@נחמד גם הכלל הי"ח הוא כלל

@נחום-בקר כתב:

@Yoel-Breuer וכאשר נקח את כל האותיות של משה במילוי יצא לנו 'מה' שזהו סודו של משה 'ונחנו מה' וכמבואר בדברי רבנו 'יש מאין' הם שאר האותיות. וביאור אחד כפי שביארת. ועוד ביאור שמשה רבנו הוא המלמד לחבר את היש באין, היינו לעלות המלכות לאין ברצוא ושוב. ולהחיות את המלכות הנקראת 'יש' וכלשון רבנו שיתקיים ישותו, היינו שקיום הישות תלוי בזה שמחברים אותה לאין.

נפלא אך חסר יו"ד אחת. אולי כוונתך שיש בזה אותיות אלה, אך אינו בדווקא צירו"ף...

@נחמד כתב:

רק שעיקר הכלל הזה נאמר בתוך אותה התורה בלמדך על דרך הפשט.

אשמח שתסביר את דבריך.

שדיוהו לגודא
זרקא

ולבתר תריסר ירחי שתא, כלומר בער"ה, צריכים לבוא על קברו של משה מול בית פעור ולומר לפניו וידוי דברים ולעסוק בתיקון המלכות וכו'

@נחום-בקר כתב:

@אוצרבלום תראה איך לענות בשיח לומדים (תפתח שם איזשהו נושא וכו').

עד שאבצע משימה רבה זו, אכתוב מה הייתי כותב לו הייתי הרב @נחום-בקר:
ג' הלשונות הנ"ל הם כנגד ג' שלבי העלאת המלכות, מעילא לתתא (ואת ההסבר למה מעילא לתתא כבר נתן @נחום-בקר האמיתי):
בדביקות גדול - כנגד ההתדבקות וההתכללות באור א"ס, וזהו 'גדול' דייקא, כי במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו.
ובמסירת נפשו - היא העלאת המלכות שהיא 'אלקים' אל צד החסד של הוי"ה, שלא יחלוק בין חסד לדין וכו', שהיא בחי' אנכי הוי"ה אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים כו', וכמ"ש הביאהל"ק שבמלכות עצמה יש רחמים ודין הבא לידי ביטוי בשינויי הנפשות הכלולות בקומת כלל ישראל, ובהצטרפותם זה לזה נמתק הדין וכו', עיי"ש באות ל"ב.
ובביטול כוחותיו - היא העלאת המלכות מבין העכו"ם והכללתה באש שורשה, שמוציא ומחריב את הצירופים הרעים מעצמותיו ובכך מתקן ומבטל את הכוח שנתן למלכות דסט"א להיות מולכים ומושלים עלינו, כי זו המשמעות שע"ז שלהם נקרא בשם אלהים, שהם ח"ו בעל היכולת והכוחות כולם וכו'.
משהו כזה...

חיי"מ שע"ה

כך אומר רל"י בפשטות. אמנם ברור שכמו כל דיבור שיצא מפי רביה"ק היו לו גם בזה טעמים כמוסים, אבל לנו לא נמסר יותר מכך.

שיש"ק ח"א:

שיש"ק ח"ג:

@מאיר-לב כתב:

התכוונתי רק להביא את המקור

ברור. ואני רציתי שלא תביא מקור לא נכון.

@מאיר-לב כתב:

ככוכבי אור אות י"ג:

מַעֲשֶׂה מִמּוֹהַרְנַ"ת שֶׁנִּתְקַיֵּם בּוֹ "וָאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ" שֶׁנִּגְזַר עָלָיו וְכוּ' וְאָז נָפְלוּ בְּלַיְלָה זֶה בַּבַּיִת אִישׁ כָּשֵׁר אֶחָד שְׁמוֹ ר' נָתָן אַפְּטֵיְיקִיר (עַיֵּן בְּמִכְתְּבֵי מוֹהֲרַנַ"ת) וְהָרְגוּ אוֹתוֹ וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ. וּבַלַּיְלָה הַזֹּאת שָׁמַע הַשַּׁמָּשׁ מִבֵּית הַקְּבָרוֹת רַעַשׁ גָּדוֹל מֵהַקֶּבֶר שֶׁל אָבִיו, וּבַבֹּקֶר כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁהָרְגוּ בְּנוֹ ר' נָתָן הַנַּ"ל וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּה הָיָה הָרַעַשׁ שֶׁרָצָה לְהַצִּילוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל. וְזֶה הָיָה נִגְזַר עַל מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל וְנִתְחַלֵּף עַל אִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשְּׁמוֹ נָתָן.

לא בכוכבי אור

על"ת מכתב קנח:

שיש"ק ח"ב סי' שס"ו:

[אמנם הכוכבית בסוף השיחה מורה שאין זה מרל"י. אינני זוכר כעת מה המקור המדוייק].

שיש"ק ח"ג סי' רס"ט:

לא הספקתי לענות כשעדיין היה בשיח לומדים...

@לב-העולם-אתה כתב:

מה המקור שם? שיחה של מוהרנ"ת?

ר' נפתלי אמר זאת.

@בדרך כתב:

@אחד-מאנש כתב:

ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)

@אוצרבלום, זה הוער בחדש?

לא.

@לב-העולם-אתה כתב:

@אוצרבלום התכוונתי שאין שום ראיה שכוונתו לשיחו"ה כי גם בתורה מובא עניין המאה שעל ידו אפשר לקבל (שזה ה'שוב')

אמנם מתברר שזו לא היתה כוונת הרב @נחום-בקר, אבל ברור כאבוקה של אור שהיתה זו כוונת ראבר"נ לקשר לשיחה צ"ג, וכדרכו לרמוז לעניינים שונים ע"י שימוש בסגנון הלשון ממקורם, וכפי שתראה אם תעיין בשיחה זו. ועוד חזון למועד לבאר עפ"י קשרי התורה כל עניין חלוקת האור מאלפים למאות ע"י ת"ח שהוא נוקם ונוטר, ומי שיודע זאת יכול להחיות מתים וכו', יש אצלי בכתובים לא מסודר, ואולי בהמשך אעלה לכאן.

שו"ר שהקדימני @חבר-אני

@נחום-בקר כתב:

ודרך אגב - מינות היינו כפירה וגאוה' הם דבר אחד, כמבואר בדברי רבנו במקו"א. אך מאהבתך לקשרי התורה אין לי מקור לעת עתה.

זה מבואר מקשרי התורה, כמו שמסביר ראבר"נ באות כ"ה שהיות שהענוה היא במקום הגאוה, במקום גדולתו וכו', והיא המתעלה ומבררת את כל היסודות בג' התיקונים של סעיף ח', אשר הם מה שזכה משה בחייו, ע"כ התעלה אח"כ בשלימות הביטול להקבר בעפ"ר הגיא שהוא בבחי' "לא ידע", "ובזה לבד יצא להלחם כנגד הפוערים את פיהם באמונות כוזביות וכפירות", כי היא בחי' ענוות 'מי' הגדולה מענוות 'מה', עיי"ש, "עד שבזה הביטול והענווה יסלח ויכפר גם על עוון הכפירות אשר גברו בעקבותיו", לך נא וראה שם, תמצא מרגוע לנפשך.

@נחום-בקר אני הבנתי שהמדריגה הראשונה היא (סעיף ב') העלאת המלכות מהגלות מבין העכו"ם, שאז ע"א שלהם נקרא בשם 'אלהים', וכשמעלין אותה אזי "מלך כל הארץ" הוא הנקרא 'אלקים', והיא בחי' העלאת המלכות לשרשה שהוא אש, כי 'אלקים' הוא סוד הגבורה והאש, והיא (סעיף ה') החרבת הצירופים הרעים ובניין העצמות וכו', ואח"כ (סעיף ג' ד') העלאת 'אלקים' ל'הוי"ה', ה' ושמו אחד, כלומר כללות המלכות במידת החסד, ולענ"ד זה מפורש בדברי ראבר"נ.
אשמח להבין את כוונתך