר בלשון הכתובים באזהרה הנ"ל, לא יהיה לך אלקים אחרים על פני, לא תעשה וכו' כל תמונה]. כי לא קם עוד בישראל תכלית הזיכוך, כבתמונת פני משה. עד שזכו על ידו גם כל נפשות ישראל, לדברי ה' פנים בפנים, אנכי ולא יהיה לך כנ"ל:"

במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו, דווקא בתוך הרצונות יש את הרצון אין סוף, היינו "לא ידע".

מתוך השבחים שמשבחים את הצדיק, ושהצדיק בעצמו משבח את עצמו מתגלה הענווה האי"ס שלו!

@בעל-מוח
לכאו' הידיעה היא השוב ואילו ה"לא ידעו" זה הרצוא.

נראה לי שמטרת התורה היא ממש הענין של שני הפכים.
הדעת מורכבת מאחדות של חסדים וגבורות, שהיא הידיעה שכל מאורעותיו הם לטובתו, וזה ע"י שזוכה להכלל באי"ס ששם כולו טוב ושם מתגלה שכל ההפכים אם אחד!
ואח"כ כשחוזר לשוב, והיינו כשחוזר אל ההפכים [רצונות ותמונות שונות] הוא מבין שאעפ"כ כולם הם דרך אל הטוב.

כעת עולה לי (נראה לי שזה כתוב בביאוה"ל) שהצדיק שהוא נכלל באין והוא רואה איך שהכל אחד, לכן הוא יכול 'מלמעלה' להפריש דרך ולהדריך אותנו אל שורש נשמתינו כי כל הדרכים הם אחד וממילא הם מובילים כולם אל השורש.
או שזה גופא ההדרכה של הצדיק, - שהוא מגלה לנו שלא משנה באיזה דרך אנחנו מהלכים.. בכל מצב ניתן להגיע על ידו אל האי"ס.

לברך ברכות בכונה מתוך הודאה אמיתית להקב"ה ולנסות להכניס קצת אור אינסופי במילים הספורות שבברכות הנהנין [ע"פ כלל ה' "אל תיקרי מה אלא מאה" מדבר על המאה ברכות]
עיין עוד מזה בביאוה"ל באות כח.

"אהבה, שהקב"ה אוהב אותך!!!" (לשונו הקדושה של רבינו בסעי' ד')
משפט כזה לבד מבטל את "כל ישותו וחומריותו" בביטול לאי"ס...

@מדלג-על-ההרים יש לקשר גם ל'אתה' הראת לדעת...

(ע"פ כלל ד' מובן שבתורה זו רביה"ק לא רק מלמד אותנו, -אלא גם מראה לנו את השגותיו ואת עצמו בתורה זו, וכ"ש בראיית פני הצדיק "וזה שאנו רואים בחוש..."

ולפי"ז למעשה: צריך פשוט 'להנכיח' את הצדיק מול עינינו!)

@מחוברים
לדעתי טוב שיש מגוון, אחד מתחבר יותר למאמרים עמוקים והאחר לסיפורים ולשירים (אולי צריך מדור כזה - שיר, אבל ברמה גבוהה לא סתם חרוזים (יידל ברוין כתב בזמנו "יוצרות" על תורה א' תנינא התפרסם בעיינות ותהומות, זה היה מדהים)

ויש גם מאמרים משולבים שזה ממש חזק, אתה קורא סיפור ובסוף "דחפו" לך ענין עמוק.

לדעתי כדאי שיהיה מדורים נוספים כמו מדור מיוחד על הכלל החמישי והי"א - "קשרי המקראות" (כמו שיש מדור "צפונות" מיוחד על כלל ב' - לדייק בכל תיבה) שבו בכל פעם פותחים פסוק וכדו'. אכן יוצאת חוברת שלימה על זה, אבל שם זה רק נקודות להתבוננות וכאן צריך גם כזה שנותן תשובות.

ואולי עוד מדור מיוחד על א' מהכללים (אני חושב שבתורה א' הכלל של זה לעומת זה מאוד נוכח)

ואולי בכלל מדור שמבאר בכל פעם כלל מסוים ע"פ התורה הזאת, (וזה אכן נעשה כמה פעמים במדור שיחת מתחברים)

בגליון הבא צריך מאמר מיוחד שיזמין את הציבור להצטרף ללימוד תורה א', למרות שזה תורה שכבר נלמדה אין ספור פעמים בכל מיני מסגרות, עד כדי שבעוונותינו הרבים החן שלה נפל.... ודוק.

ב"ה הגליון גדול ומורחב אבל בגלל שזה יוצא רק פעם בחודש, לא יזיק אם הוא אף יעקוף את אבקשה

עברתי על הירחונים "אור זורח" שיצאו בוורשא לפני השואה (הובא בקישור הנ"ל) לא מצאתי על תורה ד'.
יש שם בעיקר על תורה א' (שאגב זה היה התורה הזמנית אז!)
צריך לחפש ב"מבועי הנחל".