בהסבר הכלל הרביעי מביא ראבר"נ שני משלים, אחד מחיי"מ סי' פ"ה, שרבינו ראה ספר ובו צירופי אותיות, ובספר היו מצויירים כלים ובתוך הכלים אותיות של כלים שיכולין לעשות ע"י אלו הכלים וכו', עיי"ש, והמשל השני מהפסוק "וקשרתם לאות על ידך". לפני שנכנסים לעומק יש להתבונן בצד השווה בשני המשלים, והוא שישנן שתי בחינות שהן מצד אחד שונות ואפילו הפוכות ומצד שני כלולות ואחודות, במשל הראשון יש את האותיות ואת הכלים, האותיות הם בחי' הבורא והכלים הם נבראים, אך האותיות נמצאות בתוך הכלים, כך שהבורא כביכול בתוך הנברא, ובמשל השני הפסוק "וקשרתם" המצווה על מצות תפילין, ועצם הפרשיה של 'שמע' שבתפילין - שנוצרה כביכול ע"י הציווי הנ"ל, אך היא אחודה איתו, כי הפסוק הנ"ל כתוב בתוכה.
וראבר"נ מסביר שהנמשל של שני המשלים הוא תורתו של רביה"ק, שיש בה 'תיקונים' הנזכרים בה, שהם מביאים ופועלים את התורה שהיא ה'השגה' עצמה, וגם כאן הם אחודים בבחינות הנ"ל, כי התיקונים נמצאים בתוך ההשגה, וכמבואר למעיין בלשונו הק': "כי עיקר כל השגה מהשגותיו תתפעל ותהיה בהתיקונים שנמצאים בה בעצמה", כלומר שהתיקונים הם הפועלים וההשגה נפעלת על ידם, והפועל נמצא בתוך הנפעל.
המשך יבוא אי"ה.
א
אוצרבלום
-
גִּימַטְרִיָּא -
עצות לנסיעה עם ילדים לאומןהענין שהילד יאמר הי' מזמורים הוא תוספת שמזכיר ראבר"נ.
הענין להביא את הילד אחרי פטירת רבינו הוא תוספת של ראבר"נ. וכבר דובר בזה נכבדות בין כתלי פורומנו
לא כן.
להביא את הילד אל רבינו זה דיבור של רבינו. ולהביא אותו אחר פטירתו - זה מכח 'אני רוצה להישאר ביניכם ואתם תבואו על קברי', שהכל מתנהל כבחיים חיותו הק' של רבינו.
לומר את הי' מזמורים זו תוספת של ראבר"נ [מכח השגה, ואולי קבלה שהיתה בידו].
והרי שלך לפניך, שתלמידו הנאמן ר' לוי יצחק - שאותך אין צורך לשכנע בחשיבותו ובסמכותו - כותב במכתב שזה לא לעיכובא.
@בדרך
ראבר"נ לא אומר כמוך
כוכבי אור אנשי מוהר"ן אות פ':
מַה שֶּׁאָמַר אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל שֶׁכָּל תִּינוֹק שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ קֹדֶם שֶׁבַע שָׁנִים יִהְיֶה שָׁמוּר מִן הַחֵטְא עַד יוֹם חֲתֻנָּתוֹ - כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁלֹּא אָמַר זֹאת רַק לְעִנְיַן מִקְּרֵה לַיְלָה, וְכֵן מוּבָן מֵהַזְּמַן שֶׁתָּפַס לָזֶה וְכוּ' . וְגַם נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתוֹ גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, לְכָל תִּינוֹק שֶׁיָּבוֹא אֶצְלוֹ קֹדֶם שֶׁבַע שָׁנִים וִיקַיֵּם כְּמַאֲמָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בִּנְתִינַת הַצְּדָקָה וַאֲמִירַת הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים ; (וְיָדַעְתִּי מֵאֶחָד שֶׁבָּחַן זֹאת, וְכֵן הֲוָה): -
עצות לנסיעה עם ילדים לאומן -
ברכת ישתבח - יחיד חי העולמיםאוצרבלום כתב:
@נוה-צדיקים כתב:
קידוש לבנה לפני ז' שלמים
-
ברכת ישתבח - יחיד חי העולמיםהגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
לא כולם נוהגים לפני
אני שקוף?
-
ברכת ישתבח - יחיד חי העולמים -
ברכת ישתבח - יחיד חי העולמיםהגבהת התורה אחר הקריאה (ליקו"ה קריאה"ת ד ס"ד) וכיום נוהגים לפני הקריאה
אין קשר ל'כיום'. הגבהה לפני הקריאה כדעת השו"ע היא מנהג ירושלים.
אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכולם אומרים ולא מצינו אנ"ש אף בהיותם באומן שאומרים
כל אנ"ש המתגוררים בחו"ל אומרים (במניין שלהם), בין בהיותם באומן ובין במקום אחר.
קידוש לבנה לפני ז' שלמים
בפשטות לא הקפידו על שלמים שלא נזכר באריז"ל
-
גִּימַטְרִיָּאמש"ה עומד בין שמ"ד לרצו"ן (תו' רטו, סליחה), אבל אם מצרפים את "אל תיקרי 'מה' אלא 'מאה' המוב"פ, יוצא ש'משה' שהוא 'שי"ן מה' יוצא 'ש' מאה' = רצון.
(אולי זה מביאהל"ק, לא זוכר כרגע) -
ה'אמירות' הקדושות של ימי אלולוְהַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ (ספר שיחות הר"ן),
ההוספה בסוגריים היא במקור ?
כי לכאורה מה חילוק בין השיחות שבשיחות הר"ן לאלו שבחיי מוהר"ן ועוד ספרים?לא, ההוספה אינה במקור ולכן היא בסוגריים, להסביר את המילים 'והשיחות שלו', ולמד זאת כרצונך, כי גם אם הכוונה לכל השיחות תוכל לקרוא להן 'שיחות הר"ן'.
-
'הריני מקשר' לתלמידים [בלי פוליטיק!!]ובשיש"ק (ב, רפו) מַה שֶּׁמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן (סִימָן מח) שֶׁ"צַּדִּיק אֶחָד מְפוּרְסָם גָּדוֹל" הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ בְּעֵת שֶׁאָמַר אֶת הַתּוֹרָה "חַיִּים נִצְחִיִּים" שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב סִימָן עב אוֹמְרִים, שֶׁזֶּה הָיָה הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, [וְיֵשׁ דֵּעָה שֶׁזֶּה הָיָה הָרַב הַבַּעַל הַתַּנְיָא].
לגופו של ציטוט, בשיש"ק החדש בהערה הוא כותב שיש דעות מי זה היה, אך לא היה זה בעל התניא. @אוצרבלום
שיש"ק ח"ג סי' תשל"ד:
-
הרך בשנים מואלחאוויץ. -
להיטיב לברואיו- לגלות מלכותו -
שיחות טלפון א"י - אומן -
לדמותו של מעשה מרב ובן יחיד -
משה "זכר" את הוידוייהיה התירוץ אשר יהיה, מכאן חיזוק גדול לכל אשר ע"ש רבינו יכנה, והולך בדרך עצתו ושופך שיחו לפניו ית' דבר יום ביומו, שהוידוי לפניו ית' בהתקשרות לצדיק שהוא בחי' משה, הוא נחשב לו כוידוי הנאמר אצל הת"ח, ורביה"ק מזכירו בוודאי ומבקש עבורנו מהקב"ה שיזכור וידויינו, ועי"ז יחרבו הצירופים הרעים החקוקים בעצמותינו, ונזכה שהמלכות שהכנסנו אל בין העכו"ם תעלה ותתתקן, אכי"ר.
-
להיטיב לברואיו- לגלות מלכותונמתין יחד לתשובת מורנו הרב @נחום-בקר
בינתיים רק אציין שאדרבא, מבואר בספה"ק בכמה אופנים שהיא היא, ובאופן כללי מסבירים שאופן ההטבה לברואים הוא ע"י גילוי מלכותו ית', ראה רמח"ל בדרך ה' ח"א ועוד.
ובאמת אפשר להבין כך את הע"ח בתחילתו, שכותב: "כשעלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו, ויכירו גדולתו", והבן, וכבר הילכו בה נמושות. -
ה'אמירות' הקדושות של ימי אלולכוכבי אור (החדש...) חלק אנשי מוהר"ן אותיות ק"ו ק"ז:
אָמַר: אֲמִירַת סִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל, שֶׁהֵם הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וְ'סֵפֶר הַמִּדּוֹת' וְהַ'סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת' וְהַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ (ספר שיחות הר"ן), הָאֲמִירָה לְבָד מְסֻגֶּלֶת לְהַנְּשָׁמָה כְּמוֹ אֲמִירַת סִפְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים:
עוֹד אָמַר שֶׁגַּם בִּימֵי אֱלוּל הַקְּדוֹשִׁים מִצְוָה לְאָמְרָם מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם, וּמוֹעִיל מְאֹד מְאֹד: -
מהו הייחודיות של חסידות ברסלב?אגב (הזכיר לי): בחב"ד עושים עסק עם "חלק אלוק ממעל ממש" שכתוב בתניא, אבל זה נמצא כבר בליקו"מ לפחות פעמיים...
-
מהו הייחודיות של חסידות ברסלב?היה פה סיפור של התגוששות הרים?
נשמע מעניין!
