ברוך-חשין כתב:

@איש-היער כתב:

ראיתם בטח את הכותרת,
אז יופי - אני לא צריך לחזור שוב על השאלה הכל-כך זועקת הזו.

מבואר כוכ"פ בליקו"ה שהחלל הפנוי היינו שהוא פנוי משכל, כלומר שאין שם שכל שאפשר להבין בו את מציאות ה' (ואת המציאות בכלל).
והאוא"ס שמאיר בתוך הקו הוא השכל שבו כן ניתן להבין את מציאות ה'.

מעתה ההבנה הבסיסית ב"שכל שבכל דבר" הוא אור הקו שמחיה את הדבר, שבו ניתן להבין את מציאות ה' בדבר ההוא, באופן שזה יקרב אותו להשי"ת (דהיינו שילך בדבר היצ"ט ולא בדרך היצה"ר).
וזוכים לזה ע"י אמונה.

כמובן שיש להרחיב במושגים הנ"ל ע"פ קשרי התורה.

הכלל הי"ח - שבהדברים הנודעים ומבוארים בדברי חז"ל או בספרי הקבלה, שנמצא כמה פעמים, שאינו מזכיר בהם זולת בראשי פרקים וסומך את עצמו על המעיין שיודע מהם, או שידרוש אחריהם:

@איש-היער כתב:

ראיתם בטח את הכותרת,
אז יופי - אני לא צריך לחזור שוב על השאלה הכל-כך זועקת הזו.

מבואר כוכ"פ בליקו"ה שהחלל הפנוי היינו שהוא פנוי משכל, כלומר שאין שם שכל שאפשר להבין בו את מציאות ה' (ואת המציאות בכלל).
והאוא"ס שמאיר בתוך הקו הוא השכל שבו כן ניתן להבין את מציאות ה'.

מעתה ההבנה הבסיסית ב"שכל שבכל דבר" הוא אור הקו שמחיה את הדבר, שבו ניתן להבין את מציאות ה' בדבר ההוא, באופן שזה יקרב אותו להשי"ת (דהיינו שילך בדבר היצ"ט ולא בדרך היצה"ר).
וזוכים לזה ע"י אמונה.

כמובן שיש להרחיב במושגים הנ"ל ע"פ קשרי התורה.

ועוד יש להתבונן
ש"אהיה" הוא לשון עתיד.
וזה מתחבר לדברי הפרפרל"ח שגם המלכות צריכה להיות עם מבט לכיוון החכמה, דהיינו שיאמין שיש חכמה ושכל ויכסוף לזכות לאור השכל.

ועוד יש לציין
שהפסוק "אהיה אשר אהיה" נאמר כמענה לשאילת מרע"ה "ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם".
והיינו כי הם היו שפלים ונבזים בגלות מצרים, דהיינו שלא היה להם ח"ן ולא היו יכולים לקבל את אור השכל, לכן שאל מרע"ה איך ידבר עמם על מציאות ה' ועל גילוי אור החכמה ביציאה מהגלות, ולכן ביקש לדעת את "שמו" שהוא בחינת מלכות (נו"ן לבד בלי חי"ת).

@לב-העולם-אתה כתב:

מחפש ביאור להקשר של שם אקיק (-ספיציפית) לתורה א'

באופן פשוט יש לומר, ששם אקי"ק עניינו שכשלא רואים את הנהגת ה' (כמו בגלות), ה' מודעינו "אהיה" שהוא נמצא אתנו בתוך הצרה (כמבו' שם ברש"י).

וזהו עניין המלכות, שקיים גם כשא"א לראות את אור החכמה והשכל.

כמובן שיש להרחיב בזה. ולא כתבתי אלא כפותח פתח.

@דוד-שדה כתב:

@ברוך-חשין

בדיוק בזה הסתפקתי, חשבתי על שתי המראה מקומות האלה, ומכאן הגיעה השאלה

ואולי יש להסתפק מצד מאמר חז"ל "זקן זה קנה חכמה".

@יאשע-הלברשטאם כתב:

נקדים,
הרה"ח ר' ינ"א טוען שחלק מהכלל הי"ג - שבכל תורה הרע עצמו גם נכנס לקדושה, ע"ש כי קיצרתי "מאוד".

בלמדי היום את התורה, מצאתי דבר מעניין בעניין סבוך זה:
כאשר היצה"ר מתגבר על האדם, הפתרון הוא:
"משכהו לבית המדרש".

למה?
תשאיר אותו בחוץ?!
אלא, שהמטרה הסופית זה להכניס את הרע אל הקדושה.

איברא,
שעדיין אינני יודע 'איך' מושכים?

אולי הסיבה היא
כי המלכות של היצה"ר הוא מנפילת מלכות דקדושה, כמבואר בתחילת התורה "כי עכשו בעוונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל, כי עכשו עקר החשיבות והחן הוא אצלם".
ולכן צריך למשוך את מידת המלכות לתוך לימוד התורה בכוח, ועי"ז "זה קם וזה נופל".

@דוד-שדה כתב:

ליצה"ר יש ח"ן דסיטרא? אם כן האם הוא גם עושה עבודת חכמה וצמצום כדי שיתקבלו דבריו? או שאין לו ח"ן ואז איך מתקבלים דבריו?

מלשון חז"ל "מלך זקן וכסיל" נראה שאין לו חכמה רק מלכות.
אמנם מצד שני כתוב בתחילת התורה שעיקר החן והחשיבות הוא אצלם, ואולי זה הולך גם על היצה"ר?

תודה על הסבת תשומת לבי לנקודה יסודית זו, מעולם לא שמתי לב לכך.

ואני חושב שהיסוד ממנו יש להתחיל הוא מהפסוק (שמות ג')
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ וַיֹּ֩אמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־תֹאמַר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃

והיינו כי אחד היסודות המרכזיים בתורה זו היא מידת המלכות
וכידוע ששם אדנ"י מרמז למידת המלכות, ונמצא ששמו ומלכותו עניין אחד הם.

אני חושב שנקודה זו היא התחלה טובה לבאר עניין ה"שמות" בתורה א'.

ב"היכל התורה - לטייל בתורתו" שע"י הקלויז בקוליקה
יתקיים השנה כולל מיוחד ללימוד התורה הזמנית תורה ד' "אנוכי" עם מלגות
הכולל יתקיים בין הימים ג' - ה'
לפנה"צ - בין השעות 11:00-13:00
אחה"צ - בין השעות 17:00-19:00 (ביום ה' מהשעה 16:00 עד השעה 18:00).
במסגרת הכולל ימסרו שיעורים [באידיש] על התורה הזמנית.
ביום ד' בשעה 18:00 ימסר שיעור ע"י ר' מרדכי גוטליב.
ביום ה' לקראת השעה 18:00 יתקיים סימפוזיון בו יתלבנו דרכי הלימוד העיון וההליכה בספה"ק ליקו"מ.

אני אישית יודע על כמה דברים טובים ש'אומן שלי' כבר שפכו כסף על זה.
לא אתן פרטים, אבל מדובר בדברים חשובים מאוד שיעזרו להרבה מאוד אנשים באומן.

@לב-העולם-אתה כתב:

@ברוך-חשין אנחנו נוסעים כי רבינו אמר שזה הדבר הכי חשוב.
אבל הפוקוס הוא שיש פה קיבוץ, ואיך אני חלק מהקיבוץ הזה? איך אני עוזר לרבה? מה אני עושה בשביל זה

ואם זה לא היה הכי חשוב?
אנחנו נוסעים כי הרבי אמר לבוא אליו.
ואתה צודק שהפוקוס הוא שאנחנו באים להיות חלק מהקיבוץ.
אבל צריך לזכור את המטרה הסופית, ולעבוד בכיוון, הכיסופים שלנו הם להתקרב לרבש"ע ע"י ההתכללות יחד עם רבבות נפשות ישראל אצל רבנו.

@וועלן-וועלן כתב:

@חיפוש-הצדיק כתב:

ה'צפתים' מוסרים שרבי גדליה ידע את סוד הפדיון והם מספרים על זה אותות ומופתים

יש כמה תורות בליקו"מ על פדיון (וגם כמה ביאורים בליקו"ה), מה כוונתם 'סוד' הפדיון הנ"ל, האם משהו אחר?

הכוונה למה שרבנו אמר שא"א לעשות פדיון אם לא יודעים את כל הכ"ד בתי דינים (משהו כזה, לא זוכר מדויק).
והם אוחזים שר' גדליה ידע זאת, וגם על בנו ר' לוזער זצ"ל הם אמרו זאת.
וכמדומני שר"מ קרמר היה עושה פ"נ כל שנה אצל גיסו ר' לוזער בגלל זה.

רוב אנ"ש לא מקבלים את זה, ולדעתם רק רבנו יכול לעשות פ"נ ומה שאנ"ש עושים פדיון היינו על דעת ובהתקשרות לרבנו.

@לב-העולם-אתה כתב:

חברים יקרים!!
ראש השנה של רבינו הנה הוא בא וריחו כבר נישא באפינו,
ובראשי מחשבות מתרוצצות על הנעשה שם - בעיר געגועינו...
איש איש ודירתו וׁׁמִתְּחָמוֹ, זה בא בעבודתו וזה בא בקבלותיו,
ולדאבון בורח לנו עניין עיקרי וחשוב, אולי אפילו הכי,
ושמו:
הקיבוץ......

---

האם הנסיעה לראש השנה היא בעיקר בשביל ההתעלות האישית שלי או שמא בשביל הקיבוץ???

בתורה י"ג מבואר להדיא שנוסעים לצדיק כדי לצאת מהתאוות.
אלא שלזה גופא זוכים ע"י שהצדיק מעלה את הנפשות שהתקבצו אליו ועי"ז הוא מוריד תורה לכל הנפשות, ועל ידה יוצאים מהתאוות.

דהיינו שאנחנו נוסעים לקיבוץ כדי להתכלל שם יחד עם רבבות נפשות ישראל שבאו אל הצדיק, אבל מה התוצאה הסופית? שאנחנו נתקרב יותר לרבש"ע.

ולא לשכוח שעיקר מה שאנחנו נוסעים הוא כי רבנו אמר לבוא אז באים, בתמימות ופשיטות, בלי שום מטרות.

@7272 כתב:

@חרב-החכמה כתב:

אפשר להגיד שאני לא יכול להיות חסיד ברסלב כמו לפני שלוש שנים, או כמו בתחילת ההתקרבות שלי

פעם שמעתי
שאם אדם חסיד ברסלב בגלל שכשהוא התקרב למשל לפני 5 שנים רבנו הקדוש האיר לו באור גדול (אביק)
ואז התקרב לרבנו הקדוש
שידע שהוא צריך לחפש מחדש את רבנו
ואם לא הוא נקרא ברסלב מסורתי
כי רבנו כבר לא באותו מקום (שלפני 5 שנים)
ומאז רבנו התקדם בהיכל הגוונים המשתנים (מלפני5 שנים)
וצריך תמיד לחפש את האור של הצדיק

יש לי חבר שהוא תמיד מתרועע עם המתקרבים לרבנו הקדוש וטענתו בפיו שהאור הכי עדכני של רבנו נמצא אצלם כי הם עכשיו טעמו את רבנו

אולי כמו שרבנו אמר אסור להיות זקן
לא חסיד זקן ולא עובד השם זקן
(נישט זקן)

התחדשות (מהיסודות של רבנו) לא תלויה דווקא בהרגשת ותבערת הלב.
עיקר עניין ההתחדשות הוא לעבוד את ה' מתוך בחירה עכשווית, מתוך אהוי"ר עכשווית, ולא לסמוך על הבחירה של אתמול.

וכך גם בעניין ההתקרבות לרבנו,
ההתחדשות היא שלא יסמוך על מה שלמד אתמול מרבנו, שלא יסמוך על הדברים שהאירו לו אתמול או בעבר, אלא יחפש בכל יום מחדש מה רבנו אומר לו ותמיד לחפש את אור הצדיק.

ויעויין בתורה י"ג ובפרפראות על התורה.

@האש-שלי-תוקד כתב:

האש-שלי-תוקד כתב:

אני בתור מתקרב חדש לרבינו צריך להאהיב את רבינו לבית זה רק על ידי מעשים כמו שמוהרנ''ת אמר לרבינו ''בא ליצעוק שיש רבינו בעולם'' אז רבינו אמר לו ''נתל'ה בצעקתך לא תיפעל מאומה'' וכך נראה לעניות דעתי שרבינו אמר לר' נתן רק על ידי מעשים תוכל לפעול ולא ע''י צעקות ורואים ענינו כמה שצועקים שיש רבינו בעולם נחשבים אנו למשוגעים ואם ע''י שתיקה עסקינן גם לחכם יחשב והבן. וראו כולם אצל אנ''ש שהם קרבו חסידים לקרבינו ע''י השתיקה שלהם השתיקה דברה שיש רבינו בעולם.

נ.ב אתם יודעים שתכל'ס מקורב לברסלב יותר בוער לרבינו מאשר ברסלעבער מילדות. והראיה כולכם יודעים שר' נתן היה ליטאי וממשפחה של מתנגדים. וכולם שרפו אותו ורדפו אותו והוא לא ויתר על האמת ולבסוף זכה להיות מברר המדמה של רבינו לעומת זאת היו לרבינו עוד תלמידים שגדלו במשפחות שלא התנגדו לברסלב או חסידויות שלא התנגדו כלל לחסידות ואחד מהם היה ר' ליפא שהוא קרב את ר' נתן ולבסוף הוא התרחק מרבינו כי לא היו לו קונפליקטים בסביבתו כולל משפחתו. אפשר עוד להאריך בזה. השבת בפתח ואין זמן בהזדמנות נרחיב אם ירצה ה'.

ומה יעשה מקורב שמשפחתו לא מתנגדת לברסלב? והכול עבר אצלו חלק?
האם מקורבים כאלו בוערים פחות?

ולגוש"ע לכל אחד הקב"ה מזמן את המניעות המיוחדות לו כדי שתהיה לו את הנעימות המיועדת לו.
וזה מעשה שלי וזה מעשה שלו, ומה לנו להשוות אחד לחבירו.

שר' נתן היה ליטאי

הערת אגב, מוהרנ"ת לא היה ליטאי אלא אוקראיני.

@קשור-בשק כתב:

ידוע המשפט שמי שהתקרב יותר חזק ממי שכבר נולד ככה(המשפט הולך באידיש)
ואני שואל את עצמי בתור מקורב לגבי חינוך ילדים מצד אחד מאוד רוצה לחנך אותם ושהם יגדלו על ברסלב על העצות על התבודדות וכו'
ומאידך היתי רוצה שהם גם ירגשיו את החידוש בדרך של ברסלב .
ולא יהיו יבשים בעקבות שכך גדלו על זה ולא ירגשיו את היחדיות את המתיקות וההתחדשות שבדרך זו
איך משלבים? שהילד יגדל ברסלבער אבל מתוך בחירה וחיבור
אשמח לשמוע

אני גדלתי כברסלב'ר ואני שמח שהרבה עצות של רבנו והדעת של רבנו נכנסו לי כמושכל ראשון והחיים שלי מתנהלים ככה בלי להרגיש שיש בזה בכלל חידוש.

למשל העניין של 'אזמרה' שלכתחילה חונכתי להסתכל על הטוב וכו', ככה שאני לא צריך לעבוד כ"כ קשה כדי להסתכל על הטוב.

מה יותר טוב מזה? למה שהילדים שלך יפסידו את זה?

אמנם כמובן שתמיד צריך הרבה חיפוש הצדיק ושום דבר לא הולך בלי בחירה.
אבל למה שלא יהיה להם את הבסיס בחינוך? ואת החיפוש יעשו על ההתקשרות האמתית וכו'.

@ישי-משה כתב:

נבקש מכל מי שיכול-לעזור בעניין או שיודע משהו שיכול להביא תועלת לפרסם כאן {כמובן בדרכים כשרות עפ"י חוק!} וכן אנשים שיכולים לפעול בעניין.

יש ארגון ייעודי בעניין המסייע לבחורים לנסוע לאומן והם מפרסמים גם בלוח ברסלב וגם בישיבות ובחבורות הבחורים.

@האש-שלי-תוקד כתב:

@ברוך-חשין
תלוי על איזה אנ''ש מדברים?
יש ב''ה מכל גווני הקשת שמתקרבים לרבינו לא משנה
חסידים ליטאים ספרדים בעלי תשובה מזרוחניקים וכ'ו
ועכשיו לפני שהתקרבו לרבינו עישנו והיו רגילים בזה עד מאד
אממה עכשיו הם חסידי ברסלב ורבינו אמר לא לעשן
והם ממשיכים כהרגלם בעבר ומתרצים איך כן להמשיך לעשן.
עכשיו חובה וצריך להסתכל בהם במשקפיים של רבינו אזמרה
ומצד שני הם נותנים לגיטימציה כן לעשן,
ומי שלא לומד בספרי רבינו ור' נתן איך יכול
להבין שחסידי ברסלב לא מעשנים (ולא שותים).
אני מאד רוצה לברר את העניין הזה מאד.

לא בדיוק הבנתי את השאילה שלך
דעת רבינו ברורה.
לא כולם מצליחים לקיים אותה? נכון.
צריך להסתכל עליהם באזמרה? ברור.
מה נשאר לא ברור?